תגובות ל'לא בבית ספרנו'

בתגובה ל"לא בבית ספרנו" מאת יוחנן בן יעקב, גיליון פרשת קרח

חזון חינוכי ולא מניפסט פולמוסי

חזון החמ"ד, שזכיתי ליטול חלק בכתיבתו, הוא מסמך חינוכי וערכי מגובש, פרי עמלם החינוכי והגיון לבם של בכירי מנהל החמ"ד בראשות ד"ר אברהם ליפשיץ. זהו חזון חינוכי ולא חזון מדיני־פוליטי; זהו מסמך ערכי ומעשי ולא מניפסט פולמוסי. הכול מוזמנים לעשות היכרות עם "אבני הדרך" של החמ"ד, ולכל אחת מן האבנים נכתבו מערכי לימוד ופעילות רבים ומגוונים.

האבן הראשונה היא טיפוח זהות ציונית־דתית, ממבשרי הציונות ועד "עשרת ימי תשועה" (מיום השואה ועד יום העצמאות), מגוש עציון ועד גוש קטיף, מהנצי"ב ועד הרב קאפח, והכול במעגלי הפרט והחברה גם יחד.

האבן השנייה: קידום אקלים חינוכי מיטבי. החל מהתנסות בתהליכים חברתיים ודמוקרטיים (לא תאמינו, כך כתוב!) במרחב בית הספר, ועד חיזוק מעמדו של החינוך הציבורי; מן הדאגה לשלומם ולמוגנותם של כל ילד וילדה, ועד "חמ"ד של חופש", אשר הוביל את רעיון בתי הספר של הקיץ.

האבן השלישית: ללמוד וללמד – אתר "לב לדעת" של החמ"ד הוביל כבר לפני שנים את ערכי הלמידה המשמעותית טרם שהפכו ל"רפורמה": חתירה להישגים ומצוינות ו"מיסוד מסגרות מגוונות המזמנות לתלמיד הרחבת ההשכלה הכללית (!) במגוון רחב של תחומי הדעת".

האבן הרביעית: "לכל אדם יִשְׁנֶה". כאן עומד במרכז ערך האינטגרציה ושילוב כלל שבטי ישראל, עם מאבק בנשירה ואחריות לגורלו של כל תלמיד.

האבן החמישית: חמ"ד וקהילה – חינוך לשירות בצה"ל ובשירות הלאומי; גיבוש קהילת ההורים סביב בית הספר והשפעתה על אופיו, ובכלל זה יצירת קשרים בין בתי הספר לבין מוסדות ישיבתיים ואקדמיים סמוכים.

הבה נתבונן באיגרת האחרונה מיום י"ח בסיון תשע"ה, הנלווית למסמך "אבני דרך תשע"ו", ונוכל ללמוד על החמ"ד באופן הטוב ביותר. דברי התורה העוסקים ב"כיבוד הבנים" הם דבריהם של הרש"ר הירש, הרב יהודה עמיטל והרב אלימלך בר־שאול, כמו גם שיר נפלא בנושא של המשורר ט' כרמי ו"פירושו" של השיר בידי הראי"ה קוק ופרופ' צבי אדר. זו דרכו הרחבה של החמ"ד. הוויכוח על "ציונות דתית מקורית" שהובא על ידי יוחנן היה רלוונטי בשנת תרע"ה, אך פחות בשנת תשע"ה. ראו רק זאת: שלושת הזוכים במקומות הראשונים בחידון הארצי למתמטיקה מטעם מכון ויצמן הם מישיבות בני עקיבא נחלים, בני בנימין ומעלה אדומים. בתחרות הכתיבה השנתית של בית עגנון זכו השנה במקומות הראשונים שתי בנות מאולפנת רעיה בבית אל.

על חזון החמ"ד הספיק עוד לעבור אורי אורבך ז"ל ואף להוסיף לו נופך משלו. אני מסכים שלא היה נגרע מן החזון אילו הייתה מוזכרת בו המילה דמוקרטיה, אלא שבדבר זה החזון צועד בעקבות מגילת העצמאות. זהו החמ"ד – גם בחזון וגם במציאות.

אברהם גיסר

 הרב אברהם גיסר הוא יו“ר מועצת החמ“ד

—————-

לא היו דברים מעולם

מטרת דבריי אינה להתייחס לטענתו המרכזית של יוחנן בן יעקב, העוסקת במעמדו של ערך הדמוקרטיה בחזונו של החמ"ד וב"הטיה החריפה", כלשונו, של אבני הדרך לכיוונים מסוימים הגורמת להדרתם של נושאים אחרים מראש סולם הערכים.

אני סבור שנקודות מסוימות בכתבה נוסחו באופן שאינו מדויק ואינו נכון, וגרמו כתוצאה מכך להוצאת שם רע כלפי גורמים המוזכרים במאמר, וברצוני להבהיר עניין זה.

כוונתי היא לפסקה האחרונה במאמר העונה לשם "התכחשות להמנון", ובה מתאר הכותב כיצד בבית הספר האזורי של גוש עציון הודיע רב בית הספר כי "הם לא ישירו עוד את המנון המדינה, התקווה, זאת משום שהוא מעודד חופש ממצוות, ופונה רק למי שהיו בגלות ממערב לישראל ולא ממזרח לה".

איני יודע בפירוש מה היו מקורותיו של כותב המאמר בעת ייחוס אמירה זו לבית הספר הנ"ל ולדמויות החינוכיות המלמדות בו, אולם הכותב טוען שכך נמסר לו מנכדיו שלמדו בבית הספר. כבוגר בית הספר הנ"ל גם אני הייתי נוכח בכיתה כשדיבר רב בית הספר על המנון המדינה, ובאוזניי שמעתי מילה במילה כל מה שנאמר מטעמו על המנון המדינה.

הרב עודד מאוד את התמיכה במדינת ישראל ובסמליה, וחינך את התלמידים לאהוב את המנון המדינה. הוא ציין כי לפי דעתו יהיה מדויק יותר לשיר את ההמנון באופן מעט שונה, אולם הדגיש בפירוש את ערכו הרב של ההמנון הלאומי שלנו. כמי שלמד אצלו גמרא במשך שנתיים אני יכול להעיד שמדובר ברב אהוב וירא שמים, שערכי הדמוקרטיה, שעל הדחקתם לשוליים מחה כותב המאמר, היו ועדיין חשובים לו מכול והוא עמל להעביר זאת לתלמידיו באהבה.

הצגת דבריו תחת הכותרת "התכחשות להמנון", והתעלמות מכך שהרב לא הסית חלילה כנגד ההמנון אלא תמך בו במלוא העוצמה, הן הצגה לא נכונה של הדברים ברמה המציאותית היבשה, מאחר שדברים אלו לא היו מעולם. הרב הסביר לתלמידים כי לדעתו היה ניתן להחליף את המילים "ולפאתי מזרח" במילים "מארבע כנפות הארץ", שכן ייתכן שזהו תיאור מדויק יותר של כלל גלויות ישראל, ואת המילים "עם חופשי" במילים "עם בני חורין", מאחר שקריאה לחופש עלולה לבטא קריאה לחופש מן המצוות. עד כאן זה ציטוט מפורש של מה ששמעו שתי אוזניי לפני מספר שנים כשהדברים נאמרו.

הייתי שמח אם הכותב יפרסם התנצלות על ייחוס המעשה שלא נעשה לבית הספר בגוש עציון ולרב בית הספר, וימנע בכך את הוצאת השם הרע שעלולה לצאת כלפי המוסד המבורך בגוש עציון שכמובן תומך בהמנון המדינה ואינו חשוד ב"התכחשות להמנון המדינה" כדברי הכותב.

אליעד שטרן

אליעד שטרן עולה לכיתה י"ב בישיבת 
נוה שמואל באפרת ותושב אלון שבות

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט' תמוז תשע"ה, 26.6.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-26 ביוני 2015,ב-גיליון חקת תשע"ה - 933. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: