בני בניו של היטלר | אליהו בירנבוים

לאחרונה מתרבים המקרים של צאצאי הנאצים ועוזריהם המבקשים סליחה על מעשי אבותיהם בשואה ורוצים להתגייר. האם ניתן לקבל אותם לחיק היהדות?

לפני כשלוש שנים ביליתי את השבת בקראקוב אשר בפולין. בעבר הייתה העיר מרכז יהודי גדול וחשוב אך כיום כמעט אין בה יהודים בעלי מראה ולבוש יהודי מסורתי. במשך השבת התפללנו וסעדנו עם הרב צבי גלוק, רבה של גליציה בפולין, בעל מראה חסידי טיפוסי, לבוש בקפוטה וחבוש שטריימל. במוצאי השבת יצאנו יחד עם כמה מצעירי הקהילה לצעידה ברחובות העיר. באופן פתאומי, צעיר פולני שהיה מעט שתוי התנפל על הרב גלוק ונפל על צווארו. כמובן, חשבנו שכוונת הצעיר הייתה לפגוע ברב הישיש, אך להפתעתנו הצעיר החל לבכות בקול וצעק: "תסלחו לנו על מה שעשינו בשואה!".

סיפור זה מתאר תופעה קיימת. צאצאים של הפולנים והגרמנים, רוצחי היהודים בשואה, מבקשים להתקרב לעם היהודי. חלקם אפילו מבקשים ממש להתגייר. קשה אולי ממבט ראשון להעלות על הדעת שבנים או נכדים של רוצחי העם היהודי יגידו "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי", אבל זו מציאות שחוזרת על עצמה בשנים האחרונות. יודעי דבר יודעים אפילו לספר שברחובות ירושלים מתגורר יהודי אורתודוקסי שהתגייר והוא צאצא ישיר של אדולף היטלר…

"איני רואה שום פקפוק בקבלת הגרמנים לגרי צדק". הרב שמואל הלוי ואזנר  צילום: יעקב נחומי, 
פלאש 90

"איני רואה שום פקפוק בקבלת הגרמנים לגרי צדק". הרב שמואל הלוי ואזנר
צילום: יעקב נחומי, 
פלאש 90

מצטרפים ל"קהילת הקרבנות"

תופעה זו אומרת כמובן דרשני, שכן אין אנטגוניזם גדול יותר מזה הקיים בין ההשקפה והתכונות הנאציות של פגיעה בחיי אדם, רצח ואלימות לבין הגישה והדרך היהודית של חסד ורחמנות. חלק ממבקשי הגיור הם בני משפחה של נאצים ואחרים הם צאצאים של גרמנים אשר גם אם לא היו חלק מהצבא הנאצי ולא היו מעורבים באופן פעיל במלחמה, היו בעלי גישה אנטישמית ושמרו על הנרטיב הגרמני, שלפיו אף אחד לא ידע מה קרה במחנות וכדומה.

לפני כשנתיים פגשתי במינכן אשר בגרמניה אדם שאביו היה קצין באס־אס. הבן לא ידע יותר מדי על מעשי אביו, שכן חלק מהמוסכמות המשפחתיות בזמן המלחמה היו שלא שואלים את האבא מה הוא עושה בצבא ולא מדברים על המלחמה. הייתה מעין חומה של שתיקה. אותו בן יצר איתי קשר בדוא"ל וכאשר נודע לו שאני מגיע לכנס רבנים בעיר הוא ביקש להיפגש איתי באופן אישי, במקום שקט ודיסקרטי. קבענו להיפגש בבית קפה בעיר.

בשולחן קטן חיכה לי אדם בשנות החמישים בעל חזות גרמנית. אותי לא היה לו קשה לזהות בשל המראה היהודי והכיפה שלראשי. הוא הושיט לי יד לשלום ואף אמר לי בעברית "שלום". ראיתי בעיניו הבעה שיש בה גם מן הבושה וגם מן הפחד. הוא פתח את השיחה ואמר לי: "אבי היה אבא ביולוגי, אבל הוא לא היה אבא אידיאולוגי. אני מתבייש במה שאבי עשה ומעשיו לא נותנים לי מנוחה גם לאחר מותו. אינני חושב שאוכל להרגיש הקלה ותחושת מרגוע עד אשר אתגייר ואהפוך ליהודי בכל רמ"ח איבריי, ובכך אתקן את העוול שעשה אבי. האם אתה יכול לעזור לי?". אני מודה שלמרות פגישות רבות שהיו לי בעולם עם אנשים מעניינים ומוזרים ולמרות עיסוקי כדיין בבית הדין לגיור, שאלה זו גרמה לי לתדהמה רבה.

האדם שמולי היה ער להפתעתי והמשיך לטעון בפני: "מה לדעתך משפיע יותר? הגנים הגרמניים והנאציים הזורמים בדמי, בהיותי בן לאבי, או הרוח והנשמה היהודית הטבועה בי כאדם המבקש להתגייר?"

יש רשימה רחבה של מניעים לכך שאנשים באים להתגייר, החל מהאמונה בבורא עולם והרצון לקיים את מצוותיו ועד הצורך להיקבר בקבר ישראל ליד בן הזוג היהודי. אחרים באים להתגייר בגלל שהם מגלים את כוחו וחכמתו של העם היהודי או בגלל שמצאו במשפחתם שורשים יהודיים. אבל במקרה זה מדובר על אנשים שמבקשים לאמץ את הדת היהודית, לא רק כתהליך אינדיבידואלי אלא כצורך בתיקון למה שעשו אבותיהם וכרצון לעשות מעשה של תשובה וכפרה.

לדעתו של פרופ' דן בר און (פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון), "המניע של המתגיירים הוא להצטרף ל'קהילת הקרבנות'. אם אתה הופך לחלק מקהילת הקרבנות, אתה נפטר מהעול של היותך חלק מקהילת מבצעי הפשעים". כלומר, הרצון להתגייר הוא רצון לצאת מטומאת המחנה הנאצי ולהצטרף לקדושת ישראל. או במילים אחרות, לברוח מהעבר ולהצטרף לעתיד טוב יותר.

האם גיור מסוג זה אפשרי? האם מעבר לשאלה הרגשית והחברתית, יש מקום לכך בהלכה היהודית? אמנם הגמרא אומרת ש"מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (בבלי גיטין נז, ב), אבל כיצד זה אפשרי?

כניסה חופשית

הרב משה הלוי שטיינברג (רבהּ של פרמישלני בגליציה ורב ואב"ד בקרית ים) נשאל שאלה קשה המלמדת על קיומה של התופעה המדוברת:

בעניין נכרי לשעבר חבר פעיל במפלגה הנאצית הידועה לשמצה ויש להניח שבעצמו השתתף במעשים נפשעים וכעת חזר בתשובה ורוצה להתגייר אם מקבלים אותו.

תשובה: אם לדון מבחינה אנושית בכלל ומבחינת הכבוד והרגש הלאומי בפרט, פשוט וברור שאין המצפון מרשה להזדקק לו ולענות לבקשתו בחיוב. ברנש כזה, אשר ידיו דם יהודי מלאות, אין מקומו במחנה ישראל, כי אם טמא טמא יקרא לו ומקומו הרחק מבית ישראל ואך קשה הדבר להכריז עליו: אחינו אתה.

אבל מבחינת ההלכה היבשה אינני רואה כל מניעה מלקבלו. הנהאין הקב"ה פוסל לבריה אלא לכל הוא מקבל, השערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנסייכנס. ועיין בשו"ת בשמים ראש המיוחס לרא"ש, שכתב בסי' קעז שמכל האומות מקבלים גרים ואפילו מזרע עמלק. ועיין בש"ס גיטין כז ובסנהדרין צו, שמנירון הרשע יצא התנא רבי מאיר, ונבוזראדן רב טבחים, אחרי שהרג ושפך דם רבבות יהודים החפים מכל פשע, עשה תשובה והתגייר, וחז"ל לא נרתעו לומרנבוזראדן גר צדק היה.

לכן, אם בית הדין משוכנע שהוא התחרט בחרטה גמורה, חזר בתשובה שלמה, מתאמץ בכנות להיכנס תחת כנפי השכינה ולא מסתתרת איזו כוונה של הנאה אישית או קבלת שררהאין מצד ההלכה כל איסור לקבלו לחיק היהדות (חוקת הגר, עמ' קג־קד).

הרב שטיינברג עורך הבחנה מעניינת בדבריו ביו הרגש ההומני והלאומי לדרכה של ההלכה ולכן הוא מטיל את האחריות להחלטה גורלית זו על כתפי הרבנים והדיינים. אין ספק שדרושים כוחות נפש ואומץ רב הן עבור אותו נאצי שמבקש להתגייר והן מצד הרב או בית הדין המסכים לקבלו.

גם הרב שמואל הלוי ואזנר, אשר נלקח לפני כשבועיים לשמי מרומים, דן בספרו "שבט הלוי" בשאלה של גיורם של גרמנים וכותב:

ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א דהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזמן הזה כן קשה, דהא לענין גר עמוני כבר עלה סנחריב ובלבל כל העולםואם־כן לענין גר עמלקיבאופן שאיני רואה שום פקפוק בקבלת הגרמנים לגרי צדק אם באים באמת וצדק לחסות תחת כנפי השכינה (שו"ת שבט הלוי חלק ה' יורה־דעה, סי' קמט).

נדמה שפרק מעניין בשאלה זו ניתן ללמוד דווקא מבת פרעה. בת פרעה הייתה בת של רודן אך בעצמה אשת חסד. אביה ביקש לשעבד את בני ישראל ולהטביע את הילדים ביאור והיא הצילה את משה והפכה לגורם מרכזי בחירותם של בני ישראל וביציאת מצרים. פרעה היה רשע אבל בתו זכתה לעשות חסד ולהיכנס לעולם הבא ואף הקב"ה קרא שמה בתיה. ללמדנו שאין בכוחו של רודן ובכוחה של אלימות להחריב את האדם, את ההומניות ואת העולם. גם בת פרעה אשר גדלה בבית פרעה, בבית של חושך, שינתה את חייה והפכה לחסידת אומות העולם.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ח ניסן תשע"ה, 17.4.2015

פורסמה ב-17 באפריל 2015, ב-גיליון תזריע מצורע תשע"ה - 923, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 8 תגובות.

  1. מרתק ומעניין, תודה רבה על המאמר!

    התקדים מעורר הפליאה של נבוזראדן גרם לי האמת לדעת מה יאמר על כך הרב שטיינברג עוד מלפני שהגעתי לדבריו במהלך הקריאה

    למרות שאפשר לפלפל בזה טובא ולשאול האם אין הבדל בין נבוזראדן וכן נירון קיסר שנאמר עליו בגמרא שהתגייר [ולא הכוונה לקיסר נירון שהיה הקיסר באותה העת שהוא שלח יד בנפשו כידוע אלא באחד הגנרלים הרומאים ששמו גם היה נירון ואכמ"ל] ששניהם נלחמו ביהודים באופן הפוליטי ושניהם נלחמו מטעם אימפריות שהיהודים תחתיהם מרדו בהם ולכן לא מדובר בדווקא בשונאי ישראל מובהקים מה שאין כן שמדובר בנאצים שמטרתם המוצהרת הייתה "לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד"?

    האם הבדל זה בין שונא ישראל בדמו לבין מי שנאבק עם עם ישראל מסיבות פוליטיות לא מבדיל גם את יחס אליהם כשמבקשים להתגייר?

    וצ"ע

  2. כתבה מרתקת וחשובה. תודה. יש לקוות שהעולם אכן צועד קדימה ומאפשר לדרים עליו שחרור מכבלי הרוע. ובנימה אישית – לפני כשלש שנים פגשתי את Juna. גרמני מהעיר לורך, אשר בא ארצה בכדי לכפר על מעשה אבותיו. סבו היה נאצי. ג'ונה, שחרחר, ובעל פנים די "יהודיות" השתכן קרוב לשנה באכסניית כנסיית סנט פאולוס הגרמנית הסמוכה לשער שכם. נפגשנו באקראי באוטובוס בדרך לחיפה ולאחר מכן עוד פעמים רבות במהלך אותה שנה. שוחחנו על המון נושאים, כאשר ג'ונה חוזר ומתנצל על מעשי סבו ומביע בושה וסלידה מהם. ואילו אני מצאתי את עצמי מתרגם לפניו לאנגלית את "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו".

  3. להיטלר לא היה ילדים

  4. nbgo, בצרפת יש מישהו שטוען שהוא נכדו של היטלר ימ"ש ושהוא עשה בדיקת די אן אי בכדי לאשר זאת

    אותו אחד טוען שאביו נולד להיטלר כתוצאה מפגישה של הנ"ל עם אמו בזמן שהיטלר היה לוחם בצבא הגרמני בחזית בצרפת בזמן מלחמה"ע הראשונה -אמת או בדיה זה כבר שאלה אבל אביא לך לינק שתראה את הסיפור של אותו אחד:

    http://news.walla.co.il/item/2523549

  5. על לא דבר ,שמח שנהנת לקרוא

    שבת שלום ומבורך

  6. "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם;
    על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים,
    ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהריים לקללך; ולא אבה ה' א-לוהיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ה' א-לוהיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' א-לוהיך.
    לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם."

  7. במאמר של יוסף שרביט על הגיור במשנתו של מניטו, הוא כותב שמניטו נקט שיש עניין לגייר צאצאי נאצים ושכך צריך להיות התיקון שלהם, והוא אף ביצע זאת הלכה למעשה בגיירו צאצאים של כמה נאצים בכירים מאוד

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: