בשר ומוסר | שלום רוזנברג

מדוע תנועות ירוקות משתפות פעולה לעתים עם אלה שידיהם אדומות מדם? על פרדוקס הצמחונות

"וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר". הראי"ה קוק  העיר שבפסוק זה התורה "האריכה בהצעת הדברים" יותר מן הרגיל. למה? נשאיר את סימן השאלה, ונחזור אליו לקראת סיום הרשימה.

במורה הנבוכים (ח"ג, יז) מפנה אותנו הרמב"ם לדברי המלאך המוקיע את בלעם על אכזריותו (כב, לב): "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ?". מדבריו לומדים אנו עיקרון מוסרי חשוב: "צער בעלי חיים – דאורייתא": "שלא נכאיב לשווא, ללא תועלת, אלא נתכוון לרחם ולחמול" על בעלי החיים. הרמב"ם מוסיף הסתייגות: "חוץ מבשעת הצורך". מילים אלו מהוות לדעתי צוהר היתר לשימוש בבעלי חיים למטרות מחקר רפואי. אך הרמב"ם חוזר ומדגיש: "ולא נשחט מתוך אכזריות או לשם משחק" – כבקרקסים או במלחמות בעלי חיים היזומות על ידי האדם. עלינו להימנע מסדיזם נוסח עובדי השטן, וגם מציד, המעמיד פנים כספורט לגיטימי ומכובד. אך האם "חוץ מבשעת הצורך" כולל גם אכילת בשר?

איור: גונן מעתוק

איור: גונן מעתוק

הגנה על הרשע

למען הגילוי הנאות אומר שאני צמחוני (אגב, גם טבעוני) עשרות בשנים, ואינני יכול לבטא עמדה בלתי משוחדת על נושאים אלה. לימדתי את בניי שבגן עדן לא אכלנו בשר וגם באחרית הימים כל עולם החי יחיה בשלום. בני הצעיר, והוא אז באחת הכיתות הנמוכות של בית הספר העממי, חזר יום אחד מחוג הצפרות שלו, וכולו אירוניה: "האמנם אתה חושב שהבז יעוט במהירות הפנטסטית שלו, הרבה יותר מ–200 קמ"ש, כדי לקטוף עלה חסה?". עדיין לא הצלחתי למצוא תשובה לשאלתו. הוא כנראה סבר כרמב"ם, שהשלום בעולם החי אינו אלא משל אלגורי לשלום בין בני האדם. אך אני מאמין שאם ישרור פעם שלום בין בני האדם, גם הטורפים והדורסים ימצאו אולי דרך לחיות בשלום עם קרבנותיהם.

עד כאן שאלות קטנות. כצמחוני עומד אני בפני שאלה גדולה יותר, פרדוקס איום שאליו התייחסו רבים בדורות עברו ועליו נלמד בעזרת פסוק בהושע (יג, ב): "זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן". פשט הפסוק מדבר, כנראה, על אותם האנשים שעבדו את עגלי הזהב במלכות שומרון, נשקו את העגלים ואולי הקריבו להם קרבנות אדם. אך פסוק זה קיבל במשך הדורות משמעות חדשה: רשעים, זֹבְחֵי אָדָם – עֲגָלִים יִשָּׁקוּן, מנשקים באהבה וחמלה את בעלי החיים ונאבקים להצילם. הביטוי האיום ביותר לתופעה זאת מצוי היה בנאציזם. אלא שהתופעה רחבה הרבה יותר. היא אחת מאותן תופעות פרדוקסליות המאפיינות כיום קבוצות ותנועות שונות הרואות את עצמן ירוקות, אך מוכנות לשתף פעולה עם אלה שידיהם אדומות מדם.

על פרדוקס זה עמד הראי"ה קוק במאמרו "טללי אורות" ובמסתו הגדולה "אפיקים בנגב", שבה חוזר הראי"ה ל"זֹבְחֵי אָדָם" שבהושע. לפי הראי"ה פועל כאן מנגנון פסיכולוגי מיוחד. הצמחונות עלולה להפוך בנפשם של מתועבים הדורסים כל חמלה לאמצעי של טיהור עצמי: "כי הנה רגש הטוב והיושר שבאדם… דופק לפעמים על דלתי לב רשעי ארץ, ומכריחם לבקש במה להשקיט את רעבון הצדק הטבעי שלהם". מנגנון טיהור זה מביא לכך ש"רשעי תבל… זֹבְחֵי אָדָם באין חמלה", משתיקים את שרידי "מוסר כליותיהם… על ידי חסידות עם בעלי חיים". לפי הרמב"ן, איסור צער בעלי חיים מיועד מלכתחילה לשרש מהאדם את מידת האכזריות העלולה לקנן בו והנה אנשים אלו הפכו אידיאלים מוסריים למנגנוני הגנה המשרתים את הרשע.

גערה נסתרת

הראי"ה העלה חזון צמחונות אוטופי, ועד שיתממש חזון זה היתר אכילת בשר הוא אחד מה"וויתורים שלא דיברה בהם תורה אלא כנגד יצר הרע". בעולם האידיאלי שעוד יגיע, אנו נוותר על הוויתור. לפי חזונו של הראי"ה, לעתיד לבוא יקיים האדם את המצוות לא מתוך הכרח וכפייה. המצוות והמוסר ינבעו מהלב האנושי, כשאיפה פנימית. לדעתו, ההתקדמות המוסרית היא משמעות האבולוציה של המין האנושי.

דוגמה בולטת לכך היא אכילת בשר אנוש, שהייתה מקובלת על בני אדם בתקופות הפרימיטיביות. והנה היום, "אתה קץ מבשר אדם, שעל כן לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה". בעתיד נגיע לשלבים גבוהים יותר, "שבבוא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בעל חי, מפני הגועל המוסרי שיש בו, הלוא אז לא תְאַוֶּה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל". הפסוק שבפרשתנו הוא "גערת חכם נסתרת" – עדיין לא הגעתם למדרגה הנכונה. ובינתיים "אמרה תורה: כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך". אגב, סבור אני שרק ההתפתחות המדעית העצומה מאפשרת לנו לחזור אל הפשטות המוסרית של האדם. הוכחה? כדורי 12B לצמחונים!

והיכן אנחנו? נראה לי שיש לברך את היוזמה שהתעוררה להפוך את א' באלול (יום קובע למעשר בהמה) ליום המוקדש לטיהור יחסנו לעולם החי. אכן, נוצרת כך מעין סימטריה לט"ו בשבט, הקשור לעולם הצומח. יוזמה זו היא של עמותת "תנו לחיות לחיות" ו"עולָמָקום", ואני הקטן מברך אותם שיפרצו מהפייסבוק לעולם הריאלי. "עולמקום"? עולם שבו יהיה קצת מקום לתורתו של המקום ברוך הוא, שרחמיו על כל מעשיו.

פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, כ"ט אב תשע"ה, 14.8.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-14 באוגוסט 2015, ב-גיליון ראה תשע"ה - 940 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 4 תגובות.

  1. היכן אתה רואה צמחונים וטבעונים משתפים פעולה עם אלו עם דם על הידיים? על מה אתה מבסס את זה? כטבעוני אקטביסט אני יכול להצהיר שלא נתקלתי בדבר כזה.
    היטלר לא היה צמחוני, זה מיתוס. אפשר לקרוא על כך כאן: http://www.free.org.il/articles/general/articles_general_10.html
    ה

  2. אני חושב שמוטב להדגים לפני שמעלים האשמות חמורות נגד קבוצה שלמה

  3. אכן רבים וטובים הבליטו את חששו של הרב קוק מהרחמים המזויפים, שמופנים לבעלי החיים ולא לבני האדם הקרובים, כביכול זוהי עיקר משנתו ביחס לצמחונות.
    אולם צריכים להיזהר שלא לשבש את כוונתו הראשית של הראי"ה, לעודד את הצמחונות בימינו, וכפי שמזכיר רוזנברג עצמו (והיה צריך לפרט יותר) שכיום אין שום סיבה לשחוט ולאכול בשר, כשיש את הb12, וממילא כל השחיטה באשר היא אינה מוסרית, וכפי שכותב הראי"ה במספר מקומות כשאשר יגיע הדור שבו לא יהיה הכרח בריאותי לאכול בשר – יהיה זה עוול מוסרי לשחוט.
    כמעט (ואולי: כל) הפעמים שהרב קוק מזהיר מדאגה לבעלי החיים על חשבון דאגה לאדם, הוא בכלל לא מדבר על בעלי החיים הכשרים לאכילה, אלא על: "סוס, חמור, כלב וחזיר". הוי אומר, הרב קוק בסך הכל מזכיר את הכללים הפשוטים, יסודי המוסר, "חייך קודמים לחיי חברך", או: "עניי עירך קודמים".
    כל מה שהרב קוק מזהיר הוא מדאגה לסוס הרחוק על חשבון דאגה לשכן האנושי הקרוב. אבל אין ספק שהתרנגול שבצלחת הוא קרוב מכולם; אדם המרחם על שכנו, ואינו חס על האפרוח שבביתו, הוא הוא הזייפן והמסוכן, שרחמיו חשודים וטעונים תיקון!
    בכל אופן כל הדיון הזה על חשש מרחמים מזויפים, והקדמת הדאגה לרחוק על פני הקרוב, הינה משנית. עיקר הדיון לפי הרב קוק הוא על עצם אכילת הבשר, האם יש לה סיבה מוסרית המצדיקה אותה או לאו. אין "עניי עירך" יותר מבעלי החיים הנטבחים על ידינו. רק לאחר דיון זה ניתן לשפר את יחסינו לשכן, וביום מן הימים – לסוס ולחזיר.

  4. מפי עוללים ויונקים יסדת עוז
    אכן שאלה גדולה שאל בנך, ונדמה כי התשובה עליה מחכה לבשורת אליהו. בינתיים בעולמנו בקראנו השבת את פרק "ברכי נפשי" התפעלנו (נדמה לי שזה כולל גם צמחו/טבעונים) מגדולת הבורא בתיאור ושושלת המזון שעליה מבוססים חיינו וחיי כל החי.
    מי שמבקש אסמכתא לידי הדמים של מעדיפי חיות על האדם יבדוק מה נכלל בין החוקים הראשונים של משטר הדמים הנאצי – הגנה על חיות ואיסור על ניסויים בבעלי חיים ללא אישור מיוחד (מנגלה ומרעיו לא היו זקוקים לאישור כזה)…
    גם הארגון העומד מאחורי הקריאה להפוך את א' באלול ל"טיהור יחסנו לעולם החי" והארגונים בחו"ל שהוא בקשר אתם ידיהם דמים מלאו- תקיפות מדענים (כולל רצח), השמצתם ופגיעות במעבדות ובמוסדות מחקר, כולל השחתת מעבדה באוניברסיטת תל אביב (1991). אחד הפושעים שהורשעו בכך, הופיע בכנסת בדרישה לאיסור הניסויים ואביו הפציר לאפשר המשך לימודיו במוסד שאותו תקף בגלל היותו חולה סוכרת. בכך הוא גילה כי הפושע חי בזכות ניסויים בבעלי חיים והאינסולין שהציל חייו באותה התקופה מקורו היה בחי. אני לא הייתי מצטרף לשום יוזמה של ארגונים צבועים מסוג זה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: