וורושילסקי היה משורר יהודי שאחר התפכחותו פעל במחתרת לחיסול העריצות הקומוניסטית בפולין. תרגום ראשון לעברית למשורר ששימוברסקה כה העריצה

ויקטור וורושילסקי (1927־1996), משורר, סופר מתרגם ומבקר קולנוע נודע, בן למשפחה יהודית מתבוללת מגרודנו, מת בוורשה אחר מחלה ממושכת. אחר המרד ההונגרי ב־1956 החל וורושילסקי לפעול במחתרת נגד המשטר הקומוניסטי והצטרף לתנועת סולידריות, ועם כינון הממשל הצבאי בפולין ב־13 בדצמבר 1981 נכלא בכלא ביאלולקה בוורשה.

"סוף סוף משהו שמח" היה השיר האהוב על כלת פרס נובל לשירה, ויסלבה שימבורסקה. היא בחרה לפתוח בו את סדנת המשוררים שהנחתה באוניברסיטה היגילונית בקרקוב, ואמרה לסטודנטים שבעצמה הייתה רוצה לכתוב שיר כזה, "אבל וורושילסקי כבר עשה זאת לפניי". והוסיפה: "תמיד יש משהו שמכאיב לאדם, מרגיז אותו, פוגע בו – ובתוך ייסורי הנפש הוא שוכח לפעמים שהחיים יפים. וורושילסקי ידע לכתוב על זה אף על פי שכאשר כתב את השיר כבר התייסר במחלה קשה. הרי תוכו של האדם עשוי לא רק מייאוש".

מגיבוריו הטרגיים של הדור שנהה אחר הקומוניזם. ויקטור וורושילסקי
צילום: מתוך ארכיון משפחת וורושילסקי, באדיבות נטליה וורושילסקי

משהו שמח בכלא

וורושילסקי גדל כאמור במשפחה יהודית מתבוללת שנשארה בגרודנו בתקופת הכיבוש הנאצי, אימצה זהות בדויה ושרדה. אחרי המלחמה עברה המשפחה ללודז', שם התחיל ללמוד רפואה, אך לא סיים את לימודיו והעדיף לימודי תרבות פולנית. הספרות הייתה הנשק לכיבוש לבם של ההמונים ולשינוי תודעתם. כרבים מבני גילו באותן שנים היה וורושילסקי קומוניסט נלהב, הצטרף לשורות המפלגה וחבר לקבוצת היוצרים הצעירים "פרישצ'צי" שבה היו חברים בין השאר טדאוש בורובסקי (סיפוריו בקובץ "פרֵדה ממריה" תורגמו לעברית בידי עדה פגיס וראו אור בהוצאת "עם עובד"), טדאוש קונביצקי ("התסביך הפולני" שלו תורגם לעברית בידי יצחק קומם וראה אור בהוצאת "כתר") וויסלבה שימבורסקה.

ספרות מגויסת וסוציאל־ריאליזם עוד לא היו מילות גנאי. בסוף שנות הארבעים וראשית החמישים התגורר לחלופין בשצ'צ'ין ובוורשה ועדיין התמיד בכתיבה מגויסת אך ב־1955, כשכבר היה עורך ספרותי בעל ניסיון, החל לכתוב שירה אישית יותר, פנה גם לפרוזה וכתב סיפורי ילדים ונוער.

ביקור מתמשך בבודפשט ב־1956 הניב טור רשמים פרי עטו תחת השם "יומן הונגרי". באותה שנה היה וורושילסקי עד למרד ההונגרי ולדיכויו בידי הרוסים. הצנזורה הפולנית חסמה את פרסום הפרק על דיכוי המרד ההונגרי. וורושילסקי התפכח. רשמית עדיין לא משך את כרטיס החבר שלו אבל כבר החל לפעול במחתרת לחיסול העריצות הקומוניסטית בפולין. ב־1957 הודח ממשרת עורך כתב העת "נובה קולטורה" והואשם ברוויזיוניזם. המדיח היה השליט דאז ולדיסלב גומולקה, שעדיין לא העז לערער על מעמדו של וורושילסקי כחבר מפלגה. אבל החברות במפלגה לא האריכה ימים. ב־1966 חתם וורושילסקי על עצומה נגד הדחתו מהמפלגה של הפילוסוף לשק קולקובסקי. בתגובה הודח גם הוא. באותה שנה החזירה ויסלבה שימבורסקה את כרטיס החבר שלה.

מאבקיו למען זכויות אדם במסגרת תנועת ההתנגדות "סולידריות" ופעילותו הנמרצת לקידום זכויות עובדים וזכות העובדים להתאגדות נעשו רדיקליים יותר ויותר. ב־1981 נעצר בכלא ידוע לשמצה, שהיה, בין השאר, השראה לכמה שורות בשיר "סוף סוף משהו שמח".

האינטלקטואל היהודי התלוש

ויקטור וורושילסקי שייך לאותה שורה מצטיינת של אנשי רוח פולנים־טוטליים שחמש הגדרות עיסוק היו קטנות ממידתם ומפועלם. הוא היה משורר, פרוזאיקון, סופר לילדים ולנוער, מתרגם ספרות, חוקר תרבות, מבקר קולנוע, עורך. בדור שלו היו רבים כמותו, שאל שלל תואריהם אפשר היה להוסיף גם "צייר" ו"מאייר".

וורושילסקי הוא מגיבוריו הטרגיים של הדור שנהה אחר הקומוניזם בכל מאודו, התאכזב ונואש ממנו אך שילם מחיר יקר על אותו פרק בחייו. אין זה מן הנמנע שפרק זה בביוגרפיה שלו שיבש משהו בתהילה שהיה ראוי לה.

וורושילסקי היה נציג מהימן של האינטלקטואל היהודי התלוש, המתכחש לשורשיו היהודיים או לפחות מעדיף שלא יזכירו לו אותם. במשך שנים ניהל וורושילסקי סלון ספרותי בביתו, אם אפשר לומר כך, ובו נפגשו מיטב האינטלקטואלים הפולנים עם עמיתים מהעולם, עיתונאים פולנים בולטים וכתבי חוץ ידועים. כולם ידעו שוויקטור יהודי, אך רק ויקטור היה בטוח שהוא פולני. "אף פעם לא הבנתי איזו בעיה יש לו עם יהדותו. אבל אנחנו, אורחיו, ידענו שאין מזכירים זאת בפניו", העירה ידידה ותיקה מן הסלון.

ויקטור וורושילסקי כתב גם מסות, ביוגרפיות וקובצי פובליציסטיקה. מתוכם זכור יותר מכול "יומן הונגרי" שבו תיאר כיצד התנער מן השבי המחשבתי שסגר עליו וקם נגדו.

השיר "סוף סוף משהו שמח" הוא התרגום הראשון לעברית של יצירה מפרי עטו של וורושילסקי. תודה לבתו נטליה וורושילסקי, דיפלומטית ומתרגמת ספרות, שהעניקה לי את הזכות לתרגם את השיר.

סוף סוף משהו שמח / ויקטור וורושילסקי

תרגום מפולנית: מירי פז

אוּלַי תִּכְתֹּב זָקֵן מַשֶּׁהוּ שָׂמַח
אֲנִי הֲרֵי מַכִּיר אוֹתְךָ
אַתָּה מְסֻגָּל לִצְחֹק וְלִשְׂמֹחַ
לָמָּה כָּל הַשִּׁירִים
שְׁחֹרִים וּפַרְצוּפָם אוֹמֵר
כִּי דַּי עִם הַבְּדִיחוֹת הָאֵלֶּה
אוּלַי תִּכְתֹּב
אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְעַצְמִי בַּתּוֹכֵחָה
הֲרֵי אַתָּה
יָכוֹל
לִשְׂמֹחַ בִּפְתִית שֶׁלֶג רִאשׁוֹן עַל לֶחִי
בְּכֶלֶב זָקֵן הַפּוֹעֵר פֶּה בְּטִפְּשׁוּת
לִשְׂמֹחַ עַל שֶׁאַתָּה חַי
עַל שֶׁהַכְּאֵב שָׁכַךְ
עַל כָּל מִינֵי הֲבָלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים
אַתָּה זוֹכֵר
רִגְעֵי אֹשֶׁר
בַּתָּא הֶחָדָשׁ בְּכֶלֶא בִּיאָלוֹלְקָה*
עֵת מִבַּעַד לְפֶתַח הַחַלּוֹן הָאָטוּם
נִשְׁפְּכוּ גַּל שֶׁל תְּכֵלֶת וְקֶרֶן אוֹר
עִם קַשְׂקַשׂ שֶׁל זָהָב רָכוּב עַל גַּבָּהּ

אוֹתָם רְגָעִים בָּעִיר
עַל גְּדוֹת הַנָּהָר הַזּוֹרֵם
בְּאֶמְצַע מִלְחָמָה שֶׁלֹּא הֻכְרְזָה
בְּשַׁלְוָה אִירוֹנִית וְסוֹבְלָנִית
תַּחַת מִפְרָשָׂהּ שֶׁל רוּחַ שַׁחֲרִית

שִׂמְחָה
נוֹגַעַת
בְּתָוִים
נִגְמַעַת בְּגָרוֹן נִחָר
עַל שֶׁשּׁוּב כָּתַבְתָּ כַּמָּה מִלִּים
מְרִירוֹת אָמְנָם אַךְ מַה זֶה חָשׁוּב

 הֲרֵי גַּם אֶת זֹאת אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ
שֶׁאֲפִלּו בַּהֵעָלְמוּת יֵשׁ מְתִיקוּת
יֵשׁ מַשְׁמָעוּת בַּהִתְפּוֹגְגוּת
וְנֶחָמָה בַּיְּדִיעָה כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ סוֹף

 נוּ זְקֹף תָּ'רֹאשׁ זָקֵן
תַּרְשֶׁה לִי לְחַיֵּךְ
תִּזְכֹּר אֵיזֶה חוּשׁ הוּמוֹר
הָיָה לְךָ

טוֹב (אֲנִי מַבְטִיחַ)
אֶשְׁתַּדֵּל
אוּלַי מָחָר
אוּלַי עוֹד הַיּוֹם
אַצְלִיחַ בֶּטַח אַצְלִיחַ

*

מירי פז תרגמה לאחרונה מפולנית את הביוגרפיה של ויסלבה שימבורסקה "שכיות זכרון" (הוצאת כרמל), ובימים אלו מתרגמת את "שיר שחור" – מבחר משיריה המוקדמים של שימבורסקה

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"ב  אייר תשע"ה, 1.5.2015