ירושלים מתחילה בגוש עציון | גרשון הכהן

 

אשכול היישובים שנוסד לפני הקמת המדינה על אם הדרך מחברון לירושלים מציל היום את בירת ישראל מלהפוך לעיר קצה של גוש דן. גורל העיר תלוי בגורל גוש עציון 

בבקשנו נתיב ליוזמה אקטיבית, מעבר למעטפת ההגנות ההולכת ונערמת על סף בתינו, אני מבקש להציע את מיצוי הפוטנציאל הטמון בעיצוב המרחב ביהודה ושומרון.

לא קל להסביר מהו עיצוב מרחב וכיצד הוא מתהווה. הדיון שלנו על הקשר בין גוש עציון לירושלים מעניק הזדמנות להתבוננות מושגית בהתהוותו ובמשמעותו של עיצוב מרחבי. מדובר ברשת הזיקות שנוצרה ומתקיימת בין גוש עציון לירושלים: ללא ירושלים כעיר מחוז תומכת אין אפשרות לקיום גוש עציון, ומנגד ללא גוש עציון ירושלים אינה עיר. להלן אבקש להסביר כיצד גוש עציון הוא שעושה את ירושלים לעיר, כפי שילדינו עושים אותנו להורים.

ללא‭ ‬גוש‭ ‬עציון‭ ‬ירושלים‭ ‬אינה‭ ‬עיר‭. ‬מירוץ‭ ‬לזכר‭ ‬יעקב‭ ‬ונתנאל‭ ‬ליטמן‭, ‬
גוש‭ ‬עציון‭ ‬2015 צילום‭: ‬גרשון‭ ‬אלינסון‭, ‬פלאש‭ ‬90

ללא‭ ‬גוש‭ ‬עציון‭ ‬ירושלים‭ ‬אינה‭ ‬עיר‭. ‬מירוץ‭ ‬לזכר‭ ‬יעקב‭ ‬ונתנאל‭ ‬ליטמן‭, ‬
גוש‭ ‬עציון‭ ‬2015
צילום‭: ‬גרשון‭ ‬אלינסון‭, ‬פלאש‭ ‬90

האוטו שלנו נוסע רחוק

הסופר א.ב. יהושע במחזהו: "הילכו שניים יחדיו" תיאר שלושה מפגשים שהתקיימו בלונדון ב–1937, בין ז'בוטינסקי לבן גוריון. באחד מהם הביע ז'בוטינסקי את תמיהתו על מפעל חומה ומגדל, ושאל כיצד כמה נקודות יישוב מבודדות, בפיזור על פני המרחב, יכולות להביא לידי כיבושו במסה של נוכחות יהודית? בין השניים התקיים פער באופן שבו תפסו את אמת המידה לנוכחות במרחב. ז'בוטינסקי מדד את מידת הנוכחות בהיבטיה הפיזיקליים, בכמות וברצף המרחבי, ואילו בן גוריון תפס את המרחב דרך רשת הזיקות המתהוות בו ומעצבות אותו באופן דינמי.

בעולם הרשתות האינטרנטיות קל להסביר היום מהי רשת ומהו קיום ברשת. אבל ליהודי בן הגולה, ולא רק לבן–גוריון, תופעת הקיום ברשת הייתה לחם חוק. הייתה זו מנהיגותו היצירתית של ר' יוחנן בן זכאי – כפי שתיאר אותה להפליא גידי גרינשטיין בספרו "סוד הקיום היהודי" – שאפשרה ליהודים קיום גם ללא מרכז גיאוגרפי קבוע. סגולת הסתגלות ייחודית אפשרה להם להתקיים בזהות דתית ולאומית תלוית רשת ולא תלוית מרחב. מדובר בהתארגנות שהצליחה על אדמת נכר ליצור רשת זיקות מקומית בין יהודים בודדים ולעשותם יחד לקהילה המתקיימת במכלול תחומים, ברשת זיקות כלל עולמית בין כל יתר הקהילות היהודיות.

בהיגיון רשתי מסוג זה נטוותה גם רשת הזיקות בין המושבות הראשונות בגליל – מטולה, ראש פינה, יבניאל, סג'רה ומסחה – שאף הן נפרסו במרחב ללא רצף מרחבי. כל אחת מהן הייתה למעשה נקודת יישוב מבודדת במרחב ערבי מובהק. אלא שהחלוצים, כיהודים מזרח אירופאים, היו מורגלים בקיום כמיעוט המתארגן במרחב על בסיס זיקה רשתית. הרשת הניהולית האקטיבית של פקידי הברון, יחד עם יתר הזיקות המשפחתיות והתרבותיות שהתקיימו בין המושבות, עלו בעוצמתן על הזיקות המרחביות. אכן, המושג "נקודת יישוב מבודדת" לא ממש קיים למי שתופס ומבין את פוטנציאל הקיום בזיקה ובתודעה רשתית.

ממורי, הגיאוגרף פרופ' יובל פורטוגלי, למדתי על תהליך התפתחות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה כמקרה  מיוחד בכל אמת מידה אוניברסלית. על–פי הדפוס המרחבי המוכר, יישובי חומה ומגדל בעמק בית שאן היו אמורים להתקיים בזיקות יומיות לעיר המחוז בית שאן. אלא שבית שאן של אותם ימים הייתה עיר ערבית, שלא יצרה עבור היישובים היהודיים תנאים מתאימים ליצירת זיקות מסחריות ותרבותיות, כמצופה מעיר מחוז. מה שהתהווה לעומת זאת הוא רשת הזיקות לתל אביב. מדי יום, באמצעות תעבורה ממונעת, הועברה התנובה החקלאית לתל אביב, כמתואר בשיר הילדים: "האוטו שלנו גדול וירוק, האוטו שלנו נוסע רחוק, בבוקר נוסע בערב הוא שב, מביא הוא לתנובה ביצים וחלב".

באורח הזה בית שאן לא תפקדה עבורם כעיר מחוז, שכן לא התקיימה כלל רשת הזיקות המכוננות את היחס בין עיר מחוז ליישוביה. גם לאחר מלחמת העצמאות, משהפכה בית שאן לעיר יהודית, מכוח עוצמת רשת הזיקות שנטוותה מכבר בין הקיבוצים לבין תל אביב בית שאן המשיכה להתקיים עבור יישובי הסביבה מחוץ לרשת הזיקות. תהליך דומה גרם גם לקיבוצי צפון–מערב הנגב לדלג בדרכם לתל אביב על ערי המחוז אשקלון, שדרות ואופקים.

עיר בקצה הפרוזדור

ובכן, איך כל הסיפור הזה קשור לגוש עציון וירושלים? מיקומו של גוש עציון על גב ההר, על דרך האבות – ציר 60, עיצב את יישוביו כנתונים ברשת זיקות בלעדית לירושלים. קריית ענבים ומעלה החמישה לעומת זאת, שהוקמו עוד לפני גוש עציון, לא יצרו כלפי ירושלים את אותה הזיקה.

מה שקובע כיום אם יישובי מבשרת ירושלים הם פרבר של ירושלים או של תל אביב אינו המרחק הפיזי לירושלים או לתל אביב, אלא רשת הזיקות היומיות: היכן עובדים, היכן קונים, להיכן מתכנסים לאירועי תרבות. גם אם יסופחו פרברים אלו באורח מוניציפלי לירושלים לא יהיה בכך כדי לשנות את רשת הזיקות הלוכדת אותם בדומיננטיות המטרופולינית של תל אביב. על מנת לחזק את מעמדה של ירושלים כעיר ולא רק כאוסף בתי מגורים סביב כמה מונומנטים ממלכתיים רשמיים, על ירושלים להיות בעצמה מרכז מטרופוליני ממשי.

יישובי גוש עציון מראשית הקמתם לפני תש"ח כוננו את ירושלים כעיר המתקיימת ברשת זיקות, מה שתואר בתנ"ך במושג "העיר, בנותיה וחצריה". זה היה לדוגמה התפקיד שמילא בהצלחה בית ההארחה שהוקם אי–אז בכפר עציון, והפך מוקד לזיקת גומלין ייחודית אוהדת בין חלוצי כפר עציון לבין אנשי ירושלים. תרמה לכך לא מעט גם זהותם הדתית של שלושה מן הקיבוצים בגוש שלמעשה פתחה לירושלים המסורתית דרך משלה להיבנות כמו תל אביב, מן הזיקה לספר החלוצי.

אל מרחב הספר שנפתח מדרום לעיר נמשכו בני ירושלים, גם  החילונים, בהיותו מרחב שהגדיר זהות ירושלמית, כזאת שהתמסרה אל הקסם הגלום באופק החדש שנפתח בציר ההר כאלטרנטיבה לציר השפלה. בקינתו הידועה על שיירת הל"ה, "הנה מוטלות גופותינו", ביטא חיים גורי ערגה זו אל ההר: "כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר, ראה לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה". הרי חברון היו לבני ירושלים אופק מכונן זהות, כמו הים לבני תל אביב. גם מן המקום הזה נבעה היחלצות הגבורה של בני ירושלים להגנת גוש עציון, דוגמת דני מס ואנשיו, "מחלקת ההר".

המאבק על ההגמוניה

הפילוסוף הצרפתי ג'יל דלז  הבחין בין מגמות מנוגדות המכוננות אוריינטציה שונה בין עיר בירה במרכז הארץ לבין עיר נמל, דוגמת המגמות השונות המכוננות את וושינגטון לעומת ניו–יורק, מוסקבה לעומת סנט–פטרבורג. בניגוד לעיר הבירה המבנה את משמעותה במרחב, מתוך הזיקה הטריטוריאלית כלפיה מפנים הארץ, עיר הנמל מבנה את משמעותה הכלכלית והתרבותית מתוך רשת הזיקות שהיא מקיימת לערי נמל אחרות מחוץ למדינה. בממד הכלכלי ערי הנמל עשירות יותר וחזקות יותר בכוח המשיכה הכלכלי שלהן, אולם, מדגיש דלז, חשוב לשמר את כוחה ההגמוני של עיר הבירה באופן שיגן על המדינה מפני הקוסמופוליטיות של עיר הנמל.

בהיבט התרבותי, ערי הנמל, בזיקתן ההדדית, אכן פתוחות יותר למשבי רוח גלובליים אוניברסליים, בעוד עיר הבירה, בזיקותיה לפנים הארץ, מגלמת דווקא את ייחודה המקומי של התרבות הלאומית. מנקודת מבט זו, לאובדן חבל ארץ מריבונות המדינה קיימת משמעות בעיקר לעיר הבירה, לא לעיר הנמל. כך יכלו ערי הנמל שלחוף ימה של ארץ ישראל – עכו, קיסריה, יפו – לשגשג מאות שנים גם במציאות של דלות ושממת חורבן שאפיינו באותן שנים את פנים הארץ. בהיגיון הזה, בתיאור תל אביב כעיר נמל, על מלוא עוצמתה הכלכלית ופתיחותה להלכי הרוח הגלובליים, נועד לירושלים תפקיד מאזן. ככל שמעמדה של ירושלים כעיר יתחזק כך תיקבע נקודת שיווי משקל נכונה יותר במתח  המתקיים תמיד בין עיר הבירה לעיר הנמל.

מכאן מתהווה תרומתם המעצבת של יישובי גוש עציון לירושלים. בהעצימם אותה כעיר מטרופולינית העצימו הללו את מדינת ישראל כולה, בכינון נקודת שיווי משקל נכונה יותר בין פנים הארץ לבין עיר הנמל. מתוך שיקולים מרחביים אלה ניתן לסכם שאם ירושלים לא תהיה עיר, מדינת ישראל לא תהיה מדינה. הבנה זו, גם אם התקיימה בצד הערבי, הפלשתיני והירדני רק באופן מובלע, הביאה אותם במלחמת העצמאות לריכוז מאמץ להחרבת הגוש. מנגד, למגִני הגוש, הזיקה לירושלים הייתה גלויה ולגמרי מודעת, כדברי מפקד הגוש מוש זילברמן בהספדו לחללי קרב כ"ה בניסן תש"ח:  "מה אנו מה חיינו, אפס וכלום, העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים… תשובתנו נחושה, נצח ירושלים".

במאבק על הגנת גוש עציון וירושלים בתש"ח היו שותפים שכם אל שכם כל בני הארץ, חילונים ודתיים, ודברי מוש הנזכרים מבטאים אחדות ייעוד, לא רק אחדות גורל. לכך צריך לשאוף ולגוש עציון נועד גם בימינו תפקיד מאחד.

עתיד התפתחותה של ירושלים תלוי ועומד לנוכח גזרות הקפאת הבנייה. על הפרק מאבק קריטי על מרחב הפוטנציאל להרחבת העיר: האם ימוצה בפנייה מערבה, להרי ירושלים, אל הר חרת בצמוד למבשרת ירושלים, או שיופנה לדרום ולמזרח, לגוש עציון ולמעלה אדומים. כאן ראוי להדגיש, לאור התיאור עד כה, עד כמה פיתוח במגמת מיצוי הפוטנציאל המערבי ינציח את מיצוב ירושלים כעיר קצה, בהסתעפות שוליים ממרכז הכובד של תל אביב וגוש דן.

רבין וכביש המנהרות

במציאות המרחבית ההולכת ומתהווה הרי שגוש עציון, יחד עם קריית ארבע, צור הדסה וביתר עילית ובמידה רבה גם בית שמש, מעניקים לירושלים רשת זיקות העושות אותה לעיר של ממש. בכל יום לקראת בין הערביים עומס התנועה המתנקז מדרום ירושלים אל כביש המנהרות מעיד על עוצמת משקלם הסגולי של גושי ההתיישבות העוטפים את ירושלים מדרומה. מגמה זו זקוקה לתגבור בסלילת דרכים נוספות ובתנופה לעיצוב מרחבי מחודש. התעקשותו של יצחק רבין לסלילת כביש המנהרות כתנאי למימוש פעימה נוספת בהסכם אוסלו ראויה לשמש מופת לאופן שבו סלילת עורק תחבורה ראשי בהיגיון חדשני מעצבת מרחב.

במסגרת זו נדרשות שתי מגמות:

א.  סלילת כביש 80, ממישור אדומים לערד, כעורק תחבורה עוקף לחיבור באר שבע דרך יישובי  דרום הר חברון לירושלים. המרחב הארצי יזכה בציר שדרה נוסף באופק דרום–צפון.

ב. במרחבי גוש עציון: חיבור צור הדסה וביתר עילית לגבעות בציר ראשי יעמיד חלופה לעומס על כביש 60. במאמץ כזה ירושלים המטרופולינית תתקיים בציר צפון–דרום, במקביל לגוש הצפוף המשתרע מדרום לצפון על דרך הים. כמו כן נדרשת סלילת ציר חיבור נוסף בין אפרת ליישובי מזרח גוש עציון.

בגוש עציון, כמו בתש"ח, מתקיים בימים אלה מאבק על השליטה במרחב. יישובי הגוש ממשיכים להפריד בין חברון לבית לחם וקוטעים את אפשרותו של מרחב פלשתיני רצוף מחברון לירושלים. על כך נאבקים: מי יבתר את מי, מי יבודד את מי, מי ימצא עצמו מכותר ומבודד ומי יצליח לייצר רצף מרחבי. האם עיסאוויה תהיה מבודדת במרחב יהודי רציף, או שפסגת זאב תמצא עצמה מבודדת. האם מעלה אדומים תיאלץ להתמודד בבידוד, או שעזריה ואבו–דיס ימצאו את עצמן מבודדות. תמונת מצב זו מובנת היטב לפלשתינים ולנציגי האיחוד האירופי והאמריקנים, הדורשים מממשלת ישראל את שימור ההקפאה.

במושגי תורת הרשתות, מתחולל כאן מאבק בין שתי רשתות שונות ונפרדות של מרקם התיישבות המתקיימות ומשתרעות על פני מרחב אחד. עיקר המאבק מתמקד לפי שעה על כיווני ההתפתחות המיועדים לכל אחת מן הישויות הלאומיות במרחב הפוטנציאל שעדיין פתוח לעיצוב. זהו בתמצית סיפור המאבק על עיצוב המרחב, ובו ניבחן.

אלוף (במיל') גרשון הכהן הוא חוקרבמרכז בגיןסאדאת

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ד אדר א' תשע"ו, 4.3.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-13 במרץ 2016, ב-גיליון ויקהל תשע"ו - 969 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. השטח שאתה מדבר עליו הוא גם שטחה של המדינה הפלסטינאית שתקום בעתיד. כך שדינו הוא לא כמו דין כל שטח אחר בלי שום צורך לחפור את החפירה שלך על המשמעויות שך דלז' לגבי העיר.

    אף אחד לא מרחיב או לא מרחיב את גוש עציון בגלל מקומה ההיסטורי. המטרה היא פוליטית נטו. או שתקום כאן מדינה פלסטינאית, או שהוגים כמוך יעשו הכל כדי שהיא לא תקום.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: