תגובות לגליונות קודמים – 969

בתגובה ל"בינתיים, מחכים" מאת דותן גורן, גיליון פרשת תרומה

מותר גם לשיטת הראי"ה //

אין חולק על כך שהרב קוק התנגד לעלייה להר הבית, מכיוון שהעולים עלולים להיכנס למקום המקדש. הטענה היא שהרב קוק אינו סובר בשום פנים ואופן שחל איסור הלכתי לעלות לכל שטחי ההר. וכך הוא הצהיר בפירוש כאשר נשאל על ידי הוועדה הבריטית בעקבות פרעות תרפ"ט:

אמרת כי מנהגך לפרסם אזהרות למבקרי ירושלים היהודים שלא ילכו לשטח ה"חראם" מפני קדושתו?

הרב: דיברתי רק על שטח מקום המקדש העתיק ("'ועדת החקירה, דין וחשבון מלא מעבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית בירושלים, חלק ו, עמ' 29).

כיום, המחקרים שלא היו לרשותו של הרב קוק יודעים להגיד לנו מהם המקומות שאינם "מקום המקדש" וזאת בהתאם למסורת הגורסת שכיפת הסלע הוא מקום קודש הקודשים, וכדברי הרדב"ז (שו"ת, חלק ב סימן תרצא) – "יש לי לתת טעם למנהג שנהגו כל העולם לעלות באותם עליות לראות משם את הבית כלו ולא שמענו ולא ראינו מי שמיחה. הלכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות" – המראים לנו בפירוש שלא רק שהיה מנהג מובהק להתקרב עד מקום המקדש, אלא שלא מיחו בידי העולים. לכן, כיום ניתן לעלות להר הבית גם לשיטת הרב קוק.

יוסף לברן

יוסף לברן הוא סטודנט לתואר ראשון במכללת הרצוג 

 —————–

בתגובה ל"לא יהודי, אבל גם לא גוי" מאת הרב אליהו בירנבוים

גיליון פרשת תרומה

ישנן דעות רבות //

השאלה שהעלה עמיתי הרב בירנבוים חשובה מאוד בימינו שכן אנו עדים לתופעות יומיומיות של ילדים לאב יהודי ולאם לא יהודייה שמבקשים לראות עצמם כיהודים וכישראלים לכל דבר.

הרב בירנבוים מביא רק נקודת מבט הלכתית אחת לסוגיה מהותית זו. אולם למרות שרק בתקופת המשנה והתלמוד עוצב העיקרון המטריליניאלי (קביעת יהדות לפי אם), אנו רואים שלעתים ישנם מצבים לא ברורים לגמרי שבהם ישנו צד ממזרות (וממזר הוא כמובן הגדרה הלכתית למישהו שהוא יהודי) בילד של אב נוכרי ואם יהודייה (משנה יבמות ז, ה) או בילד של אם נוכרייה ואב יהודי. כך למשל רש"י על בבלי יבמות טז ע"ב–יז ע"א כותב: "וקסבר דעובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר". לכאורה היינו צריכים לצפות שילדים כאלו יהיו או יהודים או לא יהודים, ולא יהיה בהם שום צד ממזרות, אך אנו רואים שישנן דעות כמו של רב אסי שם, הסבור אחרת.

המעניינות ביותר לטעמי הן סוגיות בתקופות ימי הביניים שבהן ניסו החכמים להתמודד עם מצבים שבהם נולדו ילדים לאמהות לא יהודיות מסיבה זו או אחרת. כך למשל לגבי דברי רש"י שלפיהם נוכרייה שילדה מישראל הוולד ממזר וחוששין לקידושיו, אומר האור זרוע (ח"א – הלכות יבום וקידושין, סימן תרז): "פירש רש"י רובן ממזרים שנטמעו עשרת השבטים בנכריות ובניהם הרי הם כישראל ונוהג בהם איסור ממזרות. הרי משמע בעבור שיש בהם צד ישראל על כן נוהג בהם ממזרות". הנה אנו רואים שהביטוי "צד ישראל" (יותר חזק מזרע ישראל) פותח פתח הלכתי של ממש לכך שילד כזה הוא ממזר, כלומר ממזר יהודי.

אף ישנם כמה פוסקים האומרים שהכול הולך על פי הנהגתו (התנהגותו) של הוולד. ואכן במאה ה–18 המהרי"ט אלגזי בהלכות בכורות פרק ח אות סה אומר בעקבות המהרש"ל על יבמות: "דלפי מה שגדלוהו אותו הצד גובר להיות עיקר מאותם ב' צדדים שיש לו, צד גיות וצד ישראל כאמור".

גם הרמ"א, במאה ה–16, מוסיף מושג התורם לחיזוק הנושא והוא המושג "מדרבנן הוי זרעו". ישנם גם פוסקים בני המאה ה–20 המשתמשים במונח הלכתי זה. כך למשל הציץ אליעזר (חלק יט סימן מה ד"ה ועוד זאת) כותב בעניין זה שבמקרה שבו סידרו לאישה גיורת גט וכתבו את שם אביה היהודי, מכיוון ש"מדרבנן הוי זרעו" אזי יש לאב היהודי התייחסות לבתו, והגט איננו פסול.

אם כן ישנן שיטות ודעות שונות בעניין קביעת הזהות היהודית של ילדים לאם לא יהודייה ואף לאב לא יהודי, והדברים אינם כה פשוטים גם בענייני ההלכה, וטוב יעשו חכמי ישראל אם ישבו יחד להתעמק בסוגיה זו ולקבל הכרעות הלכתיות המתמודדות באומץ עם סוגיות הזמן יחד עם המחויבות לעולה מן הכתובים.

צבי גרץ

הרב צבי גרץ הוא מנכ"ל "מסורתי עולמי", זרוע התנועה הקונסרבטיבית המפתחת קהילות יהודיות בחבר מדינות העמים לשעבר, באירופה, בדרום אמריקה ובאוסטרליה

המסקנה ההלכתית ברורה //

הרב אליהו בירנבוים משיב:

קראתי בעיון את דבריו של הרב צבי גרץ. במאמריי האחרונים במוסף ניסיתי להסביר את המורכבות הזהותית בייחוס של בן לאם יהודייה או לחלופין לאב יהודי. אבל למרות המורכבות הרעיונית והדעות השונות שיש גם במקורות מחשבתיים והלכתיים, המסקנה ההלכתית היא ברורה: יהודי הוא בן לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה. נכון שיש דעות שונות המסבירות את הממד היהודי של בן לאב יהודי ומקנות לו את המעמד של "זרע ישראל" אבל לא בתורת יוחסין או מעמד אישי אלא כדרך לפתוח פתח לאותם אנשים כדי לקרבם לחיק עם ישראל.

אכן, רב אסי ביבמות (טז, ב) אומר: "עובד כוכבים שקידש בזמן הזה חוששין לקידושין, שמא מעשרת השבטים הוא", ורש"י מסביר שמדובר על ילד לאם נוכרייה ואב יהודי ובכל זאת הוא ממזר, שכן לדעתו בעובדת כוכבים שילדה מישראל הוולד ממזר, אך התוספות במקום חולקים על כך שהרי הדבר נוגד אין ספור מקורות. ובכל אופן ההלכה נפסקה בגמרא כדברי שמואל המפורסמים: "בנך הבא מן ישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה".

הלכך מן הראוי לערוך הבחנה בין דעות שונות בהלכה לבין הדעה שהתקבלה להלכה.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ד אדר א' תשע"ו, 4.3.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-13 במרץ 2016,ב-גיליון ויקהל תשע"ו - 969, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: