שברי חלומות מהעולם הישן | ירון אביטוב

יוסף בר יוסף מתאר את חייו באמצעות חלומות שרשם בפנקסו, המחזירים אותו לעולמם הדתי של סביו ולבנו המת. אוטוביוגרפיה מקוטעת וקופצנית המייצרת איכות ספרותית 

יוסף-ברהזקן הזה הקירח על האופניים

יוסף בר יוסף

אבן חושן, 2015, 146 עמ'

"למי אכפת מחלומות" נקרא אחד מהרומנים הקודמים של יוסף בר יוסף (2008). ברומן האוטוביוגרפי החדש שלו מקבלים החלומות משמעות גדולה אף יותר והוא מבוסס למעשה כולו על חלימה. בר יוסף מפרט חלומות אישיים רבים, שבאמצעותם הוא בונה נדבך אחר נדבך את הרומן המתאר את חייו. אלא שבניגוד לסופרים הנוטים בכתיבתם לפסיכולוגיזם, בר יוסף לא מנסה להתחפש לזיגמונד פרויד ולכתוב את "פשר החלומות" אלא משאיר אותם חסרי פשר לכאורה. הוא מעבד אותם לספרות, תוך שהוא משלב בהם מרכיבים נוספים, והכול אפוי היטב כמו טשולנט לשבת מהתנור של מאה שערים.

יהושע בר יוסף, איש מאה שערים ("אפיקורוס בעל כורחו", 1985, ורומנים רבים אחרים), הועיד את בנו בכורו להיות סופר כבר מגיל שתים-עשרה ("תראי מה הוא כותב הבן שלנו… סופר אמיתי", עמ' 106), אבל הבן הפך בעיקר למחזאי (חתן פרס ישראל לתיאטרון) ורק בגיל מבוגר חזר לכתיבת פרוזה. בר יוסף היה למחזאי ולסופר מוערך גם בזכות בית הגידול שלו, בצלו של אביו יהושע הזוכה ללא מעט אזכורים באוטוביוגרפיה של בנו. אוטוביוגרפיה המצטרפת לרומן "מזכרת אהבה", שפרסם לפני עשרים שנה אחיו הצעיר, יצחק בר יוסף, שעסק אף הוא בדמות האב ובסאגה המרתקת והמורכבת של משפחת בר יוסף.

יצחק צעיר מיוסף בשש-עשרה שנה, ובאופן טבעי נקודת המבט שלו על קורות המשפחה שונה במקצת מזו של אחיו הגדול. ב"מזכרת אהבה", מהרומנים האהובים עליי בספרות העברית, מגולל יצחק סיפור שבחלקו מסופר מעדות שמיעה המעובדת לפרוזה ובחלקו מעשים שהוא היה עד להם, בעוד שהעדות הספרותית של יוסף היא כולה מכלי ראשון. גם אם שני הרומנים מספרים לעתים על אותם אירועים, הם שונים זה מזה בתוכניהם, והם הזכירו לי ציפור המדלגת מענף לענף על האילן המשפחתי. מאידך, ניכר בסגנון הכתיבה שהשניים הם אחים. יוסף ואחיו נוטים לכתיבה מינורית ומעודנת שניכר בה חותם הדי-אן-איי המשפחתי, והיא מתחברת לכתיבתו המוקדמת של אביהם יהושע ב"עיר קסומה" למשל יותר מאשר לכתיבתו המאוחרת של האב שהייתה ממוסחרת יותר אך פחות איכותית.

‭"‬זה‭ ‬החלום‭ ‬ילך‭ ‬למיתה‭ ‬ואני‭ ‬אלך‭... ‬לחיים‭ ‬ארוכים‭ ‬ולשלום‭". ‬לוכד‭ ‬חלומות צילום‭: ‬ג‭'‬ורג‭' ‬בריוס

‭"‬זה‭ ‬החלום‭ ‬ילך‭ ‬למיתה‭ ‬ואני‭ ‬אלך‭… ‬לחיים‭ ‬ארוכים‭ ‬ולשלום‭". ‬לוכד‭ ‬חלומות
צילום‭: ‬ג‭'‬ורג‭' ‬בריוס

אלתרמן אוכל לטקעס

יוסף בר יוסף מתייחס בספרו לסיבות שבגללן חל פיחות מסוים באיכויות כתיבתו של אביו. כשהאב יהושע החליט להתפקר, הוא עקר יחד עם אשתו פייגה (ציפורה) וילדיו מאזור מאה שערים לתל אביב החילונית, שם הקים את ביתו הזמני בצריף עלוב. הוא עבד כעיתונאי ובמקביל עשה את צעדיו הראשונים כסופר וכאיש בוהמה שהתחבר לחבורת "כסית". אנשי החבורה, ובראשם המשורר נתן אלתרמן, הגיעו לצריפם של יהושע ופייגה כדי לאכול את הלטקעס שהכינה.

באחד הימים קרא האב לבנו הנער, והסביר לו שהחליט להיפרד מהאם ולעבור לחיות עם אישה אחרת. האם, כך טען, נשארה תקועה מאחור בעולמה החרדי הישן בעוד הוא כבר שרוי עמוק בעולמו החדש. הנער יוסף היה קשור לאמו אבל ניסה שלא לשפוט את אביו. לימים, כשנישא למשוררת בראשית דרכה דליה רביקוביץ', היא העירה לו על אביו: "מה אתה כל כך 'מבין' אותו? הוא הרי עשה עם אמא שלך מה שיאסון עשה עם מדאה, קרע אותה מהמשפחה שלה ומהעיר שלה, לקח אותה אחריו לעיר חדשה, ושם עזב אותה בשביל בת המלך של העיר החדשה" (96).

שבע שנים לאחר מכן החליט הבן להתעמת עם אביו דרך הספרות. הבן העיר לאביו שדווקא המיטב של כתיבתו לקוח מתוך "עולמה הישן" של אמו, בעוד הספרים החדשים שכתב הלקוחים מתוך העולם החדש של האישה החדשה שמצא הם ספרים חלשים שנכשלו. "ואולי זה לא מקרה… אולי אחרי הכול, החיים שלו עם אמא ועם העולם הישן שלה, החיים האלה הם המקום האמיתי שלו… שממנו הוא שואב את המיטב שלו" (97), כותב בר יוסף.

כנראה שלא מעט בזכות השיחה הזו שקיים הבן, שהיה אז כבר בן עשרים ושלוש, עם אביו, החליט יהושע בר יוסף לחזור ולחיות עם אשתו פייגה. הבן זוקף לזכותו את "המעשה הטוב ואולי גם את המעשה הממזרי ביותר שעשיתי בחיי" (97). יוסף כבר גר אז מחוץ לבית, אבל מפירות החזרה הזו זכה ליהנות אחיו הצעיר יצחק, שהיה אז כבן שבע, והוא תיאר זאת בספרו "מזכרת אהבה".

מקים לתחייה

יוסף בר יוסף הושפע מאביו הכריזמטי שעודד אותו לא רק לכתוב אלא גם להתפקר. האב אמר לו ש"אין אלוהים" והאמירה הזו קסמה לבן שהסיר את הכיפה מראשו. הוא שב לחבוש אותה כעבור שנה ודווקא בתל אביב, אבל הסיר אותה שוב כדי להפוך לנער חילוני ב"שומר הצעיר". חלפו שנים רבות מאז, בר יוסף יצא מהדת אבל הדת לא יצאה ממנו ומכתיבתו המשופעת באזכורים של פסוקים, תפילות ומדרשים ובתיאורי ההווי החרדי של מתחם בתי אונגרין-מאה שערים ובית ישראל שאותו הוא מתאר בחום רב.

כחלק מהחיבור לעולם הישן שלו הוא ממשיך לחלום על סביו גם ארבעים שנה לאחר מותם. החלומות של בר יוסף עוסקים במתים, ובעיקר במת שפצע את חייו יותר מכול – בנו, דורי, שהתאבד בגיל שש עשרה וחצי, בדיוק הגיל שבו היה יוסף בר יוסף כשהוריו התגרשו. דורי חוזר שוב ושוב בחלומותיו של אביו: פעם הבן מושיט לו יד כשהאב נתקף בחרדה, פעם הדם זולג מעינו לעין של אביו, חלום מצמרר שאפשר לבנות עליו תילי תילים של פרשנויות. הספר הוא תפילת הקדיש שנושא האב על בנו, הרואה בחלומותיו סוג של כפרה: "זאת כפרתי, זאת חליפתי, זה החלום ילך למיתה ואני אלך… לחיים ארוכים ולשלום" (146).

בעוד שספרים רבים מהז'אנר האוטוביוגראפי כתובים בדרך כלל בשטאנץ קבוע, הנע כרונולוגית על ציר הזמן, בר יוסף לוקח את חומרי חייו ומערבב אותם באי סדר מכוון היוצר אוטוביוגרפיה קופצנית ואסוציאטיבית מאוד. הקופצנות הזו היא לא רק בין הפרקים אלא גם בתוכם. עין בלתי מנוסה עלולה לטעון שהם מדלגים מעניין לעניין, אבל למעשה הם קשורים תמיד לחבל הטבור של העניין המרכזי עצמו: סיפור חייו המיוחד של בר יוסף, הנער ממאה שערים שהפך לנער סיפון באוניית סוחר, בנו של הסופר הידוע שהפך למחזאי ידוע אף יותר, האיש שיצא מהדת אבל חוזר אליה שוב ושוב בכתיבתו ונזכר בגעגועים בדמות סביו שחיכו תמיד ל"תחייס המייסים" (תחיית המתים), ומכיוון שהיא טרם הגיעה מצליח נכדם להקימם לתחייה בעזרת סיפוריו.

"הזקן הזה הקירח על האופניים" שונה משני הרומנים הקודמים של בר יוסף, "תמרה" ו"למי אכפת מחלומות", בכך שהוא מקוטע מאוד. סיפורו האוטוביוגרפי של בר יוסף מתפצל למאות סיפורי משנה, אנקדוטות, זיכרונות וחלומות, היוצרים לכאורה רצף לא רציף אבל מרוצף היטב באיכויות ספרותיות. זוהי מחרוזת ענברית של מחשבות הקלועות אלו באלו, או תמונות שאפשר לראות ברצף. בכל פרק מופיעים לעתים שלושה ואף חמישה חלומות המותכים יחד לסיפור. זוהי כתיבה פרגמנטרית ואסוציאטיבית, ללא עלילה של ממש, אבל כמדומה שהיא לא נחוצה הפעם והקורא ידע להרכיב בעצמו את הפאזל וליצור משפע המקטעים סדר חדש של תובנות. #

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, כ"ו תשרי תשע"ו, 9.10.2015

פורסם ב-9 באוקטובר 2015,ב-גיליון בראשית תשע"ו - 948, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: