מקדש העגלים | חיליק אברג'ל

על פסל מיכה ועגלי ירבעם, והקשר שלהם אל דן הקדומה

בלב פרשת כי תשא מתחולל חטא העגל, המתואר כך:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי.

וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן.

וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות לב, ב-ד).

על התיאור בפסוק מוסיף המדרש נופך דרמטי: "אמר רבי ירמיה: כשהביאו הנזמים, תלה אהרן עיניו לשמים ואמר: 'אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים', אתה יודע את כל המחשבות, שבעל כורחי אני עושה. השליך לאש ובאו החרטומים ועשו בחרטומיהם. ויש אומרים שמיכה היה שנתמכמך בבניין, מה שהציל משה מן הלבנים. נטל הלוח שכתב עליו משה 'עלה שור' כשהעלה ארונו של יוסף. השליכו לתוך הכור בין הנזמים, ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע" (מדרש תנחומא לב, יט).

מיהו אותו מיכה? איך קשור מיכה לחטא העגל? ואיך סיפורו קשור לדן הקדומה שאליה נצפין?

עיר בצורה וגדולה בעלת חומות אדירות. השער הכנעני בתל דן

עיר בצורה וגדולה בעלת חומות אדירות. השער הכנעני בתל דן

ליש לשעבר

מיכה, שניצל משעבוד מצרים והחזיק בידיו כוחות מיוחדים, חוזר אלנו בסיפור שבט דן העולה, בעקבות לחץ האמורי, מנחלתו, שפלת יהודה, לצפון הארץ: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה" (שופטים יח, א). שבט דן אוסף לחיקו את מיכה וכובש את העיר ליש: "וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה מִיכָה וְאֶת הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ וַיָּבֹאוּ עַל לַיִשׁ עַל עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ… וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה. וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל… וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת פֶּסֶל מִיכָה" (שם, כז-לא).

גם סיפור עגלי הזהב שהציב ירבעם בן נבט, המזכירים את חטא העגל, קשור לדן: "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן" (מלכים א יב, כח-ל).

דן מוזכרת לראשונה במלחמתו של אברהם במלכים: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית יד, יד), ומאז מוזכרת פעמים רבות: שבט דן כבש אותה כאמור, ירבעם מלך ישראל בנה בה מקדש והדד מלך ארם יורש את דן מידי בעשא מלך ישראל לאחר ששוחד על ידי אסא מלך יהודה (מלכים א טו, יט-כ). מפתיע לגלות שהמלך חזקיהו קורא לאנשי דן לחוג את הפסח בירושלים לאחר חורבנה של ממלכת ישראל (דברי הימים ב ל, ה).

דן הקדומה נשמרה בתל אל קאדי בצפון עמק החולה. היא נחפרה בשנות השישים והתשעים על ידי אברהם בירן. חשיבותה נודעה בשל מיקומה למרגלות מקור מים איתן.

מקדש חלופי

ליש (דן) הכנענית הייתה עיר בצורה וגדולה בעלת חומות אדירות. שמעה של דן התפרסם בעולם בשל שער מלבני בוץ המתוארך למאה ה-18 לפנה"ס והוא, ככל הידוע, השער העתיק השלם בעולם. מצידי השער מגדלים, ולמרגלותיו ריצוף ומדרגות. מסיבה לא ידועה נקבר השער ונסתם ומעליו נבנה בסיס לחומות מאוחרות יותר.

ממצא מרגש נוסף קשור לעיר הישראלית דן שחשיבותה עלתה בימי ירבעם (המאה העשירית לפנה"ס) כשהפכה לעיר מקדש. העיר בוצרה בחומות ובשער גדול, ובימיו של אחאב אף נבנו "חוצות", שטחי מסחר לעיר דן.

אך גולת הכותרת קשורה לאתר פולחני ובלבו מבנים ומזבח עולה. את שרידי פסלו של מיכה לא ניתן לאתר אך מקדשו של ירבעם נראה לתלפיות. כראוי למקדש המתחרה עם המקדש בירושלים, התוכנית דומה. בסמוך למזבח נמצאו כלי פולחן רבים ובהם קערת נחושת ומחתות. המזבח נבנה, כפי שהתורה מצווה, מאבני גוויל וניכרים בו חורים לניקוז דם הקרבנות. אלפי שרידי עצמות של בעלי חיים כשרים מעידים על הפולחן במקום. המתחם הפולחני הורחב בימי אחאב (המאה התשיעית לפנה"ס) וירבעם בן יואש (המאה השמינית לפנה"ס).

סקרנותם של הארכיאולוגים גברה כשבירן גילה בשנות התשעים בשער הישראלי כתובת חרותה בבזלת ובה נאמר (עלפי שחזור החוקרים): "אני הרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך בית דוד והרגתי את יהורם מלך ישראל”. הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל והיא העלתה לדיון את הפולמוס הגדול על אודות קיומו של דוד כמלך מציאותי מעבר למתואר במקורות.

נחתום בקשר המיוחד שמצא התלמוד בין מיכה ופסלו לבין ירבעם מלך ישראל:" …תנא הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי, נבט שניבט ולא ראה, מיכה שנתמכמך בבנין, ומה שמו, שבע בן בכרי שמו” (בבלי, סנהדרין קא, ב).

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ט"ו אדר תשע"ה, 6.3.2015

פורסם ב-7 במרץ 2015,ב-גיליון כי תשא תשע"ה - 917, פרשת דרכים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: