מנהיגות גאונית | נַחֵם אילן

הכרת מפעליו של רס"ג נעוצה בהבנת הלשון והתוכן על רקע הקשרי התרבות היהודית ומאבקיה הפנימיים. אסופת מחקרים משובחים מדגימה זאת היטב

Ben-Shammai001מפעלו של מנהיג: עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס"ג

חגי בן־שמאי

מוסד ביאליק, תשע"ה, 548 עמ'

רס"ג היה פרשן המקרא הראשון שהעמיד פירוש ספרותי, ובזה הוסיף מקצוע חדש לארון הספרים היהודי. משמצרפים את מאמרי הספר שלפנינו (שיודגמו להלן) ליריעה אחת, מתברר עד כמה השכיל רס"ג לשלב בתרגומיו ובפירושיו ממסורת חז"ל לצד תפיסות ורעיונות שספג מחברת הרוב המוסלמית שבתוכה פעל. הייתה לו תפיסה מגובשת והדוקה מהי פרשנות ראויה. הוא נהג בשקיפות רבה בחיבוריו, ובמקומות רבים שבהם תרגם תרגום "לא פשוט" הסביר בפירושו מדוע נהג כך. ניתוחיו המלומדים של בן־שמאי מאפשרים מעין "צילום רנטגן" של תודעתו של רס"ג כמלומד וכמנהיג, ומעניקים למפעלו עומק, משמעות וברק.

ספרו של פרופ' חגי בן־שמאי, לשעבר ראש החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית וראש מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, וכיום המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית, הוא כלי מלא כל טוב ומחזיק ברכה. הספר הוא הכרך התשיעי בסדרת "אסופות" של מוסד ביאליק, שנועדה לכנס באכסניה אחת את מיטב המאמרים של בכירי החוקרים בתחומי דעת מגוונים במדעי היהדות.

בן־שמאי הוא מראשי המדברים בעולם בחקר רב סעדיה ויצירתו, ואולי הבכיר שבכולם, ועל כן יש לברך על שהעמיד אסופה שכזו. אולם בזה לא מתמצה ערכה של האסופה. בן־שמאי הוא גם מחשובי חוקרי הקראוּת הקדומה וההגות המוסלמית בימי הביניים. כל אלה משתקפים היטב כמעט מכל עמוד בספר.

הבקיאות העצומה בכתבי רס"ג מרשימה, והיא מקבלת משמעות נוספת כשהדברים משובצים בהקשרים רחבים יותר אך חיוניים לא פחות של הלכי הרוח בחברת הרוב המוסלמית שבתוכה ובהשראתה פעל רס"ג. דוגמה מובהקת לכך הוא המאמר השני, "הכלאם בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים". על אלה יש להוסיף את האתגר הפנים־יהודי, הקראי, שעמו התמודד רס"ג כמעט בכל חיבוריו, והמאמר על "גלגול נשמות בהגות היהודית במזרח במאה העשירית" מדגים זאת היטב.

הספר נפתח בשתי סקירות תמציתיות אך מקיפות על רב סעדיה גאון ומפעליו. אחריהם באים חמישה שערים ואלה מוקדיהם: הגות – השיטה בכללותה; הגות – סוגיות; תולדות תרגומיו ופירושיו של רס"ג; שיטתו הפרשנית של רס"ג וסוגיות פרשניות. לספר נלוו רשימת המקומות שבהם התפרסמו המאמרים בצורתם הראשונה, רשימת קיצורים וביבליוגרפיה, ושלושה מפתחות (כללי, מקורות וכתבי יד). עיון בערך "פולמוסים" במפתח מגלה שיש לו ארבעה ערכי משנה (אסלאם, מינים וספקנים, נצרות, קראים), והנה "קצה חבל" מועיל בידי המעיין כדי להתחקות על ריבוי הנמענים וריבוי היעדים במפעלו של הגאון.

מאבק דתי ותרבותי מול הקראים. כניסה לחצר הקראים ברובע היהודי בירושלים צילום: מיכאל יעקובסון

מאבק דתי ותרבותי מול הקראים. כניסה לחצר הקראים ברובע היהודי בירושלים
צילום: מיכאל יעקובסון

קליידוסקופ יהודי

בהזדמנויות שונות הדגיש בן־שמאי כי ההבחנה בין פרשנות להגות, בייחוד ביצירתו של רס"ג, היא עמומה ולא נחרצת. בחיבוריו ההגותיים יש הרבה פרשנות, וחיבוריו הפרשניים שופעים דיונים הגותיים. החלוקה לשערים היא אפוא בעיקרה פונקציונלית. המעיין בתוכן העניינים עלול להתרשם כי רוב המאמרים עוסקים בשאלות מוגדרות ולעתים נקודתיות ממש: חיבור מסוים של רס"ג, בירור מושג או ערך מילוני. אין טעות גדולה מזו. כל מאמריו של בן־שמאי הם מאמרים מפולשים, המעמידים בפני הקורא מראה קליידוסקופי, רב תחומי, של כל סוגיה בהקשרים חברתיים ורעיוניים של התרבות היהודית ומאבקיה הפנימיים ובזיקתה לסביבה המוסלמית והנוצרית. התשתית היא כמובן הפילולוגיה, ועליה ניצב הבניין ההיסטורי, הספרותי והרעיוני. כל מאמר הוא בניין אב, ולא רק על העניין הנדון שיצא ללמד, אלא ממנו יתד ממנו פינה להיבטים רבים ומגוונים ביצירתו של רס"ג וביצירות מלומדים קראים בני דורו ובדורות הסמוכים אחריו.

אדגים את דבריי באמצעות סקירה קצרה של חמשת המאמרים הכלולים בשער הרביעי – |"שיטתו הפרשנית של רס"ג". במאמר הראשון ("המתח בין פירוש מילולי לחירות פרשנית: עיונים השוואתיים בשיטת רס"ג") ניתח בן־שמאי את כללי הפרשנות שהגדיר רס"ג עצמו ובחן את יחסי הגומלין ביניהם, ואחר כך דן בפירוט במונח "טַ'אהִר", המתורגם פעמים רבות כ"פשט". בן־שמאי הסביר מדוע אין תרגום זה נאות וממצה ובמהלך מדויק ומשוכלל הגיע אל המסקנה בדבר "הלגיטימיות שרס"ג מעניק להבנה רב־רובדית של כתבי הקודש" (עמ' 306–307).

במאמר השני ("שיקולים חוץ־טקסטואליים בתרגומי מקרא בערבית־יהודית מימי הביניים: רס"ג כמשל") בחן בן־שמאי את תרגומי רס"ג לתורה ולישעיהו בהשוואה עם פירושיו לספרים הללו והראה שלעתים נקט הגאון בפירושיו תרגום שונה משהעמיד בתרגומיו. בן־שמאי הראה כי השינויים האלה מכוונים, והם נבעו משיקולים דידקטיים, קהילתיים ואידאולוגיים.

במאמר השלישי ("ריבוי משמעויות של הכתובים בשיטתו הפרשנית של רס"ג") הראה בן־שמאי כיצד אימץ רס"ג תפיסות שרווחו בקרב מלומדים מוסלמים וכיצד ובמה חלק על הקראים בסוגיה הזאת. אגב הילוכו הצהיר בן־שמאי על דעה שאחז בה בעבר ופירט כיצד ומדוע שינה אותה ככל שהתמיד בחקר כתבי הגאון, והרי זו עדות יקרה ליושרו האינטלקטואלי.

המאמר הרביעי ("הספרות המדרשית־הרבנית בפירושי רס"ג – המשך וחידוש") הוא דוגמה מעולה לדרכו של בן־שמאי, הנזהר מקביעות גורפות ומהצגת תמונה חד־ממדית וסטטית. בן־שמאי הראה כי תפיסתו של רס"ג הייתה מורכבת וכמוה גם דרכו. הגאון נסמך הרבה על חומר מדרשי ובה בעת עיצב אותו מחדש מבחינה לשונית (בערבית יהודית במקום בעברית או בארמית) ומבחינה תוכנית כאחת. מחויבותו של רס"ג למסורת אבותיו לא הביאה אותו להתבטל מפניה ובפניה, אלא לקרוא אותה קריאה ביקורתית וללוש אותה מחדש בהתאם לתפיסותיו הרעיוניות והחינוכיות.

ולבסוף, במאמר החמישי ("מדרש פרוגנוסטי בכתבי רס"ג: פתיחת פירושו לשירת דויד [שמ"ב כב] כדוגמה מייצגת") הוכיח בן־שמאי "שרס"ג משתמש בחומרים מדרשיים שיש בהם רמזים הניתנים להתפרש כפרוגנוסטיים כדי לצקת אותם מחדש בתבנית לכידה שפרצופה הפרוגנוסטי מגובש היטב" (עמ' 376), היינו "שהצופן לתחזית מוסמכת ואמיתית ליציאה מן השעבוד נמצא אך ורק במקרא, וליתר דיוק בקריאה והבנה נכונה של פרקים מסוימים בו" (עמ' 388). הקורא התמים של פירוש רס"ג יכול היה לסבור שהמבט מופנה לעבר, אך באמת הוא נועד להעניק פשר להוויות ימיו במאה העשירית בבבל.

שני מנהיגים

במאמר שכתב כבר לפני יותר מעשרים שנה הכתיר בן־שמאי את מפעלו הספרותי של רס"ג "מפעלו של מנהיג". ובאמת, למדנותו העצומה של רס"ג פעלה כל העת בשירות תודעת המנהיגות שלו. בן־שמאי הרים במחקריו תרומה שקשה להפריז בחשיבותה להבנת דרכי החשיבה ודרכי הפעולה של הגאון. אסופת המחקרים שלפנינו כוללת הרבה ממחקריו אך לא את כולם, ודי בה כדי לראות את רס"ג וחיבוריו באור בהיר יותר ומתוך מבט מורכב וחודר יותר. כל אלה הם הישגים רבי חשיבות, אך אינם חזות הכול.

"מפעלו של מנהיג" הוא תיאור ראוי גם למה שעשה ועושה בן־שמאי מזה כיובל שנים. מחקריו אינם רק מלאכה מקצועית של מלומד גדול. בן־שמאי הלך בעקבות הגיבור של רבים ממחקריו ואף הוא פעל ופועל מתוך תודעת מנהיגות. בדרכו המתונה והמכבדת העמיד חבורה של תלמידים (וכיום אפשר לומר שבזכותם גם תלמידי תלמידים) החוקרת את המפעל הספרותי של רס"ג ושל עמיתיו־יריביו הקראים באמצעות "ארגז כלים" משוכלל שבו פילולוגיה, היסטוריה, ספרות והגות באות פתוכות ומזינות זו את זו, והכול מתוך הכרת הסביבה היהודית, המוסלמית, הנוצרית והמינית שבתוכה פעל, עמה התמודד ולה הגיב.

בהקדמתו (עמ' 7–8) ציין בן־שמאי שהוא שוקד על הכנת מהדורה לפירוש הגאון למחצית הראשונה של ספר שמות, והדים לכך יש ברבים מן המאמרים שקובצו באסופה הנדונה כאן. מדובר במפעל נכבד שיש לקוות כי לא ירחק היום ויראה אור אף הוא. עוד אני מקווה שרחוק היום שבו אפשר וצריך יהיה לסכם את מפעליו של בן־שמאי ולאפיין את טיב החותם שהטביע בקהילה האקדמית בארץ ובעולם ובחיי התרבות בישראל.

לפי שעה אסתפק באמירה כי הספר הנוכחי הוא כלי חיוני ורב ערך להכרת מפעליו הפרשניים וההגותיים של רס"ג ולעמידה על המשמעויות הגלויות והסמויות של המפעלים הללו. חוקרים מקצועיים יפיקו תועלת מרובה מן האסופה הזאת. אולם גם הקורא המשכיל, שאינו מומחה לרס"ג או להגות היהודית בסביבת התרבות המוסלמית בימי הביניים, יוכל להפיק הנאה רבה ותובנות מַפְרוֹת מן הניתוחים המלומדים, מן הדוגמאות מאירות העיניים ומן המבנה המוקפד והלשון הבהירה של בן־שמאי. לפנינו אפוא אסופה מייצגת ממפעלו המרהיב של מנהיג בן דורנו (בן־שמאי) על מפעלו היחיד במינו של מנהיג מלפני יותר מאלף שנים (רס"ג).

פרופ' נחם אילן עומד בראש התכנית לתואר שני במדעי היהדות בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו‎

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ד' סיון תשע"ה, 22.5.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 במאי 2015, ב-גיליון שבועות תשע"ה - 928, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: