בתגובה ל "המרד הנעלם"

מאת חגי בן ארצי, גיליון פרשת וישב

מעבר מכוון 
אל הרוחניות

חגי בן ארצי צודק בניתוחו את הרקע לחג החנוכה, אבל מחטיא, כך דומני, את העיקר. לפי הערכתו, "לאחר כישלון מרד בר כוכבא, שבו נהרגו חצי מיליון יהודים ומאות אלפים נמכרו לעבדים, החליטו חכמי ישראל להפסיק את המרידות נגד רומא ולהשלים עם הגלות". לדעתי, החלטת חז"ל להפסיק את המרידות נבעה קודם כול מהכרתם שבית-המקדש, שהיה אמור להיות מגדלור של אורה ותורה, הפך למקור של קלקלה, ולכן נחרב.

בזמנו, חורבן בית המקדש אכן נתפס כאסון לעם ישראל, וכעונש משמים. אבל מעונש זה צמחה הרבה טובה: עם ישראל בחר בנתיבים חלופיים של עבודת ה'; נתיבים שהיו ידועים ומוכרים ברמה הדתית העקרונית, אבל לא זכו עד עתה לעוצמה חברתית. מעתה, חורבן המקדש הפנה את כל משאבי הנפש של כלל ישראל לאפיקים אלו, וזה היה תנאי לשגשוג הדתי ולתעצומות הנפש שנדרשו לעם ישראל בגלותו הארוכה. ייתכן אף לומר שחורבן המקדש היה בבחינת מתן תורה בשנית. הדבר דומה לגירוש מגן העדן, שהיה מלכתחילה עונש אבל בדיעבד היווה תשתית להתפתחות המדהימה של האנושות (כפי שפירש פרופ' מ"ד קאסוטו על אתר).

כזכור, טוענים חז"ל בכמה מקומות שלא טיטוס החריב את בית-המקדש, אלא הקב"ה בכבודו, לאחר שזה לא מילא את ייעודיו הרוחניים. לפי הבבלי "התגאה על שהצליח לשרוף את בית-המקדש. יצאה בת קול ואמרה: עם הָרוּג הרגת, היכל שָׂרוּף שרפת, קֶמַח טָחוּן טחנת (סנהדרין צו, ב).

מעתה, האנרגיות האדירות של המרד הפיסי, שנכשל, הופנו לשלוש מהפכות אדירות עוד יותר, בכל המהלך הגדול של מעבר רבן יוחנן בן זכאי "מירושלים ליבנה", ושאין לשער את עוצמתו: א. מבית מקדש לבית מדרש. ב. מכוהנים לחכמים. ג. מ"בת קול" למשא ומתן אנושי. לאמור, בית המקדש הריכוזי הפך לבית מדרש מבוזר ומקומי, וכל עליית-גג ובה קבוצת חכמים בכפר קטן הפכה לבית מקדש בזעיר אנפין; הכוהנים, בעלי המעמד של חזקה וירושה, נעלמו ובמקומם באו תלמידי החכמים, שמהם לא נדרש לא ייחוס אבות ולא עושר, אלא שקידה וגדלות בתורה; והמהפכה השלישית, שלפיה התורה ירדה מן השמים, כביכול, ומ"בת הקול" אל שולחן המשא-ומתן האנושי. אין לשער את התוצאות הברוכות של אנטי-מרד כזה: לא רק הישרדות מופלאה בת אלפיים אופשרה כאן, אלא גם צמיחה רוחנית שאין לשער את תוצאותיה.

ואכן, ניתן להסיק שחורבן בית המקדש היה, מצד אחד, קטסטרופה בלתי נתפסת בעבור היהודים; אבל מצד שני גם היה הצלחה בלתי נתפסת בעבור היהדות, שמעתה ואילך שגשגה והתגדלה בכל נתיבי התורה שבעל-פה ומאות מקבלי פרס נובל בעת החדשה הם רק קצה הקרחון של הטובות הרוחניות שצמחו ממנה ומחורבן זה. לצערנו כמה חסרי דעת וקטני אמונה בדורנו רוצים לתקנו על ידי בניינו הפיסי תחילה, ועמו הקרבת בעלי-חיים, ולפני שיתוקנו כל המידות הרוחניות המקולקלות שהביאו אז, בעת המרד הגדול, לחורבנו. מה גדולה הבושה, ומה עמוק חוסר ההבנה של רבים (ורבנים) טובים בישראל. לראות ולא להאמין.

לסיכום, אין לקבל את כותרת המשנה של חגי בן ארצי: "ביטול רוח המרד", שהרי "רוח המרד" לא "בוטלה" כלל ועיקר; אדרבה, היא הועצמה והתחזקה אלף מונים, אבל הועברה מפסים של כוח פיסי לכוח רוחני, ומפסים של היררכיה כוהנית לחכמים, שאין גדולתם אלא במעשיהם הטובים, בחסד ובצדקה, ובגדלות בתורה.

אמנון שפירא

פרופ' אמנון שפירא מלמד באוניברסיטת אריאל. ספרו האחרון: "'אנרכיזם' יהודי דתי: האם קידשה הדת היהודית את השלטון המדיני?" ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אריאל, 2015

———

התנגדות 
בשל הצדוקיות

חגי בן ארצי כתב מסברה שחז"ל סילקו את ספרי חשמונאים מארון הספרים היהודי כי הסיפור על ניצחון היוונים "שימש דלק לסדרת המרידות נגד רומא שתוצאותיהן היו איומות". ולכן, "כדי להוציא את רוח המרד, החליטו  חכמי ישראל להפסיק את המרידות נגד רומא ולהשלים עם הגלות על ידי סילוקם וגניזתם של ספרי החשמונאים". היכן מצא זאת? והרי רבי עקיבא שהיה שותף מרכזי בתהליך הקנוניזציה של ספרי המקרא וכמדומה החשוב שבכולם (כבמשנה ידיים ג, ה) הוא שהוביל את מרד בר כוכבא! אבל הנכון הוא כמו שהראה גדליה אלון: משעה שאחרוני בית חשמונאי נהפכו לצדוקים – חז"ל התנגדו להם (הנ"ל, "ההשכיחה האומה וחכמיה את החשמונאים?", מחקרים בתולדות ישראל א, תשכ"ז, עמ' 25-16).

רפאל בנימין פוזן

הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן הוא גימלאי 
המחלקה לתנ"ך בבר אילן 
ומחבר "פרשגן" על תרגום אונקלוס

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון כ"ט כסלו תשע"ו, 11.12.2015

פורסם ב-12 בדצמבר 2015,ב-גיליון מקץ תשע"ו - 957, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: