בתגובה ל"לא להתכנס בתוך הבועה"

מאת עידו פכטר, גיליון פרשת שמות

מ־929 ועד דין רודף

לבד מהרב פכטר לא קמה אלומה אחת כדי לטפוח על שכמם של מובילי הצעידה בשביל התנ“ך. אותם שקמו, לא עשו זאת כדי לטפוח על השכם אלא כדי להכות ולהפיל אפיים ארצה בטפיחתם. וכבר פורסמה בחוצות תשובה של מאור גדול, הקובע כי עצם הכניסה לאתר "929" היא בגדר איסור מדאורייתא. לא פחות.

מי שחושב שרב המרחק מכאן ועד להחלתו של דין "רודף" על אותם מובילי המצעד המשותף – טועה! הן יש מי שיחפש וימצא בתרמיל הגב של אותם מובילי המצעד את עוון החטאת הרבים, כמו גם חילול בפרהסיה ובזדון של שם שמים, ואף הרמת יד בתורת משה, לצד סיוע לעוכרי ישראל לאבד את שמו של בורא עולם, ל"ע.

כל הזדונות הללו גם יחד, ועוד עוונות קשים ורבים אחרים, יהוו ללא ספק טעם לפלפול ולהחמרה נוספת בדין, וללא ספק יהיה מי שידו לא תרעד כשיכתוב לצאן מרעיתו כי יש מקום לדון באיבוד שמם ומפעלם של ה"מעוולים" הללו, שהרי הם הם סיבת הסיבות לכל הרעות הפוקדות את עם ישראל בארץ הקודש, בצרפת ובעולם. והמחמיר יש לו על מי לסמוך.

מאות אלפים פוקדים יום יום את האתר שבו מתפרסמות הפרשנויות לפרקי התנ"ך. רבבות רבבות משתתפים במיזם אדיר זה שבו, סוף סוף, נוטלים חלק כלל ישראל ממש. לא מדובר בכמה גרעינים שמזמינים את השכנים בשכונתם "לעשות איתם שבת". לפתע מעיינים מאות אלפים בפסוקים מן התנ"ך, משוחחים על כך עם חברים, עם בני משפחה, ומגיבים. כועסים, מבקרים, משבחים, מתכתשים. פעם ראשונה בתולדותינו שאין שומרים לחומות, נפלו כל המחיצות, פיטרו את שומרי הסף והוסיפו ספסלים שהתיישבו עליהם גם אותם שלכאורה אין תוכם כברם.

איך טחו העיניים מראות את גודל המפעל, את היקפו, את מורכבות תפעולו, את ההצלחה בשיתוף כ־ו־ל־ם, את התגייסות המוסדות, הצבא, הממשלה. איך אירע שאף אחד מהיושבים על הגדר לא נותן דעתו על ההצלחה המדהימה של מובילי המצעד בשבילי התנ"ך, הצלחה לאגד יחד גדולי ישראל ולרתום אותם לשותפות, וביניהם חוקריה הבכירים של האקדמיה, אנשי הגות ורוח גדולים, יוצרים ואמנים, ראשי העם ומנהיגיו. האם יש מעידות במסע הזה? יש! ברוך ה' יש! ואין איש מתנער מהן. יש שגגות של ניווט, יש נפילות כתוצאה מ"שברי הליכה", יש נרגנים ויש מתלוננים. יש החלטות שגויות, לא מעט. ברוך ה' יש!

מדוע לא תקראו בקול נישא את שאתם משננים ומטמיעים בתלמידיכם, "מתוך שלא לשמה בא לשמה"? האין למילים אלה בעיניכם כל פרקטיקה מעשית? האמנם הן מילים בעלמא? האמנם חד וחלק הוא בעיניכם שלא תצמח כל טובה מלימוד משותף זה? האין כל טעם לקבל את אחד משבעים הפנים שבתורה אם הן פניו של מי שאינו חובש את ספסלי בית המדרש שלכם? האם לא תראו כי אלו פנים מאירות, אף כי ייתכן שלא אליכם, אבל הרי איגלאֵי מילתא כי יש מי ששָֹש לגלות פנים אלו בתורה?

אהבת ישראל ללא סייג וללא שיעור היא מה שאנו זקוקים לו. ובל נטעה לחשוב כי זו אהבת חינם. רק אהבה שכזו היא זו שתיתן לנו את החיים. היא היא תורת החיים. היא החיים עצמם. אין היא דְבר חינם חסר כל ערך. תפרגנו לנחשונים שלפני המחנה. תעזרו להם. אל תסקלו אותם. אל תביאום לכלל ייאוש ולידי רפיון ידיים. ולא פחות חשוב מכך – אל תיתנו תֶּבֶן לאותם שמחפשים פגמים וסדקים במעשינו. הם יִלְבנו מהתבן לבֵנים לסקול אותנו בם.

אריאל בן־ארי (אטינגר)

אריאל בן־ארי (אטינגר) כיהן כשופט 
בית המשפט לענייני משפחה ברמת־גן

——————-

הכלה וליברליות

במאמרו טוען הרב עידו פכטר ש"התנ"ך איננו שייך למגזר כלשהו ואסור לכלוא אותו אצל חובשי הכיפות". פכטר רואה בדמותו של עזרא, ששינה את הכתב ותירגם את התורה, מקור השראה לכך ש"הנגשת התורה לכלל הציבור היא לא פחות ממתן תורה מחודש". אי לכך הוא מסיק שלמרות הנפילות של המיזם 929 – "תגובה לנפילות הללו בדמות תוכנית לימוד אלטרנטיבית לציבור הדתי בשם 'תוכנית תתקכ"ט' היא שגויה ואף הרסנית. תוכנית שכזו מבטאת בדיוק את מה שעזרא נלחם נגדו".

קשה להבין כיצד גוזר הרב פכטר ממהלכיו של עזרא, שאמנם היו נועזים ויצרו נזק מסוים אך לא עברו על שום הלכה, לגיטימציה למיזם שמאפשר לאנשים הכופרים בקדושת התורה שבעל פה לבוא בין שעריו. וכי יעלה על הדעת שעזרא עשה משהו הגובל בכפירה? וכי על העיצוב החדשני או האיורים המודרניים יצא קצפם של המתנגדים, ביניהם הרב אמנון בזק שוודאי אינו חשוד על סגירות יתר? כזכור, הסערה החלה בעקבות טקסטים המזלזלים באופן בוטה בגדולי האומה, ומבטאים "ארס כלפי כוהני הדת הרבניים", כעדותו של ראש המיזם. המרחק בין פעולותיו של עזרא הסופר להענקת גושפנקא לפירושים לגלגניים במקרה הרע וכפרניים במקרה הטוב הוא רב עד כדי תמיהה.

בנוסף לכך, ההתייחסות הסלחנית משהו של ראשי המיזם מעוררת שאלה מעניינת, מעבר לשאלה ההלכתית האם ניתן לקרוא דברי כפירה (ראו שו"ת הריב"ש סימן מ"ה, המביא שרק לאנשים כמו הרמב"ם שלמדו את כל התורה כולה ויש להם הכרח להשיב לאפיקורסים מותר ללמוד כפירה) – מה היה היחס לטקסט שלא היה פוגע באמונה ובקדושת התנ"ך אלא באחד מערכי העולם המערבי? האם היה מקום במיזם לטקסט בעל מסרים שוביניסטיים בוטים או גזעניים מוצהרים? ומה באשר לפירוש המבטא יחס מבזה לחילוניים, גויים או בעלי נטיות הפוכות? האם מסרים כאלו היו נשארים באתר, לאחר הערת אזהרה עדינה?

יותר מדי פעמים ישנה תחושה שלהכלה הליברלית ישנה תמיד הגבלה, שבכל מה שקשור להלכה היד המחבקת קלה יותר מאשר בכל הקשור לפגיעה באושיות התפיסה המערבית. איך ייתכן שקל לנו יותר לספוג פירושים כפרניים מאשר פסק הלכה האוסר להשכיר דירות לערבים או ללסביות?

דניאל סגרון

דניאל סגרון הוא אברך בכולל לדיינות 
"ארץ חמדה" בירושלים

 —————

רדוד ומאכזב

מאמרו של עידו פכטר דרבן אותי לשוטט באתר "929" במוצאי השבת. עקרונית אני מסכים עם גישת הכותב, וחשבתי שזה פרויקט חינוכי חשוב, ואין מתאים יותר מהרב בני לאו להובילו. אולם המציאות היא מאכזבת ביותר. רוב המאמרים באתר שטחיים, ומבטאים הגיגים אישיים של כותביהם במקום לרדת לעומק הטקסט או התוכן. הסיכום השבועי המאויר חביב, אבל התוכן וצורת הדיבור של הקריינית מתאימים יותר לסיכום פרק בסדרת טלוויזיה רדודה. חבל מאוד: לא חסרים מקורות מעניינים ונגישים לציבור שאינו שומע פרשת השבוע בבית הכנסת, גם מהכיוון התורני כמו העיונים של נחמה לייבוביץ, חנן פורת ורבים אחרים, וגם ניתוחים מעמיקים אקדמיים, כפי שאפשר למצוא בסדרת "עולם התנ"ך".

דב רפאל

דב רפאל הוא אקטואר

————–

מייצרים ביחד תורה חדשה / הרב עידו פכטר משיב:

חוששני שהמגיבים למאמרי לא קלטו את הטענה המרכזית בדבריי לאשורה. לא טענתי כי כל התכנים המצויים בתוכנית 929 ראויים ושיש לשתף פעולה עם כל אחד. גם אני מסכים שישנם תכנים שראוי היה להסירם או למצער להוסיף עליהם תכנים אחרים. אך לא זו הנקודה.

טענתי העיקרית היא שיש להסתכל על היוזמה הזו בחיוב, באשר היא מנגישה את התורה לכלל הציבור ויוצרת שיח רענן סביב ספר הספרים, ואשר על כן הביקורת על התוכנית צריכה לפעול בתוכה ולא כנגדה.אין לפסול את כל המיזם בגלל אי אילו מאמרים שהשתרבבו פנימה. יש לדון על גבולות התוכנית, אך ודאי שלא ניתן לטעון שהכול שם טמא. ואגב, השינויים שחולל עזרא אכן היו נגד ההלכה היבשה. כך היה בנוגע לשינוי שמות החודשים כפי שהביא הרמב"ן וכך גם לגבי השינוי שעשה בכתב התורה. ההבדל היחיד הוא שבזמן עזרא ניתנה סמכות לחכמים לדרוש את התורה ולמצוא בה אסמכתאות לשינויים כאלה, ובימינו פגה סמכות זו. זה כל ההבדל.

ואם יורשה לי להוסיף דבר מה אחרון בדיון זה. חשוב להכיר בכך שהשפה היא מרכיב מרכזי ביציקת התוכן. כבר רבותינו הכירו בכך שאין תרגום ניטרלי, אלא כל תרגום יוצק תוכן אחר לכתובים. לכן, כשעזרא תרגם את התורה או שינה את כתבה הוא בהכרח יצר תורה חדשה במידה כזו או אחרת. גם בימינו, עם פתיחת שערי בית המדרש לציבור החילוני נוצרת תורה חדשה, ולו רק בגלל השפה שמתחדשת (כאמור, כל עוד היא באה ממקום מכבד). השפה החילונית הינה לרוב נטולת קלישאות וסיסמאות ומגיעה ממקום קיומי, שכן אלמלא הייתה כך לא הייתה מצליחה לגעת בציבור הזה. בעיניי זו שפה שהיא הרבה יותר אמיתית ומשכנעת.

לכן בניגוד לאלה שטענו שהתוכנית הזו מיותרת עבור הציבור הדתי שגם כך מכיר את התנ"ך, אני חושב שהציבור הדתי יצא נשכר מהתורה החדשה שמתחברת שם לא פחות מהציבור החילוני. בעיניי, התורה הזו היא הבשורה החשובה ביותר של דור הגאולה.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ה טבת תשע"ה, 16.1.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-16 בינואר 2015, ב-גיליון וארא תשע"ה - 910, תגובות ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. אז נכנסתי...

    נכנסתי לאתר 929, מלבד מאמרים של יכמה הודים דתיים נחמדים – אני רואה מאמר של גברת חילונית המתריסה נגד ברית המילה, ואדון חילוי אחר המטיף להתערות חברתית עם הגויים… מוכנים להכיל עולם ומלואו, רק לא את מורשת אבותם…

    זה לא עם ישראל. עם ישראל ברובו, אוהב ומכבד את מורשתו. רוצה לשמור על צביונו היהודי ולא חלילה להתבולל – איתם צריך שיהיה לנו שיח ושיג. הם מלאים אמונה וצמאים לתורה. מהם ניתן לקבל ולהם אפשר לתת…

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • ואולי, אף על פי כן

      ואולי, למרות התכנים הפרובקטיביים, טוב שיש ב-929 גם כותבים המאזנים ומעבירים מסרים חיוביים, והקורא בוחר… ומה שחסר ב929 מושלם ב'הקהל תתקכ"ט' של מכללת הרצוג, הנותנת מענה למעוניינים בלימוד תורה מעמיק. ב'סופו של יום' הטוב מנצח…

  2. מזדהה מאוד עם תגובתו של דניאל סגרון

    תמיד שהליברלים מדברים על "הכלה" הם מתכוונים להכלה של הצד שלהם בלבד

    כשמדובר בבני הפלוגתא שלהם השמרנים אז מצווה מן המובחר לצאת נגדם בחרב וחנית ובמאמרי זעקה שפשקעווילים ממאה שערים לפעמים נחרצים פחות מהם

    ולדברי הרב פכטר-מעבר לעובדה ששינוי כתב אינו כשינוי תוכן והדברים פשוטים האם כל בר צריך לקבל? גם אם מיזם כזה הוא טוב וראוי עקרונית ההתנגדות היא לתכנים שלו שכמו שאתה בעצמך מודה לפעמים יותר מזיקים משמועילים

    אני מסכים שהשאלה מה עדיף שיהיה שיח על תנ"ך אפילו מתוך זה שיש כאלו שמתנגדים למסריו בתוך השיח בבחינת "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו שמאור שבה מחזירם למוטב" או שעדיפה אדישות ובלבד שלא יושמעו דברי כפירה היא שאלה לא פשוטה

    אבל דומני שהרמח"ל ב"דרך ה'" כבר כתב שהמדרש שציטטתי מדבר על כאלו שאומנם לא שומרים מצוות אך לומדים תורה כדבר אינטלקטואלי ומעניין ומתוך אהבה אליו ואין הדברים אמורים על מי שלומד על מנת להתריס

    לכן גם אם תופעת הלימוד החילוני של מקורותינו היא אכן מבורכת [וכך אני הקטן חושב!] לא כל הספיחים בתופעה הזו צריכים להתקבל בברכה

    האם היית רוצה לשתף בשיח אפיקורסים להכעיס [כמו אותם שוטים מבלי עולם "דעת אמת" ודומיהם] בשביל להנגיש את התנ"ך לעם ישראל?

  3. אעיר שאין לי שום בעיה אם כניסה למו"מ פרשני גם אם כאלו שלא באו מתוך עולמה של תורה וכאחד שאוהב מאוד ללמוד תנ"ך עם פירושו של האברבנאל אני נתקל לא פעם ולא פעמיים במקרים שהאברבנאל מביא בנוסף לדברי חז"ל והפרשנים שלנו את "דברי חכמי הנוצרים" שלפעמים הוא נעזר בהם ולפעמים מתפלמס אתם

    העניין הוא עד כמה שזה יישמע לא טוב שהנוצרים שאותם מביא האברבנאל לפחות מאמינים בקדושתה של התורה ומתייחסים אליה בחרדת קודש גם אם לפי דרכם המעוותת והמוטעית

    אך כשמדובר בכאלו שמתייחסים לתנ"ך באופן רדוד ופופוליסטי או מתוך התנגדות בוטה אליו דומני שה"שיח" בכלל לא מתחיל וזה כלל לא דומה להבאת פרשני הנוצרים שהביא האברבנאל או ההתפלמסות של פרשנינו עם פירושי הקראים או אם ביקורת המקרא -אנשים שאנו חולקים על דרכם אך את התנ"ך הם לקחו ברצינות מי יותר ומי פחות

  4. לא ממש הבנתי את תגובתו של עדו פכטר לביקורתו של דניאל סגרון על ההשוואה לעזרא. טענתו של סגרון היא ש"עזרא לא עשה שום דבר נגד ההלכה". פכטר עונה לו ש"היו שם דברים נגד ההלכה היבשה, אך בדורו של עזרא היתה לחכמים סמכות לפסוק כך".
    אם כך, פכטר מודה לחלוטין שאין כאן שום מקום להשוואה, שהרי ההלכה=דעת חכמי ההלכה שבאותו הדור (המונח "הלכה יבשה" לא מובן לי, אלא אם כן הכוונה היא להלכה המקובלת היום, ואז הוא מובן אך הטיעון לא רלוונטי). ניתן לנסח מחדש את הביקורת של סגרון בסגנון אותו כנראה מעדיף פכטר: "עזרא לא עשה שום דבר נגד דעת החכמים". בניגוד למיזם המדובר, שכן עושה כך.
    וחוזרת השאלה: מאיפה הביא פכטר את ההשוואה לעזרא הסופר, למען השם?

  5. לרב עידו פכטר – עדיף שתענה בפשטות שכדרכם של דרשנים המבקשים לעטר איזשהו מסר בדברי תורה, בחרת גם אתה לדרוש איזו דרשה רחוקה על עזרא כדי לקשור אותו ל- 929.
    אז בינינו, אין שום קשר ואדרבה, עזרא "הנגיש" את התורה לעם ע"י קביעתה כספר חוקים מחייב – מה לזה ול- 929?!
    אם המטרה היא למשוך את המוני בית ישראל, אפשר פשוט לצלם איזו דוגמנית עם ספר תנ"ך פתוח בבראשית ל"ח (למשל) ולתלות באיילון, וזהו – האפקט יהיה בערך אותו דבר.

  6. אריאל בן ארי שואל: "מדוע לא תקראו בקול נישא את שאתם משננים ומטמיעים בתלמידיכם, "מתוך שלא לשמה בא לשמה"?" וכו'.

    התשובה פשוטה, 'מתוך שלא לשמה בא לשמה' פירושו שהלומד תורה שלא לשם התכלית הרצויה, עם הזמן תשתנה כוונתו, והוא ילמד את התורה לשם התכלית הרצויה. אבל גם כאשר לימודו הוא שלא לשמה, הרי הוא לומד תורה. לא הלימוד עתיד להשתנות אלא כוונת הלומד היא זו שתשתנה.

    ככל שהדברים נוגעים למיזם 929 הרי שהביקורת היא על מהות הלימוד עצמו. אין זה לימוד אלא ליצנות [זו ההגדרה העדינה ביותר שמצאתי, למרות שאם ארצה להיות אמיתי עלי להשתמש במילים חריפות הרבה יותר]. אין צורך להסביר מדוע אין לימוד זה אחד משבעים הפנים של התורה, די לבקר באתר ולהיווכח בכך.

    לכן אין כל מקום לדיבורים על מתוך שלא לשמה בא לשמה בהקשר זה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: