משטרסבורג לירושלים ובחזרה | דב שוורץ

אף שהתגורר בארץ ועסק במחקר אקדמי ובהגות, שימש פרופ' בנימין גרוס מנהיגה הרוחני של יהדות צרפת האורתודוקסית. על מפעלו הפילוסופי והחינוכי עם שלושים למותו

עם פטירתו של הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין התוודענו לתופעה שהכתה שורשים בשנים האחרונות, והיא – יהודים אורתודוקסים היושבים דרך קבע בארץ אך משמשים בו בזמן מנהיגים רוחניים בארצות מוצאם. הרב ליכטנשטיין היה מנהיג רוחני בצפון אמריקה ופרופ' בנימין גרוס (ספטמבר 1925–אוגוסט 2015) היה מנהיג רוחני בצרפת. אף על פי שבשנת 1969 קבע את מושבו בירושלים והחל ללמד באוניברסיטת בר אילן, הוא נתפס כמנהיג רוחני וכדמות שהיא מושא של הערצה וחיקוי בקרב היהדות בצרפת עד עצם ימים אלה. כיצד הופך מחנך ופרופסור למחשבת ישראל למנהיג רוחני? התשובה על כך נעוצה במישור המעשי החינוכי ובמישור העיוני הפילוסופי שבחייו.

גם‭ ‬כאיש‭ ‬מחקר‭ ‬המשיך‭ ‬לדאוג‭ ‬ליהדות‭ ‬צרפת‭. ‬פרופ‭' ‬בנימין‭ ‬גרוס צילום‭: ‬אריאל‭ ‬גרוס‭ ‬

גם‭ ‬כאיש‭ ‬מחקר‭ ‬המשיך‭ ‬לדאוג‭ ‬ליהדות‭ ‬צרפת‭. ‬פרופ‭' ‬בנימין‭ ‬גרוס
צילום‭: ‬אריאל‭ ‬גרוס‭ ‬

הקשר הצרפתי

לאחר השואה הקים פרופ' גרוס בשטרסבורג את בית הספר "עקיבא" (Ecole Aquiba), שהציע חינוך יסודי ועל יסודי, והוא בן עשרים ושלוש בלבד. הצעיר הנמרץ ידע שרק בדרך החינוך ניתן לשקם את יהדות צרפת. את השם "עקיבא" קרא על שם התנא הגדול ששיקם את התורה לאחר החורבן. בית הספר הפך לעמוד התווך של הקהילה בשטרסבורג, והיה בעל השפעה על כל יהדות צרפת כשהוא מצליח לכלול בתוכו את כל פלגי הקהילה.

במשך עשרים שנים ניהל פרופ' גרוס את בית הספר. לאחר עלייתו לארץ המשיך לפקוד את יהדות צרפת, ולעתים נסע שלוש פעמים בחודש כדי להרצות וללמד. מגמת פעילותו הייתה להרחיב ולהעמיק את הזהות היהודית. הוא עשה זאת בעיקר באמצעות החשיפה להגות היהודית לדורותיה והצגתה כך שהאדם המודרני יוכל למצוא בה מענה לתהיותיו ולשאלותיו: משבר האידיאלים אחרי השואה, הייעוד של מדינת ישראל, משמעות ההיסטוריה האנושית, תרומתה של תרבות המערב ותקפותה המוסרית, תכלית הזוגיות והמשפחה, מקומו של הפרט בעולם הגלובלי ועוד. כמו כן, ביקש את המסר ואת המשמעות שיש ליהדות ולמדינת ישראל להציג לעולם המודרני, ליהודי וגם למי שאינו בן ברית. הוא ראה את הסגוליות של היהדות בחיבור הממד הטרנסצנדנטי עם ההוויה הארצית.

במשך שנים היה מוזמן לתוכנית היהודית בטלוויזיה הצרפתית (A Bible ouverte), הכשיר ועודד את המנהיגות במסגרת "מכון אנדרה נהר" להכשרת מורים בפריס, והיה פעיל גם בתחום העלייה. מפליא עד כמה היה פרופ' גרוס לשם דבר ולסמל בקרב יהדות צרפת. אנקדוטה קטנה תעיד על כך: לפני שנים אחדות, כשהתגוררתי בבני ברק, אחזתי בידי את "על התשובה ועל הגאולה", ספר היובל לכבודו שערכתי ביחד עם בנו יבל"א, ד"ר אריאל גרוס. שכן, צעיר חרדי ליטאי שעלה זה עתה מצרפת, ראה את הספר והתרגש: "בנו (כך היה כינויו) גרוס? משטרסבורג?"…

במחלקה לפילוסופיה שבאוניברסיטת בר אילן היה פרופ' גרוס דמות מרכזית בחבורה ה"צרפתית", שכללה את הפרופסורים אליענה אמדו לוי ולנסי ותאודור דרייפוס. המאפיין אותם היה רוחב הדעת והשילוב של פילוסופיה יהודית ופילוסופיה כללית. מבחינתם פילוסופיה הייתה לימודי תרבות כדיסציפלינה אחת. באותם ימים אמנם כללה המחלקה לפילוסופיה בבר אילן שתי מגמות, יהודית וכללית, אך זו הייתה מחלקה אחת. שנים אחדות לאחר פרישתם של פרופ' גרוס וחבריו נפרדו המגמות, והפכו לשתי מחלקות.

חיבה מיוחדת הגה פרופ' גרוס לחוגי בני הישיבות ולסביבתם. הוא לימד בקביעות בחופשות הסמסטר בישיבה במונטרי ובמכללות להוראה. במשך שנים ארוכות ועד לסמסטר האחרון לימד במכללת בית וגן בירושלים. הוא לימד את הציבורים השונים של התלמידים באותה התלהבות מדבקת, כשהוא מעביר לשומעים לא רק את הידע המבורר ואת הבנת הרעיונות אלא גם את המחויבות והמסירות האישית. ושוב אנקדוטה: כשהכרתי את רעייתי לפני נישואינו בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, הבטתי בסיכום שיעור במחשבת ישראל שלמדה במכללה בבית וגן. תמהתי, מי הוא זה אשר "העז" לפתוח שיעור בהגות יהודית בשלוש השאלות היסודיות שהציב קאנט בפני הפילוסופיה במוסד "של הרב קופרמן"? כמובן, פרופ' גרוס…

גם כאיש מחקר המשיך לדאוג ליהדות צרפת. הוא תרגם לשפה הצרפתית יצירות מופת של ההוגים הדתיים הלאומיים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף דוב סולובייצ'יק, גם כאשר שפת המקור הערימה קשיים גדולים על המתרגם. כן טרח לתרגם גם את "נפש החיים" ו"רוח חיים" לר' חיים מוולוז'ין. חינוך, תרבות והגות חברו להם בדמותו, והפכו אותו למנהיג רוחני של היהדות האורתודוקסית בצרפת.

ראייה פנורמיתתרבותית

נעבור כעת למישור ההגותי. מורי פרופ' גרוס התייחס לסוגיות הרעיוניות שבהן עסק מתוך פרספקטיבה רחבה של תולדות הרעיונות. הוא סירב להיכנע ולהצטמצם רק לאמות המידה הפילולוגיות והנוקדניות של מחקר מחשבת ישראל בדורות האחרונים. פרופ' גרוס עסק רבות בסוגיית התשובה, תרגם את "אורות התשובה" של הראי"ה לצרפתית והוציא מהדורה עברית של חיבור זה (בנימין גרוס, תשובה וגאולה: "אורות התשובה" לרב אברהם יצחק הכהן קוק עם מבוא, פירוש והערות על התפתחות רעיון התשובה בהגות היהודית, ירושלים תשנ"ט).

במסת המבוא עמד על התפיסה החדשה של התשובה במאה העשרים כאירוע חיובי, שבמסגרתו אדם מממש את הפוטנציאל הקיומי שלו. הוא לא נרתע מלהעמיד מודל היסטורי רעיוני, שבו תיאר את התפתחות התשובה מהמקרא ועד ימינו:

(א) המקרא: תשובה כחוויה ספונטנית הבאה כתגובה על מצב של חטא.

(ב) הספרות התלמודית–המדרשית: הסדרת החוויה של התשובה באמצעות קביעת נורמות התנהגות ובאמצעות שיבוצה בתהליכים רעיוניים ולאומיים (תשובה וגאולה).

(ג) הפילוסופיה היהודית בימי הביניים: עיגון התשובה בתשתית תיאולוגית שיטתית.

(ד) חסידות אשכנז: דגש על הדרך המעשית–הסגפנית של תיקון החטא.

(ה) קבלה: תפיסת התשובה כחוק קוסמי שאיננו מתייחס רק לחטא ממשי ופרטי.

(ו) ההגות היהודית במפנה המאה ה–19 וראשית המאה ה–20: מושג התשובה במובן של חזרה, דהיינו שיבת היהודי שהתנכר למוצאו בבחינת התוודעות למקור, לאמור ליהדות.

(ז) הציונות הדתית: תשובה לאומית, דהיינו תפיסת הציונות [החילונית] כתנועה של תשובה.

חקר מחשבת ישראל היה בעיניו של פרופ' גרוס תחום חי ותוסס, שאיננו מנותק מהאישיות ומהתרבות. חיבורו "נצח ישראל" על הגותו המשיחית של המהר"ל הוא מהמחקרים החלוציים על הוגה גדול זה. פרופ' גרוס לא קרא בו בקריאה תיאורית (דסקרפטיבית) בלבד, ולא הסתפק בבירור הפרטים והיסודות של הגאולה נוסח מהר"ל. השאלות שהטרידו אותו היו האם היו למהר"ל תיאוריות היסטורית והתפתחותית, והאם ביקש המהר"ל לחשוף חוקיות וסדר במאורעות המשיחיים. אכן, מה שמשך אותו למהר"ל היה הפילוסופיה של ההיסטוריה וקץ ההיסטוריה בהגותו. הוא הנגיד אותו לאברבנאל, שאמנם עסק רבות בפרטים המשיחיים וחיבר ספרים אחדים על הסוגיה, אך לא התעלה עד הצעת זווית ראייה היסטורית ולא ביקש לשבץ את הגאולה במסגרת תולדות הרעיונות. פרופ' גרוס מעולם לא היה מנותק ושווה נפש לנושאי מחקריו. כתיבתו העסיסית בצרפתית ובעברית הציבה אותו במרכז הדיון האינטלקטואלי בסוגיות מחקריות רבות.

אין ספק: הדיון הטקסטואלי והאנליטי בא אצל פרופ' גרוס לאחר המבט הפנורמי וההשוואתי של התופעה הדתית. הוא אהב ללמד את יסודות ההגות היהודית בעת החדשה. הוא התגאה שבשנותיו הראשונות כמרצה בבר אילן תרגם למען הסטודנטים מתוך כתבים בגרמנית של שלמה פורמשטכר, הרמן כהן ואחרים. בהרצאותיו הרבה להתמקד בהגותם של כהן ורוזנצווייג.

בשנותיו האחרונות פרסם פרופ' גרוס שורה של ספרים, שיש לראות בהם פריצת דרך בהיבט התרבותי של מחקר מחשבת ישראל. דוגמה למגמה זו היא ספרו על הלשון והדיבור (ברית הלשון, ירושלים תשס"ה). כמו בדיונו על התשובה כך אף בניתוח הלשון בהגות היהודית הוא הציב פרספקטיבה רחבה, הכוללת מקרא, מדרש, פילוסופיה יהודית של ימי הביניים, קבלה, חסידות ופילוסופיה יהודית בעת החדשה ובדורנו. אך בנוסף לכך, בחיבור זה שילב תובנות אקזיסטנציאליות, חוויתיות, דתיות ותרבותיות. הוא דן בלשון כמאפיינת את הקיום האנושי מבחינה פנומנולוגית, כמבטאת את פריצת הטרנסצנדנטי לזמני וכמאפשרת את הקיום הדיאלוגי. לדידו הלשון "משחררת" את האנושיות החבויה באדם, ועל כן קבע כי "האדם הוא ישות לשונית".

כתביו "המאוחרים" של פרופ' גרוס צריכים עדיין למחקר מעמיק. סמוך לפטירתו יצא אוסף מחקרים ומסות, שכותרתו "ובחרת בחיים". מבחינתי ניתן לראות בכותרת זו צוואה רוחנית של מנהיג רוחני, חוקר והוגה, שכולו אישיות תוססת ומלאת חיים כפי שיעידו רבבות תלמידיו וחסידיו.

כאשר יצא ספר היובל לכבודו של פרופ' גרוס בהגיעו לגבורות התכנסנו בני המשפחה ואנוכי למפגש צנוע בביתו שברחוב אחד העם בירושלים. בחיוך הטיפוסי שלו אמר לי: "קראתי את מאמר המבוא שכתבת על פועלי ההגותי, ואתה… צודק". אני תקווה שתגובה זו נותרה בעינה למקרא דברים אלה גם בעולם האמת.

פרופ' דב שוורץ הוא ראש הקתדרה ע"ש פרידמן להוראת הרב סולובייצ'יק, וראש המכון ע"ש ורהפטיג לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר–אילן

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, י"ג אלול, 28.8.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-30 באוגוסט 2015,ב-גיליון כי תצא תשע"ה - 942. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. ערב לימוד ואזכרה לפרופ' בנימין (בנו) גרוס, יתקיים ביום שלישי, אור לי"ח באלול תשע"ה, בבית הכנסת 'הצבי ישראל' ברח' חובבי ציון 14 בירושלים, בשעה 19:00. יושמעו דברי זיכרון, ושיעור מפי הרב פרופ' יגאל שפרן נר"ו. (גילוי המצבה בהר המנוחות, ביום ד', ח"י באלול, בשעה 18:00).

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    אגב, י"ח באלול הוא יום פקודתו של מהר"ל מפראג, שפרופ' גרוס היה מראשי המדברים בחקר הגותו ובהוראתה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: