חזון יצחק, תחבולת רבקה | יושי פרג'ון

עיון בפרשה מגלה שיצחק פעל על פי תוכנית שלא כוללת דחייה של אחד מבניו, אלא מעניקה לשניהם את הברכות שיתאימו ביותר לאופיים ולכישוריהם. רבקה סברה שהחזון נועד לכישלון

פירוש רווח לסיפור גנבת הברכות מציג את יצחק אבינו כמי שעיוורונו הפיזי מצביע על (ואולי אפילו נובע מן) עיוורון רוחני (בראשית רבה סה, ה). יצחק, שאינו יודע את טיבו האמתי של עֵשָׂו, מוּלך שולל באמצעות שאלות צדקניות דוגמת "היאך מעשרין את המלח ואת התבן?", ומשום כך הוא מבקש לתת לעֵשָׂו את הברכות – אף שהייעוד הגלום בהן אינו הולם כלל את מעשיו האמיתיים. לעומתו, רבקה, שמבטה צלול ובהיר, דואגת שהברכה תגיע לבן הראוי לה – יעקב.

לכאורה, ההצלחה של יעקב להונות את אביו וליטול את הברכות שיועדו לעֵשָׂו מחזקת את התמונה הלא־מחמיאה של יצחק, כמי שעיניו הכהות הופכות אותו לקרבן קל. אולם קריאה מדוקדקת יותר של סיפורנו תלמד שתמונה זו של יצחק רחוקה מלהיות נכונה.

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

ביקורת החושים

למעשה, די במילה הראשונה שמוציא מפיו יעקב המחופש לעֵשָׂו, "אָבִי" (כז, יח), כדי לעורר את חשדו של יצחק: “וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי“. יצחק יודע שהוא מדבר עם בנו, אך חושד, על פי צליל קולו, שזה אינו הבן הנכון. יעקב מנסה לשכנע את יצחק שהוא עֵשָׂו, אך יצחק אינו ממהר להשתכנע, ושואל בחשד (כ): “מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי?“. תשובתו של יעקב רק מעמיקה את חשדו של אביו, ומשום כך הוא בוחר להפעיל, נוסף לחוש השמיעה, גם את חוש המישוש (כא): “וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא“. מאחר שעֵשָׂו איש שעיר ויעקב איש חלק, יהיה במישוש כדי ללמד שיעקב, ולא עֵשָׂו, הוא הבן שלפניו.

התוצאות של חוש המישוש אינן תואמות את אלו של חוש השמיעה, ומשום כך קורא יצחק בתדהמה (כב): “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו!“. מאחר שמבחן המישוש נראה כראיה ברורה שזהו עֵשָׂו יצחק מתכונן לברך אותו, אך הספק העמוק שאוחז בו אינו מרפה, והוא שב ושואל (כד): “אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?“

עתה יצחק מפעיל שני חושים נוספים. תחילה את חוש הטעם (כה): “וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי“, ואחר כך גם את חוש הריח (כו־כז): “וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי. וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו“. הנשיקה מאפשרת ליצחק להריח את בנו, וללמוד מריח השדה של בגדיו שאכן לפניו “עֵשָׂו… אִישׁ שָׂדֶה“ (כה, כז).

יצחק מפעיל למעשה את כל החושים שיש לעיוור על מנת לזהות את הבן שלפניו. לולא הכינה רבקה את המטעמים הנכונים, לולא הלבישה את יעקב בבגדים הנכונים ולולא הלבישה עורות גדיים “עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו“, התחבולה הייתה נכשלת. וגם כך, התחבולה אינה מסמאת את עיני רוחו של יצחק לזמן רב. הופעתו של עֵשָׂו “האמיתי“ מובילה את יצחק למסקנה הברורה (לה): “בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ“.

ברכה לכל בן

אולם אם יצחק ניחן במבט כה חד, כיצד ייתכן שהוא ביקש להעניק לעֵשָׂו ה"ארצי" ברכת ייעוד רוחני שאינה הולמת אותו?! ובכן, עיון בפרשה ילמד שיצחק מעולם לא ביקש להעניק לעֵשָׂו ייעוד שכזה. למעשה, הברכה שיעקב לוקח מעֵשָׂו נראית גשמית למהדרין, והיא אינה כוללת ייעוד כלשהו. לעומת זאת, בסוף הפרשה, במעמד שכמעט נבלע באורו הבוהק של סיפור גנבת הברכות, מסופר שיצחק מעניק ברכה נוספת, כשזאת הפעם נמענה המתוכנן הוא יעקב (כח, ג־ד): "וְאֵל שַׁ־דַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱ־לֹהִים לְאַבְרָהָם".

לנוכח המאבק המר על הברכה הקודמת, הופעתה של ברכה חדשה מכה את הלומדים בתדהמה. תדהמה זו נראית מוצדקת עוד יותר כשאנו נזכרים בשיחה הכאובה שהתחוללה בין יצחק ועֵשָׂו אחרי גנבת הברכות (כז, לו־לח): "וַיֹּאמַר (=עֵשָׂו) הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה. וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ".

אם יש ליצחק ברכה נוספת באמתחתו, מדוע הוא אינו מעניק אותה לעֵשָׂו כפיצוי על הברכות שנטל ממנו יעקב? מתברר שיצחק פעל על פי תוכנית שלא כוללת דחייה של אחד מבניו לטובת האחר, אלא מעניקה לשני בניו את הברכות שיתאימו ביותר לאופיים ולכישוריהם, ומאפשרת להם לשתף פעולה, כלשון המדרש (שיה"ש זוטא א', טו): "עֵשָׂו היה ראוי להעמיד מלכים ויעקב היה ראוי להעמיד כהנים, הברכות הראשונות ראויות לעֵשָׂו והאחרונות ליעקב". העובדה שרבקה דחפה את יעקב ליטול את ברכותיו של עֵשָׂו קלקלה את תוכניתו העמוקה של יצחק, אבל כמובן שלא עולה על דעתו שניתן לתקן זאת באמצעות מסירת ברכות הייעוד של יעקב לעֵשָׂו. וכך יוצא שיעקב זוכה הן לברכות הגשמיות והן לברכות הייעוד.

אם בתחילת דברינו הוצגה הדעה שעיוורונו הרוחני של יצחק מתוקן על ידי פעולתה של רבקה צלולת המבט, הרי עתה התמונה ממש מתהפכת. אך האם עלינו להאמין שרבקה מקלקלת בקוצר־רואי את תוכניתו העמוקה של יצחק?! מסתבר שגם רבקה פועלת מתוך מחשבה עמוקה. היא יודעת שתוכניתו של יצחק לשיתוף פעולה בין עֵשָׂו כ"מלך" ויעקב כ"כהן" נידונה מראש לכישלון (כה, כג): "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". שני הבנים שהחלו להתקוטט ברחמה עתידים להתקוטט לנצח, והשלטון הגשמי צריך להינתן לצעיר דווקא. וכך, כפי שקורה לא־פעם, חזונו הנשגב של איש הרוח קורס כשהוא נתקל באילוציה של המציאות.

ד"ר יושי פרג'ון הוא עורך "מגדים", ביטאון לענייני מקרא, ומרצה לתנ"ך במכללה האקדמית הרצוג ובישיבת ההסדר בעתניאל

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ח חשוון תשע"ה, 21.11.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-21 בנובמבר 2014, ב-גיליון תולדות תשע"ה - 902 ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 5 תגובות.

  1. כמו כל שבוע, מעולה. תודה רבה

  2. שלום , צר לי אך הרעיון הזה נמצא כבר למעלה משלושים וחמש שנה בספרה של נחמה ליבוביץ עיונים בספר בראשית. הוא ידוע למדי כדי שאוכל לדרוש כי ראוי להכיר ועוד יותר להזכיר דברים בשם אומרם .

  3. תודה, מקסים!

    הקושי בהצגה הזו של הדברים, הוא שהכתוב לא מעורר אותנו לחשוב שיצחק מתכוון לברך גם את יעקב. הוא מרגיש שמותו קרב וקורא לעשו בלבד, ולא ליעקב; והברכה נסמכת על הציד של עשו, שהוא ערוץ האהבה המיוחד לו וליצחק. אנחנו משוכנעים בצדק, יחד עם רבקה ויעקב, שהולכת להיות פה ברכה אחת בלבד.

    לכן צריך להציע תיקון קל. נראה שלכתחילה יצחק אכן התכוון לחלק רק את הברכה הגשמית. ברכת אברהם לא מגיעה לאף אחד מהילדים, משום שבשלב הזה אף אחד מהם לא מועמד ראוי להמשיך את ברכת אברהם: עשו מתחתן עם כנעניות למורת רוחם של הוריו, ויעקב לא מתחתן כלל. רק אחרי שיעקב מתכוון להקים בית כשר הוא נעשה מועמד ראוי לברכת אברהם.

    • ואולי חשב יצחק בתחילה להשאיר את 'ברכת אברהם' בידי ה' שיתגלה אל הבן הממשיך וימסור בידו את הנבואה, כך נהג אברהם עצמו שנתן ליצחק את כל אשר לו ושילח את שאר בניו אל ארץ קדם כדי לבסס את מעמדו של יצחק כיורש, אך את הברכה הרוחנית השאיר ביד ה', שאכן התגלה ליצחק אחרי מות אברהם ובירכו.

      יצחק הוצרך לברך את בניו, הואיל ורצה לשמור את שניהם יחד – לכן היה צריך לקבוע מי יהיה מנהיג הבית. בברכה שייעד לעשיו, היתה גם תוכחה מעודנת, שכן לא בירכו בהצלחה בציד, אלא דוקא שיזכה להמשיך את דרכו של אביו בעבודת האדמה: 'ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש', ודוקא בדרך העמל והשלום יגיע הבן להצלחה 'ייעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים'.

      בברכה, ש.צ. לוינגר

      ולגבי 'תחבולת רבקה' –

      עלה בדעתי לומר שרבקה לא התכוונה בתחילה שיעקב יתחפש לעשיו וייטול את ברכתו. רבקה מציעה ליעקב שייגש אל יצחק עם מטעמים ויבקש ברכה, בהנחה סבירה שיצחק בראותו את רצונו של יעקב להתברך ואת יוזמתו, יחשוב שנית על החלטתו להעמיד את עשיו בראש, ולכל הפחות ייתן גם לו משהו.

      רק כאשר יעקב שואל 'אולי ימושני אבי', קולטת רבקה שיעקב לא יעיז לבקש בגלוי והוא חושב על דרך של התחפשות שתוביל אותו לקבלת ברכתו של עשיו, עתה מבינה רבקה שאין מקום לפשרה, אלא לקיום מלא של הנבואה: 'ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר' והיא 'זורמת' עם יעקב בדרך שבחר!.

      [הגעתי לרעיון בעקבות מאמרו של ד"ר חגי משגב, 'הויכוח בין נתן ובת-שבע', בבלוג שלו 'על מה שקרה ומה שיהיה', שם עמד על ההבדל בין הצעתו של נתן שבת שבע תבוא אל דוד בשאלה 'ומדוע מלך אדוניהו?', כדי שלא לפגוע בדוד בהצגת האפשרות שהוא אינו יודע מה נעשה 'מתחת לאפו' – בעוד בת-שבע 'מניחה את הקלפים על השולחן', ואומרת בפירוש: 'ואתה אדוני המלך לא ידעת!']

  4. גם אני בדקתי אודות דמותו של יצחק אבינו. אני מצאתי אותו איש האמת והצדק:

    http://overallsimplicity.blogspot.co.il/2014/11/blog-post.html

להגיב על תומר לבטל

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: