הקרבה מסביב לשעון | רמי ברכיהו

בימים אלה, כאשר המשטרה זוכה להערכה ציבורית על פעילותה, ראוי שגם העולם התורני יפנה את תשומת לבו לאתגרים ההלכתיים העולים מעבודתה ויעודד את הגיוס למשימה לאומית זו 

במאמרו "דמותו של דוד לאור ההיסטוריוסופיה המקראית" עוסק יהודה אליצור בשאלה מדוע אין המספר בספר שמואל מאריך בסיפורי הגבורה של דוד, כפי שבאו לידי ביטוי בשירת הנשים "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" (שמואל א יח, ז), ואף לא בכיבושים של דוד כמלך ישראל המתוארים בקיצור נמרץ בפרק ח בספר שמואל ב, אלא טורח להקדיש פרקים שלמים למפגשים בין דוד לשאול במדבר עין גדי (שמואל א פרק כד) ובמדבר זיף (פרק כו), ולפרשיות חטא בת שבע, אמנון ותמר ומרד אבשלום. הלא לכאורה, משמעותה ההיסטורית של מלכות דוד היא העובדה שדוד הפך את ממלכת ישראל לגורם משמעותי במזרח התיכון של אותם הימים, וביסס את מעמדה של ממלכתו כמעצמה צבאית וכלכלית שאפשרה לבנו להתפנות לבניית בית המקדש. מדוע אפוא לדברים שנראים לכאורה חסרי חשיבות היסטורית מקדיש המספר המקראי מקום נרחב, על חשבון המהלכים הצבאיים והקשרים המדיניים?

תשובתו של אליצור היא שהמספר מבקש ללמד כי אנשי המקרא אשר נועדו לגדולה מתנסים בניסיונות בתחום שלו נועדו. אצל דוד, הניסיון שבו עמד למבחן הוא יחסו אל מלכות ישראל: "הוא הנועד למלוכה, על כן יש לבחון את יחסו אל הדבר שלשמו נועד. זה הדבר שהכתוב מבקש לומר, והוא חשוב לאין ערוך בעיני המספר מכיבוש שבע ארצות. לכן הוא מקצר שם ומאריך כאן. העיקר בעיניו הוא שדוד עמד בניסיון הגדול הזה, ביחסו אל משיח השם (=שאול), ביחסו אל מלכות ישראל הקדושה" (שם). אולם מעבר למסר החשוב של הניסיון, נראה כי אליצור מקפל בדבריו מסר נוסף – ממלכת ישראל לא נבנתה רק מהגבורה בשדה הקרב של דוד וגיבוריו, היא נבנתה בעיקר מההתמודדות עם אתגרים מוסריים, ערכיים ואמוניים שנולדו מעצם העובדה שבישראל קם מוסד המלוכה.

מופת‭ ‬למסירות‭ ‬והקרבה‭. ‬שוטרים‭ ‬ברחוב‭ ‬הגיא‭ ‬בעיר‭ ‬העתיקה‭ ‬בירושלים‭, ‬לאחר‭ ‬פיגוע‭ ‬הדקירה‭ ‬במקום צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90‭,  ‬למצולמים‭ ‬אין‭ ‬קשר‭ ‬למאמר

מופת‭ ‬למסירות‭ ‬והקרבה‭. ‬שוטרים‭ ‬ברחוב‭ ‬הגיא‭ ‬בעיר‭ ‬העתיקה‭ ‬בירושלים‭, ‬לאחר‭ ‬פיגוע‭ ‬הדקירה‭ ‬במקום
צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90‭, ‬למצולמים‭ ‬אין‭ ‬קשר‭ ‬למאמר

בניין מוסרי

את הרעיון הזה אפשר לדמות לדבריו המפורסמים של הרמב"ם בציינו את ההבדל ההלכתי בין כיבוש ארץ ישראל בתקופת יהושע לכיבוש בתקופת עזרא: "שקדושה ראשונה לפי שהייתה מפני הכיבוש בלבד, קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא. כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קידשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא" (הלכות תרומות א, ה). תקופת יהושע התאפיינה בכך שעם ישראל היה מגובש סביב יישום מצוות הכיבוש של עמי כנען, ומלבד חטא עכן יהושע לא היה צריך להתמודד עם מאבקים פנימיים והוא נהנה מגיבוי רחב של האומה – "וַיַּעֲבד יִשְרָאֵל אֶת ה' כּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל–מַעֲשֵה ה' אֲשֶׁר עָשָה לְיִשְרָאֵל" (יהושע כד, לא).

לא כך היה בתקופת עזרא ונחמיה. המאבקים הפנימיים שליוו את עליית היהודים לארץ ישראל, המחלוקות החברתיות והדתיות סביב בניית בית המקדש וההתמודדות עם בעיות ביטחון הפנים מול המבקשים לחבל ולהרוס את הבנייה בירושלים חייבו את המנהיגות של אותם הימים להתמודדות מורכבת ומסובכת. לא לכל מהלך של המנהיגות היה גיבוי ציבורי, וכדי להצליח לחבר את העם היושב בציון, לטעת בו את האמונה להמשיך ולבנות את חומות העיר ובית המקדש, היה צורך בקביעת מסגרות ברורות, בהקרבה, בחיזוק מתמיד, בוויתורים כואבים ובמציאת דרכים לגילוי כוחותיו הפנימיים של העם.

על כך כותב הרב סולובייצ'יק (זמן חירותנו עמ' 73):

הייתה זו תקופה של הסתר פנים, תקופה של הססנות ומבוכה, הם לא היו יכולים לאכול או לישון, וכל אבן בחומתה של ירושלים הונחה תוך הקרבה רבה. נחמיה ביטל משרה מלכותית בבבל, זנח חיי מותרות וקריירה, ובא לירושליםלא ניתן לבטל סוג כזה של התקדשות.

ניתן אם כן לסכם ולומר שכמו אז, ההתמודדות עם אתגרים מוסריים ורוחניים פנימיים היא זו שבנתה גם את מלכות בית דוד, והיא זו שיצרה מציאות הלכתית של "קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא".

בדורנו, הקמת מדינת ישראל חייבה השקעה רבה בהקמת צבא חזק ואיכותי שיוכל להתמודד מול  איומי מדינות האויב שביקשו להשמיד את המדינה היהודית הצעירה. באופן טבעי, למאבקי ההישרדות מול אויבינו היה גיבוי רחב של אזרחי המדינה, ועיקר תשומת הלב הציבורית הופנה לסיפורי הגבורה בשדה הקרב, למורשת הקרב של יחידות הצבא ולמעמדם של מפקדי צבא איכותיים, שמיד עם סיום שירותם נתבקשו לתפקידים ציבוריים בכירים בהנהגת המדינה.

גם בתוך העולם הדתי, הצבא וחיילי צבא ההגנה לישראל קיבלו מעמד מיוחד, ומלבד התפילה לשלום המדינה הנאמרת בחרדת קודש בבתי הכנסת בכל שבת, הרי שהקמתן של ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות רבות המכשירות בחורים שומרי תורה ומצוות להיות לוחמים המשלבים ספרא וסייפא הוסיפה להזדהות גבוהה של הציבור עם השירות הצבאי. נוסיף לכך את עשרות הספרים של פוסקים ותלמידי חכמים העוסקים בדיני צבא ומלחמה, ואת מאות המאמרים שנכתבו על ידי ראשי ישיבות ומכינות שנועדו לחזק את רוחו והשקפתו של החייל הדתי ביחס למצוות מסירות הנפש להגנת העם והמדינה, וניווכח במקום החשוב והנכבד שהצבא ומשרתי הצבא תופסים בעולם התורה.

אבן בחומת ירושלים

דא עקא, במשך השנים התברר שהעיסוק בביטחון הפנים של מדינת ישראל ובאתגרים החברתיים והמוסריים שקשורים בו נזנחו על ידי הציבור הדתי ועולם התורה. לפני כחמש שנים, כאשר נתבקשתי להיות שותף להקמת תוכנית "מאמינים במשטרה" ששמה לה למטרה לגייס בוגרי ישיבות ומכינות קדם צבאיות למשטרת ישראל, נדהמתי לגלות שבעולם התורה כמעט לא נכתבו מאמרים או ספרי שאלות ותשובות שיש בהם מענה לעבודתו של השוטר שומר התורה והמצוות. מלבד תשובתו של ראש ישיבת מרכז הרב, הרב שאול ישראלי (עמוד הימיני סימן יז), ומאמר בביטאון תחומין של הרב אורי דסברג ויבדל לחיים הרב ישראל רוזן (תחומין ג), רבני ישראל כמעט לא עסקו בסוגיות ההלכתיות והערכיות שעמן מתמודדים שוטרי ישראל מדי יום. נמצא כי למאות השוטרים הדתיים (ואולי אף יותר) הנמצאים בתוך המערכת המשטרתית אין כל מענה הלכתי מסודר וברור. בנוסף לכך התחושה הייתה כי הגיוס למשטרת ישראל איננו מהווה אתגר רציני כמו הצבא, וממילא לא היה עידוד ציבורי לגיוס לטובת מערכת חשובה זו.

לאחר כחמש שנים של פעילות, וגיוס של שלושה מחזורים המונים קרוב לשישים שוטרים, אני מרשה לעצמי לומר כי התחושה הזאת בטעות יסודה. כל שוטרי ישראל, בכל אתר ואתר, עושים עבודת קודש למען שמירת שלום הציבור. הם נענים לכל קריאה של אזרח הנמצא בצרה ומצוקה, דואגים לשמירת החוק והסדר, מתמודדים עם עבריינות ופשיעה ונפגשים עם החלקים הפחות יפים של המציאות במדינת ישראל – אלימות ברחובות ובמשפחה, נהיגה מסוכנת, שכרות, זנות, סמים וכדומה. כמו כן שוטרי ישראל נמצאים בכל הצמתים הרגישים של המאבקים הפוליטיים והחברתיים במדינת ישראל, ומתמודדים בכל יום עם סוגיות מוסריות וערכיות בעצם המפגש עם בעיותיה המורכבות והמסובכות של החברה הישראלית, התמודדויות מרתקות ומאתגרות שאין להן אח ורע, גם לא בשירות הצבאי. וכל זאת מבלי להזכיר את עבודת הקודש של השוטרים בימים טרופים אלה בשמירה על שלום הציבור מפני מפגעים ומחבלים המבקשים לערער על זכותנו לשבת בארצנו ולשבש את שגרת חיינו.

את כלל הפעילות הזו עושים שוטרי ישראל מתוך מסירות נפש, במשמרות, כאשר בלא מעט פעמים הם נדרשים לעבוד מסביב לשעון, כולל שבתות וחגים. המחירים שאותם שוטרים משלמים בעקבות כך בחיי המשפחה, בנוסף למפגש עם המציאות הפחות יפה של ישראל, הם מופת למסירות והקרבה. אכן, כמו כל מערכת, גם משטרת ישראל אינה חפה מטעויות, וברור לי שלא תמיד המפגש של אזרחים עם שוטרים מסתיים בתחושה ש"יש על מי לסמוך". אך יחד עם זאת, אין בכך כדי להעיד על כלל שוטרי ישראל שעושים עבודה חשובה ומסורה.

בימים אלה, כאשר שוטרי ישראל מקבלים הערכה מאזרחים מן השורה על עבודת הקודש שהם עושים ברחובות ישראל, ראוי שגם העולם הדתי והתורני יפנה את תשומת לבו לעבודת השוטרים, שלא תמיד זוכים לגיבוי מלא כמו חיילי צה"ל. הגיע הזמן לשנות את היחס לעבודת השיטור ולהיות שותפים לשינוי התדמית הציבורית שיש למשטרת ישראל. כמו כן חובה עלינו להיענות לאתגר התורני, המוסרי והציבורי של ביטחון הפנים של מדינת ישראל, הן בצד של העיסוק התורני בסוגיות רגישות ומאתגרות אלה, והן בעידוד מיטב הבחורים של הציונות הדתית להתגייס למשימה לאומית חשובה זו.

אם אשתמש במילים של הרב סולוביצ'יק שהובאו לעיל, נוכל לומר שגם בימינו, למרות ההארה האלוהית הגדולה של הקמת מדינת ישראל, הרי שמבחינות שונות גם אנו נמצאים בתקופה של הסתר פנים, הססנות ומבוכה, וכמו שבתקופת עזרא ונחמיה המשימה הגדולה של שמירת חומות ירושלים ובניית בית המקדש חייבה התמודדות פנימית עם המציאות, גם בתקופתנו שוטרי ישראל כמו כלל אנשי כוחות הביטחון דואגים לכך "שכל אבן בחומתה של ירושלים מונחת תוך הקרבה רבה", ובכך הם שותפים לבניית קומה נוספת בגאולתם של ישראל, בבחינת קידשה לשעתה ולעתיד לבוא.

הרב רמי ברכיהו הוא רב הישוב טלמון וראש התוכנית "מאמינים במשטרה"‎

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון י"ז חשוון תשע"ו, 30.10.2015

פורסמה ב-30 באוקטובר 2015, ב-גיליון וירא תשע"ו - 951 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: