לוי שאינו בן לוי | שלום רוזנברג

התורה מעלה את הנזיר למדרגת כהן, והרמב"ם מציע לכל אדם אפשרות להתעלוּת למדרגת לוי. על פוטנציאל ההתקדשות האוניברסלי

להנהגה הרוחנית בימי המקרא היו שלושה עמודים ראשיים, כשלכל אחד מהם ייחודיות משלו. תיאור קצרצר של שלושה מוסדות אלו שרד בספר ירמיהו (יח, יח): "תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא". לפנינו, אם כן, שלוש דמויות של אנשי רוח, אלא שהמקרא מלמד אותנו שהטעות והחטא מאיימים עליהם. כישלון הכהנים בא לידי ביטוי בחטא בני עלי עם “הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד“ (שמואל א ב, כב־כה). החכמים, גם הם, נמצאים בסכנה מתמדת שמא ייפלו למלכודת המקיאווליזם, שבה החכמה הופכת עָרמה המשרתת את האינטרסים ללא שום הגבלה. דוגמה לכך – עצת אחיתופל, יועצו של אבשלום, שבניגוד למה שמקובל לחשוב הייתה דווקא יעילה, אלא שהייתה אכזרית וחסרת מעצורים. כנגד סכנה זאת מכריז הפסוק הקלאסי (תהילים קיא, י): “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה“. יראת ה‘, המוסריות, חייבת להיות תנאי־רֵאשִׁית העומד בבסיס כל עצה וכל תחבולה, גם בחכמה ובמדע.

איור:גונן מעתוק

איור:גונן מעתוק

בדומה לכהנים ולחכמים, גם הנביאים עלולים לאכזב. חלק מהטרגדיה של הנביא ירמיהו היה המאבק נגד נביאי השקר ש“חזו“ ניצחון על הבבלים כדי למצוא חן בעיני שרי המלכות. עם הזמן קשה יותר ויותר להבחין בין איש הרוח “האמיתי“ לבין “המזויף“. בעבר אולי לא הייתה בעיה מיוחדת להבחין בין נביא ה‘ לנביא בעל, אך קשה היה במיוחד להיזהר מנביא השקר המנבא בשם ה‘. הרגיש בכך מרטין בובר כאשר יצא נגד תמיכת אנשי הרוח בטוטליטריות של המאה העשרים – בנאציזם, ואני אוסיף – בסטליניזם. השקר הופך כדבריו "את [איש] הרוח להיותה כלבלב זריז וצייתן המביא לכוחות השליטים אידיאולוגיות". אבחנה קולעת. אלא שלא פחות מכך – גם ההיפך נכון ויותר קשה! כיום הופכים השליטים לכלבלבים זריזים וצייתנים של אידיאולוגיות של אינטלקטואלים ועיתונאים, הקובעים לכולנו מה לומר, מה לעשות, והגרוע מכול – גם מה לחשוב.

שלוש הדמויות שלפנינו נכשלו, חטאו, זויפו, ולמרות זאת הן עיצבו את התרבות הישראלית והמקרא הינו עד לפעולתם. אך בכך לא סיימנו. בפרשת נשא מופיעה דמות נוספת, הנזיר, שהוא בעיניי סוג מיוחד של כהן, ללא עבודת הקרבנות. אלא שבשונה מהכהונה, הנזירות אינה תוצאה של לידה למשפחה מסוימת אלא פרי החלטתו החופשית של האדם, גבר או אישה. שתי הלכות החלות על הנזיר אינן זהות לאלו של הכהן אך דומות להן: הינזרות מיין והימנעות מטומאה למת. האיסור השלישי, המיוחד לנזיר – ההימנעות מגילוח שער הראש – יוצר את הסמל הראשי של הנזיר. ההינזרות הופכת לנזר על הראש.

כל באי עולם

עד כאן "כהן" מתוך בחירה. אך האם גם ניתן לבחור להיות לוי? את התשובה נמצא באחד הקטעים המופלאים ביותר שבכתבי הרמב"ם. הרמב"ם סיים כל אחד מי"ד הספרים של "היד החזקה" בקטע בעל גוון מוסרי והגותי, הקשור בדרך כלשהי להלכות שבספר. כך נהג הרמב"ם גם בסיום הספר השביעי, ספר זרעים, המסתיים בהלכות הקשורות לנחלות השבטים. הרמב"ם מסביר ששבט לוי לא קיבל שדות לנחלה, כי הובדל "לעבוד את ה' לשרתו". לכאורה תפקידיהם ברורים: שוערים, משוררים ושומרים במקדש. אלא שהרמב"ם מזכיר לנו תפקיד נוסף: "ולהורות דרכיו הישרים [של הקב"ה] ומשפטיו הצדיקים לרבים. שנאמר (דברים לג, י): יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". פסוק זה מתייחס, לפי הרמב"ם, לכל שבט לוי ולא רק לכהנים. ועתה מוסיף הרמב"ם חידוש נפלא:

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם (!) אשר נדבה רוחו אותו והבינוֹ מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופָרַק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים.

דברי קהלת (ז, כט) מהדהדים כאן: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱ־לֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר (כלומר בעל רגשות מוסריים ושאיפות תקינות מלידה) וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים", "חשבונות" – תוכניות חיים הספוגות קנאה, תאווה ושנאה, אמביציות המאמללות את האדם. אם אדם מסוגל להתגבר על כך, הרי הוא "נתקדש קודש קודשים". או אז, "ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים. ויזכה לו [ה'] בעולם הזה דבר המספיק לו [למחיה] כמו שזכה לכוהנים ללווים, הרי דוד ע"ה אומר (תהילים טז, ה) ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי".

הכרזה אוניברסלית מופלאה! ללא מחסומים של גזע או עם. והדת? האם הכרזת הרמב"ם פתוחה לבני כל הדתות? אכן, דתות מסוימות יכולות להוות מחסום. למשל: האלילות לסוגיה. ולמרות זאת, ישנם גויים, "באי עולם" ליתר דיוק, המסוגלים להתגבר על המכשולים ולהתקדש.

באופן דומה ביטא עיקרון זה הראי"ה קוק. לשיטתו אין בנמצא מדינות מוסריות, מאחר שהן פועלות לפי אינטרסים. אך ייתכן שיהיו באי עולם יחידים בעלי מוסר עילאי. אכן פלא! לא רק חסידי אומות העולם יש בין באי העולם, אלא אפילו אנשים קדושים! אלא שגם הם עלולים להיכשל, לטעות ולחטוא, בעולם שהיום כולו זיוף ושקר. ועל כך תפילותינו: "וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָון".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"א סיון תשע"ה, 29.5.2015

מודעות פרסומת

פורסם ב-29 במאי 2015,ב-גיליון נשא תשע"ג - 823. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: