מלכת מצרים בספר פנטזיה | חבצלת פרבר

פרשת חייה הסוערים ומותה של קלאופטרה היא סיפור היסטורי עשיר ומרתק, המשוטח על ידי הסופר הצרפתי לכדי רוטב דליל של עובדות מעורבות בדמיון ילדותי

חלומה_האחרון_של_קלאופטרה(1)חלומה האחרון של קלאופטרה

כריסטיאן ז'ק

מצרפתית: לי עברון-ועקנין

כתר, 2015, 329 עמ'

קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים היפהפייה (70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס), התפרסמה עוד בחייה בכל העולם התרבותי דאז. פרשיות האהבים שלה עם שניים משלושת גיבורי הדרמה של ההיסטוריה הרומית בימיה – יוליוס קיסר, מרקוס אנטוניוס ואוקטביאנוס (הוא אוגוסטוס קיסר) – ותככיה הפוליטיים הבינלאומיים נכנסו לספרי ההיסטוריה כבר בימיה או לפחות מיד לאחר מותה. נחושה, שאפתנית ובעלת מרץ בלתי נלאה, בחשה קלאופטרה בכל הסירים. היא הייתה מעורבת בין היתר בענייני ארץ ישראל והמזרח הקרוב. המלך הורדוס נאלץ, בלחצו של פטרונו הרומי, לוותר למענה על חבלי ארץ בעבר הירדן ובאזור יריחו, כולל על מטעי האפרסמון וצמחי הצרי היקרים מפז.

כשיוליוס קיסר הגיע למצרים והתאהב בקלאופטרה היא שימשה לו יועצת מדינית ואף ילדה לו בן, וכששב לרומא נסעה איתו לשם והייתה מעורבת בניהול ענייני האימפריה. לאחר רציחתו של יוליוס קיסר הגיע למצרים אחד המתמודדים על כיסאו, מרקוס אנטוניוס, כדי לשמש נציג הקיסרות ושליט העל של מצרים. קלאופטרה הפכה למאהבת של מרקוס אנטוניוס, אולי בתקווה שיסייע לה לגבור על אחיה הצעיר תלמי ולהחזיר את מצרים לתפארתה מימי הפרעונים. וכאשר המאבק על ירושתו של יוליוס קיסר בין מרקוס אנטוניוס לאוקטביאנוס הפך למלחמה, הימרה קלאופטרה על האיש הלא נכון (אנטוניוס) והפסידה. אנטוניוס הובס והתאבד בחרב, וקלאופטרה, שהבינה שחלומותיה ירדו לטמיון יחד עם אנטוניוס, התאבדה אחד עשר יום אחריו באמצעות רעל (מבקבוק או מהכשת נחש ארסי).

שמה של קלאופטרה הפך נושא להערצה מחד גיסא, ולמשל ולשנינה מאידך גיסא. כשטיטוס הרשע, מחריב בית המקדש וירושלים, הוכתר לקיסר ורצה לשאת לאישה את המלכה ברניקי, בתו של אגריפס הראשון מלך ישראל, היא כונתה על ידי מתנגדיה ברומא בכינוי הגנאי "קלאופטרה הקטנה": יפה כמו קלאופטרה ושנואה ומסוכנת לקיסרות כמוה.

אצל רבים מעורר השם קלאופטרה גם אסוציאציה קולנועית. הסרט "קלאופטרה" משנת 1963, בבימויו של ג'ון מנקייביץ ובכיכובה של אליזבת טיילור היפהפייה, נחשב לאחת הקלאסיקות הקולנועיות של הוליווד. לצד טיילור מככבים בסרט בתפקידים הראשיים ריצ'רד ברטון כמרקוס אנטוניוס, רקס הריסון כיוליוס קיסר ורודי מקדואל בתפקיד אוגוסטוס קיסר. הסרט, שגם במונחי ימינו הוא אחד היקרים שהופקו אי פעם, זכה בארבעה פרסי אוסקר והיה מועמד לחמישה פרסים נוספים. הוא הפך לאחד משוברי הקופות הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע, בזמן שכל העולם עוקב בדריכות ובעניין אחר המריבות, הסנדלים וההתפייסויות שאפיינו את היחסים בין טיילור וברטון, במציאות כמו בקולנוע.

הייתה‭ ‬מעורבת‭ ‬בין‭ ‬היתר‭ ‬גם‭ ‬בענייני‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭. ‬קלאופטרה‭ ‬במצרים‭, ‬פרדריק‭ ‬ארתור‭ ‬ברידג‭'‬מן‭, ‬1896

הייתה‭ ‬מעורבת‭ ‬בין‭ ‬היתר‭ ‬גם‭ ‬בענייני‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭. ‬קלאופטרה‭ ‬במצרים‭, ‬פרדריק‭ ‬ארתור‭ ‬ברידג‭'‬מן‭, ‬1896

גיחוך וחוסר אמון

על הרקע התרבותי וההיסטורי הזה בא כריסטיאן זַ'ק, סופר ודוקטור לאגיפטולוגיה מאוניברסיטת סורבון בפריס, ורוקם את הרומן שלו. בגב הספר מפורטים הישגיו של זַ'ק במילים אלה: "כתב עשרות ספרים רבי מכר על דמויות, תעלומות ומקומות במצרים העתיקה ובעולם העתיק כולו". הדברים האלה עוררו את תמיהתי וגם את חשדי: כיצד לא שמעתי את שמו של הסופר הזה מעולם ומה הם עשרות הספרים שכתב? התברר לי שעד שנת 2004 הספיק זַ'ק לפרסם למעלה מחמישים ספרים, ביניהם "נקמת המומיה", "המכשף הגדול", "חירם הבנאי והמלך שלמה" ו"אימפרית האופל", חמישה ספרים בסדרת "רעמסס" וסדרה אחרת בשם "מסתרי אוזיריס". את המסקנות מפוריות ספרותית זו ומשמות הספרים לא קשה להסיק.

הספר על קלאופטרה מתרכז בחלק הראשון של עלילותיה. באפילוג לספר מפרט זַ'ק את עיקרי תוכנה של העלילה ואת ראשי הפרקים של הרקע ההיסטורי: מוצאה השנוי במחלוקת, השאפתנות האדירה שלה, מאבקה כנגד אחיה הצעיר תלמי ורצונה "להשיב למצרים את תהילתה מימים עברו", הפגישה הגורלית עם יוליוס קיסר והולדת בנם קיסריון: "כך יצרה שושלת חדשה, ואחרי ניצחונו הגדול של קיסר בשנת 46 לפנה"ס העתיד נראה מבטיח…". קלאופטרה שאפה להפוך באמצעות יוליוס לקיסרית – לא של מצרים בלבד אלא של רומי והמזרח. אבל רצח הקיסר ובחירתה השגויה באדם חלש כאנטוניוס שינו את הכול והובילו להתאבדותה.

את הגרעין ההיסטורי הזה, אפס קצהו של סיפור היסטורי מורכב, עשיר בתהפוכות ומרתק מאין כמוהו, משטח כריסטיאן ז'ק לכדי רוטב דליל של קטעי סיפור אמיתי מעורבים בפנטזיות. הוא משתמש בדמויות היסטוריות אמיתיות, אבל בונה ומציג אותן בדרך שמערערת את אמינותן ההיסטורית והספרותית, ושם בפיהן מילים ודיאלוגים שמעוררים גיחוך וחוסר אמון. עובדות היסטוריות אמיתיות מצטיירות כלא-אמת, ולעומתן מוצגות בדיות או שגיאות קשות כאמת עובדתית. כך למשל מתוארים יהודי אלכסנדריה שלרשותם "עמד בית כנסת מפואר, בזיליקה ובה אכסדראות ושבעים דוכני זהב ואבנים טובות לשבעים החכמים, הסנהדרין…". אכן, היה בית כנסת מפואר כזה ליהודי אלכסנדריה, אבל סנהדרין? באלכסנדריה?

החמור הדובר

יתר על כן, לאורך פרקים שלמים הספר נקרא כמו פנטזיה לילדים: כך למשל הרמס המכשף, שמפעיל את קסמיו ברגעים המכריעים לטובת ענייניה של קלאופטרה. הנה קטע לדוגמה שבו מנסה עקביה היהודי למנוע מבני קהילתו לתמוך בקלאופטרה ובאנטוניוס:

"עקביה התקרב אל הזקן, מוכן לחונקו. 'זה יהיה מהיר, אל תנסה להתנגד…'. לראש הסנהדרין לא הייתה כל אפשרות לברוח, אך הוא גילה קור רוח מדהים… לפתע הבחין עקביה בעששית שנייה. משמאלו היה איש גבוה, גלוח ראש, עטוי גלימה כתומה. 'לֵךְ מן הקהילה הזאת אשר בגדת בה', ציווה הרמס… עקביה זינק על יריבו… מכפות ידיו של הרמס עלתה קרן אור והכתה את הבוגד היישר בלבו. הוא פרש את זרועותיו… התנודד על רגליו ולבסוף התמוטט ונפל".

או השיחה המוזרה שבה משתתפים שלושה: השליח של קלאופטרה, זקן בעל חמור והחמור עצמו: "אתה רוצה להכיר את אלכסנדריה?", שואל השליח את הזקן, "החמור הנהן… השליח הופתע. 'הבהמה הזאת היא שקובעת מה תעשה?'", שואל השליח את בעל החמור, והלה, ובלי להתבלבל, משיב "החמור שלי יודע לאן הוא הולך…".

מכל הבליל הילדותי הזה מוציא ז'ק סיפור שמשתרע על 329 עמודים של לא כלום, בסגנון ירוד וללא שום ערך ספרותי. אפילו תיאורי הקרבות מצליחים להיות טיפשיים, רדודים וחסרי כל עניין.

קשה להבין כיצד התפתו האחראים על הרכש לרכוש ולתרגם את הספר הזה. כנראה התרשמו מן הרשימה האין-סופית של ספריו של כריסטיאן זַ'ק ומתואר הדוקטור לאגיפטולוגיה שלו. אלמלא סצנות אחדות שאינן מתאימות לילדים, אפשר היה אולי להמליץ על הספר לגילאי עשר או אחת עשרה. אבל בהיותו כמות שהוא, הדרך היחידה היא פשוט להתרחק ממנו. המתעניינים בקלאופטרה יחפשו לעצמם תחליפים, אפילו לקרוא את הערך עליה בוויקיפדיה עדיף. וגם יותר מעניין.

 פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, י' חשוון תשע"ו, 23.10.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-26 באוקטובר 2015,ב-גיליון לך לך תשע"ו - 950, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: