מתנותיו של היאור | חיליק אברג'ל

הנילוס היווה עורק חיים ראשי עבור התרבות החקלאית המצרית, ומסתבר שגם בארץ נשאו את העיניים אליו

"וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (בראשית מא, א). היאור בה"א הידיעה, משמע שיש אחד כזה. רש"י שם לב לסתירה בין פסוק זה לתיאור מכת דם (שמות ז, יט): "קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם". אז היאור הוא אחד או רבים? כך מבהיר רש"י: "כל שאר נהרות אינם קרויים יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשויין יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם, לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצות".

בים החולות הנודדים בארץ מצרים, אפיקו של הנילוס מהווה אי של יציבות. ההיסטוריון הרודוטוס (המאה החמישית לפנה"ס) כינה את מצרים: "מתנה של הנילוס". שטף הנחל ואדמת הסחף הפורייה מהווים מצע גידול עשיר לחקלאות במורד הנילוס. פלגי המים השוטפים משמשים ליושבי גדות נהר מצרים עורק חיים. ניתן לומר שמעצמת העל הזו, מצרים, חיה בזכות הנילוס שמשקה את השדות ואת היאורים.

נשאו עיניים לנילוס הרחוק. נילומטר, האי רודה, קהיר, 1966

נשאו עיניים לנילוס הרחוק. נילומטר, האי רודה, קהיר, 1966

בימי קדם העלו את המים מהנילוס אל תעלות ההשקיה באמצעים מלאכותיים שונים. בשיטה אחרת חיכו להצפה טבעית, כשהנילוס עלה על גדותיו, מה שאפשר חקלאות פורייה למשך חודשים רבים. דא עקא, שלעתים ההצפה בנילוס הייתה הרסנית ופגעה בחקלאות. יום של הצפה טובה בנילוס היה יום חג ויום של הצפה הרסנית היה מלא באבל.

שיטות ההצפה המלאכותית והטבעית פיתחו חקלאות ענפה ותרבות חקלאית לאורך גדות הנילוס. חלק משיטת המיסוי המצרית הקדומה מבוססת על היבול הסמוך לאזורי ההצפות ויש אומרים שהסדר, הסולידריות וההיררכיה המצריים מבוססים על פיתוח חקלאי זה שלאורך הנהר.

לכאורה, המציאות החקלאית בארץ ישראל רחוקה מהוויית הנילוס. כך מתאר משה את העתיד הצפון לבני ישראל בארץ (דברים יא, י): "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם. אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק". הפעולה הרגלית נצרכת בנילוס. הובלת המים באופן ידני או רגלי לתעלות ההשקיה הכרחית להצפת גדות הנהר הגבוהות ממפלס הנילוס.

בארץ ישראל זה נראה אחרת (דברים יא, יא־יב): "וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ־לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ־לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". בעוד שבארץ ישראל החקלאי נושא עיניו באופן מובנה כלפי שמים ומחפש את הגשם ואת דרישת הקב"ה, במצרים משפיל החקלאי את עיניו לגדות הנחל. השמים אינם מהווים כתובת עבורו ובכך הקשר לרקיע נמנע ממצרים.

אף על פי כן, מסתבר שגם בארץ ישראל נשאו עיניים לנילוס הרחוק. לאורך הנילוס פזורים מתקנים למדידת מפלס המים: נילומטר שמם. במקדשים פרעוניים על גדת הנהר היו נילומטרים שהיוו מדד למצב הרוח הלאומי, מעין מפלס הכנרת שלנו. בעתיקות ציפורי התגלה פסיפס ובו תיאור נילומטר בבית חג הנילוס. הבית, מן התקופה הביזאנטית, מהווה מתחם ציבורי גדול ובו תיאורים מרהיבים של הנילוס ושל חגיגות הנהר. פסיפס נוסף של נילומטר מאותה תקופה התגלה בכנסייה המנציחה את נס הלחם והדגים (מרקוס ו, לה־מד) על גדת הכנרת בעין שבע.

נחתום במדרש ובלקחו (שמות רבה, ב):

ארבעה מלכים עשו עצמם אלוה ואלו הן: חירם ונבוכדנצר ופרעה ויואש מלך יהודה… ופרעה מנין שעשה עצמו אלוה? שנאמר (יחזקאל כט, ג): ‘לי יאורי ואני עשיתני‘. מסרו הקדוש ברוך הוא ביד אויביו.

אל מול היאור, אלוהי מצרים, והחקלאות השופעת ממנו נעמיד את דברי ר‘ יוחנן (בראשית רבה סט, ג):

א“ר יוחנן: הרשעים מתקיימין על אלוהיהם (בראשית מא, א), ‘ופרעה חולם והנה עומד על היאור‘, אבל הצדיקים אלוהיהם מתקיים עליהם שנאמר: ‘והנה ה‘ נצב עליו ויאמר אני ה‘ א־להי אברהם‘. #

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ז כסלו תשע"ה, 19.12.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-18 בדצמבר 2014, ב-גיליון מקץ תשע"ה - 906, פרשת דרכים ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: