בועה בתוך הסערה | נעמה אנגל משאלי

 

קבוצת מנהיגים דתיים מאזור באר שבע נפגשת במטרה להגיע להידברות ולמנוע את ההסלמה הביטחונית בדרום. לתפיסתם דווקא הדת היא הבסיס לאחווה ולכיבוד השונות

פיגוע הדקירה בשבת האחרונה ברהט, שבו נפצעה שלומית גונן חברת קיבוץ משמר הנגב, הזכיר השבוע לתושבי הנגב עד כמה שברירית מערכת היחסים השוררת בין יהודים לערבים באזור. גונן, כמו רבים מתושבי האזור, הגיעה לחנות טלפונים מלווה בילדיה ונכדיה ולפתע הגיח הדוקר, פצע אותה באורח קל ונמלט. תושבי רהט וראשי העיר, שהזדרזו כבר למחרת לבקר את גונן בביתה, גינו את המעשה בכל פה הדגישו כי מדובר באדם שאינו תושב המקום ושהדבר לא יחבל בדו קיום, אך גונן הודתה כי לעת עתה לא תשוב לבקר בשוק ברהט.

צילום: יהודה פרץ מימין‭ ‬לשמאל‭: ‬הרב‭ ‬אלקנה‭ ‬שרלו‭, ‬אמירית‭ ‬רוזן‭, ‬הרב‭ ‬מיכאל‭ ‬גרץ‭, ‬רוקסנה‭ ‬גולן‭, ‬הרב‭ ‬מאוריסיו‭ ‬בלטר‭, ‬השייח‭' ‬ג‭'‬אמל‭ ‬אלעוברה

צילום: יהודה פרץ
מימין‭ ‬לשמאל‭: ‬הרב‭ ‬אלקנה‭ ‬שרלו‭, ‬אמירית‭ ‬רוזן‭, ‬הרב‭ ‬מיכאל‭ ‬גרץ‭, ‬רוקסנה‭ ‬גולן‭, ‬הרב‭ ‬מאוריסיו‭ ‬בלטר‭, ‬השייח‭' ‬ג‭'‬אמל‭ ‬אלעוברה

שבוי ברומנטיקה

גל הטרור הנוכחי לא פסח על חלקה הדרומי של מדינת ישראל, גם אם הוא נחווה בו בעצימות נמוכה באופן יחסי לבירת ישראל וליהודה ושומרון. אולי דווקא משום כך, יוזמה בין דתית ייחודית שנרקמת בחודשים האחרונים מבקשת להוריד את מפלס החרדה והפחד שבין היהודים והבדואים בנגב, בטרם יהיה מאוחר מדי והקרע יהיה בלתי ניתן לאיחוי. בניגוד מוחלט לרוח התקופה, השותפים למיזם מאמינים כי יוכלו להגשים את מטרתם באמצעות הדמויות שאולי נתפסות יותר מכול כמקור הפילוגים והמלחמות בנות זמננו – אנשי דת.

למעשה מדובר בוועדת היגוי בת עשרים איש, שבה שותפים מנהיגים משלוש הדתות. מטרתה לגבש תוכנית לימודים בין דתית ולחדור באופן תהליכי וסדור לתוך מערכת החינוך בדרום, היהודית והבדואית כאחד – מבתי ספר היסודיים ועד למוסדות אקדמיים.

מאחורי המהלך עומדות שתי נשים מקהילת "מגן אברהם" בעומר – רוקסנה גולן ואמירית רוזן. הן "שידכו" בין מספר אנשי דת, הכוללים את הרב מאוריסיו בלטר – רב קהילת אשל אברהם הקונסרבטיבית בבאר שבע, האב פיוטר זלסקו – מנהיג הקהילה הקתולית בבאר שבע, הרב אלקנה שרלו – איש חינוך תושב ירוחם המלמד במגוון מוסדות ברחבי הנגב, ושייח' ג'מאל אלעוברה – תושב רהט והמפקח מטעם משרד הפנים על עשרות מסגדים בדרום הארץ.

התודעה המשותפת בבסיס הקבוצה היא שהמפתח להידברות, תיקון ושלום נמצא דווקא בידי אנשי הדת. "אנחנו מעוניינים ליצור מודעות אצל התלמידים שאנשי דת יכולים לדבר ביניהם, שהם אינם אויבים", אומר הרב בלטר. "אנחנו מתכוונים להגיע לשיעורים בבתי הספר ולקיים דיאלוג על מנת להציג תפיסה אחרת של יחס בין אנשי דת. כיום אנו רואים בתקשורת כיצד מנהיגים דתיים מנצלים את הבמה וארגונים קיצוניים גורמים לפיגועים רצחניים, אך למעשה זוהי קבוצה קטנה. הזרם המרכזי של הדתות הוא הפוך ונושא מסר של הידברות, כבוד ושונות".

"באופן אישי ידעתי תמיד שאהיה שותף לקבוצה בין–דתית", מספר הרב אלקנה שרלו. "מה שקוסם לי במקומות אלו זה המפגשים בין בני אדם. עוד פעם לפגוש את האינסופיות שיש באדם באשר הוא אדם. אני שבוי קצת ברומנטיקה ובנאיביות שיש בקבוצות האלו, ומודע לכך שזו בועה חלומית בתוך מציאות מאוד סוערת, אבל אני רואה שזה דבר נכון, ומוכרח אפילו".

לדבריו המיוחד בקבוצה הוא שהשיח הדתי נמצא על השולחן, ובמרכזו. "אנחנו ממש מדברים במושגים דתיים. אלו לא אנשים מדתות שונות שיושבים ומדברים, אלא אנשים שמביאים את העולם הדתי שלהם – דווקא שייח', דווקא כומר ודווקא רב. העולם חושב שהדת היא זו שגורמת למלחמות ואנחנו רוצים לומר הפוך; הדת ואנשי הדת הם שיביאו את הרפואה".

האב פיוטר זלסקו הגיע לבאר שבע לפני מספר שנים כדי להנהיג בעיר את הקהילה הקתולית דוברת העברית המונה 120 חברים. הוא נולד בפולין, למד באוניברסיטה הקתולית ברומא והתאהב בישראל. כבר בימיו הראשונים בארץ חיפש ליצור קשר עם מנהיגים של דתות אחרות וכך נחשף לפעילות התנועה המסורתית בנגב.

"כאנשי דת אנחנו מאמינים שכמסר לעולם יש להכיר האחד את השני ולחפש את  המשותף שמאחד אותנו", הוא אומר. "הדת היא לא הסיבה לקונפליקטים פה במזרח התיכון, להיפך. יש אנשים שמשתמשים בדת ככלי מלחמה אבל זו מניפולציה. אם אלוהים שלך אומר לך שאתה יותר טוב מאחר, זה לא אלוהים". לדבריו "רק התחלנו בפרויקט אבל אני מקווה שנסמן את באר שבע כמקום לכולם".

המסע בעקבות אברהם

סוג השיח שמבקשת לקדם הקבוצה אמנם חדש יחסית במרחב הדרומי, אך עבור תושבי הנגב החיים בחיכוך טבעי מתמיד "דו קיום" או "חיים משותפים" אינן צמד מילים ריקות מתוכן, אלא מציאות יומיומית; בסניף הבנק, בספסלי האוניברסיטה, במשרדי הממשלה ובכבישים. בירת הנגב היא בפועל עיר מעורבת לכל דבר, מרכז החיים עבור שני העמים.

זו גם הסיבה שגל הטרור, ובתוכו הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע שבוצע על ידי תושב חורה, הביא להתדרדרות מסוימת ביחסים שמדאיגה את חברי הקבוצה. לצד הגינויים הנחרצים שהשמיעה ההנהגה הבדואית, וצעירים המתגייסים לצה"ל ורואים עצמם כישראלים לכל דבר, בשנים האחרונות ישנה מגמת התחזקות בפעילות הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בכפרי הנגב, זאת לצד מספר מקרים בשנה האחרונה של צעירים, חלקם מורים, שהביעו תמיכה בארגון המדינה האסלמית ואף הצטרפו לשורותיו בסוריה.

אחד ממקורות ההשראה לפרויקט הוא מסלול טיול מדברי שבו פסעה לפני אלפי שנים דמות מקראית המזוהה עם העיר באר שבע. גולן ורוזן החלו בזמנו להתניע פעילות חינוכית סביב נתיב מסעו של אברהם אבינו, שעובר בחלקו בסביבה הקרובה לביתן. מדובר בחלק מתוך "נתיב אברהם", שביל תיירותי–תרבותי המתחקה אחר מסעו ההיסטורי של אברהם אבינו במזרח התיכון מחרן שבתורכיה דרך סוריה וירדן, עבור בחברון ובבאר שבע עד למצרים.

"זהו שביל המסע הפיסי והרוחני של אבי הדתות המונותאיסטיות, והשתמשנו בו על מנת  לגשר ולהעמיק את ההיכרות בסביבה הקטנה שלנו דרך מסלולי טיולים בין יישובים יהודיים לבדואיים", אומרת גולן. "בעקבות כך התחלנו לחשוב איך מרחיבים את המעגלים. כשהחל גל הטרור שמענו יותר ויותר התבטאויות גזעניות וקשות, בעיקר מצד הנוער, והחלטנו שאנחנו חייבים להיכנס לבתי ספר ולהגביר את ההיכרות". גולן מציינת כדוגמה אמירה של בעלת תפקיד באחד מבתי הספר הממלכתיים בנגב שבתגובה ליוזמה הבהירה כי כף רגלו של מוסלמי לא תדרוך בו. דמותו של אברהם העברי ממשיכה ללוות את המפגשים ועוברת כחוט השני ביניהם. תוכנית הלימודים אמנם עוד לא מגובשת אך לחברי הקבוצה ברור כי אחת הפעילויות החינוכיות יתקיימו בשביל.

 לצאת ולדקור זה פשע

במסגרת הפעילות מתכנסת ועדת ההיגוי אחת לחודש לשיח ודיאלוג סביב המקורות בין כותלי אוניברסיטת בן גוריון. מלבד אנשי הדת, יושבים בה נציגים מהאוניברסיטה ופעילים חברתיים. במקביל, פועלות ועדת תוכן וועדה פדגוגית על מנת לבחור את התכנים הרלוונטיים ולתרגם את המפגשים למערכי שיעור ופעילות בהתאם. הנושא הראשון שנבחר לעיסוק בוועדה הוא כבוד הבריות בראי שלוש הדתות.

חברי הוועד נפגשו בחודש שעבר עם חפצי זוהר, ראש מחלקת החינוך בעיריית באר שבע, במטרה לבחון את השתלבותם במערכת החינוך העירונית. זוהר מצידה נתנה את ברכתה למיזם, והעבירה אותו לאישור הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך. ביום רביעי האחרון נערך מפגש דומה עם ראש עיריית רהט טלאל אלקרנאוי וחברי מועצת העיר, מפגש שנערך בצל פיגוע הדקירה ובסוף השבוע הקרוב יחשף לראשונה פרוייקט "לימוד ערבה".

מארגני היוזמה בטוחים כי הילדים והנוער כיום צמאים למפגשים בלתי אמצעיים עם אנשי הדת, אך מדגישים את החשיבות בהשתלבות תהליכית, על מנת לזכות בתמיכה מערכתית ולגיטימציה. "לא נקפוץ עם החומר הראשוני מיד לפגוש את הילדים בכיתות", אומר הרב בלטר. "נבוא עם תוכנית מסודרת ונעבור תהליך קודם כול עם המנהלים, חדרי המורים וההורים. רק בסוף נפגוש תלמידים. אם לא יהיה מחנך שימשיך את היוזמה הלאה היא תלך לאיבוד ואין בכך טעם".

המפגש האחרון של הקבוצה התמקד בנושא כבוד הבריות בקוראן, ולווה בהרצאתו של ד"ר  מוחמד אלעטאונה, תושב באר שבע וחוקר אסלאם מודרני במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה בעיר.

לדברי הרב שרלו המפגש נולד כתוצאה מהעובדה שבעוד החברים היהודים והנוצרים ציטטו שפע מקורות בנושא, הנציגים המוסלמים חשו מחסור מסוים. "הבנו שאנחנו צריכים ללמוד את הנושא לעומק", מסביר הרב שרלו. "פתחנו את הקוראן והייתי בהלם – איזה פער יש, אצל כל הדתות, בין המקורות לבין אנשים שמדברים בשם המקורות האלה. השייח'ים והאימאמים ישבו שם והתלהבו ממש", הוא מתאר. "הם אמרו 'כן, על זה אנחנו מחנכים במסגדים'. סוף סוף במקום לשמוע כרגיל מהתקשורת שבמסגדים מטיפים, אני שומע אנשים מתוך המסגדים שמדגישים את הצד הזה".

"ישנו פער אדיר בין הטקסט התיאורטי לבין הפרקטיקות, ואסור להקיש בין מה שרואים שכביכול נובע מהאסלאם לדת", מתייחס ד"ר אלעטאונה לאחת התובנות המרכזיות והמתסכלות שצפו ועלו במהלך המפגש. "לצאת לרחוב ולדקור זה פשע על פי כל האסכולות באסלאם, שמעניק לערכים הומניים מקום מרכזי וחשוב ביותר בדת ובהלכה. חיי אדם הם קודש קודשים, אבל זה בכל זאת קורה. האם זה אסלאם? ודאי שלא. כל המוטיבים שאנו רואים כיום מסביב הם לאו דווקא דתיים אלא פוליטיים, ניסיון לגייס ולנצל את הדת לטובת קידום אינטרסים ואג'נדות פוליטיות כגון המאבק על ירושלים והסכסוך הישראלי–פלשתיני".

המפגש אף הציף את הסוגיה הכאובה של הצטרפות צעירים בדואים לשורות דאעש. אחד השייח'ים מחורה אף התוודה במהלך המפגש כי הוא מכיר את האנשים וכואב את המקום שאליו הם הגיעו. "אני שואל את עצמי כל הזמן איפה הטעות החינוכית שעשינו", אמר בכאב והוסיף כי לדעתו להזנחת המדינה שאינה מספקת די משאבים לחינוך בעיירות הבדואיות יש בכך חלק.

"לצערי הרב רק הקולות הקיצוניים משני הצדדים נשמעים ורבים מתקרבים אליהם", מודה שייח' אלעוברה אך שומר על אופטימיות, "קומץ קטן של צעירים קיצונים לא יקלקל את היחסים ויכתים את כלל תושבי הנגב".

האב הקתולי בביקור במכינה

לעת עתה הקשרים האישיים שנרקמו בין אנשי הדת כבר נושאים פירות בדמות יוזמות ספונטניות ומרתקות. הרב שרלו כבר מארח במכינות הקדם צבאיות שבהן הוא מלמד את האב פיוטר לשיחה על הנצרות ומפיץ את הרעיונות העולים בקבוצה בבמות השונות שבהן הוא לוקח חלק. כך למשל בכנס "לימוד ערבה" שיתקיים ביישוב ספיר בשבוע הבא.

"האב פיוטר סיפר לי שאחד החברה במכינות מאוד התלהב ממנו ואמר שהוא רוצה לבוא לבקר אותו. האב פיוטר בא אליי ואמר לי – תרגיע אותו, כי אני לא מיסיונר. שימצא את האמת בבית שלו. זה ממש ריגש אותי. מגיע האב הנוצרי ואומר לי – לך יש תפקיד שהוא ימצא את עצמו בבית היהודי שלו".

מוסדות חינוך בלב הציונות הדתית מסוגלים לפתוח את הדלת לדמות כמו האב פיוטר?

"במפגש האחרון דיברנו על המוקשים שיכולים להיות בחלום החינוכי שלנו. אחד המוקשים הגדולים הוא השאלה האם מוסדות החינוך הדתיים לסוגיהם יפתחו את שעריהם להיכרות עם דתות אחרות. אף אחד לא מדבר על מיסיון חלילה או על המרת דת, אלא על חיזוק האחווה ברחבי הנגב. זה בהחלט חשש שנוכח. לנו ב"מדרשיית קמה" היו מפגשים עם בדואיות בעבר. אני יכול לראות את זה קורה. איך בדיוק? אנחנו עובדים על זה עכשיו. ברור לנו שאנחנו צריכים להתחיל  מלמעלה ולא ללכת ישר למקומות הקיצוניים והשמרניים ביותר". הרב שרלו עצמו כבר מוזמן לדבר במתנ"ס בלקייה ובחורה, ומוסיף כי הוא אינו חושש להיות מסומן. "אני חושב שזה הצעד הנכון, ומי שרוצה לסמן שיסמן".

במסגרת שבוע הסובלנות התארח הרב בלטר יחד עם חברו השייח' ג'מאל בבית ספר מוסלמי בעיירה כסיפה לשיחה בלתי אמצעית עם 120 תלמידי כיתות י"ב בישוב. "התלמידים שאלו שאלות למופת", סיכם השייח ג'מאל, "זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם ראו אחדות כזאת והתגובות היו חיוביות. בהמשך אני מוזמן עם כומר ורב לדבר עם צוות מורים בבית ספר בבאר שבע".

בסיום המפגש יצאה הקבוצה למגרש הכדורסל בבית הספר והשייח'ים פנו להתפלל. "התיישבתי בטריבונה לבדי והתקרבה לעברי קבוצה של כחמישים תלמידים, לא מאלו שנפגשתי עמם", נזכר הרב בלטר ומודה: "חששתי. איני חי בחלל; זו הייתה תקופה מתוחה, ישבתי לבדי עם כיפה לראשי ודבר ראשון חששתי". מהר מאוד פנו אליו עשרות התלמידים שהתגודדו סביבו והבהירו את כוונותיהם: "שלום, ברוך הבא. ראינו שאתה יושב לבד וחשבנו שזה לא מכובד". "כואב לי שברגע הראשון תמיד יש חשש", הוא אומר, "חשוב להזכיר לעצמנו את היכולת לראות קודם כול את הבן–אדם".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ג' אדר א' תשע"ו, 12.2.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-14 בפברואר 2016,ב-גיליון תרומה תשע"ו - 966. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: