שם קוד: עדה וצילה | חיותה דויטש

האם להתאמץ עכשיו כדי להקל על הדורות הבאים, או לוותר עליהם למען הנאת הרגע? 
גיבורי "בלש אמיתי" עומדים בגבורה באתגר ההורות ובסדר העדיפויות הנכון 

ספק אם יוצרי העונה השנייה של "בלש אמיתי" הכירו מדרשים על דור המבול, אבל אחד מנבלי העונה החדשה של הסדרה הוא פסיכיאטר חולני, העוסק גם בניתוחים פלסטיים שתפקידם לשמר יפי–נעורים ולשפץ את הטעון תיקון. הופעתה של הדמות הדוחה הזו הפילה לי את אסימון הנושא של הסדרה: "עדה וצילה" – שם קוד.

אתחיל מההתחלה: שני מדרשים דומים, אך הפוכים, מתארים את שתי נשותיו של למך בתפקידיהן השונים: אחת לילדים והאחרת ליופי. המקורות חלוקים באשר לזהותה של נושאת התפקיד; לפי התלמוד הירושלמי, מסכת יבמות, עדה היא ליופי (מלשון עדי) וצילה היא לבנים, ואילו במדרש בראשית רבה – בדיוק להפך.

זכויות היוצרים על עקרון הפיצול הזה מיוחסות במדרש לדור המבול, שממנו קיבל למך את ההשראה. רש"י על הפסוק בבראשית מחדד היבט נוסף בפיצול: "זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה". כלומר, לא רק בחלוקת עבודה מדובר פה, אלא בהיררכיה – האישה שנועדה להנאה וליופי היא במעמד גבוה יותר ובעלת זכויות יתרות מאלה של האישה הוולדנית. הכתוב המתאר את מעשהו של אלקנה, שנתן לחנה מנה אחת אפיים בשל עיצבונה על עקרותה, הוא נושא לדיון אחר. מאחר שעל דור המבול מדובר כאן, סדר העדיפויות הזה לא אמור להפתיע אותנו. המוטיבציה המתוארת במדרש היא מוטיבציה התואמת את האווירה הטרום–מבולית: "כי השחית כל בשר את דרכו".

סוחבים‭ ‬תיק‭ ‬רציני‭ ‬הקשור‭ ‬ליחסי‭ ‬הורים‮–‬ילדים‭. ‬מתוך‭ "‬בלש‭ ‬אמיתי‭"‬ צילום‭: ‬באדיבות‭ ‬יס

סוחבים‭ ‬תיק‭ ‬רציני‭ ‬הקשור‭ ‬ליחסי‭ ‬הורים‮–‬ילדים‭. ‬מתוך‭ "‬בלש‭ ‬אמיתי‭"‬
צילום‭: ‬באדיבות‭ ‬יס

הז'אנר הוא רק  תירוץ

"בלש אמיתי" (True Detective) היא סדרת פשע אמריקנית שהעונה השנייה שלה משודרת בימים אלה בארה"ב ובישראל. הסדרה נוצרה ונכתבה על ידי ניק פיזולטו. הבמאי והשחקנים בשתי העונות – שונים. העונה הראשונה התמקדה בשני בלשים ממחלק הרצח במשטרת לואיזיאנה, המתחקים אחר עקבותיו של רוצח סדרתי באזורם במשך 17 שנים. העונה השנייה מתמקדת בבלשי מחלק הרצח ממשטרת קליפורניה המנסים לפענח את הרצח של סגן ראש העיר וינצ'י. ברקע הולכת ונחשפת פרשת שחיתות עמוקה, חובקת כול: פרנסי העיר, צמרת המשטרה והצמרת הפוליטית. כמו בסדום, קשה למצוא ולו אדם הגון אחד, לא כל שכן שלושה, שייקחו לידיהם את חקירת המקרה.

ברוב סדרות הז'אנר הבלשי ישנם בלשים שמטרתם לפענח פשעים ולמצוא את הרשעים. בשנים האחרונות נהיה אופנתי להמציא לשוטרים גם סיפור חיים של ממש, ולתת לסדרה לספר לא רק את סיפור החטא והפענוח, אלא גם את התהליכים שעוברים גיבוריה. אבל – וזאת יודע גם צופה טירון – הסיפור האישי הזה הוא רק איור קטן, גימיק. בסופו של דבר אנחנו פה – הצופים, התסריטאים והשחקנים – כדי לפתור תעלומות ולהכניס את הפושעים לכלא.

"בלש אמיתי" נמצאת פה מסיבה אחרת לגמרי. עבורה הז'אנר הוא התירוץ בלבד, הפלטפורמה. היא פה בשביל לדון בנושא מהותי וקיומי. בעונה הקודמת עסקנו בזוגיות, אהבה ובגידה. בעונה הנוכחית מדובר ביחסי הורים וילדים. מבט קצר על הבחירות של דמויות הסדרה מבליט את הנקודה הזו. הנבלים – סוחרים בקרקעות ובזונות. מזהמים קרקעות כדי שלא תהיינה פוריות, וכך יימכרו בזול. פרנק – אחד מהם – הוא חשוך ילדים. אשתו עברה שלוש הפלות, וכעת אינה יכולה להרות עוד. עקרותו, כך מתברר, היא סוג של עונש, והשאלה אם תיפתר הבעיה עד סוף העונה קשורה הדוקות, כנראה, לשאלת אישיותו של פרנק והבחירות המוסריות שהוא מתכוון לעשות. עקרות היא הנושא, כשם שהולדה היא הנושא. הדרך להבדיל בין הטובים לרעים בסדרה המדוברת היא לבחון לאיזו מפלגה הם שייכים, למפלגת עדה או למפלגת צילה – ההווה או העתיד.

כל אחד משלושת הבלשים גיבורי הסדרה סוחב תיק רציני הקשור ליחסי הורים–ילדים. שלושתם – ריי, אָני ופול –  רחוקים משלמות, לכל אחד בעיותיו המוסריות שלו, אבל שלושתם עומדים בגבורה באתגר ההורות ובסדר העדיפויות הנכון. השוטרת אנטיגונה (אָני) לא ממש מדברת עם אביה, והצופים נרמזים לקיומה של הזנחה הורית חריפה, אם לא למעלה מזה, בילדותה. למרות זאת, כששלומה של נערה אחרת מוטל על הכף, היא עושה את המאמץ ופוגשת את האב כדי לדלות ממנו מידע. אבהותו של הבלש ריי המושחת למחצה לבנו מוטלת בספק. ובכל זאת, הוא אוהב אותו אהבת נפש, מסובכת וקשה. בסופו של מאבק המשמורת עם גרושתו ואחרי תהליך ארוך, הוא מוכן לשלם מחיר אישי כבד ולוותר על האגו שלו, ובלבד שלא לפגוע בנפשו של הילד. פול, השוטר הצעיר המואשם בקבלת שוחד מיני, לא מצליח לקיים מערכות יחסים עם נשים, אבל כשבת זוגו שאותה נטש מספרת לו שהיא בהיריון, הוא משנה את דעתו ומציע לה נישואין. באותו שלב הצופים כבר יודעים מה גודל המחיר שהוא, כהומו בארון, משלם בהצעת נישואין זו.

כאמור – מדובר על סדר עדיפויות: שימור מלאכותי של נעורים, והפלות חוזרות כדי לא לפגוע בגזרה – הן מסממניה של חברה חולה. העמדת הילד במקום הראשון היא מסממניה של חברה בריאה. עדה או צילה.

מציאות חלופית בדויה

בסרט הקולנוע המד"בי "כנס העתידנים" ניצבת השחקנית רובין רייט (המשחקת את דמותה האמיתית) מול דילמה אישית והורית לא פשוטה: הסוכן ומנהל האולפן משדלים אותה לחתום על חוזה ובו תוותר על הזכויות על דמותה הקולנועית. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לסרוק את תאי גופה על מנת שהללו ישמשו מכאן ולהבא למיליוני סרטים עתידיים, שבהם תשתמר דמותה הצעירה, ללא פגמי הזקנה, קמטיה וכיעורה. רייט שונאת את הרעיון ומסרבת בתוקף למכור את זהותה, אבל נעתרת לבסוף, בגלל הכסף. היא זקוקה לו נואשות כדי לטפל בבנה החולה, שמצבו מתדרדר והולך. שמיעתו של הבן לקויה, וראייתו הולכת ונחלשת.

הסרט, שביים ארי פולמן הישראלי, מבוסס על ספר מדע בדיוני שכתב סטניסלב לם. העולם שמתואר בו הוא עולם שמוותר על התמודדות עם המציאות ומשקיע את כל משאביו ביצירת מציאות חלופית בדויה. בתחילה שימשו לכך מסכי הקולנוע, אבל בהמשך המגמה הולכת ומשתכללת, וההזיה מסופקת לצרכנים בעזרת אמפולות של חומר המוזרק לתוכם ומאפשר להם לחיות בעולם בדוי, מעין קולנוע פרטי משל עצמם, שבו מככבים הם ויקיריהם, בפנטזיות ככל שמאפשר להם דמיונם. סמלית, הבן המתעוור והמתחרש הוא האנטיתזה של העולם החדש. תחביבו העיקרי, אהבת חייו, הוא העפת עפיפונים. דבר מציאותי כל כך, שבו האוויר והשמש והשמים ממלאים תפקיד. עבור שאר העולם, הללו כבר כמעט אינם קיימים.

כשהשחקנית מגלה את האמת – כמה משוכלל הוא העולם שהיא מכרה לו את גופה ונשמתה, וכמה מעוות הוא – היא זועקת: האם לא יכולתם להשקיע את כל הכסף והמחקר הזה בפתרון בעיות אמת של האנושות? במציאת תרופה לבני ולמחלות אחרות? כי בסופו של דבר, זו תמיד תהיה השאלה: האם להשקיע בהווה–נצחי–אינפנטילי או בעתיד? האם להתאמץ עכשיו, אפילו לסבול, כדי שיהיה קל יותר אחר כך, לדורות הבאים, או לוותר על הדורות הבאים למען הנאת הרגע?

"למען ייטב לך, והארכת ימים", מבטיחה התורה פעמיים. בשני המקרים הנושא הוא הורות. בשני המקרים אין סתירה בין הטוב העכשווי לאריכות הימים העתידית. על פי הפסוק התורה אפילו לא מעלה על דעתה שיכולה להיות סתירה: "ייטב לך" ו"והארכת ימים" הם היינו הך, ממש.

—-

בלש אמיתי

ניק פיזולטו, HBO  וyes Oh, ארה"ב 2015

כנס העתידנים

ארי פולמן, ארה"ב 2013

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, כ"ט אב תשע"ה, 14.8.2015

פורסם ב-14 באוגוסט 2015,ב-גיליון ראה תשע"ה - 940, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: