כשמוחמד קורא שמע ישראל | אליהו בירנבוים

בלא מעט בתי ספר יהודיים בעולם לומדים גם לא־יהודים, ולעתים היהודים הם מיעוט קטן. מדוע הקהילות היהודיות פותחות בתי ספר שכאלו?

מטרתם של בתי ספר יהודיים בתפוצות היא לשמור על הזהות היהודית של הילדים בקהילה, ומכאן חשיבותם. ואולם, נתונים מלמדים שרוב הילדים היהודים בתפוצות אינם פוקדים את בית הספר היהודי, הן בגלל העובדה שהוא לא נמצא בקרבת מקום המגורים של המשפחה והן מכיוון שהוא לא מהווה גורם משיכה לילד היהודי ולהוריו.

כך, למשל, רק 12% מהילדים היהודים האמריקנים לומדים בבתי ספר יהודיים, לעומת 50% בטורונטו, 90% במקסיקו, 85%־90% בדרום אפריקה, 30% בצרפת ו־65% באנגליה. המספרים בארה"ב אפילו יותר נמוכים כאשר מוציאים את האורתודוקסים מהמשוואה. רק שלושה או ארבעה אחוזים מהלא־אורתודוקסים לומדים בבתי ספר יהודיים.

בדרך כלל קיים קשר דו־סטרי בין רמת הזיקה ליהדות ובין שליחת הילדים לחינוך יהודי. נער יהודי שיתחנך בבית ספר יהודי ישמור על זהותו היהודית יותר מאשר אחרים, ולהפך: מי שהינו בעל קשר רופף ליהדות בדרך כלל לא ישלח את ילדיו לחינוך יהודי. בנוסף לאלו יש לציין גם את מצבן של משפחות שבהן קיימים נישואי תערובות, ובהן ההורים מחליטים לשלוח את הילד לחינוך “ניטרלי“ שיאפשר לו לבחור את זהותו כאשר יגדל.

מחקרים מלמדים על כך שבתי ספר היהודיים היומיים הם הדרך המשמעותית ביותר לשמירת הזהות היהודית. לפי מחקרים שונים, לצעיר יהודי הלומד בבית ספר יהודי יש סיכוי נמוך יותר להתחתן בעתיד עם בת זוג לא יהודייה, ולהיפך. מודלים חינוכיים אחרים, כגון בתי ספר של יום ראשון, לא הוכיחו את עצמם כיעילים במניעת נישואי תערובת. זו הסיבה שבגללה קהילות יהודיות עושות כל מאמץ לשמור ולקיים בתי ספר יהודיים גם במחיר של שילובם של תלמידים לא יהודים בין כותלי בית הספר. וכאן אנו נחשפים לתופעה מעניינת: קיומם של בתי ספר יהודיים לתלמידים לא יהודים.

ערובה לעתיד

בתי ספר יהודיים המשתפים תלמידים לא יהודים קיימים במקומות שונים בעולם: בקזבלנקה שבמרוקו, בטרייסטה ובטורינו שבאיטליה, בקלי, בברנקייה ובמדלין שבקולומביה, בליברפול שבאנגליה ועוד. התופעה הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. נדמה שיש צורך להבין את ההיגיון מאחורי מציאות מורכבת שכזו, שבה לומדים ביחד ילדים יהודים ולא יהודים כדי לחזק את הזהות היהודית של הראשונים ואולי גם של האחרונים.

בתי ספר אלו מתחלקים לכמה קטגוריות ומוטיבציות. ישנם בתי ספר שרוב תלמידיהם יהודים אבל מפאת המספר המועט של ילדי הקהילה והצורך בהגדלת מספר הילדים בכיתות או הגדלת התקציב צורפו מעט תלמידים לא־יהודים לשורותיהם. בתי ספר אחרים עמדו בפני אפשרות סגירה בעקבות מיעוט התלמידים היהודים ולכן בחרו לפתוח את שעריהם גם ללא יהודים, גם אם הללו יהיו הרוב. וישנם בתי ספר יהודים אחרים אשר נוסדו מלכתחילה על מנת להפיץ את ערכי היהדות בחברה הלא יהודית.

כלל בתי הספר הללו עונים על צורך קהילתי. לעתים מטרת הקהילה היא לחנך את היהודים ולעתים המטרה היא לחנך את הלא יהודים ובכך לתרום לחברה המקומית, להעלות את הרמה האקדמית בקרב תלמידי המדינה ולמנוע אנטישמיות בעתיד, שכן התלמידים הלא־יהודים נחשפים לחבריהם היהודים ולערכי היהדות. בכל אופן אלו ואלו הם דברי אלוהים חיים, שכן לדעת רבות מן הקהילות היהודיות כל בית ספר יהודי הוא ערובה לשמירה על הקיום היהודי, בין אם לומדים בו יהודים או לא יהודים.

אציג מספר דגמים של בתי ספר כדי להבין את התופעה. בבית הספר של הקהילה היהודית בטריאסטה, איטליה, יש כיום כשישים תלמידים עד כיתה ה'. בבוקרו של יום הלימודים עומדים כל תלמידי בית הספר ביחד ומתפללים מתוך סידורים בעברית תפילת שחרית מקוצרת – ברוך שאמר, אשרי, שמע, עמידה ועלינו לשבח לסיום. אלא שחלק מהתלמידים המתפללים בכל יום תפילה יהודית נוהגים להתפלל ביום ראשון תפילה נוצרית בכנסייה, שכן הם בנים למשפחות קתוליות השולחות את ילדיהן לבית הספר היהודי רק בגלל רמתו האקדמית והערכית. מתוך שישים התלמידים רק שלושים הם יהודים, וחלקם בנים לאם יהודייה או לאב יהודי בלבד.

החזקת בית הספר יוצרת חוב שנתי של חצי מיליון יורו עבור הקהילה, אבל כאשר שוחחתי עם ראשי הקהילה הם אמרו שהם בטוחים שזו הדרך הטובה ביותר לשמור על זהות ילדיהם ועל עתידם. אחד מראשי הקהילה אף אמר לי: "אם לא יהיה לנו תקציב אנו נסגור תחילה את בית הכנסת, אבל לא את בית הספר. בו תלוי עתידה של הקהילה".

זכורני שלפני שנים ביקרתי בבית ספר יהודי בקולומביה. בבית הספר היו כמאתיים תלמידים אשר מחציתם יהודים ואחרים נוצרים או ללא דת. היום התחיל בתפילת שחרית לכל התלמידים כחלק מחובת היום. אני מודה שלמרות שאין איסור הלכתי בכך שילד לא יהודי מתפלל תפילה יהודית ואומר אשרי ושמע ישראל, הדבר גרם לי לחשוב שיש בכך פגיעה מוסרית כלפי הלא־יהודים ופגיעה בזהותם היהודית של היהודים. אינני רואה כל סיבה לחייב אדם שאינו יהודי להתפלל לאלוהי ישראל ולומר את נוסח התפילה היהודי, אבל יותר מכך, התפילה היא חלק מהזהות היהודית ולדעתי אם ילד יהודי רואה שחברו הלא יהודי מתפלל את אותה תפילה שהוא מתפלל, הרי שהדבר מטשטש את ההבדלים ביניהם ובכך פוגע בזהותם היהודית של הילדים.

אור לגויים

בית ספר "קינג דיוויד" בליברפול הוא בית ספר יהודי ללא כל ספק. היהדות היא הדת היחידה הנלמדת בו, ישנו בית כנסת בתוך בית הספר וכל התלמידים לומדים את השפה העברית וחוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל. אולם חצי מ־247 התלמידים הם מוסלמים. רוב ההורים המוסלמים אדוקים בדתם ורבות מן התלמידות לובשות חיג'אב בבית הספר. התלמידים המוסלמים אומרים שהם אוהבים את האתוס של בית הספר ואפילו את הארוחות הכשרות אשר מתאימות גם לחוקי החלאל המוסלמי. באופן מפתיע, עשרות מהילדים המוסלמים בוחרים לחבוש כיפה במשך היום. בתחילת היום המורה שושנה אומרת "בוקר טוב" בעברית, ויוסף, אחמד, ג'יימס ופאטמה משיבים: "בוקר טוב המורה שושנה". כל תלמידי בית הספר – מוסלמים, יהודים וכן מספר קטן של נוצרים וסיקים – אומרים בהמשך קריאת שמע כאיש אחד.

בית הספר לא הוקם כמוקד לשיתוף פעולה וחברות בין־דתית. מאז הקמתו בשנת 1865 ועד סוף שנות החמישים של המאה העשרים כל תלמידיו היו יהודים, ואולם בעקבות דלדול האוכלוסייה הוחלט לשלב בו גם תלמידים לא־יהודים.

בחודש האחרון ביקרתי בקהילה היהודית בקיטו, אקוודור, והתארחתי בבית הספר היהודי אלברט איינשטיין. בית ספר איינשטיין מציע מודל ייחודי של בית ספר יהודי משגשג במדינה קתולית עם קהילה יהודית קטנה. בקהילה היהודית יש כחמש מאות חברים ובבית הספר לומדים שבע מאות תלמידים אשר מתוכם כשלושים יהודים בלבד. בית הספר נחשב לבית הספר הטוב ביותר במדינה. בכניסה לבית הספר כתוב באותיות קידוש לבנה: "אנו קהילה חינוכית ללא דת אשר נוסדה על ידי הקהילה היהודית באקוודור. בית הספר מבוסס על הערכים האוניברסליים של התרבות היהודית… מטרת החינוך בבית ספרנו היא לחנך צעירים בעלי מחשבה ביקורתית וערכים מוסריים בעלי ידע וכישורים להצליח בעולם משתנה. אנו מאמינים בערכים ההומניים של התרבות היהודית… אנו מאמינים בערך האדם ללא תלות בצבע, גזע, דת, או רמה כלכלית".

בית הספר איינשטיין פתח את שעריו לתלמידים לא־יהודים מיום היווסדו, והם היוו בו תמיד רוב גדול (כיום כ־95% מאוכלוסיית התלמידים). כמעט בכל כיתה יש תלמידים יהודים, קתולים, פרוטסטנטים, אוונגליסטים, בהאים ואגנוסטיים, הלומדים באווירה של כבוד והעשרה הדדית. כך ראיתי גם בביקורי בבית ספר "הלל" בקינגסטון בג'מייקה. בבית הספר יש כשמונה מאות תלמידים לא יהודים וכעשרים תלמידים יהודים. בית הספר הוקם לפני עשרות שנים על ידי רב הקהילה מתוך מגמה ברורה של חינוך התלמידים הלא יהודים ותרומה של הקהילה היהודית לחברה המקומית.

בית הספר היהודי בקיטו מוגדר כבית ספר ללא דת. היהדות נלמדת כתרבות כך שכל תלמיד יכול להרגיש בנוח גם אם הוא בעל דת אחרת. על פי תוכנית הלימודים כל התלמידים לומדים שיעורים בתרבות יהודית מגיל הגן ועד סוף התיכון. התכנים עוסקים בהיסטוריה של עם ישראל, דרך מסורות וחגים ועד אקטואליה במזרח התיכון. הדבר עוזר לתלמידים היהודים לבנות את הזהות שלהם ולתלמידים הלא־יהודים להבין את היסודות של הערכים היהודיים בתרבות המערבית. בבית הספר לומדים גם עברית כמקצוע חובה עד כיתה ז' והחל מכיתה ז' כל תלמיד יכול לבחור בשפה השנייה שהוא רוצה ללמוד וכך מוצאים אנו מוסלמים הבוחרים בעברית בגלל שיש להם קרובי משפחה שרוצים לבקר בפלשתין, ויהודים הבוחרים ללמוד גרמנית כדי שיוכלו בעתיד לפתח עסקים באירופה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ב' תמוז תשע"ה, 19.6.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-19 ביוני 2015,ב-גיליון קרח תשע"ה - 932, רב עולמי / אליהו בירנבוים. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. *הסטירה שמסתירה* / מוטי לקסמן, כט" בסיוון, תשע"ה

    לפתע, פתאום

    באמצע המטבח הקטנטן

    כף ידך הגדולה,

    מאמע יקרה שלי,

    הונפה בתנועה חדה

    וסטרה על לחיי.

    עיני בן השמונה,

    הופנו מעלה,

    בשאלה זועקת.

    כף ידך רועדת.

    פניך שטופי דמעות.

    נהר גועש במפלי מאמע.

    אין מילה.

    סוער.

    שקט.

    לפתע פתאום,

    ללא הסבר,

    הנפת ידייך

    חיבקת אותי בחום.

    דמעותיך שטפו את חולצתי.

    לא בכיתי, לא צעקתי.

    מה הסתירה הסטירה?

    לעולם לא אדע.

    חיבוקך

    עוטף אותי

    גם היום.

    בתאריך 18 ביוני 2015 בשעה 21:50, מאת "מוסף "שבת" – לתורה, הגות ספרות

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: