יהדות שאינה מובנת מאליה | אליהו בירנבוים

על פי ההלכה המקורית, כל מי שבא וטוען שהוא יהודי הריהו נאמן. מדוע אם כן אנו זקוקים היום לבירור יהדות?

אחד הנושאים המרכזיים העומדים במרכזו של תפקיד הרב בקהילה בתפוצות הוא בירור יהדות. מיהו יהודי, מי רשאי לעלות לתורה, מי יכול לחגוג בר מצווה בבית הכנסת, את מי רשאי הרב לחתן בחופה וקידושין כדת משה וישראל – כל השאלות הללו ודומות להן מסורות בארץ ישראל בעיקר לדייני בית הדין העוסקים בבירור יהדותם של הבאים להירשם לנישואין, אולם בחוץ לארץ כל רב קהילה אמון על נושא זה ועליו לדעת כיצד לעסוק בו.

השאלה המרכזית נוגעת לחזקת היהדות של המבקשים לבוא בקהל. כיצד נדע מיהו יהודי? מהי סוג ההוכחה הדרושה? האם יש צורך לערוך בדיקה וחקירה של הבאים להינשא או שמספיקה בדיקה כללית? שאלה זו רלוונטית עד היום במדינת ישראל ביחס לעולים מברית המועצות לשעבר ומכל העולם. הכללים כיום מחייבים שכל אדם שעלה לארץ לאחר שנת 1991 יעבור בירור יהדות לצורך נישואין, ואין זה משנה כלל מאיזו מדינה עלו הוריו.

הכללים‭ ‬מחייבים‭ ‬שכל‭ ‬אדם‭ ‬שעלה‭ ‬לאחר‭ ‬שנת‭ ‬1991‭ ‬יעבור‭ ‬בירור‭ ‬יהדות‭. ‬אירוע‭ ‬לציון‭ ‬25‭ ‬שנים‭ ‬לעלייה‭ ‬מברית‭ ‬המועצות‭ ‬לשעבר‭, ‬ירושלים‭ ‬2015‭ ‬ צילום‭: ‬הדס‭ ‬פרוש‭, ‬פלאש‭ ‬90

הכללים‭ ‬מחייבים‭ ‬שכל‭ ‬אדם‭ ‬שעלה‭ ‬לאחר‭ ‬שנת‭ ‬1991‭ ‬יעבור‭ ‬בירור‭ ‬יהדות‭. ‬אירוע‭ ‬לציון‭ ‬25‭ ‬שנים‭ ‬לעלייה‭ ‬מברית‭ ‬המועצות‭ ‬לשעבר‭, ‬ירושלים‭ ‬2015‭ ‬
צילום‭: ‬הדס‭ ‬פרוש‭, ‬פלאש‭ ‬90

גדר של חזקה

לפי ההלכה, יהדותו של אדם היא סוג של חזקה הנקבעת בעיקר לפי משפחת האם. הלכך, כדי להוכיח את יהדותו של אדם, יש צורך בבירור השתייכותו למשפחה יהודית ולקהילה יהודית היכולות לתמוך בחזקה שאדם זה הוא יהודי מלידה. אך איזה סוג של הוכחה אנו צריכים? האם די שאדם יעיד על עצמו שהוא גדל למשפחה יהודית?

הגישה הרווחת בין הפוסקים הייתה לקבל כל אדם שמעיד על עצמו שהוא יהודי. כך, למשל, כתב הרשב"א על יהודי שהגיע מארץ רחוקה: "וזה אין בו ספק כלל שכיון שהם מחזיקים עצמם כישראל, אין מדקדקין אחריהם והרי הם ישראלים גמורים כמיוחסים שבישראל" (שו"ת הרשב"א ב, טז). כך כתבו גם רבנו תם: "כיון דאמר יהודי אני מחזקינן ליה בחזקת ישראל" (ספר הישר סי' נ ו–שלו), הריטב"א: "מכאן נלמד דכל מאן דאתי (= כל מי שבא) ואמר ישראל אני נאמן" והסמ"ג (לאוין קטז): "מעשים בכל יום שאורחים באים ואין אנו בודקין אחריהם ושותים אנו עמהם יין ואוכלין משחיטתם".

נראה שעיקרון זה נפסק בשולחן ערוך: "כל המשפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהם לכתחילה…" (אבן העזר ב, ב; המקור לחזקה זו הוא בגמרא במסכת קידושין עב, ב). לפי זה, כל הבא לקהילה יהודית ומציג עצמו כיהודי או שהוא נוהג כיהודי (שמירת מצוות) מתקבל ללא בדיקה, וכדברי ה"חזון איש": "כי רוב הבאים בתורת יהדות – יהודים הם בכל מקום" (אבן העזר קיז, ה).

ואולם, פוסקים אחרים סבורים שיש צורך לבדוק את השורשים המשפחתיים של אדם שבא לפנינו (בית הלל יורה דעה סימן י'): "מי שבא מארץ אחרת, הן איש הן אישה, צריך ראיה שהוא ישראל, ואף שמתנהגים כדת ישראל ומדברים בלשוננו ויודעים בכל טיב היהודים, אף על פי כן צריכים ראיה". כך היה מקובל גם בתקנות ליטא (שם): "שאין לסדר שום קידושין אלא אם כי יש לו ראיה שהוא ישראל ומאיזה משפחה".

הרב עובדיה יוסף התייחס אף הוא לסוגיה זו, ובפרט ביחס למעמדם של עולי רוסיה לאחר שבעים שנים של קומוניזם: "מעיקר הדין העולים מרוסיה המצהירים שהם יהודים – נאמנים הם. ומכל מקום אם יש רגלים לדבר שהצהרתן אינה נכונה צריך לחקור ולדרוש היטב" (יביע אומר כרך ז, אבן העזר, סימן א). כלומר, למרות החזקה "כל המשפחות בחזקת כשרות", יש מצבים שבהם מתעוררים ספקות ביחס למעמדם ההלכתי של אנשים בעלי זהות יהודית.

גישה זו עולה אף מדבריו של הדיין הרב יצחק אושינסקי שליט"א, חבר הרכב בית הדין הרבני בחיפה העוסק בבירורי יהדות:

יש מהפוסקים הכותבים שאודות העלייה הבאה מרוסיה גם השו"ע יודה שישנו צורך לברר את יהדותם, ולא נאמר עליהם דין "כל המשפחות בחזקת כשרות" וכו'… משום שהדבר ידוע שקיים אחוז גבוה של נישואי תערובת. כמו כן, מכיוון שיש להם רצון עז לצאת מברית המועצות ולהגיע לישראל המוכנה לקלטם, ישנו חשש שיעשו הכל כדי להחביא את היותם אינם יהודים, וחיישינן לשיקרא… כידוע בהלכה, אין מוחזקות של יהדות על העולים מחבר העמים בכל מקרה, וכל עוד אין הוכחה חיובית ליהדותם, לא ניתן לקבוע את יהדותם.

זהות במחלוקת

לדעתי, הצורך בהליך בירור יהדות כיום נובע מכך שהגדרת הזהות היהודית נתונה במחלוקת. יש המבקשים לקבוע את היהדות לפי היבטים לאומיים, תרבותיים או אתניים, אך להלכה תשובה אחת בלבד לכך – צאצא של אם יהודייה או גר. מצב זה גורם לאי הבנה או בלבול במקרים שונים, שבהם אדם מגדיר את עצמו יהודי או אחרים מעידים שהוא יהודי, בהתאם להגדרות שאינן מוכרות בהלכה.

במצב שבו יש בעולם היהודי למעלה מ–70 אחוזי התבוללות במקומות שונים, החזקה של "כל המשפחות בחזקת כשרות" אינה משקפת את המציאות. כיום נוצר מצב מאוד קשה בעם היהודי, שבו יש יהודיים זהותיים ויהודים הלכתיים – אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה אבל מרגישים כיהודים, ומנגד יהודים על פי ההלכה שאינם בעלי זהות יהודית. בכל מקרה, תהליך בירור היהדות נועד לגלות מיהו יהודי הלכתי.

גם תהליכים סוציולוגיים משפיעים כיום על הצורך בבירור יהדות. בעבר אדם היה נולד בתוך קהילה וחי בה עד סוף חייו. כולם ידעו מי הוריו ומה מעמדו, והכירו את חזקת הכשרות שלו. אולם כיום המצב השתנה. יהודים נעים כיום ממקום למקום, כשרבים מהם אינם משויכים כלל לקהילה כלשהי. כל זאת מקשה מאוד על זיהוי מוצאם, וללא היכרות עם המשפחה חזקת הכשרות נפגעת.

על תהליכים אלו יש להוסיף את צמיחתן של התנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות במדינות שונות בעולם היהודי. לא מעט חברים בקהילות הללו התגיירו בגיור שאינו מקובל להלכה, וכך גם התעודות שנכתבות על ידי הרבנים שלהם אינן מוכרות הלכתית. מה שברור הוא שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בבירור יהדות שכן יהיה זה תפקידו של מלך המשיח, וכדברי הרמב"ם: "בימי מלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו…" (הלכות מלכים פרק יב).

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ' טבת תשע"ו, 1.1.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בינואר 2016, ב-גיליון שמות תשע"ו -960, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

  1. האמת היא שעיקר כהלכה לפי מרן הב"י, אממה, שכל זמן שקיים הקשר הנואל בין היהדות לחוקי מדינת ישראל, קשה לנו לנהוג על פי דין תורה.

  1. פינגבק: תגובות לגליונות קודמים – 961 | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: