הבנה מוגבלת | יושי פרג'ון

יוסף סבר שהבין את התוכנית האלוהית שסובבה את ירידת משפחת יעקב למצרים, אך השעבוד במצרים הוכיח אחרת. גם נבואה מפורשת זוקקת פרשנות בדיעבד

גדולי המאמינים לאורך הדורות ביקשו להבין את האופן שבו ידו הנעלמה של הקב"ה מכווינה את ההיסטוריה. אחד הניסיונות הראשונים לזכות להבנה כזו מופיע בפרשתנו (מה, ד־ז): "וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ־לֹהִים לִפְנֵיכֶם… וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱ־לֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה".

אם נעמיק בפתרונו של יוסף, נוכל לשער שלא רק שנאת האחים הייתה כלי בידי ההשגחה לגלגל את יוסף למצרים, אלא גם שליחת החלומות ליוסף טרם זמנם. במילים אחרות, יוסף קיבל חלומות של גדולה בעודו נער, כדי שיספר אותם ברהבתנות לאחיו; בכך יגרום יוסף לאחיו לשנוא אותו ולמכור אותו למצרים, כדי שיוכל לפרנס אותם כשיבוא הרעב.

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

שינוי בתכניות

הבנתו של יוסף את המאורעות עמוקה ואצילית, אבל שומה עלינו לשאול: האם זכה יוסף להבין את התוכנית האלוהית לאשורה? לכאורה גם יעקב מתלבט בכך, שכן הוא יורד למצרים בלב חרד. אולם זאת הפעם הקב"ה מתגלה ומספר ליעקב על תוכניתו (מו, ג־ד):"וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵ־ל אֱ־לֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ".

פסוק זה מקביל לדברי יוסף ליעקב, טרם ירידתו מצרימה. יוסף אומר ליעקב (מה, ט): "רְדָה אֵלַי אַל־ תַּעֲמֹד", וה' מחזק את דבריו באומרו ליעקב (מו, ג): "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה"; יוסף אומר שהירידה למצרים תוביל לריבוי (מה, ז): "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱ־לֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה", וה' מחרה מחזיק אחריו (מו, ג): "כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם"; יוסף רומז על שהייה קצובה במצרים (מה, יא): "וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי־עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב", וכך משתמע גם מדברי ה' ליעקב (מו, ד): "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". ניסוח דבריו של הקב"ה בצורת תקבולת מדגיש כי כירידתו של יעקב כך תהיה עלייתו – בזו כמו גם בזו יילווה הקב"ה אל יעקב ויגן עליו מכל פגע.

לבסוף מבטיח הקב"ה ליעקב (מו, ד): "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ". כלומר, לא רק שיעקב יזכה להגשים את דבריו (מה, כח): "רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת", אלא שיוסף הוא שיעצום את עיניו עם מותו. ומאחר שיעקב עתיד לשוב אל ארץ אבותיו, ניתן להסיק שאף יוסף יזכה לשוב לארץ.

תחילה נראה שהמאורעות מתגלגלים על פי התוכנית. בני־ישראל מבקשים לשהות כגרים במצרים לתקופת הרעב (מז, ד): "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ… כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", יוסף מפרנס את משפחתו בתקופה קשה זו (שם, יב): "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף", והם אמנם מתרבים (שם, כז): "וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד".

אולם עד מהרה המציאות סוטה מקווי הנבואה. בני ישראל ממשיכים לשבת במצרים זמן רב אחרי הרעב; יעקב מבין לקראת מותו שהקב"ה אינו מתעתד להשיב אותו לארץ, והוא נאלץ להשביע את יוסף להעלות את גופתו; יוסף עצמו אינו נהנה עוד מאותה השפעה בביתו של פרעה, ואפילו ליציאה קצרה ממצרים לקבורת אביו הוא נעזר בשתדלנים. למעשה, ייתכן שרוחות ראשונות של שעבוד כבר מתחילות לנשוב באותם ימים (נ, ז־ט): "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו… וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" – שעבוד שיתואר במלוא חומרתו בספר שמות.

טשטוש מכוון

כיצד ניתן להסביר את העובדות התמוהות הללו? הרי גם אם נאמר שיוסף לא קלע אל התוכנית האלוהית, עדיין עומדת לנו למכשול ההתגלות המפורשת שלה זכה יעקב.

ובכן, אף שהנבואה כולה אמת, משמעותה המלאה מטושטשת במכוון, וניתן לעמוד עליה רק בדיעבד. מתברר שחלק מהנבואה מדבר על ישראל האיש ("אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה"), וחלק מהנבואה מדבר על ישראל העם ("וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה"). כך מטושטשת העובדה שיעקב עתיד למות בנֵכר, כמו גם העובדה שמאות שנים עתידות לחלוף בין המאורעות. ההבטחה שהקב"ה יהיה עם ישראל בירידה למצרים ובעלייה משם מטשטשת את תקופת הסתר הפנים הממושכת במצרים. למעשה, בין נבואתו האחרונה של יעקב (מו, ב: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי") לבין נבואתו הראשונה של משה (שמות ג, ד: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי") לא מפורשת אף התגלות אלוהית! וכמובן, ההתייחסות רק לתועלת שתהיה בירידה ("כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם") מטשטשת את מחיר השעבוד – שעבוד שנובע באופן ישיר מן הריבוי (שמות א, ט־י: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה"). מתברר שלא רק את המשמעות האמיתית של מעשי הקב"ה קשה לפרש, אלא גם את המשמעות של מילותיו!

במבט מקיף יותר מתברר שמכירת יוסף, כמו גם הנבואה המבלבלת שקיבל יעקב, מהוות שלב חשוב בהתגשמות הגזרה של ברית בין הבתרים (טו, יג): "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". חז"ל סבורים שלצורך כך נקט הקב"ה תחבולות (מדרש תהלים קה, ה): "אמר ר' פנחס הכהן בר חמא: משל לפרה שהיו מבקשין למשוך אותה למקולין [=בית־מטבחיים] שלה, ולא היתה נמשכת. מה עשו? משכו בנה תחלה, והיתה רצה אחוריו. כך קודם שבא יעקב למצרים כמה מנגנאות [=תחבולות] נעשו, שיעשו אחי יוסף כל אותן הדברים, כדי שירד יוסף למצרים, ואחרי כן ירד יעקב אחריו למצרים".

ובכן, האם בכך עמדנו על מלוא התוכנית האלוהית? ספק רב! ככלות הכול, גם הסיבה לגזרת בין הבתרים אינה ידועה לנו בוודאות. ככול שמעמיק האדם בעיונו, כך מתחוור לו מה מוגבלת הבנתו, כדברי ישעיהו הנביא (נה, ח־ט): "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם".

ד"ר יושי פרג'ון הוא עורך "מגדים", ביטאון לענייני מקרא, ומרצה לתנ"ך במכללה האקדמית הרצוג ובישיבת ההסדר בעתניאל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' ד' טבת תשע"ה, 26.12.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-26 בדצמבר 2014, ב-גיליון ויגש תשע"ה - 907 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: