וייוותר לבדו | חיותה דויטש

אין שמחה גדולה יותר למי שסבר שנותר לבדו בעולם מאשר לגלות שורדים אחרים. אבל אז הכול מתחיל מהתחלה – המאבק על משאבים מכל הסוגים 

פיל מילר נותר לבדו על פני האדמה לאחר שכל אוכלוסיית העולם הושמדה על ידי וירוס קטלני. "אני חי באורגון", כך הוא כותב שוב ושוב על שלטי חוצות הנקרים בדרכו, בתקווה שבן אנוש כלשהו – ועדיף אישה – יראו את הכתובת ויבואו לחפשו.

שני הפרקים הראשונים בסדרה "Last Man on Earth" מתארים את פיל הנ"ל בתום מסע בן שנתיים במכוניתו ברחבי ארה"ב. המסע, שמטרתו הייתה חיפוש ניצולים נוספים, הוכתר בכישלון מוחץ והוא חוזר לעיר הולדתו לבדו. מי יֵדע לתאר את הרגשתו של אדם שנותר לבדו בעולם, הפחד, הבדידות. הידיעה שלעולם לא תדבר עוד עם איש. ההבדל בין מצבו של פיל למצבם של רובינזונים–קרוזואים לדורותיהם איננו רק הידיעה שלעולם לא תבוא ספינה להצילו מן האי הבודד, כי אין מי שישוט בה, אלא העובדה שהוא לא מצוי בשום חוסר במזון או במחסה. להפך – הוא מוצף בשפע רב של בתים, מכוניות, דלק, מוצרי מזון, אלכוהול ותרופות שנותרו מופקרים באין בעליהם. השפע החומרי הזה מבטיח את קיומו מבלי שיצטרך לעבוד ולו יום אחד מימי חייו. כך שלמעט העניין הזניח הזה, של בן שיח, הוא די מסודר. בינתיים, כטום הנקס בשעתו ("להתחיל מחדש"), הוא מדבר עם כדורי בייסבול ובאולינג. חי את הרגע, שותה לשכרה, מלכלך ומתעצל לנקות אחריו.

ברגעים האחרונים של הפרק השני מופיעה לפתע מכונית, ובה אישה, קרול שמה. קרול מתגלה כאישה קפדנית ומשעממת, שמרנית המתעקשת על כללי התנהגות מקובלים, למשל ניקיון הבריכה שהפכה לשירותים, או ציות לתמרורי תנועה בכבישים שאיש אינו נוסע בהם עוד. אמנם בחלומותיו ראה פיל אישה קצת יותר מושכת למראה והרבה פחות מעצבנת, אבל לפחות הוא נגאל מבדידותו וגם חשקיו הגופניים עומדים לבוא על סיפוקם בקרוב ממש, מיד כשתשוכנע קרול שמוכרחים למלא שליחות נעלה זו למען המשך קיום המין האנושי.

מדבר עם כדורי בייסבול ובאולינג, חי את הרגע. מתוך 'האיש האחרון בעולם'. צילום: באדיבות יס

מדבר עם כדורי בייסבול ובאולינג, חי את הרגע. מתוך 'האיש האחרון בעולם'.
צילום: באדיבות יס

התאווה הקנאה והכבוד

וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע (בראשית יט).

ספר בראשית מלא בחורבנות מקומיים ובאנשים שחושבים שהם נשארו אחרונים בעולם כולו. בנות לוט למשל. הן בטוחות שהעולם כולו הושמד באש ובגופרית שניחתו על עירם סדום ושהן נותרו בו לבדן, עם אביהן. מדבריה הקצרים של הבכירה לצעירה קשה להבין האם באמת קיום העולם הוא בראש מעייניהן, או שמדובר במעשה של מציאת פורקן גופני מתוך שכרות וייאוש. "אין אנו יודעין אם לוט נתאווה לבנותיו אם בנותיו נתאוו לו" (ב"ר נא). יש קרבה רבה בין מעשה השכרות של לוט למעשה השכרות של נוח, שגם הוא נותר אחרון בעולם שהושמד. שכרותו היא שכרות האובד, או זה שכמעט אבד, שאיבד את העולם המוכר לו.

פיל, גיבור הסדרה המדוברת, משתכר, זולל וסובא, משקר, מתחמן ועושה הכול כדי לפתות את מליסה, האישה החדשה והיפהפייה שהגיעה לפתע היישר מתוך חלומותיו, זמן קצר לאחר שקרול הכריחה אותו להתחתן איתה כחוק. הם שלושה עכשיו. וכשטוד, גבר חדש – בן אנוש רביעי – מופיע ונלחם גם הוא על תשומת לבה של מליסה, מוכן פיל להשליך אותו למקום נידח, הרחק משם, ובלבד שהלה לא יתחרה בו. "תן לי להראות לך את המקום שבו אני מתבודד ומהרהר", הוא אומר לטוד שאינו חושד בדבר, ולוקח אותו קילומטרים רבים מאורגון, מוריד אותו מהרכב ומבקש להסתלק משם. הוא נוסע כמה עשרות מטרים בלבד, מסתובב, וחוזר לקחת את האיש. הוא לא היה מסוגל להשאירו שם לבדו. פיל אינו רוצח.

מארבעה הם הופכים לשבעה: שתי נשים נאות מראה מצטרפות, וגבר, אף הוא שמו פיל, שמעורר את קנאתו של פיל הראשון ביתר עוז בהיותו ההפך הגמור ממנו – גבוה ומקסים, אמיץ ומנהיגותי, חרוץ ומסור. המתחים, הקנאות והשנאות בקהילה החדשה הופכים לבלתי נסבלים. הם מתחרים ללא הפסק על טריטוריה, מעמד ואישה. סוף העולם מתואר ממש כמו תחילתו – כשרק קין והבל היו שם והתקוטטו על אותם דברים בסיסיים שעמדו בתשתית כל המלחמות שבעולם:

על מה היו מדיינים? אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין…

על מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בית המקדש נבנה…

יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין (ב"ר כב).

וייאבק איש עמו

היינו חושבים שטראומה מהסוג הבראשיתי או האפוקליפטי – תחילת העולם או סופו – דווקא תאחד: האֵבל המשותף, הפחד. אבל יצר לב האדם רע מנעוריו וגם במצבים קשים. בסדרתנו, שהולכת והופכת פחות ופחות משעשעת, מתדרדר המצב במהרה, פיל הישָן נוסע כדי למחוק מהשלטים שבדרך את כתובות "אני חי באורגון" הישנות שכתב כדי למנוע את הופעתם של גברים חדשים ומוצלחים ממנו. בסופו של דבר מזימתו מתגלה, הוא נתפס ומושפל שוב, כששיא ההשפלה הוא הוויתור על שמו לטובת הפיל החדש, "כי זה מבלבל". שמו מעתה הוא "טנדי".

"טנדי" יוצא מגדרו ומשתולל ומפריע. מזימתו הישנה שלא צלחה, להרחיק את טוד, נחשפת. או אז מאבד פיל החדש והקסום את סבלנותו, אורז את טנדי, הלא הוא פיל הישָן, במכוניתו, קושר את ידיו ורגליו ומשליך אותו הרחק משם, ממש כפי שכמעט עשה "טנדי" עצמו לידידו טוד.

שוב מוטל פיל לבדו, קשור ואבוד באמצע השממה. חזרנו לנקודת ההתחלה, רק ממקום גרוע הרבה יותר: אין לו דבר, לא מזון ולא גג לראשו, ולא כלי תחבורה לנוע בו. ומה עכשיו?

וכמו בהתחלה, קול של מכונית עוצרת בחריקה – וקרול הישנה והטובה יוצאת מתוכה. אמנם היא יפה פחות משאר נשות החבורה, אבל נאמנותה, הגינותה וטוב לבה לא מאפשרים לה להשלים עם נטישתו של פיל לנפשו.

"למה באת?", שואל פיל, "למה לא נשארת עם פיל החדש והמוצלח?"

"לא אוכל לחיות עם מי שהפקיר את חברו למוות", עונה קרול.

"והרי גם אני תכננתי להשליך את טוד", עונה פיל.

"אני מעדיפה לחיות עם זה שתכנן לנטוש את חברו והתחרט על כך", היא עונה.

ברגע אחד הפכה קומדיה סרת טעם לסדרה שיש לה מה לומר על האדם ומצבו. #

האיש האחרון בעולם

ארה"ב, 2015, יס וי.או.די

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון כ"ד חשוון תשע"ו, 6.11.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-6 בנובמבר 2015,ב-גיליון חיי שרה תשע"ו - 952, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: