הירושות שלנו | חיותה דויטש

נכסים שמותירים הורים לצאצאיהם וצוואות הקובעות מי יירש מההם מתכון נצחי למריבות משפחתיות. לפעמים כל מה שדרוש הוא ירושה והכרה רוחנית

החיים מלמדים אותנו שוב ושוב שדבר בהם אינו פשוט. גם כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים משהו או מבינים, מגיע מאורע מטלטל, בדרך כלל מוות של אדם קרוב מאוד, ומספר לנו סיפור חדש לגמרי, עלינו ועל הקרובים לנו.

כך בדיוק קורה בסדרה "הירושה", סדרה דנית שהפרק האחרון של עונתה הראשונה שודר ממש לאחרונה. מאז שנות השישים חיה ורוניקה באחוזה מפוארת בדנמרק, ומנהלת בה חיים נטולי גבולות. ורוניקה גראונגרד היא אמנית מפורסמת. יצירותיה נמכרות בממון רב. את האחוזה ירשה מבעלה, אבי שניים מילדיה – פרדריק עורך הדין המיושב, ואמיל ההרפתקן, המסתבך בחובות. אביהם נטש אותם (מסיבות המתבררות בהמשך הסדרה) וחזר לאחוזה בערוב ימיו, חולה מאד, כדי לסיים בה את חייו במו ידיו. פרדריק, המאשים את אמו בנטישת אביו, לא מדבר איתה מאז.

בתה הבכורה של ורוניקה, גרוּ, נולדה לורוניקה מתומאס, בעלה הראשון, מוזיקאי אוונגרדי תימהוני שחי בפאתי האחוזה בקרון קטן. גרוּ הבכורה חיה בצל אמה, מנהלת את הגלריה שלה ומעולם לא נישאה. הסדרה מתחילה כאשר מתברר שוורוניקה חולה במחלה ממארת שעליה לא סיפרה לאיש. גם לילדיה לא גילתה שהיא נוטה למות. היא יוצרת קשר עם סיגנה, בתם של מאמן כדוריד ואשתו, בחורה פשוטה וחמודה העובדת בחנות פרחים, ומזמינה אותה לבוא לאחוזה. סיגנה, כך מתברר, היא בתה הלא־חוקית של ורוניקה, עצמה ובשרה, שנמסרה לאימוץ לאביה הביולוגי ולאשתו. דקות ספורות לפני מותה רושמת ורוניקה צוואה בכתב ידה על פתק, ובה היא מורישה את האחוזה לבת שלא גידלה מעולם.

מכאן בעצם מתחיל הסיפור. איך יגיבו הילדים החוקיים למות אמם, ומה יעשו כשישמעו על הירושה שנגזלה מהם? לכל אחד חלומותיו שלו על האחוזה, תפורים לפי מידותיו: גרו אשת האמנות מעוניינת להפוך את האחוזה למוזיאון המנציח את אמה ואת יצירותיה, פרידריק רוצה לגור באחוזת אביו, שבה גדל, אמיל שהסתבך בחובות רוצה את הכסף, ואילו סיגנה הנפעמת מגילוי הסוד על חייה ועל אמה האמיתית לא רוצה דבר מכל אלה, אלא להתוודע לאחיה "החדשים", להתיידד עמם ולהשביע את רצונם.

מאבקי הירושה, השקרים והתעלולים שיפנו אחיה כלפיה יטלטלו אותה ואת רצונותיה. "הירושה" נוגעת גם בפערי מעמדות בחברה וביכולת לצלוח אותם, אבל בעיקר עוסקת בקונפליקטים בין אדם לעצמו ובין אדם למשפחתו – יחסי הורים, יחסי אחים, נטישה והתמסרות, אמון ושקרים, מימוש עצמי, הגשמת חלומות ומחירם.

הן הסיטואציה הבסיסית של הסדרה והן השאלה המעמדית העולה ממנה מזכירות מאד את "סודות ושקרים", סרטו החשוב של מייק לי, שבו ישנה סיטואציה דומה אך מהופכת – הבת שנמסרה לאימוץ, מבוססת וממעמד גבוה, יוזמת פגישה עם אמה הביולוגית, אישה קשת יום, והמפגש ביניהם חושף את סיפורי העומק של המשפחה, את הסודות ואת השקרים שעד כה היו סמויים מן העין.

למאבקים יש מחיר. מתוך "הירושה" צילום: באדיבות יס

למאבקים יש מחיר. מתוך "הירושה"
צילום: באדיבות יס

ירושתו של הורקנוס

כששמע הורקנוס האב, בסיפור הידוע, שבנו אליעזר נטש את מחרשתו ועלה לירושלים, כעס וביקש להדירו מנכסיו. הדרה מנכסים היא סנקציה ידועה שבה משתמש הורה כדי להעניש ילד שלא הולך בדרכיו. ההדרה מן הנכסים סותרת את מסורת ההנחלה המקראית שבה מחויב אב להוריש את נחלתו לילדיו, אבל משמרת רעיון עומק שלה – הנחלה אמורה להישאר במשפחה, אצל מי שעושה מעשה משפחה.

לפי גרסת בראשית רבה, היוזמה להדרת ר' אליעזר מנכסי המשפחה היא של האב עצמו, אבל לפי אבות דרבי נתן ומקורות נוספים (תנחומא, פרקי דר' אליעזר) הדחיפה למעשה היא של הבנים, בעלי האינטרסים:

אָמְרוּ בָּנָיו שֶׁל הוּרְקָנוֹס לַאֲבִיהֶם: רְאֵה, מֶה עָשָׂה לְךָ אֱלִיעֶזֶר בִּנְךָ, הִנִּיחֲךָ בְּזִקְנָתְךָ וְהָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם.

לֵךְ וְהַדֵּר אוֹתוֹ מִנְּכָסֶיךָ.

עָלָה הוּרְקָנוֹס לִירוּשָׁלַיִם לְהַדִּיר אֶת בְּנוֹ מִנְּכָסָיו.

(גרסת ספר האגדה, על פי אבות דרבי נתן א' ו).

ר' אליעזר בחר להגשים את חלומו. בחירה זו עומדת בסתירה לחלומו של אביו – שבנו ימשיך את דרכו ויירש אותו ואת נכסיו. הסנקציה מוכרת, וכמוה גם המניפולציה של האחים: ("הניחך בזקנתך"). כל הגשמת חלום גובה מחיר. לו היה ר' אליעזר בוחר להישאר לצד האב הזקן לא היה מצליח להגשים את חלומו.

עָמַד [ר' אליעזר] וּפָתַח וְדָרַשׁ בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַם אֹזֶן מֵעוֹלָם,

וְהָיוּ פָּנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה וְקַרְנוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּקַרְנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶה,

וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם יוֹם וְאִם לַיְלָה.

עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצֵיכֶם!

אָמַר הוּרְקָנוֹס: לְמִי אָמַר כָּךְ?

אָמְרוּ לוֹ: לֶאֱלִיעֶזֶר בִּנְךָ.

אָמַר לָהֶם: לֹא כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא: אַשְׁרֵי אֲנִי שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצַי!

 מה ידמה ומה ישווה להארת פניו של אדם הזוכה, לראשונה, שאביו יראה אותו כמות שהוא, יכיר בו ויקבל אותו. לראשונה בחייו מציג ר' אליעזר בפני אביו את מה שהוא באמת, ופניו מאירות. הודאתו של הורקנוס באבהותו, בשייכותו העמוקה לפן שלא הכיר בבנו, היא הגשמת משאלתו של הבן. ההרמוניה החדשה הזו מספיקה. ר' אליעזר די לו בה והוא מסרב להשלים עם צעדו החריף של האב המבקש כעת להפוך את הקערה על פיה, להוריש הכול לר' אליעזר ולהדיר את אחיו:

עָלָה הוּרְקָנוֹס עַל הַסַּפְסָל וְאָמַר לִפְנֵי בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם:

רַבּוֹתַי, אֲנִי לֹא בָּאתִי אֶלָּא לְהַדִּיר אֱלִיעֶזֶר בְּנִי מִנְּכָסַי;

עַכְשָׁו כָּל נְכָסַי יְהוּ נְתוּנִים לֶאֱלִיעֶזֶר בְּנִי, וְכָל אֶחָיו אֵין לָהֶם בָּהֶם כְּלוּם.

אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר: אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאהָיָה נוֹתֵן לִי,

שֶׁנֶּאֱמַר: "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהילים כד, א);

אִלּוּ כֶּסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּיהָיָה נוֹתֵן לִי,

שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגי ב, ח).

לא בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד.

קשה לדעת מה תפקידם של האחים בהסתת האב להדיר את בנו. אבל לאליעזר הדבר אינו משנה. חלומו התגשם במלואו, הוא ביקש רק תורה, למענה היה מוכן לוותר על המשפחתיות, על יחסיו עם אביו ואחיו. על הירושה. די לו באמירת האב "יָּצָא זֶה מֵחֲלָצַי". הוא יחלוק עם אחיו בנכסים החומריים וגם יזכה בהכרתו הרוחנית של האב. חומר ורוח נפגשים.

ירושתה של סיגנה

גם לסיגנה, גיבורת "הירושה", יש רגע כזה. רגע של התוודעות ושל הכרה. רגע של השלמה בין חומר לרוח. מפני שלא רק קרקע יורש אדם מהוריו. אם זוכים, הוא והם, הוא יורש גם את "מורשתם" – את הערכים ואת הרעיונות שלאורם הם הולכים. את הגנטיקה. לאורך העונה עוברת סיגנה תהליך של התבגרות ומימוש עצמי. מנערה נחמדה המבקשת לרצות את משפחתה ואחיה היא לומדת לעמוד על שלה, לבטא את רצונותיה. להיות בעלת רכוש. אבל למאבקים יש מחיר. המשפט שהתנהל על האחוזה, והסערות והתככים שבצדו, פגעו בכולם: זוגות התפרקו, שקרים נחשפו.

בפרק האחרון של העונה מרגישה סיגנה בודדה, נטושה ואובדת דרך. או אז מגיעה אליה אמה המאמצת כדי לחזק אותה ולהעניק לה מתנת־אמת, וידוי חשוב: זו אשמתי, אומרת האם המאמצת לבת שהוליד בעלה מאישה אחרת. בכוונה תחילה לא טיפחתי את הצד העקשני שבך, את הצד של ורוניקה. זה היה כואב מדי, לראות בך את הפראות, העצמאות והנחישות שהיו בה. אבל דעי לך שיש בך הדברים האלה. את יכולה לעשות את זה, להתמודד ולהתגבר.

סיגנה מזדקפת, מחייכת. ברגע זה היא קיבלה אישור למה שהיא, ומכאן ואילך היא תלמד לראות בתוך עצמה את ירושתה האמיתית של ורוניקה – הרוח החופשית, העצמאית והאמיצה. מתברר לבסוף כי מבין ארבעת האחים, דווקא סיגנה הענייה, מוכרת הפרחים נטולת ההשכלה, היא היורשת הרוחנית האמיתית של האמנית הגדולה.

——-

"הירושה" / יס וי.או.די

פרנילה אוגוסט / דנמרק 2014

——

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' א' אדר תשע"ה, 20.2.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-20 בפברואר 2015, ב-גיליון תרומה תשע"ה - 915, לפנאי ולפנים - חיותה דויטש ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: