היהודים רצחו את ישו הפלסטיני | צבי מזאל

האנטישמיות החדשה, המתבטאת בדמוניזציה של מדינת ישראל, מתוארת בספר שמבקש לחשוף את המבצעים, את דרכי פעולתם ואת מטרותיהם. האם הממשלה ערוכה להתמודדות? 

unnamedThe War ofa Million Cuts

The Struggle against the Delegitimization of Israel and the Jews, and the Growth of New Anti־Semitism

 Manfred Gerstenfeld

ספרו החדש של ד"ר מנפרד גרסטנפלד, באנגלית, "מלחמת מיליון החתכים – המאבק נגד הדה–לגיטימציה של ישראל והיהודים וצמיחת האנטישמיות החדשה", הוא מעין אנציקלופדיה של האנטישמיות החדשה. גרסטנפלד מגדיר אותה כזו הישנה שגלשה מן הפרט היהודי לשנאת מדינת ישראל. בכך הוא אולי לא מחדש, אבל הוא מציג תמונה הרבה יותר מפורטת ועמוקה מזו המוכרת.

גרסטנפלד מונה אחד לאחד את מקורותיה של שנאת ישראל החדשה והם רבים ומקיפים שפע של מפלגות פוליטיות, ארגוני החברה האזרחית, האו"ם, כנסיות, תקשורת, אקדמיה, אמנים ואנשים פרטיים בעלי עמדה ציבורית וגם כמובן ובמיוחד את מדינות ערב והארגונים המוסלמיים. ייחודו של הספר בכך שהוא מציג את הדה–לגיטימציה של ישראל, המשתמעת מן השנאה הגלובלית הזו, על כל צדדיה וממדיה כתהליך רב עוצמה, תהליך שחדר וממשיך לחדור לחברה האירופית וגורם פגיעות ונזקים שהם כ"מיליון חתכים" בעם היהודי ובמדינת ישראל ומכאן כותרתו של הספר.

חשיבותו של הספר בעת הנוכחית ברורה וזו הסיבה שאישים אירופים המודעים לסוגיה הביעו את תמיכתם בו בצרפם את הערכתם על כריכתו. ג'וזה מריה אסנאר, ראש ממשלת ספרד לשעבר, אף הקדיש דברי הקדמה לספר.

ממשלות‭ ‬ישראל‭ ‬לדורותיהן‭ ‬התעלמו‭ ‬מן‭ ‬הבעיה‭. ‬הפגנה‭ ‬
נגד‭ ‬ה‮–‬BDS‭ ‬
בדרום‭ ‬אפריקה צילום: ‭ ‬AFP

ממשלות‭ ‬ישראל‭ ‬לדורותיהן‭ ‬התעלמו‭ ‬מן‭ ‬הבעיה‭. ‬הפגנה‭ ‬
נגד‭ ‬ה‮–‬BDS‭ ‬
בדרום‭ ‬אפריקה
צילום: ‭ ‬AFP

שמאל ואסלאם קיצוני

"מלחמת העולם השנייה", כותב גרסטנפלד, "הדחיקה רק זמנית את האנטישמיות בחברות המערביות. אמנם עדיין כיום זה לא תקין פוליטית, לרוב, להצהיר בפומבי כי אתה אנטישמי בחברות אלה. אולם נמצאה החלופה, היא ישראל, ואליה מכוונים האנטישמים את שנאתם". חשוב עם זאת להדגיש כי האנטישמיות מעולם לא פסקה.

גרסטנפלד מזכיר כי זמן קצר בלבד אחרי סיומה של המלחמה התעוררה האנטישמיות מחדש, כאשר בכמה מארצות אירופה הייתה התנגדות להתיר ליהודים ניצולי השואה לחזור לבתיהם שכבר אוכלסו על–ידי התושבים. נוצר מצב של "רצחת וגם ירשת" שעדיין לא בא על פתרונו וספק אם אי–פעם יבוא. בהמשך עברה האנטישמיות מספר שלבים של גאות ושפל – שפל לאחר מלחמת ששת הימים וגאות בצמוד להתפתחויות הסכסוך הערבי–ישראלי כמו מלחמת לבנון השנייה ולאחרונה צוק איתן.

בתקופה זו, כותב גרסטנפלד, הגיע לאירופה גורם נוסף שהפך להיות מרכזי: ההגירה המסיבית של מוסלמים שהניחו את הבסיס לתעמולה האנטישמית הערבית בשיתוף השמאל האירופי. חסידיה ומבצעיה של האנטישמיות החדשה פועלים במרץ רב נגד ישראל בטענה שמדובר בביקורת לגיטימית של מדיניות ישראל בשטחים, "נגד הכיבוש", ואף מצדיקים את הפגיעה ביהודי אירופה "בשל תמיכתם בישראל המבצעת רצח עם בפלסטינים".

הביטוי המשמעותי והחמור לשיתוף הפעולה בין המוסלמים לבין ארגוני השמאל הקיצוני באירופה נגד ישראל ניתן בוועידת האו"ם למאבק בגזענות שהתקיימה בדרבן ב–2001. שותפות בלתי קדושה זו של שמאל מהפכני מתוסכל ומוסלמים, שבתוקף תרבותם מתנגדים לזכויות האדם כפי שהן מובנות במערב, הולידה את הצהרת דרבן, שבה נאמר כי מדינת ישראל היא מדינה גזענית המיישמת מדיניות של אפרטהייד וכי "לפלסטינים הזכות להילחם בה בכל האמצעים" עד להשגת כל מטרותיהם ובכללן חזרת כל הפליטים לישראל. במילים אחרות, המטרה היא השמדתה של מדינת היהודים ושלילת זכותו של העם היהודי למדינה עצמאית. גרסטנפלד רואה בהצהרה זו, ובצדק, את הבסיס להתפתחות האנטישמיות החדשה, דהיינו השנאה הגלובלית לישראל, והבסיס להקמתו של ארגון ה–BDS שחרט על דגלו מאבק בישראל על בסיס הצהרה זו.

התגלמות הרוע

ד"ר מנפרד גרסטנפלד, ניצול שואה, הוא סופר, כלכלן וחוקר אנטישמיות. הוא נולד בווינה ומשפחתו נמלטה להולנד עם התגברות ההשפעה הנאצית. היא מצאה שם מחבוא והצליחה לשרוד בתקופה הנאצית. אחרי לימודיו, שאותם סיים בתואר דוקטור, פתח גרסטנפלד בקריירה של יעוץ בתחום הכלכלה, אך נסחף, על רקע ניסיונו האישי ופעילותו הציונית בהולנד, לחקר האנטישמיות.

ידידו, פרופ' דניאל אלעזר ז"ל, שהקים את המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, צירף אותו אליו. שם מצא לו גרסטנפלד כר נרחב לעיסוקו בחקר האנטישמיות ונכנס בעובי הקורה. במסגרת המרכז הקים את התוכנית לחקר האנטישמיות, הביא חוקרים רבים מחו"ל להרצות על צדדיה השונים והפך את המרכז הירושלמי לאחד ממוקדי המחקר החשובים של הנושא. הוא כיהן גם כיו"ר העמותה של המרכז עד לפרישתו ב–2012.

גרסטנפלד פרסם ספרים רבים ומאות מאמרים שפורסמו במדינות ובשפות שונות. כתביו מתמקדים במיוחד באנטישמיות האירופית שהכיר היטב. כותרי הספרים מבטאים היטב את תוכנם: זרקור על מה שניתן לכנות בגידת אירופה והאליטות שלה ביהודים ובמדינת ישראל.

בספר הנוכחי עב הכרס גרסטנפלד הרכיב, כאמור לעיל, את רשימת מוקדיה של האנטישמיות, אם כי הוא הזהיר שהיא רחוקה מלהיות ממצה. להדגמת הגיוון הבלתי נתפס והחומרה של גילויי השנאה הוא מצטט את שיאני האנטישמיות בשנים האחרונות על–פי מרכז סימון ויזנטל. ב–2012 היו אלה תנועת האחים המוסלמים, המשטר האיראני, הקריקטוריסט הברזילאי קרלוס לאטוף, אוהדי הכדורגל האנטישמים באירופה, מפלגת סוובודה באוקראינה, מפלגת השחר הזהוב ביוון ומפלגת ג'וביק בהונגריה, טרונד עלי לינסטאד – נורבגי שהתאסלם, העיתונאי הגרמני יאקוב אוגשטיין ולואי פרחן, מנהיג האומה האסלאמית בארה"ב. ב–2013 השיאנים היו חמינאי, ארדואן, ריצ'רד פאלק – מחבר דו"ח האו"ם על פלסטין, ארגון BDS ועוד.

פעילות רב צדדית ומגוונת זו, בהנעת המוסלמים וארגוני השמאל, הלהיטה את הזירה הפוליטית ואת הרחוב נגד ישראל, בעיקר במדינות אירופה אבל גם ביבשות אחרות. ביטוייה המרכזיים הם התקפות אין ספור להשחרת פניה של ישראל באמצעות השוואתה לגרמניה הנאצית, האשמתה בהרג ילדים פלסטינים בכוונה תחילה, ואפילו ביצוע רצח עם בפלסטינים.

כל זה מלווה בפעילות אלימה נגד יהודים ובקריאות להשמדתם. הקריאה "מוות ליהודים" בהפגנות הפכה למקובלת במדינות אירופה. מתקיימת אפילו מערכה לקעקע את היהדות כמקור לנצרות על–ידי הצגת ישו כפלסטיני בסיוע קבוצות נוצריות אנטישמיות. תקצר היריעה מלמנות את כל ההאשמות הדמיוניות וחסרות השחר המיוחסות לישראל. מדובר במערכת תעמולה משומנת היטב הפועלת ללא הרף ומנצלת את התקשורת ואת הרשתות החברתיות להעצמת המסרים ותהודתם. המטרה הברורה היא דמוניזציה ודה–לגטימציה של ישראל, בידודה והחלשתה והפחדת היהודים הנחשבים כתומכיה.

מתקפה כה רחבה על–ידי מספר כה גדול של גופים לאורך שנים רבות, מדגיש גרסטנפלד, נועדה להטמיע בעולם ובמיוחד "באירופה הנאורה" את התחושה כי ישראל והיהודים הם התגלמות הרוע ומתבקש להשמידם.

נזקים קשים

גרסטנפלד עוקב בשיטתיות אחרי מרבית מדינות האיחוד האירופי, שם התפתחה האנטישמיות החדשה, ומראה כיצד הכתה שורשים בציבור והביאה את אזרחי אירופה להצביע על ישראל כמדינה מסוכנת לשלום העולם כאיראן וצפון קוריאה כאשר כ–40% מתושבי האיחוד האירופי מגלים בסקרים רגשות אנטישמיים בדרגה זו או אחרת. אחת התוצאות היא כמובן בריחת יהודים מאירופה, במיוחד מצרפת, שם מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם אחרי זו של ארה"ב.

כל זאת, אומר גרסטנפלד, כאשר מוסדות השלטון באירופה המערבית מתעלמים מן התופעה ומפקירים את היהודים, והתקשורת והאקדמיה משתפות פעולה או מתעלמות ובכך מהוות שותף פעיל לתעמולה המוסלמית. יתרה מכך, השקרים על מדיניות ישראל והאשמות השווא של ביצוע רצח עם בפלסטינים הפכו לאמת בעיני האיחוד האירופי, המפעיל לחצים פוליטיים וכלכליים על ישראל הגורמים לה לנזק רב.

כבר בתחילת הספר מסביר גרסטנפלד כי לא התכוון להסתפק בהכנת מסמך אקדמי תיאורטי על האנטישמיות החדשה, אלא לחשוף באופן שיטתי את המבצעים, את דרכי פעולתם ואת מטרותיהם, במטרה להמריץ את ממשלת ישראל לתכנן בכל ההקדם מדיניות אקטיבית מול תופעה זו, המסכנת את המדינה ופוגעת קשות בעם היהודי.

גרסטנפלד חוזר ומדגיש כי ממשלות ישראל לדורותיהן התעלמו מן הבעיה. עכשיו, לטענתו, התופעה התעצמה לאין ערוך ויש להקים מיידית מערכת משולבת שתורכב מכל הגופים המתאימים ותפעל במרץ תוך גיוס מודיעין, כוח אדם ותקציבים. יש עדיין בישראל רבים הטוענים כי הבעיה האנטישמית מוגזמת, גורמת נזק מועט לישראל ואם יש פגיעה ביהודים הרי שעליהם לעלות לישראל. נראה שספרו של גרסטנפלד מפריך דברי הבל אלה ומציג את הסכנה בצורה הברורה ביותר. אסור לממשלת ישראל להתעלם ממנה. זהו ספר חשוב ורצוי מאוד שיתורגם לכל השפות האירופיות, אך באווירה הנוכחית ספק אם קריאתו תישמע.

צבי מזאל הוא שגריר ישראל בשוודיה, מצרים ורומניה לשעבר וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ו' אלול, 21.8.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 באוגוסט 2015, ב-גיליון שופטים תשע"ה - 941, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: