שותק מלמעלה | אורי דוד שוק
שיר
"השיטה פרחה החמה זרחה והשוחט שחט" (ביאליק)
א.
אֲנַחְנוּ נַחְזֹר לַשִּׁגְרָה
אֲנַחְנוּ נַחְזֹר לַיּוֹם יוֹם
אֲנַחְנוּ נַחְזֹר
כְּבָר מָחָר
כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי זְמַן
שֶׁהַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת
הַחַמָּה זוֹרַחַת
וְהַשּׁוֹחֵט, הוֹ הַשּׁוֹחֵט
ב.
עַכְשָׁו
אֱלִיאָב שׁוֹתֵק אֵלֵינוּ מִלְּמַעְלָה
שׁוֹתֵק אֶל הַכִּפָּה שֶׁלֹּא נִסְתַּיְּמָה
שׁוֹתֵק אֶל הָעֻבָּר שֶׁבָּרֶחֶם
אֶל נְהַר הָאֲנָשִׁים
אֶל יָם הַמִּלִּים
שׁוֹתֵק אֶת חַיָּיו
בְּקוֹל
דְּמָמָה דַּקָּה
אליאב גלמן הי"ד למד שלוש שנים מעליי בישיבת מקור חיים. דיברנו מעט, אך הנוכחות שלו הייתה מורגשת דווקא בשל השתיקה והמילים המדודות והמדויקות. היה אפשר לראותו בירכתי בית המדרש: תמיד בעמידה, תמיד על אותו סטנדר, בתפילה פשוטה, מסורה. כך גם נפל. לא בקרב הרואי, אלא בדרך הביתה. ידע לפעול כשנדרש לכך, לשלוף אקדח כנגד סכין אחוזה בידי רשע ונהרג בשגגה בידי כוחותינו (אד"ש)
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון א' אדר ב תשע"ו, 11.3.2016
פורסם ב-14 במרץ 2016,ב-גיליון פקודי תשע"ו - 970, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.
מקסים עצוב
ומרגש…
שיר נוגע ומרעיד נפש
דמעות זולגות