גיבור־על נגד הטרור באירופה | יונתן דה־שליט

ספרי סילבה מספקים בידור מקצועי ומלוטש סביב מרגלים ישראלים כול־יכולים. מרענן לקרוא 
ספר התומך בישראל, מתעב את הטרור האסלאמי וחושב שמוצדק לנצח

36200050163bדיוקנה של מרגלת

דניאל סילבה

מאנגלית: עמנואל לוטם

ידיעות ספרים, 2014, 415 עמ'

שנים רבות כמעט התפתיתי לקרוא את ספריו של דניאל סילבה ושנים רבות משהו עצר בעדי. אני חובב גדול של ספרי מתח (טובים) ובשיטוטיי הרבים בחנויות ספרים בארץ ובחו"ל הרמתי פעמים רבות את ספריו, וברגע האחרון החזרתי אותם למקומם.

גיבור ספריו של סילבה הוא גבריאל אלון, מחסל בשירות הביון הישראלי, שירות המכונה תמיד "המשרד". גבריאל אלון, כך למדתי מכריכות הספרים, אינו רק מחסל. הוא בן לניצולי שואה, יליד עמק יזרעאל, צייר מחונן ורסטוראטור של יצירות אמנות בעל שם עולמי. טוב לא יֵצא מזה, אמרתי לעצמי. הספרים בוודאי מלאי קלישאות. ישראל תתואר באופן שטחי וסכריני. עדיף לוותר.

אני מודה במבוכה שמה שהביא אותי בכל זאת לקרוא כמה מספריו של סילבה, ובהם "דיוקנה של מרגלת" שיצא לאחרונה לאור בעברית, הוא יהירות הכותבים שלי. מישהו שקרא רומן בכתובים פרי עטי אמר לי שסילבה כותב כמוני (ממש כך!). עכשיו לא יכולתי להתאפק.

גיליתי שגבריאל אלון הוא לא סתם גיבור. הוא גיבור־על. אמנם, הוא לא חף מטעויות. הוא מדמם כשכדורי אקדח חודרים את גופו. הוא מתאבל על סוכן שאיבד את חייו בשליחותו, בגללו. אבל הכוחות שמייחס לו סילבה אינם כוחות של בן אנוש רגיל. אין אויב שהוא לא מצליח לפגוע בו, אין משימה שהוא לא יכול לה, אין מכה שהוא לא מתאושש ממנה, אין ציור שהוא לא מסוגל לשקם ולשחזר אפילו תוך ימים ספורים. אשתו היא איטלקייה יפהפייה (קיארה, בתו של רב מוונציה, שגויסה על ידו ל"משרד"). נשים נופלות לרגליו ועושות כרצונו. גברים הולכים בעקבותיו בנאמנות מוחלטת. הוא חבר של נשיא ארצות הברית ושל מזכירו האישי של האפיפיור.

היותו של גבריאל אלון גיבור־על ממקמת את ספריו של סילבה בקצה המנעד של ז'אנר ספרי הריגול. זה הקצה של ג'יימס בונד. של אקשן מהיר, של זירות פעולה אקזוטיות, של נשים יפות ומסוכנות, של גיבור המציל פעם אחר פעם את העולם מפורענות. אבל, כפי שאנו עדים בשנים האחרונות גם בסרטי ג'יימס בונד, לגיבור העל יש גם עומק רגשי, יש לו תהומות של כאב, ויש באישיותו גם צדדים אפלים וקשים.

חלק מהמבצע לזיהוי רשת הטרור וחיסולה מתרחש בפריז. מפגינים סולידריות עם נפגעי הפיגועים, השבוע צילום: אי.פי.אי

חלק מהמבצע לזיהוי רשת הטרור וחיסולה מתרחש בפריז. מפגינים סולידריות עם נפגעי הפיגועים, השבוע
צילום: אי.פי.אי

פיגועים קשים בפריז

"דיוקנה של מרגלת" אינו מתמקד בישראל. הוא עוסק בטרור האסלאמי, שממשיך להכות בעולם המערבי עשר שנים אחרי הפיגועים של 9/11 (הספר יצא לאור בארצות הברית ב־2011). אחרי סדרת פיגועים קשים בקופנהגן, בפריז ובלונדון נקרא גבריאל אלון ממקום התבודדותו בקצה הדרום מערבי של אנגליה, כדי להוביל מבצע משולב של שירותי הביון של ארצות הברית, בריטניה וישראל. המטרה – לזהות את רשת הטרור העומדת מאחורי הפיגועים ולחסל את ראשיה.

כדי לעשות זאת מגייס אלון צעירה סעודית, יורשת של מיליארדים, בתו של איש עסקים עשיר שסייע לטרוריסטים מוסלמים ואשר חוסל לפני מספר שנים בירי מאקדחו של אלון ממש לנגד עיניה. הצעירה, נדיה אל־בכרי, מנהלת עכשיו את עסקיו של אביה, ובאמצעותה רוצה אלון לחשוף את רשת הטרור החדשה. סילבה יצר דמות מורכבת ומרשימה, שבאופן כמעט פרוורטי מפתחת הזדהות ונאמנות לרוצחו של אביה. אל־בכרי מובילה את העלילה לדובאי ולסעודיה, מפלסת את הדרך לאלון ולצוותו.

"לך בעקבות הכסף" הוא הציווי העתיק של חוקרים ובלשים המנסים לפענח תעלומות פשע. זו גם השיטה שמפעילים בספר ארגוני המודיעין של המערב כנגד רשתות הטרור. הטרור זקוק למימון, ואם יצליחו לזהות לאן הכסף של נדיה זורם אולי יצליחו להגיע גם אל הטרוריסטים עצמם. אגב, חשיפת רשתות טרור באמצעות מעקב פיננסי עמדה גם במרכזו של הסרט "איש מבוקש מאוד", על פי ספרו של ג'ון לה קארה, שהוקרן בקולנוע לפני חודשים ספורים, בכיכובו המרשים והמצמרר של פיליפ סימור הופמן המנוח.

דיאלוגים שנונים

עלילת הספר מהירה, מותחת, מסופרת היטב. חסרים בה האפרוריות והתסכול, הדרכים הרבות שאין מהן מוצא, ההמתנות האינסופיות. אבל אנו נמצאים בעולם הבידור, כפי שמעיד דניאל סילבה עצמו ב"דבר המחבר" באחד מספריו, לא בעולם האמיתי. וכבידור, "דיוקנה של מרגלת", כמו ספריו האחרים של סילבה, הוא בידור מקצועי, מלוטש ומשובח.

חלק גדול מההנאה אינו טמון בעלילה דווקא. אני חייב לומר שהמרדף אחרי הטרוריסטים מסעודיה ומתימן התערבב לי עם מרדף בספר אחר של סילבה, שבו הנבלים היו אוליגרכים רוסים ובריונים יוצאי קג"ב. התקשיתי להבחין ביניהם. הכיף נובע לא מעט מהדיאלוגים השנונים, מההומור, ממאבקי הכוח בין ארגוני המודיעין השונים ובתוכם.                                                                     כך מקטר ראש "המשרד" על אשתו, שהייתה חוקרת בארגון. וכך מתרעם גבריאל אלון על כך שארי שומרון, ה"ממונה" הוותיק, מתייצב אצלו ללא הודעה מוקדמת:

הוא שאל את שומרון מדוע בא לפריז.

עוזי חשב שקצת עזרה בשטח לא תזיק לך.

למה הוא לא אמר לי שאתה בא?

בטח שכח.

הוא יודע בכלל שאתה כאן?

לא.

גבריאל חייך בעל כורחו.

בוא ננסה עוד פעם… (עמ' 156).

ואולי עוד עקיצה אחת על חשבונם של כל הגברים הגיבורים היראים מנשותיהם, ומילה נוספת על בלה:

אתה אומר לנשיא ארצות הברית לפטר אחד מהעוזרים הכי קרובים אליו, אבל אתה נכנע לאולטימטום של אשתך? שומרון נד בראשו ואמר, אולי הייתי צריך למנות אותה [ולא לחשוב למנות אותך] לראש של המשרד.

תן לה את בלה בתור סגנית.

את בלה, חייך שומרון, העולם הערבי ירעד כולו (עמ' 309).

הזדהה והתגייר

אמנם מדובר רק בספרות בידורית, אבל יש משהו מרענן בספר, ובכלל בספרים התומכים ללא סייג בישראל, מתעבים את הטרור האסלאמי וחושבים שמוצדק להפעיל כוח לא מידתי, כי מה שחשוב זה הניצחון והצלת חיים והגנה על אורח החיים הליברלי והחופשי שלו ראויים בני האדם.

דניאל סילבה החל את חייו המקצועיים כעיתונאי בסוכנות יונייטד פרס, ומטעמה גם שירת במזרח התיכון. אחר כך עסק בהפקה בסי.אן.אן. ועבר להיות סופר במשרה מלאה לאחר הצלחת ספרו הראשון. עד כה הוא פרסם 17 ספרים, ב־14 מהם מככב גבריאל אלון. הוא כותב ספר כמעט כל שנה, מקדיש לפני הכתיבה מספר חודשים לתחקיר, ויוצא מדי שנה למסע הרצאות על ספריו. כל ספר שלו הופך לרב מכר בארצות ובשפות רבות. מדובר בעשייה בידורית ומסחרית מקצוענית ומרשימה. סילבה, שנולד למשפחה קתולית, התגייר זמן קצר לאחר שברא את דמותו של גבריאל אלון. הוא מכיר את ישראל, אבל בניגוד להזדהות שלו לא ניכר מספריו שזו היכרות מעמיקה.

העטיפה של "דיוקנה של מרגלת" אימצה את העטיפה המקורית. זו עטיפה הזועקת: אני ספר מתח! והיא לא משאירה מקום לטעות או לתהייה לגבי הז'אנר. משום מה מופיע מוזיאון הלובר על העטיפה. חלק מהעלילה אמנם מתרחש בפריז. ללובר אין בה חלק.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ה טבת תשע"ה, 16.1.2015

פורסם ב-16 בינואר 2015,ב-גיליון וארא תשע"ה - 910, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: