נתונים לחסד הבורא | איתן רייך

 

כל ענייני חג הסוכות מחדירים בכל אדם באשר הוא את האמונה בהשגחה האלוהית. ראש השנה וסוכות כחגים בעלי ממד כלל עולמי

סוכות הוא הרגל השלישי בסדר שלושת הרגלים. בפסח יצאו בני ישראל מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה, והפכו לעם שצועד אל ייעודו. בשבועות, לפי מסורות מאוחרות, קיבל עם ישראל את התורה, ומכאן את תפקידו ושליחותו בעולם.

שני אירועים אלו, שנחגגים בפסח ובשבועות, הם מאורעות מרכזיים ומכוננים בתולדות האומה הישראלית. לעומת זאת נראה שסוכות מציין מאורע טפל ובעל משמעות משנית בתולדות האומה. וכי ישיבתנו בסוכות בצאתנו ממצרים היא מאורע מרכזי בחיי העם שראוי לזוכרו ולהזכירו בדבקות בכל שנה בשנה ובכל דור ודור?

 על אף שבמבט ראשון נראה שהתשובה היא שלילית, הרי פסוקי התורה מורים אחרת. במקביל לציווי בפסח "למען תספר לבנך ובן בנך", גם בסוכות נמצא ציווי מקביל: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי אתכם בצאתי ממצרים". מה הוא אפוא המסר של סוכות שראוי להזכירו ולחנך עליו דורי דורות?

מהבית אל הסוכה

נראה שהמסר של חג הסוכות הוא האמונה בהשגחה. הסוכות שהגנו על עם ישראל והעניקו לו מחסה מפני השמש, או ענני הכבוד שליוו את עם ישראל בצאתו ממצרים, הם סמל להשגחת הא–ל. זהו המסר שעובר כחוט השני בכל מצוות החג.

ישיבה בסוכה – במשך כל ימות החג אדם מצווה לצאת מבית הקבע שלו אל סוכתו. הבית הוא סמל לביטחון בסיסי – קורת גג היא סמל לביטחון כלכלי, הבית משמש אף חומת מגן בפני המזיקים ומהווה מקום חמים שאדם חוזר אליו מפועל יומו. בסוכות אדם מצווה לצאת מהמקום הבטוח והמוגן ולהיות נתון לחסדי הבורא וכך לחוש את השגחתו.

ניסוך המים – מצווה זו התקיימה בתקופת המקדש בבוקרו של כל יום מימי החג והיא חלק מהבקשה על גשמי השנה. ידועים דברי המשנה "בחג (הסוכות) נידונים על המים" (ראש השנה א, ב). אחד מענייניו של חג הסוכות הוא המים. התלות בגשם היא דוגמה מובהקת לאמונה בהשגחה. התורה מציינת שארץ ישראל התלויה בגשם יש בה השגחה יתרה של הקב"ה והיא שונה בעניין זה מארץ מצרים:

 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היאלמטר השמים תשתה מים. ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אתה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים יא, ייב).

הגשם הוא דוגמה מובהקת לאמונה בהשגחה ובשכר ועונש: "והיה אם שמע תשמעו אל מצוותי… ונתתי מטר ארצכם בעתו… השמרו לכם פן יפתה לבבכם… ועצר את השמים ולא יהיה מטר" (שם יג, יז). שוב, אף במצווה זו אנו רואים כי האמונה בהשגחה עומדת במוקדו של החג.

ארבעת המינים – דרשנים ניסו לדרוש ולבאר מה מייצגים ארבעת המינים. ניתן להסביר שארבעת המינים מייצגים את אזורי החקלאות השונים שבארץ ישראל. הלולב גדל באזורים המדבריים של הנגב והערבה, ההדס גדל במורדות הגולן, במדרונות הגליל העליון ובדרום הכרמל, הערבה גדלה על גדות הנחלים (נחלי הגליל והרי יהודה), והאתרוג גדל בשפלה ובמישור החוף. ארבעה גידולים אלה תלויים בגשם שירד בחלקים השונים של הארץ, ורק אם ירד גשם בכל חלקי הארץ נוכל לקיים את מצוות ארבעת המינים כהלכתה.

מוטות כנפיים גלובליות

עניינו של החג הוא, אם כן, האמונה בהשגחה – ומצוות החג מחנכות לאמונה זו. אולם השגחתו של הקב"ה היא לאו דווקא על עם ישראל, אלא על כל עולמו, ולכן בשונה מפסח ומשבועות שבהם מרחיקים את אומות העולם – הרי בסוכות יש לאומות העולם חלק. בקרבן פסח מורחקים אומות העולם שהרי נאמר "וכל ערל לא יאכל בו", ובשבועות, המכונה יום מתן תורה – ציוויי התורה חלים דווקא על עם ישראל (וידועה הדעה שגוי ששמר שבת חייב מיתה). לעומת זאת בנוגע לסוכות חז"ל דורשים ששבעים הפרים מוקרבים כנגד שבעים האומות, ובהפטרה של שבת סוכות מובא חזון שאומות העולם יבואו לירושלים לחגוג את חג הסוכות ומי שלא יבוא ייענש – "וזאת תהיה חטאת הגויים אשר לא יבואו לחגוג את חג הסוכות" (זכריה יד יט).

בעניין זה סוכות הוא המשכו של ראש השנה, שאף לו ממד כלל עולמי. בראש השנה מומלך ה' על כלל העולם – "ותמלוך על כל העולם כולו בכבודך", והוא אף יום דין לכל באי עולם – "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".

פסח הוא חג הנוגע לעם ישראל בלבד ושבועות הוא המשכו, לעומת זאת לראש השנה ממד כלל עולמי וסוכות הוא המשכו.

נראה אפוא שבניגוד למחשבה הראשונית, חג הסוכות לא נועד רק להזכיר את ישיבתנו בסוכות בצאתנו ממצרים, אלא הוא מהווה חג בעל מוטות כנפיים גלובליות וכלל עולמיות, והמסר הטמון במצוותיו והלכותיו הוא החינוך לאמונה בהשגחת ה' על כל הבריות שברא בעולמו.

*

איתן רייך הוא מנתח מערכות בתחום המחשוב ודוקטור לתלמוד מטעם אוניברסיטת בר אילן

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, י"ב תשרי תשע"ו, 25.9.2015

פורסמה ב-25 בספטמבר 2015, ב-גיליון האזינו תשע"ו - 946 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: