כפר ילדים חופשיים | צור ארליך    

NEWS1-13-776424586772919זיכרונות אהבה משפיה
אוריאל לין, סטימצקי
123 עמ'

יש משהו משובב נפש בכך שאיש ציבור רב עלילות ושׂבע ימים בוחר לכתוב את ספר הזיכרונות הראשון שלו לא על הקריירה שלו אלא על ילדותו. ולא זו אף זו: על שנה וחצי בלבד מתוכה. שנים ארוכות בילה הילד אורי אסולין, הוא אוריאל לין, בכפרי נוער ובמוסדות, מאז גירושי הוריו והתגייסות אמו לצבא הבריטי כשהיה בן שש, ואת כולן הוא בסך הכול זוכר לטובה – אך דווקא השנה וחצי שעשה בגיל 10–11 בכפר הילדים מאיר שְׁפֵיָה שבמורד הדרומי של הכרמל נתפסת בעיניו כתקופה המעצבת בחייו.

"זיכרונות אהבה משפיה" הוא ספר זיכרונות, אבל הוא נכתב ונקרא כסיפור עלילתי רהוט ומושך לב, המתוגבר בפיסות תיעוד מעניינות. זה ספר פשוט, עם יומרה מוגבלת, אבל קורן ממנו משהו שאין ברוב הספרים מסוגו. הח"כ לשעבר מהחטיבה הליברלית בליכוד, נשיא איגוד לשכות המסחר כיום, כתב בגוף ראשון סיפור עדין ומלבב על אהבת ילדוּת בין ילד וילדה ממשפחות מפורקות; סיפור שיש בו מן התעלומה וההרפתקה, שחִנן בא להן מהיותן אמיתיות ובהיותן רחוקות כל כך מרוח תקופתנו; סיפור המספק לקוראים, מבוגרים ובני נוער כאחד, הזדמנות לחוות את הווי שנות הארבעים בארץ.

החברות בין אורי הביישן חובב הטבע והספרות מירושלים לשולי המשוחררת, הרוקדת אך הנוּגה מתל–אביב, מין הפכים משלימים, בנתה את אישיותו של הילד לכל חייו. הדבר התאפשר בזכות הקרקע החינוכית הדשנה והתומכת של כפר הילדים שפיה, שהוא בעצם גיבורו הראשי של הספר. בנקודה זו חוברים יחדיו חנו הספרותי של הספר ועובדַת היותו תיעודי והיסטורי, והופכים את פיסת הזיכרונות החביבה של עסקן הציבור ליצירה הראויה לתשומת לב. שכן האמון שניתן בימים ההם בילדים, והחופש שניתן להם, מעוררים קנאה ומחשבות.

חניכי כפר הילדים המטפח והאוהב ההוא יכלו להסתובב ביום ובלילה מחוץ לכפר, בין הרים ובין סלעים, לשרות עם נחשים ולתפוס טרמפים לתל–אביב. ניתן בהם האמון שיסתדרו ושישרדו, שיתמצאו ושיימצאו. לא תורת חינוך פרוגרסיבית הנחתה את ההנהלה במדיניות החופשית שכיום לא תעלה על הדעת, כי אם טבעיות, בריאות, וגם אמונה בגידול דור ראשון לגאולה, דור שלוקח אחריות. התנאים השתנו מאז, נכון, אבל בימינו המגוננים עד חנק והיסטריה, ימים שבהם חיילים הם "ילדים" וילדים הם "במרכז", נדמה שהרוח השתנתה עוד הרבה יותר.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט אדר ב תשע"ו, 8.4.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 באפריל 2016,ב-גיליון תזריע תשע"ו - 974, שיפוט מהיר - צור ארליך. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: