תגובות לגיליונות קודמים – 932

בתגובה ל"רגע לפני שניפול לתהום ימי הביניים" מאת ברוך כהנא, גיליון פרשת שלח

לא רק פסיכולוגיה

ד"ר ברוך כהנא עומד משתומם אל מול תופעת התפשטות האסלאם הקיצוני ומראות הזוועה שהוא מפיץ, ומנסה לסבר את אוזננו לנוכח תופעות אלה שלא הכרנו. הוא מסביר את התופעה באמצעות התיאוריה של קוהוט בדבר הערך שנותן הזולת לאני. אירופה איבדה לדבריו את הזולתעצמי כשניפצה את האל ששימש לה זולתעצמי והתבצרה בחומר. יש לה הכול אך אין לה אלוהים, בעוד לאסלאם אין כול אך יש לו אלוהים.

ברצוני להציע נקודת מבט תרבותית וסוציולוגית לסוגיה. מדובר במאבק בין שתי תרבויות. תרבות המערב גורסת כי כל בני האדם שווים. נראה כי כל בני האדם חושבים באותה הצורה, כלומר בצורה רציונלית מערבית. נראה שלכולם חשובים אותם הדברים ולכולם מטרה דומה. על פי החשיבה המערבית כל בני האדם מעוניינים בשקט, בחיים טובים, בהשגת עונג, בשלווה ובהגשמה עצמית אישית. הסתכלות כזו על העולם אינה אוניברסלית אלא מערבית בלבד. היא נובעת מתהליכים פילוסופיים, מדעיים, חברתיים ופסיכולוגיים שעברה תרבות המערב, החל ממרטין לותר שביקר את כתבי הקודש הנוצריים, דרך התפתחות החשיבה שבפילוסופיה, עבור בהתפתחות החשיבה הפוליטית שעמדה בבסיס המהפכה הצרפתית, דרך הופעת הפסיכולוגיה האינדיבידואלית ועד לחשיבה הפוסט־מודרניסטית שביטלה את היכולת והאפשרות למצוא טעם לחיים.

העולם הערבי לא עבר אפילו מקצת מתהליכים אלה. ערכי המהפכה הצרפתית עדיין לפניו. מהפכות האביב הערבי החליפו עריץ בעריץ וקבוצה שלטת בקבוצה אחרת, וההמונים מקבלים את זה. זה מובן וטבעי להם.

העולם הערבי המוסלמי מושתת ברובו הגדול על מרכזיות הקבוצה, השבט והחמולה, והביטול של הפרט למען קיומם. באסלאם, הקבוצה (השבט או החמולה) היא המרכז והיא גוף החיים העיקרי אשר כל הפרטים חיים למען הצלחתו וניצחונו. במערב, לעומת זאת, החברה היא אוסף האינדיבידואלים החיים יחד כדי למקסם את הגשמתם העצמית. מכאן נובעת הדאגה במערב לנכים, לחלשים ולבוחרים במבנה משפחה שבאופן טבעי אינו מעמיד צאצאים להגדלת הקבוצה.

אירופה התחילה להציע את מדיניות הרב־תרבותיות לפני כעשרים שנה. היא גאה בנכונותה לקלוט אנשים מתרבויות שונות ולכבד את תרבותם כתרבות שוות ערך, בבחינת ה"שונה" וה"אחר". האם האסלאם מפרש את הרב־תרבותיות באותה צורה, או שמא בעיניו זו הדרך לכבוש את אירופה, כפי שאומרים השלטים בהפגנות בארצות הריין והסיין "Islam will Dominate the world“?

לכוח הרב של הדת והקבוצה יש עוצמה גדולה ביותר, וצעירים אירופים מוסלמים, החיים כדור שני באירופה, מוצאים באסלאם דת המציעה להם את העוצמה האותנטית שיש בחיי האסלאם. גם מיעוט של אירופים ממשפחות נוצריות נסחפים בכוח הזה, המציע עוצמה גדולה ומעניק משמעות ברורה כל כך בעולם חסר המשמעות של אירופה הפוסט־מודרנית.

הבנת הסוציולוגיה של האסלאם ושל הרוחניות שהוא מציע חייבת להיות חלק מכל ניסיון להסביר את ההתעוררות הגדולה המתרחשת מול עינינו לדת שחרתה על דגלה את החרב. ההסבר שמציע כהנא מסבר את האוזן המערבית, אך דומני שאינו יכול לשמש "כלי עבודה" כלשהו להתייחסות ישירה עם התופעה. לעומת זאת, הבנה סוציולוגית ותרבותית של התופעה יכולה להשפיע על מדינאים בבואם להתמודד עם האיום שהם חשים מצד האסלאם, ובכך לתרום להבנת צורת החשיבה שלו והדברים החשובים בעיניו, לא בעינינו.

אליחן אמיתי

אליחן אמיתי הוא עובד סוציאלי קליני

*

בתגובה ל"הכרעות אמיצות" מאת אברהם שטינברג, גיליון פרשת בהעלותך

מהזווית של העובר

במאמרו של פרופ' שטיינברג הובאו בקצרה כמה מפסיקותיו של הרב ישראלי בענייני רפואה והלכה, ובהן הכרעתו החשובה בנושא הפלות של עוברים חולים. להלן אבקש להרחיב מעט על פסיקה זו, המבטאת את דרכו הייחודית של הרב ישראלי ואת יכולתו להתבונן בדברים מזווית שונה המעוררת התפעלות והשראה.

עם התפתחות היכולת לאבחן מחלות אצל עוברים התעוררה שאלת הפלת עובר חולה. בנושא דנו פוסקים רבים, וידועה המחלוקת הגדולה בעניין בין הרב משה פיינשטיין והרב אליעזר וולדנברג. הרב וולדנברג (ציץ אליעזר ט נא) סבר שלעובר אין דין נפש, ולכן אין עליו דין רצח גם אם לא נשקפת סכנת חיים לאם. אמנם הוא מדגיש שהפוסק צריך לדון בכל מקרה ומקרה ולוודא שאכן מדובר בפגם המצדיק סיום של ההיריון, אבל רצח בוודאי אין כאן. הרב משה פיינשטיין (אגרות משה חו"מ ב, סט), לעומת זאת, סבר שיש לעובר דין נפש. הוא מכנה אותו כמי ש"אינו נפש גמור", מושג חדש שאינו מופיע בגמרא או בפוסקים לפניו. על פסקו של הרב וולדנברג הוא אומר: "ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה".

בתשובתו של הרב ישראלי בנושא (עמוד הימיני, לב) הוא סובר שהעובר אינו נחשב כנפש ואין כאן רצח אלא חבלה, שהיא איסור קל יותר. החידוש הגדול נמצא בדיון שלו בהמשך, ביחס לעובר עצמו. הרב מביא את הסיפור על רבי חנינא בן תרדיון (עבודה זרה יח, א) שנלכד בידי הרומאים לאחר שהקהיל קהילות ברבים ולימד תורה. הרומאים כרכוהו בספר תורה ושרפו אותו למוות, וברוב אכזריותם שמו על לבו צמר ספוג במים כדי לעכב את מיתתו. הגמרא מספרת על דו־שיח בינו לבין תלמידיו, שמציעים לו לפתוח את פיו ולשאוף את האש כדי למהר את הסוף הטרגי והבלתי נמנע, אבל הרב מסרב כיוון שאין לאדם לאבד את עצמו לדעת. ה"קלצטונירי" (הרוצח הרומאי) שומע זאת ומציע שיזרז את מיתתו אם רבי חנינא יבטיח לו שייכנס לעולם הבא. רבי חנינא מסכים, ומיד אותו רוצח מסיר את הצמר ומגביר את האש ושניהם מתים כאשר בת קול מבטיחה חיי עולם הבא לרב ולרוצח.

הסיפור תמוה: אם אותו תליין קיים לבסוף מצווה בכך שמיהר את מיתתו של רבי חנינא בן תרדיון, מדוע סירב רבי חנינא לבצע את אותה פעולה? הרב ישראלי עונה על פי דברי החת"ם סופר, שאסור לאדם לאבד את עצמו לדעת אבל חייב הוא להקל על סבלו של הזולת גם אם הוא מקצר בכך את חייו. לאור זאת כותב הרב ישראלי: "ולפי זה יש לטעון לכאורה שגם אם נאמר שיש בעובר משום צד גרם רציחה, מכל מקום נמי שרי [=גם מותר] להמיתו כדי להצילו מיסורים כל חייו".

גדולתו של פסק זה היא בהפניית המוקד לכיוון חדש. כל הפוסקים שמו במרכז את ההורים ובמיוחד את האם ואת בריאותה הפיזית והנפשית, לנוכח העובדה שתצטרך לגדל ילד חריג וחולה. אך הרב ישראלי מפנה את הזרקור אל העובר ושואל: איך ייראו חייו? מה הוא יעדיף, לחיות בייסורים או לא לחיות כלל?

קשה אמנם לנחש מה יהיה רצונו של הילד העתידי, ולכן מרכיב זה אינו מהווה עיקר טענותיו של הרב ישראלי. אבל עדיין יש בכך ללמד עד כמה צריך הפוסק להיות רגיש לכל הנתונים של השאלה, ולהתחשב בהשלכות הרחוקות שלה. כזה היה הרב ישראלי, וכאלה הם תלמידיו, פוסקים ארצישראלים הממשיכים את דרכו עד היום.

גדעון ויצמן

הרב גדעון ויצמן הוא רב משיב במכון פוע"ה 
ורב בית הכנסת "מרכז מודיעין" במודיעין

*

בתגובה ל"ר' נחמן כבר לא באומן" מאת שלום רוזנברג, גיליון פרשת שלח

לא לצאת נגד הנוסעים

הופתעתי לראות שבגיליון האחרון בחר פרופ' שלום רוזנברג לתקוף את עלייתם לרגל של חסידי ברסלב לאומן שבאוקראינה. ראוי להבהיר בהקשר זה כי שיעורם של בני הציונות הדתית בין העולים לקברו של רבי נחמן בראש השנה הוא זעום ביותר. רוב הבאים הם מסורתיים מרקע חילוני או חילוני למחצה, והיתר הם חרדים לחלוטין. בשנים האחרונות חלה עלייה במספרם של יהודי התפוצות שמגיעים לאומן, אבל אלו כאלו רחוקים מאוד מהגרעין הקשה של הציונות הדתית.

חסידות ברסלב היא אכן בעלת מבנה תיאולוגי־מטפיזי שונה באופן מהותי מכל מה שנהוג ומקובל בציונות הדתית לגווניה. בתפיסת העולם של ברסלב ישנה חשיבות מרובה למיקום הגיאוגרפי של העיר אומן. לפי אמונתם של חסידי ברסלב, מעצם היותה של העיר אומן מקום קבורתו של רבי נחמן, היא מהווה גשר בין העולמות הרוחניים לעולם החומרי והיא הכלי שמשמש את הצדיק לבלום את ירידת העולמות. עיקרון יסודי זה בתורת ברסלב אינו יכול להתיישב עם תפיסת עולמם של פרופ' שלום רוזנברג ואחרים, אך אל לנו לתקוף אמונות דתיות שונות משלנו או לזלזל בהן, כשם שפרופ' רוזנברג, שאת מאמריו אני קורא בקביעות, אינו נוהג להשתלח בדת האסלאם או באמונה הזורואסטרית, למרות שהוא בוודאי שולל את מרבית עיקריהן.

בוודאי שכל אדם יכול למצוא עניין או השראה בכתביו של רבי נחמן, ואין צורך להתמסר לכל המטפיזיקה הברסלבית כדי ליהנות מאורו. מצד שני, מי שהמציאות של צדיק האמת מחלחלת אל במעמקי ישותו, ימצא עצמו בדרך העולה אל הציון הקדוש.

בצלאל אבנון

בצלאל אבנון הוא בוגר הטכניון בהנדסה אזרחית וסטודנט לגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ב' תמוז תשע"ה, 19.6.2015

פורסם ב-19 ביוני 2015,ב-גיליון קרח תשע"ה - 932, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. 15 תגובות.

  1. לגבי דבריו של בצלאל אבנון –

    מספר זעום מבני הציונות הדתית מגיע לאומן? מאיפה הוא הביא את זה?

    אני ( בן הציונות הדתית ) הייתי פעם אחת בראש השנה באומן ונתקלתי מלבד חבריי הקרובים שאתם נסעתי בדתיים לאומיים רבים מאוד! לא אחד ולא שניים

    ומכל הסוגים : בני ישיבות הסדר ממוצעים, "גבעונים" וגם כאלו שיכולים להיחשב ל"לייטים" , כל אלו בכלל לט היו זן נדיר בימי ראש השנה באומן כשהייתי שם לפני 5 שנים

    נ.ב

    מה שכן מהניסיון שלי משם כשאתה באומן וחובש כיפה סרוגה אתה משמש כסוג של "זרקור" שמושך אליך מסוקרנים שונים מחסידי ברסלב שם ומהחוזרים בתשובה וכל מי שמתיישב לידך בתפילות או באוטובוס וכד' ישר פותח איתך בשיחה ושאלות מסקרנות "איפה אתה לומד? " "מה חושבים אצלכם על רבינו? " ועוד כיו"ב כך זה היה אצלי לפחות

  2. אילו היו סרוגי הכיפות חזון נפרץ באומן, בוודאי שהציבור לא היה מרעיף עליהם את אותה תשומת לב לה אתה טוען שזכית, כך שבדבריך אתה מוכיח את ההפך, קרי אתה מוכיח שבני הציונות הדתית , מהווים מיעוט זניח בעליה לרגל.

    חוץ מזה, בתור סרוג, טבעי שאתה מחפש את בני מנך ואם אתה רואה שם חמישים כאלו, או אפילו מאה כאלו, אתה סבור שזה מהווה מספר גדול. האמת היא שגם אילו היו ארבע מאות, הם בערך אחוז אחד מארבעים אלף עולי הרגל.

    דבר אחרון,
    יש סרוג כיפה שלמד בממ"ד ואחר כך הלך לישיבת בנ"ע ואחר כך למד בהסדר והתחתן עם בוגרת בית הספר לחינוך בבר אילן, שעשתב שירות לאומי בתור קומונרית בסניף רמת חן.

    יש גם סרוג כיפה שמוכר פיצות בקניון באור יהודה וזאת הכיפה היחידה שיש לו בבית וכשהגיע הזמן הוא שם אותה על הראש ועלה על המטוס לאומן. זה עוד לא הפך אותו ל"בן הציונות הדתית"

  3. בצלאל, אל תהיה כל כך בטוח בעצמך

    דווקא בתור אחד שאמור "לחפש את בני מינו" אני אמור להיות יותר מודע לכמות "בני מיני" שהיו או לא היו שם ואם הם היו מהווים מיעוט זניח הייתי זוכר זאת

    מה גם שהיות ועניין אותי לשים לב לפרטים הללו כשהייתי שם אני יכול לסמוך על עצמי שהתרשמותי הייתה חדה ושואפת לדיוק, אז ברור שלא אגזים ואומר שחצי מהשוהים באומן היו דתיים לאומיים אך היו שם בהחלט לא מעט – הרבה הרבה יותר מארבע מאות

    אני זוכר את זה, זה היה לפני 5 שנים לא שלושים שנה והא נאמר שלא הגעתי לגיל עם נטייה לסניליות (-:

    גם התיאור שתיארתי על הכיפות הסרוגות שם כמושכי סקרנים זה לא בגלל שהם כביכול מיעוט בולט אלא לדעתי מסיבה אחרת שהציבור הזה ובמיוחד מי שיש לו חזות של בני"שוקולד מעניינים את החסידים ובעלי התשובה. שם שהעולם הזה לא מוכר להם והםלא נתקלים בבני ישיבות ציוניות ביום יום

    סיפור אישי שהיה לי ולחברים שלי מאוד ממחיש את זה שכשנסענו לקברי צדיקים באחת ממוניות הטרנזיט שהיו שם עם קבוצת בעלי תשובה שפגשנו הם התפלאו מאוד שכשדיברנו איתם ב"לימוד" אחד מהם בעל תשובה יחסית ותיק שהיה באמצע לימודים לקראת הבחינות לרבנות אמר לנו " לא ידעתי שיש אצלכם כזו תורה ולימוד! "

    ולגבי מה שכתבת בסוף- תעשה טובה ואל תזלזל באינטיליגנציה של שאר הקוראים כאן

    כל אחד מהציבור הדתי לאומי יודע להבחין מרחוק בין מישהו מ"המגזר" לבין מישהו ששם כיפה סרוגה כי זה מה שהיה לו בבית, חובשי הכיפות הסרוגות הרבים שפגשתי בהם או שראיתי אותם היו דתיים לאומיים

  4. הערה: בגלל ההקלדה האוטומטית בסמארטפון יצאה לי המילה "שוקולד " ללא קשר נא לא להתייחס

  5. ועוד דבר אחד בצלאל –

    אתה פונה לפרופ' רוזנברג שלא יתקוף את ברסלב גם אם הוא לא מסכים איתם ושידע לכבד דעות אחרות אז אדוני היקר קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים!

    מי שמכיר את התגובות שלך כאן באתר מכיר היטב את ה"כבוד" הגדול שלך לדעות שונות משלך, את התגובות שלך כנגד הציבור החרד"לי שיש לך בעיה אתו. בהן אתה כותב נגד ציבור זה בחרפות וגידופים ובשפה בוטה וגסת רוח שאילו היית כותב באופן הקבוע שלך בתגובות למאמר לעיתון המערכת הייתה דוחה את המאמר על הסף מטעמי תת רמה

    אז שמדובר בכותב שאתה מעריך שכתב נגד קבוצה הקרובה לליבך פתאום נהיית אביר הסובלנות ויכולת ההכלה וכשמדובר בכאלו שאתה לא מסכים אתם פתאום כל הדיפלומטיה עפה ברוח ואפשר לחורף ולגדף חופשי על הבר

    על אנשים כמוך אמר ינאי המלך את אזהרתו המפורסמת לאשתו שלומציון המלכה ……

    אז אני לא מתכוון להמשיך את הוויכוח הזה ומצידי תהנה מ"זכות המילה האחרונה " שבוע טוב שא ברכה והעיקר – אם אתה נאה דורש נאה תקיים ומה שאתה דורש מאחרים דרוש מעצמך

    • ובכן שכטר, באמת שאין לי דבר וחצי דבר נגדך, ואין לי דבר נגד אמונותיך, עד כמה שהן חסרות בסיס עובדתי , כדרך אמונות.
      עם כל זה,
      אני הגעתי למסקנה שיש לך איזשהו בלבול קבוע בין שני דברים מאוד שונים.

      דבר אחד זה אמונות,
      אמונות זה דבר לגיטמי, איזה אמונות שלא יהיו, ויש כל מיני אמונות שונות ומשונות וכולן לגיטמיות, גם אם לא נראה שיש להן קשר כלשהו למציאות.
      נגיד יש אמונה שחתולים ירוקים מדברים סינית, או שיש אמונה שבשמיעה של זמרת נשים, ישנה איזושהי בעיה דתית , או אמונה בזה שאכילת טחול של חרגול, עשויה להציל מרעש אדמה.

      אני בכונה נותן דוגמאות מגוחכות ומטופשות לאמונות, כדי שתבין שזה לא סיפור. כל אחד והאמונות שלו ולא צריך לצחוק על אמונות, גם אם לא מקבלים אותן או שהן נראות נלעגות וחסרות שחר.

      זה לגבי אמונות שזה דבר אחד ויש דבר שני שהוא שונה לחלוטין מאמונות.
      הדבר הזה הוא השלטת רצונותיך ואמונותיך על הציבור ועל המרחב הציבורי בכוח הזרוע או באמצעות מניפולציות פולטיות.

      אוי , אני רואה שאני מופשט מדי ואתה שוב תתבלבל, אז אני אתן לך דוגמא מוחשית מעצמי.

      אני אוהב לנסוע לאומן, זאת האמונה שלי, אז אני נוסע ולא מטריד בזה אף אחד. נגיד בשנה שעברה, הייתי ארבע פעמים באומן וכיון שאני מגיע לשם יחסית הרבה אני יודע כל מיני דברים. לדוגמא אני יודע שכמות הדתים הלאומים שם היא זניחה ואני גם יודע שבית חב"ד באומן פועל רק בראש השנה ובשבוע שלו, כי היתי שם וראיתי שהקימו אותו ואפילו הייתי שם חזן בתפילת ערב שבת בראש השנה תשע"ג.

      זו האמונה שלי אבל למרות שזו האמונה שלי, יש דברים שאני לא אעשה בקשר אליה.

      נגיד אני לא אקים בית ספר שכל תלמידיו נוסעים לאומן ואני לא אדרוש הפרדה במוסדות חינוך קיימים בין הנוסעים לאומן לאלו שאינם נוסעים מאומן ואני לא אוציא חוזרים להורים בבתי הספר שישכנעו אותם לנסוע לאומן ואני לא אדרוש מאימהות להגיע לבתי הספר כשהן לבושות בבגדים שמתאימים לנסיעה לאומן ואני לא אחרים אירועים ציבורים בהם משתתפים אנשים שלא נוסעים לאומן ואני לא אטען ששמיעת זמרים שאינם נוסעים לאומן פוגעת ברגשותיי ואדרוש שיחליפו אותם בזמרים שכן נוסעים לאומן.

      כל הדברים האלו, שכטר אינם אמונה, הם ניסיונות להשתלטות בריונית על המרחב הציבורי וכאלו הם מגונים ונתעבים.

      עכשיו אתה מבין שכטר איפה התבלבלת.
      אמונות של אנשים לא מפריעות לי אף פעם. אמונות של אנשים לגיטמיות בעיני.
      גם לי יש אמונות , אבל אני לא כופה אותן על הציבור.

      אני בסך הכל נוסע על חשבוני לאומן, יושב במסעדה אוקראינית, מזמין קפוצ'ינו ענק וגלידה אמריקאית , שעולים שם ביחד ארבעה שקלים ושומע דיסקו רוסי, כי כה אני אוהב לח

      הנה רוסלנה לדוגמא, נכון שהיא גדולה?

      אופס ניזכרתי שרצית לת לי את זכות התגובה האחרונה, אז לא משנה. צ'או

    • בס"ד ט' בתמוז ע"ה

      לבצלאל – שלום רב,

      ידועים דברי רבי נחמן על חשיבות ההקפדה על דין השולחן ערוך. הנושא שהעלית בפיסקה השניה מבואר בשו"ע או"ח סי' עה, ובאה"ג סי' כא ובנושאי כליו. חומר הלכתי נרחב, מהיסודות בדברי חז"ל עד לשיטות הפוסקים, תוכל למצוא בספרו של הרב אליקים אלינסון, 'האישה והמצוות – ספר שני: והצנע לכת', ירושלים תשמ"ג. לגבי שירת נשים הבאתי קצת חומר בהערותיי ל'תורה על הבר', באתר זה.

      בשנת תשכ"ה, לרגל מלאת 150 שנה לפטירתו של רבי נחמן, הוציאו חסידי ברסלב בירושלים את 'ספר הק"ו' (בהוצאת ראובן מס), ובו הגדירו את עיקרי תורת ברסלב בראשי התיבות: 'שמח"ה' – 'שולחן-ערוך, מקווה, חצות, התבודדות' יהי רצון שנזכה למידת 'לישרי לב שמחה'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      • בלי להכנס לדיון ההלכתי שבו אנצח בקלות, אני מודה שאין לי מושג מאיפה הוצאת את זה שרבי נחמן אמר להקפיד על שולחן ערוך.
        אני יודע שהוא אמר ללמוד שולחן ערוך וללמוד פוסקים , אבל להקפיד לקיים שולחן ערוך זה דבר אחר ולמיטב ידיעתי אינו מוזכר אצל רבי נחמן.

  6. נוסע כבר יותר מעשור

    אבנון צודק. חברי המגזר הם קבוצה זניחה מבין הנוסעים אומנה.

  7. לנוסע כבר יותר מעשור,

    אומנם כפי שכתבתי אני נסעתי רק פעם אחת לפני 5 שנים אך הייתי שם שבוע והספקתי לראות מה הולך שם וכו' ואני בהחלט אומר בביטחון שהנציגות של הציבור הדתי לאומי שם בהחלט לא הייתה זניחה

    הדתיים לאומיים שם בולטים מאוד ורואים אותם בכל פינה

    ובניגוד לדבריו של בצלאל בתגובתו אלי אני כותב את דבריי ממש לא מתוך אחד שכל הזמן חיפש שם את "בני מינו" , אפילו לא התפללתי שם במניינים של בני ציבורי אלא את רוב התפילות בכלל התפללתי במניין המרכזי בקלויז ( הן בימי החג והן בשאר הימים ) שם רוב המתפללים הם חסידי ברסלב האוטנטים ומעטים שם המתפללים הדתיים הלאומיים

    מה שכן ביום השני של החג התפללתי שחרית- מוסף במניין של הנ- נחים ליד הציון שם יש יותר מתפללים דתיים לאומיים

    • מפצח הגרעינים

      לאמיר –

      כך או כך, גרעין תורני קבוע באומן, יגביר את הנוכחות הדתית-לאומית שם!

      בברכה, מפה"ג

  8. ש. צ, אתה צוחק אבל עד כמה שזה ישמע מצחיק אני ראיתי באומן שהיה שם בית חב"ד. שהוקם שם והוא תיפקד שם בהזמנה לסעודות החג, ועוד כל מיני דברים כולל הזמנת הציבור לשיעורים בתניא ותורת חב"ד

    בא נאמר שדוכני תפילין הם לא היו צריכים לעשות שם (-:

  9. עכשיו אני נזכר שבית חב"ד שם הוא לא פעיל רק בימי העליה לציון בראש השנה וכו' אלא פעיל שם תדיר כמו על בית חב"ד עד כמה שאני זוכר

    באתר של הזרם המרכזי בברסלב אתר "שער ברסלב" הם מודים לבית חב"ד המקומי בעזרה בכל תהליך הקליטה של הבאים לאומן לציונו של ר' נחמן

  10. תודה על המידע!

    אני נתקלתי בבית חב"ד באומן מבחוץ ולא נכנסתי פנימה ולתומי חשבתי שמדובר בבית חב"ד מקומי קבוע כמו בכמעט כל פינה בגלובוס לאחר שראיתי את התודות שניתנו לו באתר "שער ברסלב" והיה נראה מהדברים שם שמדובר בבית חב"ד שנמצא במקום ועוזר לעשרות אלפי המגיעים להתמקם ,אבל מדבריך אני רואה שהבנתי לא נכון ותודה

    כמו שכבר כתבתי הייתי באומן פעם אחת ואני לא מתיימר להיות "מומחה" לענייני אומן ומה שתיארתי משם היה מה שראיתי בעיני והתרשמתי מהפעם הבודדה שהייתי [משך שבוע ימים] ולכן אני לא ממש יודע על כל מה שקורה שם כל השנה וכו'

    בעניין זה כמדומני כנוסע קבוע אתה מתמצא יותר ממני…..

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: