ונשלוח ספרים ופרסים

יש עלילות המעיפות למחוזות מרוחקים. ביבול מועמדי פרס ספיר לספרות השנה, ישראל על המפה, או על הכוונת. הכירו את המועמדים

מי הוא שהשתעשע במשחק האותיות המרכיבות את המילים פרס, ספיר, ספר (מפעל ה–)פיס? לפי הגיון האותיות הרפטטיביות הללו צריך היה הפרס להיות מוענק בפריס: "פרס ספיר, פריס". אך הוא מוענק פה. פה ושם בארץ ישראל. וזו אינה מוצגת בספרים שהגיעו לישורת האחרונה של הפרס כעיר אורות זוהרת. ממש לא. עלילות של עוול, שגיבוריהן הם קרבנות, חלשים ומוחלשים, מנותקים ותלושים, קרועים ומסוכסכים, מנוכרים ומופקרים, מנוצלים ומתוסכלים. עלילות של דם. שנכתבו בדם לִבם של הכותבים. וגם עלילת הספר האחד המתרחשת בפועל בפריס היא תוצר של בריחה מהתרחשויות אימה ונקמה בישראל. האם יש כאן ביטוי להלך רוח תקופתי? אולי פוליטי?

ולאן נוליך את האופטימיות? אולי תימצא בבגרות הספרותית, המאפשרת הצבת מראה ביקורתית ישרה, לא–מחמיאה ולא–חומלת הדורשת הישרת–מבט; אפשר בכישרון הספרותי הנמצא בשפע ומזהיר מבעד לתכנים הקשים; ואפשר בקלישאה החבוטה שמכאן אפשר רק לעלות. שהרי גם היכולת לראות טוב, ולהשפיע הומור, ולחמול ולאחות ולזַכות, לשמוח ולענג, זוקקת אימוץ חשיבה ועין וכישרון ביטוי אמנותי. "נהפוך הוא", מלמד אותנו ספר קדום. גם זו שנדמית כארץ גזרה וגורל אכזר יכולה להפוך למקום משתה ושמחה. לשנה הבאה בפָרַס.

שמואל פאוסט

———-

ניצול ונטישה

Zהרומאן המצרי

אורלי קסטל–בלום / הספריה החדשה / 180 עמ'

ספר שמתחיל בסיפור עלייתה ארצה וגירושה מקיבוץ השומר הצעיר של קבוצה מצרית סוציאליסטית, ומסתיים בסיפור מר של ניצול ונטישה של עורכת ספרותית מידי חוקר ספרות "נכבד ודגול", הוא מבנה שאומר דרשני.

זהו ספר מעורר תימהון, שנפרש בפני הקורא כסוג של אתגר משולח היגיון כמעט. אלא שלאורלי קסטל–בלום יש ההיגיון שלה ומי שנכון לקחת עליו את האתגר הזה, של החומר הבלתי מתמסר, ימצא עושר של עולמות שכולו נע סביב מרכז גרביטציוני אחד; מרכזיותו של העוול, וחוסר היכולת להחלים ממנו, בלעדי הספרות. כי הספרות של קסטל בלום היא מכשיר רפואי מתקדם. לעצמה קודם כול, אך גאון הוא זה שפעולותיו שנעשות בינו לבין עצמו משליכות תמיד גם על ציבור נרחב בהרבה.

הספר הזה עוסק בריבוי לא פשוט של קורבנות ומעוולים; גברים לנשים, אשכנזים למזרחים, בעלי ממון לנזקקים, ובני משפחה לקרוביהם, המעט מוחלשים. אבל זה לא ספר קרבני חלילה, כי ככל שמעגל העוול שבו מתרחב אנו מבינים שקסטל–בלום משרטטת פה את צירו של עולם שעומד עקום. וכך, סיפור הקבוצה המצרית הוא סיפורה של כל חבורה צעירה ואידאולוגית, וסיפורה של העורכת הספרותית הוא סיפורו של כל אדם נדיב יתר על המידה, שאינו זוכה בהכרה הראויה לו. ואולי לפני הכול זהו גם סיפורו של האמן, כמי שמקריב עצמו למען רעיונות, שמעטים בזמן אמת תופסים אותם, והגינוי וההשפלה זמינים תמיד יותר מההערכה הראויה לו.

אורין מוריס

חוסר אונים

הורדעריק

עילי ראונר / ידיעות ספרים / 205 עמ'

אבשלום הוא צעיר בן 21. הוא מסתתר בבית אבות סיעודי בגבעה הצרפתית בירושלים. הוא ערק מהצבא והוא חייב לברוח. הוא חייב לכתוב. הוא עולה בנתב"ג על מטוס, מגיע לפריס ונרשם ללימודים. אירנה מגרמניה רוצה את קרבתו ודואגת לו, אבל הוא מפנה לה כתף קרה. הוא לא מתמיד בלימודים. הוא גם לא מצליח לכתוב. כספו הולך ואוזל. הוא לא מצליח להשיג עבודה. פוחדים ממנו, מזרותו, ממוזרותו. בהמשך נגלה שאבשלום היה חייל קרבי בשטחים, בעיצומן של התפרעויות אלימות ורצחניות של הפלשתינים. נצור עם חבריו על אחד הגגות, ההמון נאסף סביבם, מיידה בהם את כל מה שאפשר. אחרי האימה מגיע החילוץ ובלילה כבר באה הנקמה.

"עריק" הוא ספר אקזיסטנציאליסטי. הוא ספר של מסע נפשי. מסע שאין בו התרוממות רוח, רק ייאוש וחוסר אונים. דמותו של אבשלום אינה דמות סימפתית. ליומרה שלו לכתוב ספר גדול אין כל כיסוי. חוסר האונים שלו מעורר רחמים, אבל הוא גם מכעיס ופתטי.

הכתיבה של עילי ראונר סוחפת, דחוסה, קצרת נשימה. הטקסט טעון, נפיץ, בעל אוקטן גבוה. זהו ספר מטריד ומרהיב כאחד. הישג לא מבוטל לספר ביכורים ולרומן בכלל.

יונתן דה שליט

אובססיה ואלימות

1תמונות עירום

ענת עינהר / עם עובד / 213 עמ'

שלוש נובלות בספר, והן כתובות לתלפיות. זירות ההתרחשות מגוונות עד הקצוות שמציעה המציאות הישראלית – ואף חורגות אל הלא–מציאותי הישראלי. אם מזדקנת לבת שילדה בת למסתנן אפריקני השוקעת בחשדנות כלפי בן זוגה החדש של בתה, פעיל זכויות מסתננים. דוגמנית שסוממה עד אובדן חושים ותמונות העירום שלה שצולמו בהזדמנות זו הופצו ברשת. צעירה על סף האנאלפביתיות המעריצה עד טירוף סופרת רבי מכר. חיילת בבסיס מרוחק המצטווה לצייר דיוקן קיר ענק של הרמטכ"ל.

הגיוון רב, פראי, אך האחדות רבה ממנו: הסיפורים כולם מוליכים את גיבוריהם להתנהגות אי–רציונלית המתחילה באובססיה ונגמרת באלימות.

בתשתית כל נובלה עומד תסביך אלים של חמדה–קנאה–שנאה מצד החלשים והעלובים כלפי החזקים והנחשקים, ומולו תסביך של בוז ותשוקה בכיוון ההפוך. נשים כלפי גברים, מכוערים כלפי יפים, טיפשים כלפי חכמים–בעיניהם, עניים כלפי עשירים, ובעיקר, באופן אובססיבי, בכל פינה בסיפורים, כצל שאיננו סר, כהים כלפי בהירים; מזרחים או שחורים כלפי אשכנזים ובלונדינים. אימת הלבן מפני השחור, הביטול העצמי של השחור מפני הלבן.

ענת עינהר מציירת את גיבוריה, ובעצם אותנו, הישראלים, בעירום נפשי בוהק, שאינו עושה חשבון למוסכמות התקינות הפוליטית. היא מצלמת בפלאש מסנוור, מכאיב, מציצני, את מה שבעיניה הוא עירומנו ומבושינו: התאווה והדעה הקדומה.

צור ארליך

נבואה ותוכחה

5717959098099490786noסיפור הווה על פני הארץ

סמי ברדוגו / הספריה החדשה / 253 עמ'

ישנה ספרות שמתעקשת ללכוד איכות חמקמקה מרוח התקופה שבה אנחנו חיים. ספרות חשובה באמת מצליחה לעשות כן. היא מצליחה לגרום לנו להביט במציאות באופן שלא ידענו שאנחנו מסוגלים – על עצמנו, על סביבתנו, על רצונותיהם, תשוקותיהם ותסכוליהם של האנשים שסביבנו. ממה הם אדישים? ממה הם בורחים? למה הם נאמנים?

 הספרות שכותב סמי ברדוגו, סופר שנולד במזכרת בתיה ב–1970 לאם מנקה ולאב פועל ייצור במפעל, שניהם עולים ממרוקו, היא ספרות חשובה. מזה שש עשרה שנים מפרסם ברדוגו את הפרוזה הנוקבת, החכמה, ההיפר ריאליסטית שלו, שעלולה להתפרש אצל קוראים מסוימים כבוטה וכבלתי נעימה. אבל תחושת המחנק שרומן כמו הספר הנוכחי מעורר בקורא קשורה גם לנבואה ולתוכחה שגלומה בה.

גיבור הספר הזה, גבר פריפריאלי בשנות הארבעים לחייו, עורך מסע במדינת ישראל, מהצפון ועד הדרום. כל אחד מי"ח פרקי הספר נושא כותרת של מקום אחר, ומניב תמונת רנטגן חודרת כליות ולב של הממשות הישראלית בת ההווה, למן הנעשה בין כותלי הבית ובין בני המשפחה ועד להשפעתם של הנופים על הנפש.

נוית בראל

 הגירה ותלישות

ראובניהאוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן

יותם ראובני / אפיק / 232 עמ'

המילה "אוטוביוגרפיה" נושאת עמה לכאורה הצהרה ברורה: הבטחה לקורא שבין דפי הספר יימצא לו סיפור חייו של הכותב. אבל הפער שבין שם הכותב ושם הספר מערער את הבהירות הזאת. ראובני כותב כאן את קורות חייו ובעיקר את קורות נפשו הקרועה והמסוכסכת, הנעה בין חייו וזהותו הנזילה של ז'אן ריבן – שהוא שמו הרומני – לבין חייו, מצוקותיו וזהותו המתנודדת של יותם ראובני, כשמו העברי.

הזרות – כיהודי בכפר של גויים – כבר התקבעה, ולא נעלמה גם כשעלו האב ושלושת בניו לישראל והובאו לאשדוד בראשית ימיה. אין כמעט עמוד בספר שהמילה הגירה אינה מופיעה בו ומצב התלישות של הסופר הוא תמידי. קורות החיים ממשיכים בהתאהבות הומוסקסואלית, בהתחברות אל פנחס שדה ויצירתו, באלכוהול, באירוע פסיכוטי ובטיפול מרפא.

זהו ספר חובה לאוהבי סוגת "זרם התודעה" וכתיבה שעיקרה עניינים שבנפש פנימה. וגם למי שהשם יותם ראובני מעורר אצלו עניין או הערצה: ליושר חסר–החמלה, ובעיקר ליכולת הביטוי המרשימה ולכישרון שהעמיד ניסוח מילולי מרתק למה שלא ניתן לבטא במילים.

חבצלת פרבר

חרדת הפקרה

בנדיטבנדיט

איתמר אורלב / עם עובד / 424 עמ'

גבר צעיר הנתון במשבר משפחתי מחליט לבקר את אביו הנוצרי שנשאר בפולין אחרי שמשפחתו היהודית עלתה לישראל. במרכז הרומן הפצע הנפשי של הגיבור ומקורו בהתנהגותו המחרידה של האב האלים והשתיין שהפקיר את משפחתו לחיי רעב ומצוקה והטיל צל כבד על חיי בניו ובנותיו. במהלך הביקור מתגלות עובדות חדשות על חייו של האב ודמותו נחשפת במורכבותה.

הרומן כתוב בסגנון מבריק ושומר על מתח דרמטי לכל אורכו. דיאלוגים בעלי עוצמה מהווים אמצעי מרכזי לעיצוב הדמויות והכתיבה בגוף ראשון יוצרת ממד רגשי דחוס. אולי ניתן היה לדלל את הגידופים הגסים החוזרים על עצמם בדברי האב ומביעים את חספוסו האיכרי ואת מצבי הקצה של חייו. מעבר לכך זהו רומן עמוק ומרגש, קצבי וסוחף, המהווה בשורה גדולה בספרותנו.

רבקה שאול בן צבי

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ז אדר א' תשע"ו, 26.2.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-29 בפברואר 2016,ב-גיליון כי תשא תשע"ו - 968, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: