פיתולים בדרך האמת | הרב חיים דרוקמן

כיצד ניתן להסביר את מעשי יעקב בצאנו של לבן הנראים כרמאות וכמעילה באמון? על התום והאמת ועל המחיר שבמאבק עם השקר

בפרשתנו מסופר על הסכם העבודה המחודש שבין יעקב ללבן, לאחר שיעקב השלים את שנות עבודתו תמורת רחל ולאה. על פי ההסכם, יעקב ימשיך לרעות את צאן לבן, וכשכר על כך יקבל חלק מסוים מהצאן, בעל סימנים מיוחדים (בראשית ל, לב): "כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים". ההצעה באה מצד יעקב ולבן מסכים לה. לאחר מכן מסופר שבאמצעות תחבולה מתוחכמת, הכוללת מקלות מפוצלים וצבועים המונחים בשקתות המים, מצליח יעקב לגרום לצאן להמליט ולדות עם הסימנים הנקוטים בהסכם שלו.

בפשטות נראה שבפעולה זו מערים יעקב על לבן כדי לקחת מצאנו שלא כהוגן. והדבר מפליא: הייתכן שצדיק גמור כיעקב אבינו ירמה וימעל באמון מעסיקו?!

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

גזל מן הגזלן

תשובות רבות הועלו לפשר מעשיו של יעקב. נזכיר כמה מהן בקצרה:

האור זרוע (א, תשסט) מסביר שלפי ההסכם יעקב מקבל בהתחלה מצאן לבן את כל הכבשים בעלי הסימנים שמוזכרים בפסוק, ומכאן ולהבא את כל אלו שעתידים להיוולד בצאן לבן. יעקב שמר על הפרדה של שלושה ימים בין צאנו לצאן לבן, כאשר בניו רועים את צאנו, בעוד הוא ממשיך לרעות את צאן חותנו. את תחבולת המקלות לריבוי כבשים בעלי סימנים עשה יעקב רק בעדר שלו עצמו ולא בעדרו של לבן. יעקב מתאמץ שבעדרו יהיו רק כבשים בעלי סימנים, כדי שלבן הרמאי לא יוכל להאשימו שהכבשים הרגילים שנולדו באמת בעדר יעקב נלקחו לכאורה מעדרו של לבן, שלא כתנאי ההסכם.

לפי הסבר זה יעקב לא ניסה להשפיע על צאן לבן, וממילא אין במעשיו בעיה מוסרית, כיוון שהתחבולה הייתה בעדר שלו, כדי למנוע מעצמו אפילו צל של חשד, כאילו לקח מלבן שלא כהוגן.

אור החיים (בראשית ל, לב) מעלה הסבר אחר. הוא מדייק שיעקב ביקש לקבל רק כבשים ועיזים "נקודים" – מכוסים בנקודות בצבעים שונים, "טלואים" – בעלי כתמים גדולים של צבע, ו"חום בכבשים", ואילו לבן הסיר מצאנו גם את ה"עקודים" – אלו שצבע קרסוליהם שונה מצבע שאר הגוף.

כדי שבצאן לבן ימשיכו להיוולד נקודים וטלואים, יש הכרח שייוותרו בעדרו כבשים ועיזים בעלי כתמים, אחרת לא יגיעו גֶנים של כתמים לצאן. לכן יעקב רצה שהעקודים, שגם הם בעלי כתמים, יישארו בצאן לבן, וכך יהיה סיכוי שוולדותיהם יהיו בעלי כתמים כהוריהם, ואולי בחלק מהם הכתמים יופיעו גם על חלקי גוף אחרים חוץ מהקרסוליים, ויעקב יוכל לזכות בהם כנקודים וטלואים. לבן, שהבין היטב את כוונת יעקב, הסיר את העקודים, ובכך דילל באופן משמעותי את משכורתו העתידית של יעקב. שכן בלא נושאי גֶנים של כתמים, הסיכוי שבדורות הבאים ייוולדו מוכתמים בצאן לבן הוא כמעט אפסי.

לפי הסבר זה יעקב אכן עשה את תחבולתו בצאן לבן, אך זאת לשם הצלת גזל מיד הגזלן. בגלל רמאותו של לבן נאלץ יעקב לפעול בדרכי עקלתון להשיג את שמגיע לו בדין, כפי ההסכם המקורי. זהו המעשה המוסרי ביותר: לא להיכנע לרמאי, אלא להגן על עצמך מפניו, וכפי שנאמר (תהילים יח, כז): "עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" – "תביא עליו כדרכו הנפתלה" (רד"ק).

לשמור על המגמה

הסבר נוסף נוכל ללמוד מהמדרש (פסיקתא זוטרתא בראשית ל, לט), המפנה אותנו לדברי יעקב לנשיו (בראשית לא, יא): "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱ–לֹהִים בַּחֲלוֹם… 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן – עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים – כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ'". מסבירים חז"ל שכל מה שעשה יעקב היה בהדרכת מלאך ה', ועל כן אין זו גנבה. להסבר זה ניתן לצרף את דברי המלבי"ם, המסביר שתחבולת יעקב לא הועילה בדרך הטבע, אלא הייתה "רק הכנה טבעית לעזר אל הנס, שבאמת היה הכל דרך נס".

אך אם אכן הכול היה בהדרכה ובהשגחה אלוהית – לשם מה בכלל נועדה התחבולה? וכי ה' אינו יכול לסייע ליעקב בלי אותם מקלות בשקתות המים?! מעלה המדרש כלל: נס חל על עשייה אנושית. האדם עושה מעשה סמלי בארץ, ועל גביו מתחולל נס שמימי. כך אנו מוצאים למשל במכות מצרים – משה ואהרן עשו פעולות סמליות והנס התרחש על גביהן.

בין כה ובין כה, חשוב לזכור מיהו יעקב. התורה (בראשית כה, כז) מעידה שיעקב היה "אִישׁ תָּם", ומסביר רש"י: "מי שאינו חריף לרמות קרוי 'תם'". נצרף לכך את דברי הנביא מיכה (ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", ונלמד כי מידותיו של יעקב הן התום והאמת. ברגע שהתורה עצמה, שניתנה על ידי ה' הבוחן כליות ולב, מעידה על אופיו של יעקב – אין להתבלבל עוד מיהו הישר ומיהו הרמאי. מעשיו של יעקב, אף שממבט חיצוני‑שטחי נראים כרמאות, אינם בפועל כאלה.

המסר שניתן ללמוד מכאן הוא שהאמת אינה צריכה להיכנע לשקר. לעתים על נושאי האמת להשתמש באמצעים שאינם נראים ככשרים על מנת להשיג את האמת. בעולם הזה, שבו השקר שולט, אין מנוס מלהיאבק על האמת, ולעתים גם צריך "להתפתל" ולפעול במה שנראה במבט חיצוני כלא אמת, אולם תמיד המגמה היא האמת, וגם בפעולות השונות יש לשמור על הגרעין היסודי של "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב".

הרב חיים דרוקמן הוא ראש ישיבת "אור עציון" ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון ח' כסלו  תשע"ו, 20.11.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-20 בנובמבר 2015, ב-גיליון ויצא תשע"ו - 954 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. גם תמיכתך, כבוד תורתו, במוטי אלון זו התפתלות למען האמת?

    נראה אם מקור 1 לא יצנזר ואולי יתפתח דיון סביב זאת

  2. המקלות המפוצלים - פעולה סמלית

    בס"ד י"א בכסלו ע"ו

    לא זכיתי להבין את שאלתו של הרב דרוקמן שליט"א. הרי אין שום אפשרות טבעית לגרום ע"י שימת מקלות מפוצלים ללידת טלאים וגדיים עקודים ונקודים.

    אדרבה,,יעקב מציע לעשות מעשה שיקטין בצורה משמעותית את הסיכוי להולדת טלאים וגדיים עקודים ולקודים – להרחיק מהגדר כל מבוגר שיוכל להוריש תכונות אלה לצאצאים. והרי זה כמעשהו של אליהו הנביא המבקש לשפוך מים על המזבח שלו, כדי להבליט את הנס בירידת האש מן השמים.

    אפילו אם נניח שיעקב סבר שהמקלות ייצרו אפקט כסיכולוגי שיעורר את דמיון הצאן להתאוות למראה כזה – הרי ברור שאין זה אלא תחליף קלוש לחסרונם של כבשים ותיישים עקודים ונקודים אמיתיים בעדר. ודאי שלא יביא הדבר לכך שכל הצאן תלדנה עקודים ונקודים.

    ברור, כפי שהביא הרב בשם המלב"ים, שמדובר כאן בפעולה סמלית קטנה שהאדם עושה, כסמל לישועה אליה הוא מצפה מהבורא הכל יכול. מקלותיו של יעקב דומים למטה של משה, המסמל את מטה עוזו של הבורא., ממנו מצפה האדם לישועה.

    אולי מזכיר יעקב במקלותיו את דלותו, 'כי במקלי עברתי את הירדן הזה', ובזווכרו את דלותו וחוסר האונים שלו – גדלה צפייתו לעזרת אלקיו.

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    אולי בחר יעקב במקלות המפוצלים המזכירים במראם את סולם שראה בחלומו, כדי להזכיר את הבטחת ה' להיות עמו ולשומרו

    • המקלות המפוצלים - פעולה סמלית

      פיסקה 2, שורה 2:

      … ונקודים – להרחיק מהעדר כל…

    • בפיסקה 3, שורה 1:
      …שהמקלות ייצרו אפקט פסיכולוגי…

      בפיסקה האחרונה, שורה 1:
      …המזכירים במראם את הסולם….

    • ש.צ. עיין במאמרו של פרופ' יהודה פליקס בספר החי והצומח בתורה, שם הוא מראה שדווקא מבחינה גנטית, זה שהרחיק יעקב דווקא את הצאן הטלואים וכו' זה האפשרות האופטימלית ביותר ליצור צאן טלוא וכו'.

      טענתו היא שהמקלות היו רק הסחת דעת לבן, שיעקב עשה כמקובל אצלם. אבל באמת המלאך, שיעקב מתאר לרחל ולאה בשדה שנגלה אליו, גילה לו את הדרך ליצור בצורה אופטימלית את הצאן שהוא חפץ בו.

    • בס"ד י"ב בכסלו ע"ו

      לרנ"ה – שלום רב,

      גם לפי הצעתו המבריקה של פרופ' יהודה פליקס ז"ל ('תורשה בפרשת יעקב והכבשים', תחומין ג, עמ' 471-472), שיעקב ידע את חוקי התורשה של מנדל, והצליח להביא להכלאה של הטרוזיגוט חלק-טלוא בהטרוזיגוט חלק-טלוא – עדיין הסיכוי שיוולד טלוא הוא 25% בלבד, שהרי הגן הטלוא הוא רצסיבי, וכיצד כל הצאן המקושרות ילדו טלואים? בעל כרחנו צריכים אנו לומר, שהעיקר היה בנס. והקב"ה רב את ריבו של יעקב העשוק.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      לגבי התועלת הטבעית של הצבת המקלות המפוצלים – בימינו מתפתח תחום מחקרי חדש הנקרא 'אפיגנטיקה', ובין השאר מצאו השפעה גנטית לחוויות מסעירות, ראה במאמר 'טראומה זה בגנים' (קישורית אליו ב'ויקיפדיה', ערך 'אפיגנטיקה'). ועדיין אינני חושב שבדרך הטבע ניתן היה ליצור מצב שכל הצאן המקושרות תלדנה עקודים נקודים וטלואים, בניגוד גמור לתורשה הטבעית. וכפי שכתבתי בדבריי הקודמים, שהמקלות המפוצלים יכולים היו להוות רק תחליף קלוש לכבשים ותיישים מגוונים אמיתיים.

  3. הרב אליהו בן עזר

    הרמוניזציה
    רציונילזיה

    דרוקמן וחבריו זקוקים להציג תמיד את אבותינו כאנשי המעלה חפים מכל חטא שהיא תכונה אנושית.
    עד מתי?

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: