חלקת אבות | חיליק אברג'ל

לקבר יוסף נקשרו אגדות וסגולות שונות, אך מיקומו המדויק נותר תחת מחלוקת

פרשתנו חותמת בבקשת יוסף (בראשית נ, כה): "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר. פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה". משה מקיים את שבועתו של יוסף ומוציא אותו מארץ מצרים (שמות יג, יט): "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱ־לֹהִים אֶתְכֶם". יהושע, תלמידו, חותם את המלאכה (יהושע כד, לב־לג): "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה".

מיקומו של קבר יוסף הוסבר על ידי המדרש (בראשית רבה פה, ג): "כך אמר הקב"ה לשבטים מכרתם את יוסף החזירו עצמותיו למקומן". מתיאור קנייתו של יעקב ניתן להבין את מיקומה של אותה חלקה (בראשית לג, יח־כ): "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם… וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה". משמעות המילה "פני" היא מזרח, ואכן השומרונים זיהו את "שלם" בכפר סאלם מזרחה לעיר שכם.

מבט לקבר יוסף מראש הר גריזים, 2013  צילום: פלאש 90

מבט לקבר יוסף מראש הר גריזים, 2013
צילום: פלאש 90

המדרש מאיר לנו את יוסף החוזר למקומות המשמעותיים של אירועי חייו (תנחומא ויחי נ יח): "'ויראו אחי יוסף כי מת אביהם' – ומה ראו עתה שפחדו? אלא שראו בעת שחזרו מקבורת אביהם שהלך יוסף לברך על אותו הבור שהשליכוהו אחיו בתוכו, ובירך עליו כמו שחייב אדם לברך על מקום שנעשה לו נס… וכיון שראו כן, אמרו: עכשיו שמת אבינו לו ישטמנו יוסף". אך יוסף לא מתנהג כך, כפי שהיטיבה לתאר זאת זלדה בשירה הלמות געגועים: "וְהִדְלַקְתִּי נֵר שֶל תּוֹדָה / שֶׁיּוֹסֵף יָצָא יָפֶה כַּשַּׁחַר / מִבִּזְּיוֹן הַבּוֹר / שֶׁשִּׂכְלוֹ הַנִּבְעָת מֵעֶלְבּוֹן / הִסְכִּים לִהְיוֹת שׁוּב חָכָם / שָׁב לְהָבִין הָאוֹתוֹת – / שֶׁשִּׂנְאָתָם / לֹא הִשְׁכִּיחָה מִמֶּנּוּ“. על פי קבורת יוסף בנחלת בניו מייעץ לנו הרלב“ג (המאה ה־14, פרובאנס, צרפת): “ראוי לו לכל אדם שישתדל שיהיה נקבר בגבול משפחתו להשאיר שמו“.

מסורות יהודיות, שומרוניות, נוצריות ומוסלמיות הביאו עולי רגל רבים להשתטח על קברו של יוסף. צדיקותו של יוסף וסיפור חייו המיוחד הקנו לחלקת הקבר חשיבות רבה (בראשית רבה עט, ז): "אמר רב יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם". הברית החדשה (יוחנן ד, ה־ו) רומזת על המקום המדויק של קבורת יוסף: "הוּא בָּא לְעִיר בְּשׁוֹמְרוֹן שְׁכֶם שְׁמָהּ עַל יַד חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם הָיְתָה בְּאֵר יַעֲקֹב". באר זו אינה מתוארת בתורה אך מוזכרת במקורות מאוחרים יותר. הנוסע האנונימי מבורדו מבקר בארץ בשנת 333 לספירה ומתאר את קבר יוסף: "יש מקום אשר שמו שכם. שם המצבה אשר שם נקבר יוסף בחלקת השדה אשר נתן לו יעקב אביו".

למקום הקבר נקשרו מסורות ואגדות רבות. שמס אל מקדסי, היסטוריון מהמאה העשירית, מתאר את גילויו של הקבר: "לאחר שחפרו הפועלים, מצאו באדמה עצים של ארון שכמעט נרקב והנני רואה עוד כיום אצל נשותינו הזקנות קיסמים מאותם עצים, המשמשים להם תרופה כנגד דלקת עיניים".

הדילמות על אודות קבורת האבות לא פסחה על יוסף. יצחק מגן, מהחופרים הגדולים של אתרי השומרונים והשומרון, טוען שהמסורת היהודית אימצה את המסורת השומרונית לאחר שהמסורת היהודית על אודות המקום אבדה. לדעתו אין היגיון בקבורת יוסף בחלקה חקלאית אלא במערות טרשיות, ואכן בית הקברות הקדום של שכם נחפר באבן הרכה למרגלות הר עיבל.

בימי בית שני ניטש ויכוח על אודות קבורתו של יוסף. ספר צוואת השבטים, ספר חיצוני שחלקו התגלה במערות קומראן, מתאר לנו את צוואות השבטים לקראת מותם (צוואות השבטים, יוסף, כ ו): "ובצאת בני ישראל ממצרים הביאו איתם את עצמות יוסף ויקברוהו בחברון עם אבותיו". כחלק מהפולמוס האנטי שומרוני, ציינו יהודי בית שני את קבר יוסף במערת המכפלה. גם מסורת מוסלמית קשרה את קבר יוסף במסגד היוספייה במערת המכפלה. באותו מקום זיהתה המסורת היהודית את קברו של עשו על פי המדרש המצוטט בתלמוד (בבלי, סוטה יג ע"א), ויתכן שדמיון השמות עשו ויוסף יצר את הבלבול.

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' י"א טבת תשע"ה, 2.1.2015

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 בינואר 2015, ב-גיליון ויחי תשע"ה - 908, פרשת דרכים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: