המסורת ממקמת את קבר רחל בבית לחם שבנחלת יהודה, אך ייתכן שמיקומו באזור נחל פרת בנחלת בנה הקטן בנימין

קבורת רחל ומצבתה מוזכרות בפרשתנו (לה, טז־כ):

וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ… וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִיא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.

מפסוקים אלה אנו מבינים שרחל נקברה בסמוך לאפרת היא בית לחם. לעומת זאת, במפגש בין שאול לשמואל נאמר אחרת (שמואל א, י ב): "בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח". משמעות המילים "בגבול בנימין" היא בתוך גבול בנימין. כיצד ניתן ליישב את הקושי? היכן היא בית לחם?

מתרץ המדרש (תוספתא סוטה, יא, ז):

כיוצא בדבר אתה אומר: "בלכתך היום מעמדי וגו' בצלצח" [היכא] מצינו שנקברה רחל בגבול בנימין בצלצח והלא לא נקברה אלא בבית לחם [חלקו] של יהודה שנאמר "ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת" ואין אפרת אלא חלקו של יהודה … אלא אמר לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קבורת רחל אתה הולך והן באין ומוצא אתה אותן בגבול בנימין בצלצח.

מסבירה התוספתא: בזמן שיוצא שאול משמואל האנשים יוצאים מקבר רחל שביהודה, ומקום המפגש של האנשים ושאול הוא בגבול בנימין. כיוון אחר מועלה במדרש הבא (ספרי, וזאת הברכה שנ"ב): "ר' מאיר אומר: בחלקה של בנה מתה". לפי מקור זה, רחל אמנו מתה בנחלה שלעתיד תהיה לבנימין.

אז היכן יש לחפש את מצבת קבורת רחל? ביהודה? בבנימין? האם נותרו עקבות של מצבת קבורת רחל שאינן בבית לחם יהודה?

נחל פרת
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

קבורת אבן

המפתח למיקומה של מצבת רחל הוא "אפרת היא בית לחם". על פי זיהוי הארכיאולוגיה הארצישראלית אפרת ובית לחם הם שני שמות לאותה עיר בנחלת שבט בנימין, שאליה חוזרים שבי ציון (נחמיה ז, כה־כח): "בְּנֵי גִבְעוֹן תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה. אַנְשֵׁי בֵית לֶחֶם וּנְטֹפָה מֵאָה שְׁמֹנִים וּשְׁמֹנָה. אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה". מתוך ההקשר הגיאוגרפי ברור שבית לחם המוזכרת בנחמיה יחד עם גבעון וענתות נמצאת מצפון לירושלים.

באותו הקשר גיאוגרפי מוזכרת גם העיר פרה (יהושע יח, כא־כה): "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה… וּבֵית אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה… גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת". העיר פרה מזוהה בחרבת עין פרה שבתחומי נחל פרת הסמוך לענתות, ואליה הצטווה ירמיהו ללכת (ירמיהו יג, ג־ה): "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר. קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע". הקשר בין ירמיהו, יליד ענתות, לעיר רמה ולמצבת קבורת רחל, בא לידי ביטוי בפסוק (ירמיהו לא, יד): "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ".

את מצבת קבורת רחל נחפש "כברת דרך לבוא אפרתה", אל העיר הקדומה פרת. שארל קלרמון גנו היה אחד מהחוקרים שעסקו בזיהוי המקומות המוזכרים בתנ"ך במאה ה־19. לזכותו נזקפו תגליות רבות ובהן מצבת מישע והכתובת שבקבר "יהו אשר על הבית" בירושלים. באחד מיומניו כתב את הפסקה הבאה המתייחסת לאתר מסקרן:

מטעמים שאין לי אפשרות לפרטם בזה, בדעתי לקבוע כאן (בקובור בני ישראיל) את מקומו האמיתי של קבר רחל. ההשערה הזאת יכולה להיות נועזת מאוד. ביום מן הימים בוודאי ארחיב על כך את הדיבור ולא אעלים מעצמי את הקשיים השונים אשר מעיר העניין.

את הדברים הוא כותב על קובור בני ישראיל (תרגום: קברי בני ישראל), הנמצא באפיקו של נחל פרת (ואדי קלט), בסמוך לכביש המחבר את הכפר חיזמא עם היישוב אדם. בסמוך לכביש, מצויים חמישה מבני אבן נמוכים, גדולים ומוארכים. ההנחה היא שהם שימשו לקבורה. המבנים מתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (1,900־2,200 לפני הספירה), המאופיינת במגאליתים (“מגאס“ = “עצום“ ו“ליתוס“ = “אבן“).

אלא שלעומת ההיגיון הארכיאולוגי־גיאוגרפי ניצבת מסורת רבת שנים – מאז ימי בית שני והלאה – שאין לזלזל בה, הממקמת את קבר רחל במקום הידוע כיום בבית לחם יהודה. אל התיאור בברית החדשה (מתי, ב טז־יח), בספרו של אבסביוס ובכתבי הנוסע מבורדו, מצטרפים נוסעים רבים המתארים את המצבה בדרך בית לחם בצורות שונות. באמצע המאה התשע עשרה שופץ הקבר בכספיו של משה מונטיפיורי ומאז הסכמי אוסלו בוצר המתחם ואיבד את מראהו ההיסטורי.

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ג כסלו תשע"ה, 5.12.2014