אין חופש דת למתנגדים לחופש דת | שלמה ריסקין

כל עוד האסלאם מטיף לג'יהאד מזוין וקולם של המתונים נאלם, אין כל מניעה מוסרית וחוקתית להפעיל בדיקה בררנית כלפי מהגרים מוסלמים

במערב, ובארצות הברית במיוחד, מתנהל כיום ויכוח סביב שאלת הפרופיילינג, קרי בקרה בררנית: האם צריך והאם נכון, מוסרית וחוקתית, להקפיד בבדיקת מהגרים מוסלמים יותר מכפי שמקפידים בבדיקת מהגרים אחרים. המתנגדים סומכים דבריהם בין היתר על עקרון חופש הדת: הקפדת יתר עם מוסלמים מעצם היותם מוסלמים היא לכאורה פגיעה בחופש הדת המובטח בחוקה.

אבל השאלה היא האם דת האסלאם בכלל עומדת באמות המידה של חופש הדת, שהיה חשוב כל כך לאבות החוקה האמריקנית. נכון, האסלאם הוא אחת משלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, אך האם הוא מייצג נאמנה את אמונת אברהם, אבי המונותיאיזם המוסרי? אלוהים אמר לאברהם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל… וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ב-ג), ולאחר מכן הגדיר את תוכנה של ברכה זו שבני אברהם יפיצו באנושות כולה: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…" (בראשית יח, יח-יט).

אברהם גילה את המונותיאיזם, את האמונה בא-ל אחד, אך יש לדייק ולהוסיף: הוא גילה את המונותיאיזם המוסרי: את האמונה בא-ל שדרכו היא דרך הצדקה החומלת והמשפט המוסרי הצודק; א-ל של אהבה הרוצה שגם אנחנו נאהב את כל בני האדם; א-ל של צדק המצפה שכל אדם יקבל יחס הוגן ויהיה זכאי לחופש המחשבה והמצפון כל עוד אינו פוגע בגופו ובאנושיותו של זולתו.

נביאי ישראל היו הראשונים בעולם כולו שהציבו את השלום בין כל בני האדם כיעד, שציירו אחרית-ימים שבה החרבות יכותתו לאתים והחניתות למזמרות ו"לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה ב, ד; מיכה ד, ג). הם התנבאו על ימים שבהם יכבדו הכול את חד-פעמיותו של כל אדם שנברא בצלם אלוהים, את היותו בלתי ניתן להחלפה, בלי תלות בהשקפתו הדתית ובאורחותיו הפולחניים, שכן "כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱ-לֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱ-לֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" (מיכה ד, ה). הנוסחה היא זו: אבסולוטיות מוסרית, פלורליזם פולחני; מוסר אוניברסלי אחד, וריבוי דרכים לעבודת הא-ל.

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

לעבר הקצנה

התפיסה המוסלמית העולה מהקוראן ומהשריעה אחרת לגמרי. בהיפוך גמור מהתפיסה הדתית הפלורליסטית של היהדות והנצרות, המסורת האסלאמית מחלקת את העולם לשתי ישויות: בית האסלאם (דאר אל-אסלאם), שבו נאכפים שלטון האסלאם וחוקיו, ובית המלחמה (דאר אל-חרב), שאר העולם, שבו ה"כופרים" עדיין שולטים. על פי מסורת האסלאם כל מוסלמי מחויב במצוות ג'יהאד, מלחמת קודש עד מוות, להשלטת האסלאם על כל תחומי החיים בכל העולם.

אין ספק שהסורות המוקדמות בקוראן, והפרשנות הסוּפית לאסלאם שצמחה בין המאות העשירית והשתים עשרה, הבינו את הג'יהאד כמאבק מוסרי לניצחון רוחני, לא כמלחמת דמים להשגת שליטה דתית אסלאמית. אלא שבחלוף השנים נעשתה תפיסת הג'יהאד כמאבק מזוין בכופרים לתפיסה השלטת. למשתתפים הפעילים במלחמת הקודש הזו הובטח שכר כפול: שלל בעולם הזה, תענוגות גן העדן בעולם הבא.

בשלהי המאה התשע-עשרה ובמאה העשרים, כאשר החלו להסתנן לעולם המוסלמי השפעות חילוניות מערביות, שבה ועלתה קרנה של הגישה הקיצונית לג'יהאד, וזו הסלימה עד כדי תופעת המחבלים המתאבדים; קודם לכן היה האיסור על ההתאבדות בגדר קונסנזוס באסלאם. בעולם הסוני הביטוי המרכזי הראשון למהלך המואץ צמח בערב הסעודית, וזכה להשפעה רבה בשל הימצאות הערים הקדושות ביותר לאסלאם, מכה ומדינה, בתחומה של ארץ זו. תנועה סונית דומה של תחייה ג'יהאדיסטית צצה במצרים: הסלפייה, שפירוש שמה הוא "שיבה לטוהר האמונה של אבותינו", והיא שהצמיחה את האחים המוסלמים, ולימים את חמאס. חמאס הקים מדרסות והפך אותן ממרכזי לימוד לתאים של אינדוקטרינציה לגידול מחבלים מתאבדים.

בעשור הקודם, ראש החץ של הג'יהאד הרצחני הסלפי היה ארגון אל-קאעידה, שביצע בין היתר את מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. ארגון המדינה האסלאמית, דאעש, ארגון הג'יהאד הבולט בזמננו, קם כפלג של אל-קאעידה. מייסד דאעש, אבו-בכר אל-בגדאדי, הכריז במסגד א-נורי במוסול שבצפון עיראק בימי הרמדאן של קיץ 2014 על חידוש הח'ליפות האסלאמית. הוא נחוש בדעתו להשליט על העולם כולו אסלאם נוסח המאה השביעית, באמצעות ייזום מלחמה אפוקליפטית של פיגועי התאבדות ואף מתקפות גרעיניות. הארגון עורף הראשים הזה מצטיין בשימוש ברשתות החברתיות כדי לגייס אוהדים ולוחמים ברחבי המערב (גראהם ווד, "מה באמת רוצה דאעש").

באגף השיעי, נקודת המפנה של ההקצנה הייתה המהפכה האיראנית ב-1979, שהצמיחה רשת עולמית של טרור ג'יהאדי, ובין היתר את חיזבאללה. להוותנו, אלה הם הפנים שהאסלאם מראה כיום לעולם. אף שהפלגים הסוניים והשיעיים נלחמים זה בזה באכזריות, המחלוקת הממשית היחידה ביניהם היא בשאלה מי מהם ישלוט בבוא האפוקליפסה. אלו ואלו רואים את שלטון האסלאם בעולם כמטרה, ואת הג'יהאד כאמצעי להשגתה.

להתנער ממלחמות דת

האם אפשר לחזור אל הכתבים המוסלמיים הקדומים הרואים את הג'יהאד כמאבק מוסרי ורוחני פנימי, ולא כמלחמת קודש המבקשת לכבוש, לשעבד ולשלוט? מובן שאפשר, אך לשם כך נדרשת הכרזה מפי המנהיגות הדתית של האסלאם – והנהגה זו, לבד מחריגים נדירים, שותקת שתיקה מהדהדת.

אמנם, גם בתנ"ך שלנו אפשר למצוא ציוויים להרג העמים הילידים בארץ כנען, ובכלל זה נשים וילדים, אם יסרבו להשלים איתנו (דברים כ, טז-יז, ובספר יהושע). אלא שהתלמוד – המקבילה היהודית לשריעה, אפשר לומר – מכריז באופן חד-משמעי שמלחמה כזו אסורה בימינו, ששבעת העממים שהתורה מצווה להכרית אינם קיימים עוד, ואפילו עמלק כבר אינו קיים, שכן סנחריב מלך אשור בלבל את האומות ואת היוחסין (בבלי ברכות כח, ב). היהדות הקדימה להתנער לחלוטין ממלחמות דת.

גם בנצרות פני הדברים השתנו, אם כי במאוחר. במשך כמעט אלפיים שנה יזמה הכנסייה הקתולית מעשי הרג המוני של יהודים, בייחוד סביב החגים הנוצריים, ושפכה דם יהודי למכביר באינקוויזיציות ובאוטו-דה-פה; אולם בשנת 1965, בהשראת האפיפיור יוחנן ה-23 וממשיכו האפיפיור פאולוס השישי, בא ה"נוסטרה אטאטה", מסמך פורץ דרך הקובע לראשונה שאלוהים לא ביטל את בריתו הישנה עם היהודים ושהיהודים אינם אשמים ברצח הא-ל, ומוקיע את האנטישמיות. מועצת הוותיקן אישרה את המסמך, האפיפיור יוחנן פאולוס השני קרא לעם היהודי "אחינו הגדול", והאפיפיור פרנציסקוס הכריז לא מכבר כי שום מוסד כנסייתי אינו רשאי עוד לראות ביהודים יעד ספציפי לניצוּר.

באגף הפרוטסטנטי, הכומר ג'ון הייגי, שהוא ככל הנראה הכומר הנערץ ביותר בתנועה האוונגליסטית, ואשר הטפותיו נופלות על מיליוני אוזניים קשובות, אומר במפורש שהיהודים הם עמו הנבחר הנצחי של אלוהים, ועומד בראש ארגון CUFI – "נוצרים מאוחדים למען ישראל". הכומר ג'ון גאר, מן הבולטים בתיאולוגים האוונגליסטים, כתב ספר נהדר בשבחה של ישראל, "אלוהים וישראל", ספר הצפוי להיות רב-מכר.

נכון, יש מיליוני מוסלמים שוחרי שלום, בישראל וברחבי העולם. אך קולם נאלם. הם מפחדים להוקיע את הטרור הערבי, מפני שגברה עליהם אימת הקיצונים השולטים בכיפה. אם חפץ הנשיא אובמה להיות תקין מוסרית ודתית, ולא רק תקין פוליטית, עליו לזמן ועידת פסגה בינלאומית של מנהיגי דת מוסלמים שינסחו הצהרה משותפת של מתינות אסלאמית. עדיין לא מאוחר.

בהיעדר הצהרה כזו, ולנוכח ריבוי זעקות אללה-אכבר של מחבלים מוסלמים הטובחים בחפים מפשע ברחבי העולם, כל מדינה שוחרת שלום חייבת לבדוק בדקדקנות כל מוסלמי המבקש להגר לתחומה, ולעקוב אחר התכנים הפוליטיים המונחלים במסגדים שבשטחה. זו הדרך היחידה להגן על ביטחון האזרחים ולעודד את הופעתה של מנהיגות דתית מוסלמית מתונה יותר.

דת המטיפה לג'יהאד מזוין נגד בני דתות אחרות, או נגד חסרי הדת, אינה ראויה לקבל כרטיס מעבר חופשי על יסוד חופש הדת; דת כזו היא סכנה לחופש הדת. לא לא-ל האחד היא סוגדת, אלא לשטן האחד. בכנפיה מוות ולא חיים, שעבוד ולא חופש. יש לעודד את האסלאם המונותיאיסטי האתי והמוסרי, ואפילו ללחוץ עליו לעמוד על שלו באופן גלוי ובאורח רשמי ולהתנתק לגמרי מהקיצוניות האסלאמיסטית. עליו להוציא פסקי דין, פתוות, נגד הטרוריסטים האסלאמים, ולראות בהם את הכופרים של זמננו. אנחנו נתונים עתה במלחמת עולם שלישית, ואויבנו העיקרי, על אפו ועל חמתו של הנשיא אובמה, הוא האסלאם הקיצוני.

הרב שלמה ריסקין הוא רב העיר אפרת ונשיא מוסדות אור תורה סטון 

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ב אדר ב תשע"ו, 1.4.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-3 באפריל 2016, ב-גיליון שמיני תשע"ו - 973 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. חבל מאד שאינך מבדיל יותר בין הרבה יותר תנועות מוסלמיות, שכן הן קיימות, וחבל שאינך מבדיל מבדיל (או רוצה להבדיל) בין תנועות דתיות לבין תנועות לאומיות, וכאן ההקשר הערבי.
    ואוי לנו כיהודים לסמוך או לקבל כהוא זה את התמיכה הפשיסטית-אוונגליסטית, שאתה מכיר היטב.
    על אפו וחמתו של הרב, עמידה איתנה על היסודות הליברליים לנוכח, ובמיוחד לנוכח, הנטייה הטבעית והפשוטה להתכווצות שרירים מוסרית, היא התשובה הנכונה לאורך זמן. ראה את נביאנו.

  2. הכותב מבולבל. היהדות שהוא מתאר היא נצרות.

  3. הרב ריסקין, אתה איש יקר שאומר הרבה דברים נכונים. אבל חבל שאתה כותב בנושא שאינך מבין בו.

  4. וזו בעצם הפרשנות על הדיבר הראשון, הפוליטיקה של הדתות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: