אאוטסייד | לביא‭ ‬שוורצגורן (שיר)

זֶה‭ ‬כְּבָר‭ ‬גֶּשֶׁם‭ ‬רִאשׁוֹן
וַאֲנִי‭ ‬יוֹדֵעַ‭ ‬כַּמָּה‭ ‬אַתָּה‭ ‬בְּיָמִים‭ ‬אֵלּוּ
הוֹלֵךְ‭ ‬לְצַד‭ ‬כְּבִישִׁים‭ ‬אֲרֻכִּים
שֶׁרַק‭ ‬כָּךְ‭, ‬אַתָּה‭ ‬אוֹמֵר‭, ‬תּוּכַל‭ ‬לָחוּשׁ‭ ‬בְּחֹם‭ ‬הַבַּיִת
שֶׁהִשְׁאַרְתָּ‭ ‬מֵאָחוֹר‭.‬

וְהַקַּיִץ‭ ‬שֶׁלְּךָ‭ ‬חָלַף
וְאַתָּה‭ ‬לְבַד‭. ‬בְּלִי‭ ‬אַהֲבָה‭ ‬מִשְׁפָּחָה‭ ‬חֲבֵרִים
רַק‭ ‬הַכְּבִישׁ‭ ‬וֵא–לֹהִים‭.‬
אַתָּה‭ ‬מְחַיֵּךְ‭,‬
כָּל‭ ‬אִישׁ‭ ‬צָרִיךְ‭ ‬כַּנִּרְאֶה‭ ‬לְגַלּוֹת‭ ‬מַתָּיְשֶׁהוּ
אֶת‭ ‬אֱלֹהֵי‭ ‬הָאֲנָשִׁים‭ ‬הַבּוֹדְדִים‭.‬

וְאַתָּה‭, ‬אַתָּה‭ ‬מְבַקֵּשׁ‭ ‬מִמֶּנִּי‭.‬
בְּבַקָּשָׁה‭ ‬אַל‭ ‬תַּעֲצֹר‭ ‬לִי
שֶׁאֲנִי‭ ‬שָׂמֵחַ‭ ‬כָּל‭ ‬כָּךְ‭ ‬לְגַלּוֹת‭ ‬כֵּיצַד
מְטַוֵּחַ‭ ‬בֵּין‭ ‬חֲלָלִים‭ ‬סְגוּרִים
מְגַלֶּה‭ ‬בַּטִּפּוֹת‭, ‬בָּרְעָמִים‭, ‬בָּעֲנָנִים
שֶׁהוּא‭ ‬חוּץ‭.‬
רָמוּס‭, ‬פְּרָאִי‭ ‬לְעֵת‭ ‬עַתָּה‭,‬
מְאֻשָּׁר‭.‬

וּבְבַקָּשָׁה‭ ‬אֶל‭ ‬תִּדְאַג‭.‬
אֲנִי‭ ‬מַּבְטִיחַ‭ ‬לְךָ‭ ‬שֶׁעוֹד‭ ‬יַגִּיעַ‭ ‬הַצֹּמֶת
שֶׁאַפְנֶה‭ ‬אֶת‭ ‬הַמַּבָּט‭ ‬וְאֶלְחַשׁ‭: ‬הַבַּיְתָה
אֲבָל‭ ‬עַד‭ ‬אָז
הַמַּבָּט‭ ‬קָדִימָה‭ ‬הוּא‭ ‬הָאָח‭ ‬הַמְחַמֶּמֶת
וְהַדֶּרֶךְ‭ ‬הָאֲרֻכָּה‭ ‬הִיא‭ ‬הַכֻּרְסָה
שֶׁאֲנִי‭ ‬שׁוֹקֵעַ‭ ‬בָּהּ‭ ‬לְאִטִּי
וּמַרְגִּישׁ‭ ‬כָּל‭ ‬כָּךְ‭ ‬טוֹב‭.‬

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון א' כסלו  תשע"ו, 13.11.2015

פורסם ב-15 בנובמבר 2015,ב-גיליון תולדות תשע"ו - 953, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: