יש פוסק במדינה | אליקים שריר

סבי, הרב ישראלי, הקדיש את חייו כדי להפוך את התורה למתוות דרך במדינה המתחדשת ובמקביל נתן מענה הלכתי ליהודי התפוצות

כילד וכנער הכרתי את סבי, הרב שאול ישראלי, כאיש משפחה חם, אוהב, מסור ועניו, וכתלמיד חכם ענק בעל ידע וסברה בכל דבר ששאלתיו. אני זוכר אותו כמתעניין, מתחדש, ובעיקר כשקדן ומתמיד באופן לא רגיל, המנצל כל רגע להיות שקוע בתורה. למשמעותה, רוחבה ועומקה של תורתו נחשפתי רק שנים מאוחר יותר. בשנים האחרונות אני זוכה ללמוד במכון התורני "ארץ חמדה", שסבי היה נשיאו ומכוון דרכו בראשיתו, המנסה לממש את דרכו התורנית של סבי ולהנחילה לדורות הבאים.

סבי ראה במדינת ישראל "גילוי חסד אלוהי כראשית פעמי הגאולה השלמה" (הרבנות והמדינה, עמ' 44). לתפיסתו, גאולה זו עתידה להתממש בתחומי חייה של מדינת ישראל עצמה, כאשר הם יוכוונו ויודרכו לאור התורה ולפי הלכותיה. כך, "יקום גוי קדוש, שכל פרט ופרט ממנו יהא קדוש לא פחות מאשר הכלל כולו" (שם, עמ' 203). הוא היה מודע לפער בין חזון זה לבין המציאות, ופעל לצמצום פער זה ולתיקונו.

העצמאות שחזרה לעם ישראל אחרי שנות אלפיים; השיבה לעבודות חקלאיות בארץ ישראל על ידי יהודים; והמציאות הרוחנית, החברתית, הכלכלית והטכנולוגית שהשתנתה לבלי הכר מהמציאות שאליה התייחסו הש"ס והפוסקים – יצרו תחושה אצל רבים שהתורה ככלל וההלכה כפרט אינן רלוונטיות יותר. היו שזנחו את התורה עקב כך, והיו שפרשו מכל המציאות המתחדשת, בהם גם תלמידי חכמים אשר "לא מצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש" בתחומים אלו.

סבי האמין שהתורה קוראת לחיבור עם כל חלקי העם והחיים, שיש בה הדרכה רוחנית והלכתית לכל השאלות הציבוריות והאישיות, ושתפקידם של תלמידי החכמים בתקופתנו הוא לברר הדרכה זאת. כעורך קובץ "התורה והמדינה" (תש"ט – תשכ"ב) וקבצים תורניים נוספים מאוחר יותר, הוא עודד רבנים רבים לכתוב בירורים הלכתיים בשלל תחומיה של המציאות המתחדשת, בפרט ב"הלכות מדינה", ומאמרים רבים כתב הוא עצמו. בכתביו עסק בשמיטה ובכלאיים, בסמכויות המדינה וגבולותיהן על פי ההלכה, ב"הלכות קואליציה", בפעולת המשטרה בשבת, בתרומת איברים ועוד.

סבי סבר שבשאלות אלו אין לסמוך על "הסברה הפשוטה" ועל האינטואיציה הראשונית, ואף לא על חשבונות של צירופי שיטות וספקות, אלא יש לקחת אחריות. בדרכו ההלכתית הוא החל מלמדנות ישיבתית קלאסית, זו העוסקת בבירור היסודות העקרוניים של הסוגיות בש"ס ובפוסקים, ומשם חתר לפסק הלכה מעשי ובהיר המאפשר הקלות הלכתיות כאשר הן נצרכות.

גם בשבתו בבית הדין הגדול (תשכ"ה–תש"מ) המשיך בדרך זו. שאלות יסודיות ומהותיות רבות בדיני אישות וממון באו לפני בית הדין. בכל פסק דין שכתב בירר סבי את הדין משורשי הסוגיות ועד להלכה למעשה במציאות ימינו. גם כאשר ניתן היה לפסוק למעשה בדיון מסוים ללא בירור בשאלה עקרונית שעלתה בו, נהג סבי כדרכו "לאחוז את השור בקרניו" ולברר את העניין משורשו.

הרב שאול ישראלי עם אשתו, שתי בנותיו ונכדו הראשון, תש"ך צילום: באדיבות המשפחה

הרב שאול ישראלי עם אשתו, שתי בנותיו ונכדו הראשון, תש"ך
צילום: באדיבות המשפחה

חשב על דור העתיד

תפקידים תורניים רבים מילא סבי במהלך חייו, ובכולם הרבה בהפצת תורה. הוא לימד תורה ללא הרף – גמרא בעיון, הלכה למעשה ומחשבת ישראל – כאשר הכול היה ספוג בתחושת חיבור עמוק אל הציבור ואל המציאות ובקריאה להתעלות מוסרית מתמדת. שיעוריו ושיחותיו היו מסודרים, בהירים, עמוקים ומרגשים.

במקומות רבים קרא סבי לציונות הדתית להתנהל מתוך ענווה וכבוד לחולקים עליה. הוא סבר שדווקא בדרכי נועם המשלבות שלום ואמת, בחיבור לעם כולו, בהסברה חיובית, בדוגמה אישית של מוסריות וצניעות ובהקשבה לביקורת אך ללא כל התבטלות, תישמע וגם תנצח האמת התורנית. סבי חי כך בעצמו בכל מעגלי חייו.

בשנת תשמ"ז הגו הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל רעיון ייחודי באותם ימים: הקמת מכון גבוה לבוגרי ישיבות ההסדר של הציונות הדתית, אשר יגדל תלמידי חכמים גדולים בעלי אחריות ציבורית. הם חיפשו "גב" תורני, ואף שלא הכירו את סבי הם פנו אליו בבקשה לשמש בתפקיד, בהיותו מוכר כתלמיד חכם עצום בלמדנות, בפסיקה ובמוסריות, המזדהה עם ערכי הציונות הדתית. הם הופתעו עד כמה הוא התלהב מחזונם, ועד כמה היה זה למעשה חלומו משכבר הימים.

סבי התמסר לרעיון בכל כוחו. הוא נתן מזמנו ומניסיונו לכל פרט. הוא ייעץ בהקמת העמותה, הנחה את יצירת תוכנית הלימודים, העביר שיעורים בגמרא ובפוסקים, הדריך את הרבנים ארנרייך וכרמל בהעברת שיעורים, בפסיקת הלכה ואף בדיבור עם תורמים, והיה קשוב לכל צורך.

המכון נקרא "ארץ חמדה" כשם ספרו הראשון של סבי, שם הרומז גם על יחס האהבה והנועם לעם ולמדינה. תוכנית הלימודים במכון מקיפה בשמונה שנות לימוד את חלקי "אבן העזר" ו"חושן משפט" בשולחן ערוך ואת סדרי נשים ונזיקין בתלמוד הבבלי, חלקם הגדול בעיון והשאר בבקיאות. במהלך השנים ניגשים האברכים לבחינות הדיינות של הרבנות הראשית. בין הסיבות לבחירה בתחום זה היו התפיסה שלמידה מעמיקה בו משמעותית לבניית גדלות תורנית, הרצון להכשיר ר"מים לישיבות הציוניות שרבות מהן לומדות תחום זה בתלמוד, והמחשבה לשנות את פני מערכת בתי הדין בישראל על ידי הכנסת דיינים חדורי שליחות המחוברים אל העם.

ארץ חמדה אינו "כולל דיינות", אלא בית מדרש החפץ לגדל תלמידי חכמים בעלי רוחב ועומק תורניים המכוונים אל העם והמדינה, כהמשך לאישיותו ולדרכו של סבי. על כן ניתן בו דגש על לימוד עיוני אף שהוא איטי יותר, וכן על לימוד תנ"ך, מחשבת ישראל והלכות אורח חיים, הנלמדים בתוכנית מסודרת. ראשי המכון מעבירים שיעורים בתחומים השונים ומנסים לחנך לחשיבה פתוחה ולאחריות כלל ישראלית מתוך נועם הליכות. הם מקבלים למכון רק בוגרי צבא וממגוון רחב של ישיבות, עדות וקהילות. האברכים מתחייבים לעסוק ב"פעילות קהילתית", קרי הפצת תורה וחינוך, תוך כדי שנות לימודיהם ואחריהן.

אחריות לתפוצות

פעמים רבות קרא סבי ליהדות התורנית בארץ ישראל לקחת אחריות גם על יהדות התפוצות. "ארץ חמדה" נטל על עצמו אף את האתגר הזה. אחד הפרויקטים שבהם עוסק המכון כמעט מראשיתו הוא מענה תורני לשאלות הלכתיות ורוחניות המגיעות אליו דרך האינטרנט. פרויקט “שו“ת במראה הבזק“ נוסד לבקשת ההסתדרות הציונית העולמית בשנת תש“ן והוא מיועד לרבנים בתפוצות, ו“Ask the Rabbi“ נוסד לבקשת ה־OU בארה“ב שנים אחדות לאחר מכן, ומיועד לציבור הרחב. אברכי המכון ורבניו עונים לשאלות אלו, גם כערך בפני עצמו וגם כחינוך לפסיקה הלכתית ולהדרכה רוחנית המחוברות לעם ולמציאות המשתנה. בחייו של סבי היה הוא מבקר את התשובות, וכעת עושים זאת רבני המכון ואחרים. אלפי תשובות כבר נדפסו בכמה כרכים.

דרך פרויקט התשובות באינטרנט נוצר קשר רוחני משמעותי בין המכון לקהילות היהודיות בתפוצות. רבני קהילות באים ללימודים במכון מפעם לפעם ומשתתפים בשיעורים דרך האינטרנט באופן קבוע, ורבני המכון נוסעים לשם להעביר שיעורים. מדי שבוע מופץ באינטרנט עלון “חמדת ימים“, המגיע לאלפי מנויים ברחבי העולם בעברית ובאנגלית. בשנת תשע“ג נפתחה במכון תוכנית לימודים חדשה המכשירה עשרה אברכים לרבנות קהילה בתפוצות.

מתוך רצון להרבות את ההזדקקות לדין תורה, הקים המכון לפני כעשור רשת בתי דין לדיני ממונות יחד עם איגוד “גזית“. גם כאן נעשית עבודה תורנית משמעותית של יישום דיני התורה הממוניים במציאות הכלכלית של זמננו. בתי הדין מתבססים על נהלים מעשיים ברורים וכללי אתיקה מפורטים הפתוחים לעיון הציבור, והדיינים מחויבים לנועם הליכות ולעבודה מקצועית ומהירה. דייני הרשת, רבים מהם בוגרי בית המדרש של המכון, עוסקים גם בחינוך ובהסברה על דין תורה במעגלים שונים. גם בתחום זה מיישם “ארץ חמדה“ את דרכו וחזונו של מייסדו, סבי.

אליקים שריר הוא אברך בכולל "ארץ חמדה"

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"ח סיון תשע"ה, 5.6.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-5 ביוני 2015, ב-גיליון בהעלותך תשע"ה - 930 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: