למשש פרצוף לא מגולח | גיל סלוביק  

 

איך יודעים להגיד לא לילד כשחווית האבהות נחסכה ממך? אבהותם של היתומים מאב מעולם לא נחקרה, עד למחקר חדש שמלמד את כולנו משהו על הורות

d5r3K2fTBpnLxlEX6t06אבא בלי אבא

אהבה, אשמה ותיקון בחיי יתומים מאב

עמית פכלר

פרדס, 2016, 217 עמ'

יש לי אלרגיה מיוחדת לספרים המבוססים על עבודת דוקטורט. ספר, ואפילו ספר עיון, צריך להיקרא בשטף. סוגת ספרי הרכיבה על דוקטורט, לעומת זאת, נראית כמו ספרים שתכננה אותם ועדה. באחד הספרים מהז'אנר הזה אף מצאתי מבוא שבו המחבר הגדיל לעשות והמליץ לקוראיו לדלג על כל חלק א' של ספרו, מחוסר עניין לציבור. אז מה עושים כשבערב חורפי אחד שולח אליך חבר קרוב כתב יד של ספר שהוא עומד להוציא בהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה? כשאין בררה – אין בררה. קוראים. ופתאום מגלים שכבר שלוש לפנות בוקר.

ספיידרמן במקום דרדסים

את סוגת ספרי הפסיכולוגיה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: פסיכולוגיה אקדמית ליודעי חן ופסיכולוגיה בגרוש לחובבי הניו–אייג' והריאליטי. את הספר "אבא בלי אבא", העוסק באבהות של יתומים מאב, אי אפשר לסווג לשום סוגה קיימת. הוא פשוט כתוב אחרת.

הספר מבוסס על שלושים ושניים ראיונות שערך המחבר עם יתומים מאב שהפכו לאבות. המחבר שוחח עמם על אביהם, אבהותם שלהם והחיים עצמם. מבחינה זו, המחקר שבבסיס הספר הוא פורץ דרך: עד כה לא נחקרה אבהותם של יתומים מאב בצורה ישירה ובעזרת ראיונות אישיים ומקיפים שכאלה.

כמו בכל ספר המבוסס על מחקר שטח, החומר הגולמי הוא המרתק ביותר. במקרה זה מאפשר הספר להקשיב לרגעים אינטימיים בחייהם של אבות יתומים מאב, ולמצוא בהם רגעים מפתיעים. כך, למשל, מספר אחד האבות על משחק מלחמה ששיחק עם בנו בן הארבע כשהאחרון מנצח במשחק וצוהל: "אבא, אתה מת!": "זה היה לי פטיש בראש. 'מה אמרת?'. 'אבא אתה מת, הרגתי אותך, ניצחתי אותך'. אז זה היה די זעזוע מבחינתי, הוא לא מבין ת'משמעות של מה שהוא אומר. אני מנסה לכוון אותו ל… דרדסים, דברים כאלה, הוא עדיין רוצה פאואר ריינג'רס וספיידרמנים" (עמ' 160). האב מנסה להתרחק מטראומת האובדן, הבן לא יודע דבר והאב לא ממש יודע איך להגיב.

רגעים כאלה מציפים אצל האבות את עובדת יתמותם, והחסך הזה בדמות אב דוחק אותם לחצוב את האבהות מתוך עצמם: "מגיל מאוד צעיר הרגשתי שאני לא בדיוק יודע להיות אבא. בן חמש איבדתי אותו. ומרגע שהבן שלי הגיע לגיל שנתיים, התחלתי להרגיש שאני לא ממש יודע מה לעשות; עד גיל שנתיים, זה היה לקלח, דברים כאלה, פחות אינטראקציה חברתית, אבל מהרגע שהתחיל העניין של איסורים ולהרשות וזה, אין לי מודל איך להיות הדבר הזה שאוסר ומרשה ואומר ועושה, חוקים – אין לי את זה מספיק" (עמ' 157).

למה‭ ‬הוא‭ ‬התחיל‭ ‬לאכול‭ ‬בריא‭? ‬ישראל‭ ‬אהרוני צילום‭: ‬תומר‭ ‬נויברג‭, ‬פלאש‭ ‬90

למה‭ ‬הוא‭ ‬התחיל‭ ‬לאכול‭ ‬בריא‭? ‬ישראל‭ ‬אהרוני
צילום‭: ‬תומר‭ ‬נויברג‭, ‬פלאש‭ ‬90

להרגיש את החיוך שלו

מה זה באמת אומר להיות אבא? לרכוש סולם שמגיע עד שמים? לענוד שעון שאינו מתקלקל גם במים? קריאה בספר עשויה להראות שאבהות מורכבת מהרבה גוונים. מנגד, ניתן ללמוד שהדברים בבסיסם פשוטים בהרבה. מה, למשל, היו רוצים יתומים מאב לומר לאביהם או לשאול אותו לו פגשו אותו? היתומים לא כל כך הבינו את השאלה: "מה, רק שאלה אחת, כאילו?". ואף כינו את השאלה "מצחיקה". למה מצחיקה? כי יש דברים שבאים הרבה לפני המילים: "הייתי רוצה באמת להרגיש אותו, אפילו פיזית, אבל גם לפגוש ת'חיוך שלו, ת'עיניים שלו, לשמוע ת'קול שלו, דברים מאוד ראשוניים. להרגיש ת'חיבוק שלו, ת'ידיים שלו" (עמ' 56).

הפסיכואנליטיקאי האמריקני תומס אוגדן מכנה את החוויות הראשוניות האלה: "קצה–חוויה פרימיטיבי". לפי אוגדן, המגע החושי הבסיסי הזה יוצר את החוויה הראשונית האנושית הבונה את עצמיותו של האדם. המגע האבהי הוא הדבר הראשון שחסר ליתומים מאב, ועל כן גם הדבר הראשון שהם צריכים להעניק לילדיהם.

האנקדוטה הבאה, על אודות שיעור במחלקה לעיצוב בבצלאל בנושא "אבאל'ה", ממחישה היטב מהו "קצה–חוויה פרימיטיבי". אחד התלמידים הביא לאותו שיעור קופסה סגורה ולה שרוול מישוש: "זה אחר זה גיששו התלמידים בידם את הדרך אל תוך השרוול וזה אחר זה עלה חיוך על פניהם, עיניהם נעצמו בערגה… כשהגיע תורו של התלמיד הבא להציג, סירבה תלמידה אחת להיפרד מן הקופסה והתעקשה להמשיך ולמשש דבר מה בתוך השרוול" (עמ' 55). מה היה בקופסא? חפץ שדימה זיפי זקן על פרצוף לא מגולח. כמה פרימיטיבי, כמה ראשוני, כמה אבא.

בחירות לא מודעות

על גבי העדויות מהשטח מרכיב המחבר עולם שלם של פסיכולוגיה, ספרות, שירה, עיתונות, סרטים ומחזות. החיבור הזה של עולמות מאפשר לחוויות הפרטניות המתוארות בספר לצאת מתוך עצמיותן ולהגיע לתובנות כלל אבהיות וכלל אנושיות שמחברות את עולמו של הקורא באשר הוא אל עולם האבהות. זהו לא ספר רק למתעניינים בפסיכולוגיה, למרות שהוא מרבה לעסוק בה. זה גם לא ספר רק ליתומים מאב, למרות שהם נושא המחקר. זהו ספר על אבהות, בפריזמת ניתוח פסיכולוגי של אבות יתומים מאב.

מי שיחפש בספר הסבר חד משמעי או תובנה יודעת כול על אבהותם של יתומים מאב, יתאכזב. הספר מאפשר הצצה אינטליגנטית אל חייהם של יתומים מאב, תוך הצפת תופעות כמו חזרה בתשובה, רגשי אשם על מות האב, אימוץ דמויות אב, דפוסי התמודדות עם אובדן וקשיים בזוגיות ואינטימיות שחווים יתומים מאב ואף תופעות ייחודיות כמו השפעת יום ההולדת של אבות שהגיעו לגיל שבו אביהם נפטר.

חלק ניכר מהבחירות של אותם יתומים מתקבלות מבלי שהם עצמם מודעים להשפעת היתמות על בחירות אלה. מה גרם לרענן שקד לגנוב ספר? מדוע ישראל אהרוני התחיל לאכול בריא? מה גרם למני פאר לספור ימים ושעות? כיצד ניתן להסביר איחורים כרוניים של יתום? הספר מציע הסברים מפתיעים הקושרים אירועים ותופעות מעין אלה לחוויות של יתמות מאב.

"אבל מה המסר?" – מילים אלה פותחות את הלקסיקון שכתב אורי אורבך ז"ל "סבא שלי היה רב". משמעותו: האדם הדתי לא יכול סתם ליהנות מספר או הצגה. הוא חייב לברר מה המסר. אז מה המסר של "אבא בלי אבא"? אני יכול רק להצביע על המסר האישי שלי.

בדורנו רצוף האתגרים, המטלות והמימוש העצמי, לא תמיד האבות מודעים מספיק לאבהותם. אצל אבות יתומים מאב המודעות לצורך להיות אב מחודדת הרבה יותר: "הבן שלי עוד מעט בן 5, בגיל שהייתי כשאבא מת, אז אני כל הזמן אוגר זיכרונות טובים איתו ושׂם מזכרות בארגז, שאם מחר אני לא אהיה, יהיה לו מה לזכור ממני" (עמ' 47).

גיבורי הספר היו אמיצים מספיק לקבל החלטה ולהיות אבא בלי אבא, תוך שהם עצמם יוצקים משמעות למילה הזו. ומה עם אלה מאיתנו שזכו להיות אבא עם אבא? זוהי קריאת השכמה לאבהותנו. אפשר להתחיל בחיבוק ענק לכולם. עדיף רגע לפני הגילוח.

עו"ד גיל סלוביק הוא מומחה לניו–מדיה ועורך התוכן של "המתכנה לתוכן עברי"

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ז ניסן תשע"ו, 15.4.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-18 באפריל 2016,ב-גיליון מצורע תשע"ו - 975, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. לעיתים הבעיה היא אפילו יותר גדולה. אנשים שגדלו אצל אבות רגילים ראו אותם גם נכשלים ואילו אבות מתים נחשבים פעמים רבות לאגדה שאין לה שום מגרעת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: