מקליט הנבוכים | גדי איידלהייט

ממציאת אפליקציה שמתעדת את החיים, יהודייה אמריקנית, נעלמת במצרים. סיפור המתח משתלב בעלילה היסטורית על שכטר, חוקר הגניזה הקהירית, ובעלילה פילוסופית על בחירה חופשית 

גנוזיםזיכרונות גנוזים

דארה הורן

מאנגלית: קטיה בנוביץ'

כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ו 2015, 302 עמ'

דרושה מידה לא מועטה של אומץ, יומרה ואפילו קצת חוצפה להוציא ספר ששמו “A Guide for the Perplexed", ובעברית "מורה נבוכים". אין להתפלא על כך שבתרגום לעברית בחרו לשנות את השם, אולם היומרה והתעוזה במקומה והתוצאה היא אחד הספרים המעניינים והטובים ביותר שקראתי לאחרונה.

ג'וזי אשכנזי פיתחה תוכנה ששומרת הכול. שמה של התוכנה הוא "גניזה". גם היום ייתכן שאתם מרגישים שכל התוכנות, השירותים והאפליקציות שלכם – פייסבוק, גוגל, טוויטר ואחרות – שומרות יותר מדי מידע עליכם. קחו את זה צעד נוסף קדימה. המצלמה של הנייד מקליטה ומצלמת כל מה שקורה, 24 שעות ביממה, וגם כאשר אתם מצולמים בנייד של מישהו אחר התוכנה מזהה אתכם ומוסיפה את הפרטים למאגר שלכם. עכשיו תחשבו שעוד כמה מאות שנים מישהו נתקל במאגר העצום הזה שכולל ערמות עצומות של מידע, שחלקו זבל, וביניהן כמה דברים חשובים בעלי ערך היסטורי אמיתי. ג'וזי נשואה ואם לבת ויש לה גם אחות, לא מוצלחת במיוחד, המועסקת על ידה בתור אשת יחסי הציבור של החברה, בעיקר מתוך רחמים.

כאן עוברים לרובד השני של הסיפור, המתרחש כמאה שנים קודם לכן. תיאור היסטורי של פרופ' סולומון (שניאור זלמן) שכטר ומסעו למצרים על מנת לאתר ולרכוש את מסמכי גניזת קהיר, שחלקים ממנה התגלו לאחר שנמכרו על ידי סוחרים. גניזת קהיר, כמוה כתוכנה של ג'וזי, כוללת מאות ואלפי פריטים. מפתקים חסרי משמעות כרשימת קניות במכולת ועד כתבי יד נדירים שמעולם לא נראו קודם לכן כגון עותקים של ספר בן-סירא בעברית. גם כיום לא סיימו לעבור על כל התוכן של הגניזה, שעבר מ"קבר" בקהיר ל"קבר" בקיימברידג'. מאחר שאנו יודעים כי הרמב"ם פעל בקהיר, אנו מופתעים פחות משם הספר ומבינים שגם תקופת הרמב"ם נמצאת בו.

ג‭'‬וזי‭ ‬מוזמנת‭ ‬למצרים‭ ‬כדי‭ ‬לסייע‭ ‬להחזיר‭ ‬את‭ ‬הספרייה‭ ‬להיות‭ ‬הגדולה‭ ‬בעולם‭. ‬הספרייה‭ ‬המחודשת‭ ‬באלכסנדריה צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

ג‭'‬וזי‭ ‬מוזמנת‭ ‬למצרים‭ ‬כדי‭ ‬לסייע‭ ‬להחזיר‭ ‬את‭ ‬הספרייה‭ ‬להיות‭ ‬הגדולה‭ ‬בעולם‭. ‬הספרייה‭ ‬המחודשת‭ ‬באלכסנדריה
צילום‭: ‬גטי‭ ‬אימג‭'‬ס

בין יוסף ליהודה

אם נדמה שתפרושת הזמן הזו, של כאלף שנים, מספיקה, אנחנו מגלים במהרה שיש למעשה רובד נוסף המקיף את כל חלקי הספר. ג'וזי מוזמנת למצרים על מנת לסייע בהקמתה של הספרייה הגדולה באלכסנדריה והחזרתה להיות הספרייה הגדולה בעולם – מעין מימוש פיזי של התוכנה הווירטואלית שלה. אנו לומדים שהיחסים בין האחיות אינם טובים. ג'ודית, האחות הגדולה, שונאת את ג'וזי וכבר הפקירה אותה בילדותן פעם אחת בבור. ופתאום מהדהד לנו בראש סיפור מוכר. כי ג'וזי היא בעצם ג'וזפין ובעברית יוספה. לאחותה קוראים ג'ודית, יהודית. ויהודית היא זו שמשכנעת את ג'וזי לקבל את ההזמנה למצרים ואנו נזכרים בפסוק "ויוסף הורד מצרימה".

העלילה מתקדמת בכל הצירים. גוז'י נוסעת למצרים וגם סלומון שכטר נוסע למצרים. עלילתו של שכטר היא היסטורית ומאופיינת בכתיבה קומית. הפרק המתאר את דו-קרב המוחות בין שכטר, המנסה לקבל גישה לגניזה, לבין רבה של קהיר המנסה למנוע גישה זו ממנו, מעלה חיוך. שכטר מנסה להבין בדיוק כמה בקשיש, באיזו צורה ולמי הוא יצטרך לתת, ואילו הרב בשתיקתו וברמזיו בוחן האם בכלל אפשר לתת לאיש הזר הזה דריסת רגל בסודות הקהילה ועד כמה אפשר למתוח את המחיר. לבסוף השניים מגיעים לעמק השווה.

עלילת ההווה, סיפורה של ג'וזי, היא סיפור מתח. ג'וזי נעלמת במצרים ומשפחתה משוכנעת שהיא מתה. בעלה מתאבל עליה, אחותה מתאבלת פחות, והבת הקטנה, טלי, היא כמובן בדמותו של בנימין. גם את דמויי פוטיפר ואשתו עוד נפגוש. אך בנקודה זו הספר מקבל תפנית נוספת והופך להיות ספר פילוסופי. שכן החפץ היחיד שנשאר אצל ג'וזי הוא עותק עברי-צרפתי של מורה הנבוכים, ולמרות שהיא שמעה על הספר בעבר היא מעולם לא קראה בו. וכך, עלילת המתח הופכת להיות שילוב של מתח ופילוסופיה עם מבחר קטעים ממורה הנבוכים – על רצון האדם ובחירה חופשית, ממשות האל ועוד.

בנקודה זו, לאחר שנכנסנו למשנתו של הרמב"ם, מוצא שכטר מכתב בכתב ידו של הרמב"ם בגניזה ואנו עוברים גם לכמה פרקים בספר שבהם המספר הוא הרמב"ם עצמו, הכותב בצורה גלויה על תלאות חייו במצרים.

אחים ואחיות

למרות שלרוב עיסוק בכל כך הרבה נושאים יסתכם בסלט לא ברור, הסופרת דארה הורן, מרצה לספרות עברית ויידיש, העמידה בפנינו יצירה מרשימה ומהנה. השילוב בין מתח, היסטוריה ופילוסופיה עובד מצוין ומאפשר כמה רמות קריאה.

אפשר להתייחס לספר רק כאל ספר מתח. קריאה עמוקה יותר תגלה לנו עיסוק בשאלות על-זמניות ובעיקר היחס בין אחים. יהודה ויוסף, הרמב"ם ואחיו, שכטר ואחיו, שתי אחיות חוקרות בנות זמנו של שכטר וכמובן ג'וזי וג'ודית, ועוד כמה אחים ואחיות שלא נוכל לפרטם מחשש ספוילרים.

גם נושאים שונים הקשורים לזיכרון מופיעים בספר: מה אנחנו זוכרים, מה באמת קרה, האם אנחנו ממציאים לנו זיכרונות ועוד. קריאה עמוקה עוד יותר תעביר אותנו לעיסוק במבנה המטפיזי של הזמן עצמו. מאגרים קיימים כמו גניזת קהיר, ומאגרים עתידיים כמו תוכנת "גניזה", שבוודאי משהו דומה לה יקרום עור וגידים או ביטים בינאריים בעתיד הקרוב ביותר, יהפכו את הזמן לממד שאינו נע בציר אחד. למעין ממד-על שהקפיצות בו אפשריות בקלות, גם אם לא באופן ממשי. בספר ישנם נושאי משנה נוספים כגון יהודי ארה"ב והשפעת היהדות עליהם, יהודי ישראל והתפוצות, מקומו של האסלאם בעולם הגלובלי ועוד.

קיבלנו אם כן יצירה מורכבת ומרתקת בתרגום משובח. ביקור באתר הסופרת מלמד שספר ההמשך נמצא בשלבי כתיבה, וגם הוא בעל שם יומרני לא פחות, "תיאוריית המיתרים", אם כבר עסקנו בממד הזמן. יש למה לחכות.

לאתר ביקורות הספרים של גדי איידלהייט

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ב שבט תשע"ו, 22.1.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-25 בינואר 2016,ב-גיליון בשלח תשע"ו - 963, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: