מחברים חיבורים חדשים | אליעזר דניאל יסלזון

כניסתם של שומרי תורה ומצוות רבים אל העולם המדעי הביאה לפיתוח אתגרים חדשים בממשק שבין תורה ומדע. מאיום על האמונה הפך המדע לכלי עזר לפתרון אתגרים תורניים

כתלמיד צעיר במערכת החינוך הממלכתית דתית, שהחל את לימודיו בשנת קום המדינה, נחשפתי במהרה לדיונים על הממשק שבין דת ומדע. הנושא לא נכלל בתוכנית הלימודים הרגילה שלנו כנושא עצמאי, ובכל זאת רבים מהמורים והמחנכים התפנו לעסוק בו.

ובמה עסקנו כשדיברנו על הנושא? בעיקר עסקנו בקונפליקטים בין המדע ונגזרותיו לבין האמונה הדתית בכלל והאמונה היהודית בפרט. עסקנו בין השאר בבעיית קדמות העולם על פי המדע לעומת העולם הנברא והמחודש על פי הדת; עסקנו בקונפליקט שבין החוקיות שבטבע לבין הפריצות והסטיות מחוקיות זו הבאות לידי ביטוי בנס ובהתגלות לנביאים; עסקנו בבעיית הבחירה החופשית לעומת הסיבתיות והדטרמיניזם המדעיים; עסקנו בבעיית גיל העולם על פי המאובנים שנמצאו לעומת גילו היהודי; עסקנו באבולוציה העומדת בסתירה לתיאורי הבריאה שבתורה ועסקנו במידה מסוימת בהתמודדות עם ביקורת המקרא ונגזרותיה.

וכך, בהעדר תוכנית לימודים סדורה, נחשפנו לנושא על פי הנטיות האישיות של אנשי החינוך שטרחו לעסוק בנושא, במידה מרובה או במידה פחותה.

להעמיק את הידע התורני על ידי השימוש בידע המדעי. מדענים באונ' בר אילן צילום אילוסטרציה: יוסי זליגר. למצולמים אין קשר לכתבה

להעמיק את הידע התורני על ידי השימוש בידע המדעי. מדענים באונ' בר אילן
צילום אילוסטרציה: יוסי זליגר. למצולמים אין קשר לכתבה

חידוש אמריקני

במקביל לעיסוק המזדמן בנושא על ידי המחנכים בארץ, הצליחה יהדות ארה"ב להכשיר לקראת סוף המחצית הראשונה של המאה העשרים מספרים הולכים וגדלים של מדענים יהודים שומרי מצוות, שהשתלבו אט אט במוסדות האקדמיה, הרפואה והתעשייה בארה"ב. התופעה הייתה ייחודית לארה"ב, מאחר שבארץ, כמו באירופה, לא ניתן היה להכשיר קבוצת מדענים שכזו בתקופה הנדונה.

מדענים אלה בארה"ב נחשפו לממשקים הקיימים בין עיסוקם המקצועי היומיומי לבין אמונתם הדתית. בנוסף חשו רבים מהמדענים את גודלה של השעה, בעיקר לאחר שואת אירופה, ולנוכח היוזמות הקשורות למעשה הציוני ולהקמת המדינה היהודית. התפתחויות אלה הביאו שני מדענים ממזרח ארה"ב לפרסם "קול קורא" הממליץ להקים את "אגודת אנשי מדע שומרי תורה", או כפי שנודעה בארה"ב 'Association of Orthodox Jewish Scientists' AOJS ־.

ב"קול הקורא" שלהם, שפורסם בשלהי שנת 1947, פירטו היזמים הפרופסורים אליעזר אלמר אופנבכר וג'והן רוזנבלום את ארבע המטרות שייעדו לארגון החדש ההולך ומוקם.

  1. ליבון בעיות הקשורות לתורה ולמדע, ובירור בעיות הלכתיות הקשורות לכך.
  2. סיוע למדענים המתקשים בשמירת שבת במקומות עבודתם באוניברסיטאות ובתעשייה.
  3. סיוע לסטודנטים הדתיים ושכנועם לעסוק בלימודי המדעים.
  4. סיוע לפיתוח חיי המדע בארץ ישראל.

נראה שהצורך בכך היה אמיתי, שכן ההיענות לקול הקורא הייתה גדולה ביותר, והאגודה החלה לפעול בהצלחה גדולה בארה“ב. במסגרת דברינו נתעלם מהמטרות הפרקטיות שעמדו בפני האגודה, ונבחן רק את התפתחותה של המטרה הראשונה – ליבון הבעיות הקשורות לתורה, להלכה ולמדע.

בכנסים שקיימה האגודה נדונו בעיות אלה תוך הדגשת הפן היהודי של הממשק הדתי והמדעי. ניתן בהחלט לראות בתחילת פעילותה של האגודה את תחילתו של המעבר מעיסוק בנושאי דת ומדע שהיה מעין סניף לעיסוק בנושא בעולם הדתי הנוצרי לעיסוק בנושאי תורה ומדע המיוחדים לעולם היהודי הדתי.

עלייתם לארץ של חלק מהבולטים מקרב אנשי מדע שומרי תורה, שהגיעו לכאן בסוף שנות ה־60, אפשרה את הקמתו בארץ של ארגון שיהיה מקביל ל־AOJS. אגודת אנשי מדע שומרי תורה (־ אאמש“ת) החלה לפעול בארץ בשיטות שהיו מוכרות לחברי הארגון מפעילותם בארה“ב. בנוסף לארגון מפגשים וימי עיון, השפיעו חברי הארגון על הקמת שתי מסגרות הקשורות לנושא.

באמצע שנות השישים הוקם המכון הטכנולוגי לפתרון בעיות הלכה. המכון הוקם על ידי נציגי אאמש“ת יחד עם מכון הארי פישל בראשותו של הרב שאר ישוב כהן. בסוף שנות השישים הוקם על ידי פרופ‘ זאב לב בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, הידוע היום בשמו החדש המרכז האקדמי לב.

הכנסים של אאמש“ת התקיימו בצורה לא רציפה, עד שהומרו בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת לאירוע שנתי תחת הכותר הכנס לתורה ומדע, המתקיים בצורה קבועה לחלופין באוניברסיטת בר אילן ברמת גן ובמרכז האקדמי לב בירושלים. השבוע יתקיים הכנס השנתי באופן חריג במכללת חמדת הדרום.

נושאי הדיון

בחינה סינופטית של נושאי ההרצאות והדיונים בכנסי תורה ומדע לדורותיהם יכולה להצביע על התכנים המעסיקים את המדען שומר המצוות בדורנו. בחינה שכזו תוכל גם ללמד על המגמות המודגשות והמשתנות בתחום מעת לעת.

באופן כללי נראה שניתן לחלק את נושאי הדיון לחמש קבוצות:

א. נושאים של השקפה – נושאי השקפה היוו הנושאים העיקריים בכנסים הראשונים של אאמש"ת בארה"ב וגם בכנסים הראשונים בארץ. העיסוק בנושאים אלה עבר מנושאים כלליים לנושאים ממוקדים יותר. כך מצינו שאת הדיונים על הידיעה של הבורא ועל הבחירה של האדם המירו דיונים על הבחירה החופשית והנוירולוגיה החדשה. את מקום הדיונים על העולם הקדמון והעולם הנברא והמחודש תפסו דיונים על משמעותה של הבינה המלאכותית, ועל יכולת החידוש והבריאה של המדען המודרני.

ואולם, ככל שחלפו השנים, העיסוק בנושאי השקפה הלך ופחת. מדוע? ראשית, נושאי ההשקפה היו הנושאים הראשונים שעלו לדיון. ברבות השנים מוצה הדיון בהם, והמדענים התקשו בהצגת תובנות חדשות בנושא. שנית, האדם והמדען בעולם הפוסט מודרני פתוחים יותר להכיל סתירות בין עולמות, כמו למשל הסתירות שבין התורה למדע. ושלישית, הרחבת תחומי העיסוק המצויים תחת הכותרת של תורה ומדע גורמת להסטה של המיקוד מנושאי ההשקפה שהיוו פעם נושאי ליבה לנושאים רבים אחרים וחדשים.

ב. הנושא ההלכתי־טכנולוגי – מאז שנות ה־70 החלו הנושאים הקשורים להלכה ולטכנולוגיה לתפוס במידה רבה את מרכז הבמה. הדיון בנושאים ההלכתיים־טכנולוגיים התפתח בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית עצמה. בתחילה אופיין הנושא בעיקר בפיתוח מערכות אוטומטיות שהקלו ביותר את שמירת השבת. כך נדונו ויושמו פיתוחים כמו מערכות לחימום מים בשבת, מעליות שבת, פיקודי גרמא לנהיגה בשבת ברכבי הביטחון ובקלנועיות לנכים, ועוד מגוון של מערכות בקרה אוטומטיות שאפשרו ביצוע מגוון של מלאכות שבת, בדרך כלל רק בתנאים מיוחדים ומוגבלים.

הפיתוח של מערכות אלה נעשה בעיקר על ידי שני מכונים ייעודיים שהוקמו לשם כך לפני כארבעים שנה. המכון הטכנולוגי לפתרון בעיות הלכה בירושלים שהוזכר לעיל, ומכון צומת באלון שבות, שהוקם על ידי המהנדס הרב ישראל רוזן, העומד בראשו מאז הקמתו. הפיתוחים של מכונים אלה מקלים בצורה משמעותית את שגרת שמירת השבת כמעט בכל מוסד ובכל ארגון. ביסוס שגרה חדשה זו הביא עמו גם את הפסקת הדיונים בנושאים של שמירת שבת, וטיפח את העיסוק בנושאים הלכתיים־טכנולוגיים אחרים.

כך מצינו שמהפכת האינטרנט והתקשורת פתחה פרק חדש ומרתק הקשור לנושאים אלה. לא רק ניצול הטכנולוגיה לשם שמירת השבת עמד במרכז הדיונים, אלא גם דיונים על המעמד ההלכתי של המידע המועבר באינטרנט. האם הקניין האינטרנטי תופס, האם קיימת בעלות על אתרי האינטרנט, האם ומתי מותר להשתמש במידע שבאתר ללא קבלת אישור, האם מידע המועבר באינטרנט נכלל באיסורי הרכילות והלשון הרע, ועוד. בצד אלה התפתחו דיונים הלכתיים־טכנולוגיים הקשורים לשיפור הבקרה על ייצור המזון והבטחת כשרותו.

ג. מדעי החיים והרפואה – נושאים אלה, שהתפתחו ביותר בשלושים השנים האחרונות, הביאו לעיסוק נרחב בהם בכל הכנסים לתורה ולמדע. גם כאן ניתן לאפיין התפתחות נושאית. בתחילה עסקו בעיקר במעברי החיים. עסקו בקביעת רגע המוות ובטכנולוגיות שונות להארכת חיים מחד גיסא, ומאידך עסקו בהפריות מבחנה ובפונדקאות ובטכנולוגיות ליצירת חיים חדשים.

גילויה של הגנטיקה ופיתוחה של ההנדסה הגנטית פתחו כר נרחב של דיונים חדשים ומאתגרים. ביניהם: השיבוט הגנטי לאור ההלכה, בחינה מחודשת של מיון המינים להבנה של הלכות שעטנז וכלאיים, הגדרה מחודשת של מיני דגן ושל הליכי החימוץ, הגנטיקה כמקור לזיהוי משפחתי ולאיתור קרובים ועוד.

ד. מדעי החברה והפסיכולוגיה – העיסוק בנושאים הקשורים לתורה ולמדעי החברה והפסיכולוגיה טופח רק בשנים האחרונות. נראה שנדרשו לכך שתי התפתחויות מקדימות. האחת, היה צורך לגדל מסה קריטית של מדענים שומרי תורה המתמחים בנושאים אלה. והשנייה, היה צורך לשכנע את אנשי מדעי הטבע שניהלו את הכנסים והתוו את תוכניותיהם שהתשתית המדעית של מדעי החברה איתנה דיה כדי לעמת גם את המקצועות הללו עם התורה ועם ההלכה.

כך החלו הדיונים על הטיפול הפסיכולוגי על פי ההלכה, על הבחירה החופשית של האדם לאור הבגרות הנפשית שלו, על השפעת התפילה על תהליכי הריפוי, על המדיטציה וההלכה, על תורות הניהול השונות ומשמעותן ההלכתית, על הצדדים ההלכתיים הקשורים לבורסה ולמסחר במניותיה, על הבעלות ההלכתית של מחזיקי המניות, על שמירת הסביבה כערך יהודי, על המגבלות החלות על זכותו של הציבור לדעת ועוד.

נראה שנושאי דיון אלה יתרחבו בשנים הקרובות, גם בגלל החידוש שבהם וגם בגלל התמסרותם של שומרי תורה רבים לתחומים מיוחדים אלה.

ה. שימוש בדרכי המחקר המדעיות להרחבת ההבנה התורנית – התחום שבו מורגשת בשנים האחרונות ההתפתחות הגדולה ביותר בנושאי תורה ומדע הוא השימוש הגדל בטכנולוגיות מדעיות כדי להעמיק ולהרחיב ידע הלכתי או תורני. הגידול העצום במספר המדענים שומרי תורה, הרוכשים ידע מעמיק ונרחב במקצועות החול והקודש כאחד, טיפח מגמה מבורכת זו.

מדובר כאן במיקוד חדש של נושאי תורה ומדע. העימות המובנה שבין תורה למדע פינה את מקומו לסינתזה אמיתית של תורה עם דרך ארץ, במשמעות של הבנת התורה באמצעות המדע. לא מדובר כאן בעוד אחד מפרקי חכמת ישראל שהתבססה באוניברסיטאות בגרמניה של אמצע המאה ה־19, למורת רוחם של מרבית חכמי התורה. חכמת ישראל ראתה בתנ"ך ובחיבור התורני לדורותיו נושאים לחקירה ספרותית והיסטורית מדעית צרופה, ללא כל מעורבות רגשית או מעורבות דתית מחייבת. ואילו אנו מצביעים על גישה אמונית חדשה, ועל כמיהה לרדת לעומקם של הנושאים התורניים באשר הם.

אור בריא רענן

כמו בהרבה מההתפתחויות והחידושים שאנו חווים בדורות האחרונים, מפליא ומקסים לראות שהראי"ה קוק צפה שנגיע לשילוב שכזה בין תורה ומדע, שיגרום ליצירת "צביון חדש רענן ובריא לחיים". וכך כתב:

ומה שמחברים את התורה והחכמה אינו כדי להשלים איזה חסרון בה, כי אם לחבר חיבורים והופעות חדשות. ויצירה זו של התחברות אור רוח הקודש, פנימיות התורה, עם החכמה של ההכרה האנושית במלוא הקומה של שניהם ובמלוא רוח הידידות המתאימה של שניהם, תחדש בעולם נשמות חדשות, תיתן צביון חדש, רענן ובריא לחיים. ומירכתי שאול תוציא אורים גדולים להאיר באור חדש, באור צדיקים לכל יושבי תבל (אורות הקודש א, עמוד סג).

מסתבר שלנושא זה אין כמעט גבולות, ולכן הוא עולה עוד ועוד לדיון בכנסי תורה ומדע. אין כמעט תחום הלכתי או תורני שלא ניתן לגלות בו ממדים חדשים על ידי בחינתו באמצעות השיטה המדעית, ובעיקר על בסיס הידע המדעי הרלוונטי.

כך מצינו בכינוסים של תורה ומדע דיונים על נושאים תורניים רבים המוארים באור מדעי מבאר ומחדש. נזכיר לדוגמה כמה מנושאים אלה: שיפור יכולת הפסיקה על ידי ביסוס הידע המדעי; הוראת התנ"ך וההלכה על בסיס הידע הארכיאולוגי וההיסטורי המתרחב; דיונים על גבולות הארץ וגבולות הר הבית על בסיס ההערכות הארכיאולוגיות והמדעיות; בחינת הקטעים הרפואיים והמדעיים שבתלמוד על פי כללי המדע המודרני; השוואת טקסטים ממוחשבת של חיבורים תורניים לאיתור גרסאות מקוריות וחלופיות; הגדרה מחודשת של מושגים כמו "רוב" ו"קרוב" המבוססת על התורות הסטטיסטיות והמתמטיות העכשוויות; הערכה פסיכולוגית חברתית של האומדנא ההלכתית ועוד ועוד.

תחת נושא נרחב זה כדאי לציין שלושה נושאים יותר ספציפיים העולים לדיון חדשים לבקרים.

  1. בחינה של מידות ושיעורי חז"ל. נושא זה גורר דיונים חוזרים, מאחר שכנראה המחלוקות המתמשכות המאפיינות אותו במאות השנים האחרונות מאתגרות ביותר גם את המדענים של היום.
  2. חקר הזמנים היהודי. הכוונה היא לכל שקשור בחישוב זמני היום, ולכל שקשור בקביעתו של החודש העברי, הלוח העברי ובלימוד עקרונותיהם. נושא זה, כמו גם קודמו, שב ועולה לדיון מאחר שבספרות התורנית נמצאים בו חילוקי דעות גדולים ורבים, העוברים מדור לדור.
  3. הניתוח הטקסטואלי הממוחשב. ההתפתחות הטכנולוגית הקשורה לזיהוי האופטי של הטקסט ולניתוחו ההשוואתי פתחה שער לדיונים רבים. כך החלו לדון בכנסי תורה ומדע בניתוח השוואתי של ספרי התנ"ך והמשנה, וכך מצינו בחינה אישית של גדולי ישראל, שמכלול יצירותיהם נבחנו בצורה מקיפה כדי להיטיב את הבנת שיטותיהם, ולהעריך את השינוי המצוי בפסיקותיהם.

סיכומם של דברים: אמונתו של שומר התורה כוללת את כל מעשיו ופרקי חייו. התמחותו התורנית והתמחותו המקצועית מייצגות יחדיו את עיקר עיסוקו האינטלקטואלי. זה הבסיס לעיסוק העכשווי בממשק שבין תורה למדע.

בעבר התמקד העיסוק בעיקר בניסיון ליישב סתירות בין תורה למדע. היום עיקר העיסוק מוסט למאמצים להעמיק את הידע התורני על ידי השימוש בכלים ובידע המדעי.

על פי התיאורים שהבאנו נראה ששני מאפיינים יעצבו את תחום התורה והמדע בשנים הקרובות. נראה שיורחב העיסוק במדעי החברה והפסיכולוגיה, ונראה גם שיתרחב העיסוק בנושאים תורניים על ידי השימוש המופלא במגוון הכלים והטכנולוגיות המדעיים ההולכים ומשתכללים.

אליעזר דניאל יסלזון הוא מוסמך הטכניון בהנדסת אלקטרוניקה, יור הנהלת המכון הגבוה לתורה באונ' בר אילן וחבר הנהלת המרכז האקדמי לב

 פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ט אדר תשע"ה, 20.3.2015

פורסמה ב-26 במרץ 2015, ב-גיליון ויקרא תשע"ה - 919 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: