הרבנות הראשית הפכה לחבורת פקידים. כעת היא דורשת לסלק מתפקידו רב עיר החתום על כמה מן השינויים החשובים ביותר שהתרחשו בעולם התורני של העשורים האחרונים

פגשתי לראשונה את הרב שלמה ריסקין לפני חמש עשרה שנים, בשנה האחרונה לשליחותי החינוכית בטורונטו. הרב חיפש מישהו שיעזור לו להחליט האם כשר הדבר ללוות את נכדו לסרט הראשון מסדרת “הארי פוטר“ ויודעי דבר הפנו את הרב אליי, כמומחה לתחום. נפגשנו לכוס קפה, ולאחר שתיארתי בפני הרב את הרמזים והסמלים, את המסרים החינוכיים ואת עומקי הסוד של סדרת הספרים הבדיונית הזו, הזמין אותי הרב לנהל את בית הספר התיכון האזורי שהוא מקים באפרת. אחרי יומיים כבר הייתי בארץ, ונפגשתי עם הורים ואנשי קהילה, מנהלים ומורים.

מאז אני מלווה את הרב מדי יום, אז כמנהל בית הספר באפרת המונה כיום כחמש מאות תלמידים, וכיום כראש ישיבת ההסדר ‘מחנים‘, גם היא מבית ‘אור תורה סטון‘, המונה כבר למעלה ממאה תלמידים. שני המוסדות הללו מצטרפים לקשת שלמה של מוסדות חינוכיים־תורניים, תיכוניים ועל תיכוניים, ארגוני סיוע לנשים ותוכניות המכשירות שליחים לחו“ל, רבנים לקהילות בארץ ובחו“ל, ועוד. אבל מעל כל אלו – הרב ריסקין היה ממקימי העיר אפרת, שאליה עלה עם קהילתו ממנהטן, והוא מכהן כרב העיר אפרת למעלה משלושים ושתיים שנים.

למרות נסיעותיו הרבות לחו“ל, הספרים שכתב, השיעורים הרבים והתשובות לכול, הרב שותף בהווייתה של אפרת המונה אלפי משפחות, מכיר כל נער ונערה, מבוגר וזקן, והוא הרוח החיה בעיר גם כיום, יותר משלושה עשורים לאחר שהיה ממקימי העיר.

חותר בכל כוחו לתקן עולם. 
הרב שלמה ריסקין
צילום: אדי ישראל

איבדו קשר למציאות

שנים ארוכות אני טוען כי רבנים מבוגרים מדי מהווים נטל, וכי עליהם לפרוש ולתת מקום לצעירים. אולם מעולם לא חשבתי שזו שאלה של גיל בלבד, אלא של יכולת התחדשות והבנה של החברה המשתנה. במקרה דנן, מועצת הרבנות הראשית מבקשת לנשל את הרב מתפקידו לא בגלל זקנותו הקפואה ח"ו, אלא בגלל שהוא ממשיך להתחדש ולבקש שינוי כצעיר שבחבורה.

הזקנים שאיבדו קשר למציאות ומורים הלכות ללא עומק וללא חידוש הדביקו גם את הצעירים, וכולם עסוקים בביצור חומות הדת ובשמירת השערים, לא כדי לשמור על הקומץ שנותר בין החומות אלא בעיקר כדי למנוע מן האחרים והאחרות להיכנס בעדם בחזרה, ולהחשיך בעד אלו שנותרו שם. חוסר המענה למשבר הגיור, הפחד מהנהגה נשית, האימה מן האקדמיה, שיח פרוץ של צניעות המקצין והולך – כל אלה עומדים מול מציאות של גיורים פרטיים שדווקא מצליחים לקרב, נשים תלמידות חכמים המחנכות דור חדש של בנות המשרתות בצבא ולומדות תורה ביראת שמים, עולם תורני מעמיק הנתרם מן האקדמיה והוא היחיד המחדש ויוצר בעולם התורה, ושיח מרתק של יחסי גוף ונפש.

הרבנות הראשית איבדה כבר מזמן כל קשר למציאות התורנית. די לבחון את טופסי המבחנים לרבנות כדי לראות עד כמה הם מנותקים מעולם ההלכה, והעיד על כך גם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לפני מספר חודשים. הראי"ה קוק חלם על רבנות ראשית שתהיה מגדלור לעם היהודי המתחדש בארצו, אולם זו הפכה לחבורת פקידים המנהלים באופן שערורייתי מבחנים להסמכה לרבנות ומערכת כשרות מינימליסטית. כך כבר טען מזמן הרב י"ד סולוביצ'יק, רבו של הרב ריסקין, כשסירב להיות הרב הראשי לישראל והתוודה בריאיון מפורסם לגאולה כהן ("מעריב", 1959) כי "רב ראשי הוא פקיד ממשלתי". עתה מבקשת הרבנות להתערב ולסלק מתפקידו רב עיר שחתר תחת ההנהגה הרוחנית וההלכתית המדשדשת בנושאי גיור, דת ומדינה, ושדרש הנהגה משמעותית ורלוונטית.

הקנאה, התאווה והכבוד

הרב ריסקין חתום על כמה מן השינויים הגדולים בעולם התורני כולו בעשורים האחרונים. נשים לומדות תורה ברוב מוסדות החינוך, הן מוסמכות להנהגות תורניות ושותפות יותר ויותר בשיח ההלכתי. רבנים שונים ממשיכים לצאת נגד התופעה, אולם גם הם נסחפים אחרי עוצמתה. רק אנשים קטנים וטרוטי עיניים עוד מתגעגעים לימים שבהם ההגמוניה הגברית שלטה בלימוד התורה. מאות שליחים בארץ ובחו"ל מביאים את הרוח היהודית שיש בה מרוח הסבא ומרוח הבנים לכל העולם במסגרת מכון שטראוס־עמיאל, נשים רבות זוכות למענה של תיקון עולם מפני בעלים ורבנים ודיינים ההופכים את ההלכה למקור מצוקה תחת ארגון "יד לאישה".

הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, ולעתים אלו הקנאה לשם שמים, התאווה לשליטה על מחשבות והכבוד לתורה. איחלתי בעבר לרב דוד סתיו כי לא ייבחר לרבנות הראשית, כדי שלא להחיות את המוסד הכושל הזה, וכך היה. כבר לא משנה בעבורי אם הרב ריסקין יודח מתפקידו ותחתיו ימונו אנשים שדרך אמונתם מובילה לקטנות ולחוסר יצירה. הקהילה באפרת כמו גם הציבור הדתי לאומי כולו כבר לא יחזרו לאחור, משום שניכרים דברי אמת.

איני קורא למועצת הרבנות לחזור בה, גם איני מאיים כי אפעל נגדה, משום שקריאתי הקטנה הזו לא נשמעת כלל במגדלי השן הללו. ממילא החלטות המועצה והרבנות הראשית כבר מזמן לא משנות דבר בחברה הישראלית ובעולם התורה. הרב ריסקין ימשיך להיות רבם של אלו המבקשים אותו, והם רבים יותר מהמייחלים לדבריהם של הרבנים – שחלקם הגיע למעמדו בזכות תככנות פוליטית – המבקשים להרחיקו.

מעצורים מצד הדת

לא אוכל לסיים מבלי להתייחס לגופן של הטענות כנגד הרב, ולו בקצרה. תורת ישראל מעולם לא קפאה על שמריה, גדולי ישראל למדו מחכמות העולם ולימדו להקשיב לחכמת יפת באוהלי שם. עולם ההלכה ידע לשמור על מתח רוחני ודתי, אך לא לקרוע את החבלים המחברים אותו לעולם התרבותי המתחדש. בכל מקום שבו נלחמה ההלכה בתרבות ובהתחדשות היא ניצחה, בגלל שידעה להכיל ולקבל את היסודות הטובים ולהרחיק את המוץ. בכל מקום שבו ההלכה נלחמה בתרבות מלחמת חורמה וסירבה להקשיב לאורות הגנוזים שבה, היא נכנעה.

הראי"ה קוק כתב זאת במפורש ובמרומז אין ספור פעמים. כך למשל בשמונה קבצים א רפא:

התרבות מגלה היא צדדים רבים של טוב ושל אור בנפש האדם, במקום שהיה נחשב לרשע ופראות, וכשהיא מוצאה בנקודות הללו מעצורים מצד הדת והמוסר היא נלחמת בהם ומנצחתם.

הרב ריסקין מסור להלכה בכל ישותו, כמו גם רשת אור תורה סטון שהוא עומד בראשה, אולם בתמימותו ומתוך שכנוע פנימי עמוק הרב לא מביט אל הפוליטיקה של הדת, אלא חותר בכל כוחו לתקן עולם במלכות ש־די. בזה כוחו, ובזה חולשתו. אשריך הרב ריסקין שנתפסת על דברי תורה.

הרב שלמה וילק הוא ראש ישיבת ההסדר אור תורה – מחנים ורב קהילת יעל בירושלים

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"א סיון תשע"ה, 29.5.2015