שער המדבר | חיליק אברג'יל

מדוע אלוהים מתגלה ליעקב טרם ירידתו למצרים דווקא בבאר שבע? על העיר שבקצה הארץ, גיאוגרפית ורוחנית

לאחר התגלותו של יוסף לאחיו במצרים מגיעה השמועה אל יעקב (בראשית מה, כז־כח): “וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת“. רוחו של יעקב חיה והוא יורד לקראת המפגש המיוחל.

המפרשים שמו לב להבדל שבין הכינוי "ישראל" ל"יעקב". מצד אחד כתוב (מו, א): "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע", ומצד שני נאמר (מו, ב): "וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי“. מסביר זאת בעל העמק דבר: "ויסע ישראל – ברוח גבוהה של ישראל. ויבא בארה שבע – שעלה בדעתו לעקור דירתו מחברון לבאר שבע, מקום שהצליח למצוא מאה שערים בעת הרעב". כלומר, יעקב מבקש לחזור למקום הצלחת אביו. הכינוי יעקב, מנגד, מעיד על פחד וחשש שלו. לפני ירידתו מצרימה הוא חושש מהיטמעות והתבוללות במצרים ועל כן זקוק לדברי נחמה של הקב"ה.

בנקודה זו יש לתהות: האם ישנה משמעות לכך שההתגלות הייתה דווקא בבאר שבע? מדוע דווקא שם?

 עיר גדולה ומשמעותית. תל באר שבע

עיר גדולה ומשמעותית. תל באר שבע

ארץ של ניגודים

המפתח קשור לאירוע אחר בספר אחר בזמן אחר. לאחר מעמד הבעל בורח אליהו מפחד איזבל אל מדבר חורב (מלכים א, יט ב־ג): “וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר. כֹּה יַעֲשׂוּן אֱ־לֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם. וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם". באר שבע, מציין הפסוק, עומדת בארץ יהודה. אליהו יוצא מן המקום ההוא למדבר יהודה, וכיאה למסע מדברי הוא הולך לבדו, ללא נערו.

אכן, מספר פעמים מוזכרת באר שבע בתנ"ך בביטוי "מדן ועד באר שבע" (שופטים כ, א; שמואל ב, יז יא; שמואל ב, כד ב), ללמדך שבאר שבע היא קצה הארץ. הקצה הגיאוגרפי, התרבותי והאנושי וכמובן גם מבחינת הקדושה.

המשותף לסיפורו של אליהו ולסיפורו של יעקב הוא שבשניהם חל מעבר מהארץ הנושבת לארץ הישימון והצייה. אך דווקא כאן עולה גם הניגוד: בעוד יעקב יוצא אל המדבר כדי לשבור שבר בזמן הרעב, אליהו הולך להר חורב בזמן שגזרת הבצורת בארץ פוסקת. ואכן, ארץ צייה וצלמוות היא ארץ ניגודים: חום וקור, הגנה וביטחון, יובש ומקורות מים משמשים בה בערבוביה.

קירות מזבח

החוקרים נחלקו באשר למקומה של באר שבע הקדומה. התל הארכיאולוגי שהוכר כאתר מורשת עולמי קדום מאוד אך חסרה בו תקופת האבות. בתל ישנם ממצאים ממלכי יהודה – המאה העשירית לפני הספירה. לעומת זאת, באזור השוק נמצאו שרידים שאולי מתארים את באר שבע המקראית בתקופות קדומות יותר.

בתל באר שבע נחשפו שרידים רבים המתארים עיר גדולה ומשמעותית. בעזרת מפעל המים ירדו תושביה של העיר לאפיקו של נחל חברון ואספו מי שיטפונות. מחוץ לחומת התל נחפרה באר שעומקה כ־70 מטר, מן העמוקות בנגב.

בתי העיר בנויים בדגם ארבעת המרחבים המאפיין את יהודה וישראל בתקופת ההתנחלות. ריצוף הכניסה לשער העיר, לבני הבוץ וחדרי המשמר מעידים על בנייה איכותית. בחפירה בתל ב־1973 התגלו בזו אחר זו אבני המזבח ששובצו כאבני בניין בקירות המחסנים. חופרי התל הרכיבו את הפאזל ובנו את המזבח בבאר שבע, ואת העתקו המשוחזר ניתן לראות בכניסה לאתר. מדוע פורק המזבח ואבניו שולבו בקירות המחסנים?

השערת החופרים היא שהדבר נעשה כחלק מהרפורמה של חזקיהו מלך יהודה (דברי הימים ב, ל ה): “וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לה‘ אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם". התוצאות לא איחרו לבוא (דברי הימים ב, לא א): "וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה". ייתכן שפירוק המזבח קשור לאירוע זה.

ובכן, בקצה הארץ הנושבת בוחר הקב"ה להתגלות ליעקב. במקום הזה יפורק בעתיד מזבח ויהפוך לנדבך למזונותיו של אדם.

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ד' טבת תשע"ה, 26.12.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 בדצמבר 2014, ב-גיליון ויגש תשע"ה - 907, פרשת דרכים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: