מגדלור של אמונה | דניאל סגרון

החזון המקראי שלפיו עם ישראל יהיה "אור לגויים" איננו רק הבטחה אלא ציווי מעשי. בשל כך ראוי שיהודי חו"ל יישארו במקומם ויתפקדו כשגרירים של חברת המופת היהודית 

כל מבט מפוכח בתורה ובנביאים חושף את הייעוד האוניברסלי של ישראל. החל מהנאמר לאברהם "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ב), המשך בנאמר לבניו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכלה בדברי הנביא ישעיהו שהתנבא בכמה מקומות על היותו של עם ישראל "אור לגויים".

אולם האם הפסוקים הללו הם ציווי או הבטחה? האם הם ציווי לעם ישראל לעשות כל שביכולתו להיות אור לגויים, או שמא הנבואות הללו הן הבטחה שכך יהיה בעתיד? אם זו הבטחה שלעתיד לבוא, בימות המשיח, כך יהיה – אין זה עניין שלנו. אין לנו אלא לחכות ולהתפלל להגשמת הנבואה במהרה. אך אם זו משימה, היא צריכה לשנות כמעט את כל חיינו וסדר יומנו. בגלות לא הייתה אפשרות לפעול בכיוון, בשנות הקמת המדינה היינו טרודים בהישרדות ובפיתוח החברה; אך כעת, כשהמדינה בנויה, כבר לא נותרו לנו סיבות להתחמק מהייעוד ההיסטורי של עמנו, להעלים עין מ"תעודת ישראל בעולם" (אורות ישראל א, טו).

ייתכן להציע שההוכחה לכך שחזון ה"אור לגויים" הוא ציווי ולא הבטחה היא מצוות קידוש השם. מהגמרא עולה שקידוש השם היינו ש"אדם מבחוץ" מתרשם מתוצאות ההליכה בדרך התורה. "ראו פלוני שלמד תורה כמה נאים מעשיו" (יומא פו, א). ודברים דומים כתב הרמב"ם:

אם דקדק החכם על עצמועד שימצאו הכל מקלסין אותו ומתאוין למעשיו הרי זה קידש את השם ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (יסודי התורה ה, יא).

וכן כתב באגרת השמד:

וקדושת השם הוא הפך חילול השםוכמו כן אם ישמעו ממנו שמועות טובות קידש את השםוכל איש מישראל חייב בקידוש השם כמו שאמרו בספרא אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהיםעל מנת שתקדשו שמי ברבים.

קידוש השם הפרטי משמעו שאדם מתרשם ממעשיו של ההולך בדרך התורה, אולם יש גם קידוש השם כללי – עם ישראל המהווה סמל ומודל לחיקוי. כדי שעם ישראל יקדש את שמו של הקב"ה בעולם הוא צריך לבנות חברת מופת, חברה הבנויה לתלפיות בהיבט המדיני, הכלכלי והחברתי, ומתנהלת לפי ערכי התורה. חברה שמתוך הרוחניות שבמרכזה היא חברה טובה יותר, ערכית יותר. איכות החיים בה טובה יותר. כמו חינוך פרטני שעיקרו דוגמה אישית, כך קידוש השם בעולם מתבצע על ידי שבניו של ה', "בני בכורי ישראל", מהווים דוגמה אישית לאומות העולם.

שגרירים‭ ‬של‭ ‬
עם‭ ‬ישראל‭. ‬
תפילה‭ ‬פומבית‭ ‬
מול‭ ‬מטה‭ ‬האו‭"‬ם‭ ‬בניו‭ ‬יורק‭, ‬2003 צילום‭: ‬אי‭.‬פי‭.‬אי

שגרירים‭ ‬של‭ ‬
עם‭ ‬ישראל‭. ‬
תפילה‭ ‬פומבית‭ ‬
מול‭ ‬מטה‭ ‬האו‭"‬ם‭ ‬בניו‭ ‬יורק‭, ‬2003
צילום‭: ‬אי‭.‬פי‭.‬אי

קול יהודי בשיח העולמי

אם נקבל את הפירוש הזה למצוות קידוש השם, לא נוכל להסכים עם התפיסה הגורסת שגם כיום "אנו אין לנו אלא ד' אמות של הלכה"; שהעולם הזה על כל מרכיביו הוא כולו רע שנועד לנסות אותנו האם נלך בדרך התורה. מה שהיה נכון בזמן הגלות, זמן שבו נבצר מאיתנו לעסוק בייעודנו ומתוך כך דתות אחרות צמחו וגדלו, אינו יכול להיות נכון כשיש לנו אפשרות לפעול למען קידוש השם בעולם. לו זו הייתה הבטחה, היה מקום לומר ש"בורא עולם יעשה את העבודה", בעזרת משיח צדקנו, ותפקידנו מסתכם בלימוד תורה וקיום מצוות. אך אם זו משימה, אם זהו ציווי המשתלשל ממצוות קידוש שם ה', עלינו לשאול את עצמנו כל העת באיזו דרך צריכה ללכת החברה הישראלית כדי שתהווה מגדלור של אמונה בעולם. לבחון איך אנו מוצאים בתורה מענה לאתגרי העולם המודרני, פתרון לחולשותיה של האנושות. להשמיע את הקול היהודי בשיח העולמי, בדרכו של הרב יונתן זקס ודומיו. להיות שותף אמת למצוקות של העולם ולהציע בשוק הדעות גם את הפתרון היהודי.

אולי הפנמת החזון הזה תשנה גם את יחסנו ליהדות התפוצות. ייתכן שדיון בנושא יוביל אותנו למסקנה שלמען קידום החזון טוב שיהודי התפוצות לא יעלו לארץ, כפי שמצפים מהם החוגים הציוניים, אלא יישארו בארצם וישמשו שגרירים של עם ישראל. מדינת ישראל תפעל לחיזוק הזהות היהודית שלהם אבל לא כדי שיעלו, אלא כדי שיישארו בביתם ויעזרו משם לעם ישראל בביצוע מטרתו.

אם כל היהודים יסתגרו בין הים לירדן הם יתקשו להשפיע ברמה גלובלית, אך אם בני אברהם יתפזרו בכל קצווי תבל המשימה תהיה קלה יותר. אם נלך עוד שלב קדימה, נוכל להתבונן במבט אמוני גם על תופעת צאצאי היהודים, למחצה, לשליש או לרביע. כפי שדווח בעיתון זה אך לאחרונה, ישנם עשרות מיליוני גויים שיש להם רקע יהודי שצריך ואפשר רק להדליק את הניצוץ שלהם והם יהוו שגרירים מעולים של עם ישראל. ההיסטוריון המאמין יוכל לומר שאולי בורא עולם דאג שבכל מקום בעולם יהיו יהודים, או צאצאי יהודים או תומכי יהודים, כדי שהמשימה המאתגרת תוכל להתבצע בקלות יותר.

גוי ונחמת ישראל

אולי זהו שורש האיסור לגוי ללמוד תורה (סנהדרין נט, א). לימוד התורה צריך להביא לידי התנהגות נעלית – "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים" (ברכות יז, א). על ידי לימוד התורה האדם צריך להתעדן ולהזדכך, אך זאת רק בעם ישראל. הרוחניות של הגויים לא נובעת על ידי לימוד עצמי, אלא על ידי צפייה והתבוננות בהתנהגותו של עם ישראל. היהודים צריכים לבנות בזכות התורה חברה למופת שהגויים יתרשמו ממנה וינהרו לציון להתחמם לאורה. המבחן של עם ישראל האם הוא צועד בדרך הנכונה הוא התרשמותם של הגויים מהתנהלות העם היושב בציון.

משכך, אם הגוי ילמד תורה הוא כמו יפגע בייעוד של עם ישראל, שכן הוא יגיע לאמונה בצורה עצמאית ולא דרך התרשמות מהליכותיו של עם ישראל, הנחצבות מתוך לימוד התורה וקיום מצוותיה. אולי מכאן נובעת הבחנתו של הריא"ז (שלטי גיבורים, עבודה זרה, פרק א) שמותר ללמד גוי נביאים וכתובים כדי "שידע ויראה בנחמת ישראל"; שידע מתוך דברי הנביאים מהו הייעוד ההיסטורי של עם ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. הוא הבוחן של עם ישראל.

כעת גם מובן מה שמדייקים מהרמב"ם הכותב שאם הגוי לומד תורה בתור "חכמה בעלמא" אין בכך בעיה, משום שבכך הוא אינו מתיימר לראות בלימודו לימוד המשנה את האישיות של הלומד, אין בכך בעיה כי הוא לא פוגע בייעוד של עם ישראל. רק לימוד לשם התעלות רוחנית נאסר על הגוי, כי זהו תפקידו של עם ישראל.

נמצא שכל מי שפועל לקידומה ולפיתוחה של מדינת ישראל, כל איש חסד, כל העוסק בצורכי ציבור באמונה, כל אדם שמשאו ומתנו ביושר ובהגינות וממלא את חובותיו לאלוהיו, למשפחתו ולמדינתו, תורם בזה לקיום מצוות עשה דאורייתא של קידוש השם. "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה" (יחזקאל לח, כג).

דניאל סגרון הוא אברך בכולל ארץ חמדה בירושלים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט שבט תשע"ו, 29.1.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 בינואר 2016, ב-גיליון יתרו תשע"ו - 964 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. אני מאמין שייעודה של מדינת ישראל הוא לאפשר לנו לעם ישראל להוכיח הלכה למעשה את מחויבותנו להיות לעם סגולה, וזאת בדרך של ריבונות מדינית שמאפשרת התמודדות עם שלל בעיות קיומיות ומוסריות מאד קשות שיהודי שהוא נתין אך אינו הריבון במדינה בה הוא חי – פטור מהן. כי אין הוא יכול לכוף את אמות המידה המוסריות שלנו של עם ישראל על הגויים!

  2. עיקר עניין האור לגויים מגיע מהברית החדשה, מהדרשה על ההר

    • בצלאל, אתה לא צודק, המקור לביטוי והרעיון כאחד הוא מישעיהו שם ביטוי זה בואריאציות שונות אך באותו רעיון נאמר כמה פעמים

      מה שכן אם כבר הזכרת את "הדרשה על ההר" (להבדיל אלפי הבדלות מהמקור בישעיהו) אז אתפוס על כך טרמפ ואעיר בהערה אגבית שדווקא ביטוי רווח מאוד בעברית ובשיח הישראלי מקורו משם והוא "מלח הארץ" ביטוי שגור ביותר שאולי מבלי משים אנשים משתמשים בו מבלי לדעת שמקורו ב"ברית החדשה"

  3. שתי שאלות יש לי על הדברים:
    1. סגרון כותב: "כדי שעם ישראל יקדש את שמו של הקב"ה בעולם הוא צריך לבנות חברת מופת, חברה הבנויה לתלפיות בהיבט המדיני, הכלכלי והחברתי, ומתנהלת לפי ערכי התורה". איך יכולה קהילה יהודית בחו"ל להוות חברה כזאת? היכולת שלה לעשות זאת היא מוגבלת מאד. כמה מנגנונים ומוסדות יש לה? האם יש לה צבא? מערכת מיסוי? פרלמנט? מערכת בריאות? את זה יכולה לעשות רק מדינה יהודית. אז מה יכולים להועיל בעניין הזה יהודים שחיים בחו"ל?
    2. במציאות הטכנולוגית של ימינו האם כדי להכיר את מה שקורה בעם ישראל צריכים הגויים יהודים שחיים ביניהם? כל ידיעה חדשותית מגיעה תוך שניות לרחבי העולם, ישיבות מנהלים מתקיימות בשיחות וידאו חוצות תבל. אומות העולם שצופות עלינו בלוויינים לא יכולות לדעת איך נראית מדינת היהודים?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: