תגובות לגליונות קודמים – 901

בתגובה ל"הקדיש הוא לא הסיפור" מאת יגיל הנקין, גיליון פרשת וירא

לא היה הראשון

ד“ר יגיל הנקין כותב במאמרו כי “בנושא קדיש יתומה, היה הרב הענקין אחד הפוסקים הראשונים בתקופה המודרנית, אם לא הראשון, שפרסם בפומבי היתר לאישה לומר קדיש על אביה“. בהמשך רעיון זה נתנסח בלשון ודאית יותר: “הרב יוסף אליהו הענקין היה הפוסק הראשון שפרסם בפומבי היתר (מסויג) לאישה לומר קדיש“.

אולם בחינת המקורות מעלה שאין אלה פני הדברים, וכי אין לייחס לגרי“א הענקין ראשוניות וחלוציות בפרסום ההשקפה ההלכתית המתירה לנשים לומר קדיש בתקופה המודרנית. הגרי“א הענקין כתב בראשונה תשובה בעניין נשים ואמירת קדיש בשנת תש“ז, תשובה שבאה כמענה לשאלה שהופנתה אליו בידי הרב שרגא פייוול גרינשטיין. באותה עת שימש הרב גרינשטיין רב בעיר הארטפורד במדינת קונטיקט. תשובה זו לא התפרסמה בשעתו בכתובים בידי הגרי“א הענקין עצמו, אלא ראתה אור לראשונה בניו יורק בשנת תשמ“ט בכרך השני של כתביו “תשובות איברא“ (סימן ה). ככל הנראה הגרי“א לא חש צורך לפרסם תשובה זו משום שמדובר היה באותה עת בתופעה זניחה למדי, וטרם חלה התעוררות בקרב הנשים לאמירת קדיש בחוגים רחבים.

תשובתו השנייה של הגרי“א הענקין בנושא נשים ואמירת קדיש התפרסמה בכתב העת הפרדס באדר תשכ“ג. תשובתו זו לא באה לעולם יש מאין, אלא התנסחה כתגובה לתשובה בנושא נשים ואמירת קדיש שנדפסה ושהופצה בידי הרב משה לייב בלייער, כפי שנזכר בפתח דברי הגרי“א הענקין עצמו. בתשובתו זו סבר הרב בלייער שיש להתיר אמירת קדיש בידי נשים. על רקע אזכור מפורש זה, לא נהיר מדוע יגיל הנקין התעלם מהמילים הפותחות הללו וטען לראשוניות של סבו בעניין פרסום הדעה המתירה אמירת קדיש בידי נשים. אגב אורחא יש לציין כי הגרי“א הענקין לא אזכר בדבריו בכתב העת הפרדס את תשובתו המוקדמת יותר משנת תש“ז.

יתרה מכך, ב“גבורות אליהו“ (סימן לא) מובאת שאלה שהפנה הרב בלייער עצמו לגרי“א הענקין בשנת תשכ“ד, בעקבות מאמרו משנת תשכ“ג, ובה הוא מזכיר מפורשות את התשובה שפרסם שנה קודם לכן, תשובה שבעקבותיה נטל הגרי“א הענקין הזדמנות ופרסם את מאמרו. והנה, התשובה הנדונה ב“גבורות אליהו“ מוזכרת במאמרו של יגיל הנקין, אולם מסיבה בלתי ברורה הוא לא הזכיר שעצם התעוררותו של הגרי“א הענקין להידרש לנושא בכתובים ולפרסם את דבריו באה בעקבות דברי הרב בלייער.

לפי המקורות המצויים בידינו, כלל הידרשויותיו של הגרי“א הענקין לנושא אמירת קדיש בידי נשים באו בעקבות נסיבות חיצוניות. אין בידינו האפשרות להכריע בשאלה אם היה נדרש לנושא זה מדעת עצמו אם לאו.

יש לציין עוד כי היתר לאמירת קדיש בידי נשים ניתן בידי הגרי“ד סולובייציק בעל פה לכל הפחות משנת 1963. כן יש להעיר כי יגיל הנקין מסב את דבריו בנוגע לראשוניותו של סבו על התקופה המודרנית. אולם מתעוררת השאלה אם זוהי חלוקה ראויה ולגיטימית, שכן השקפות המתירות אמירת קדיש בידי נשים הושמעו קודם לכן. כך בין היתר כבר בשנת תרנ“א התפרסם בירושלים ספרו של הרב אליעזר זלמן גראיעווסקי “קדיש לעלם“ שבו הוא מעלה טיעונים להיתר. כמו כן, בשבועון האנגלי The Jewish Chronicle משנת 1943 התפרסם מכתב שבו צוינה דעתו המתירה של הדיין הריס מ‘ לזרוס (1880–1962) לנשים לומר קדיש. וישנם מקורות נוספים בכיוון זה.

יש להעיר עוד כי אביו של יגיל הנקין, הרב יהודה הרצל הנקין, נדרש פעמים אחדות בכתובים לתרומה של סבו, הגרי“א הענקין, לנושא אמירת קדיש בידי נשים. כך הוא מבחין בחמישה שלבים בהתפתחות הפסיקה בנושא זה, תפיסה שהתפרסמה במקומות אחדים בכתובים. התייחסות לנושא זה בשפה העברית מצויה במאמר “לא כל ‘שאלות ותשובות‘ הן שו“ת“, שהתפרסם ב“הצופה“ באייר תשס“ד, בתגובה למאמר של כותבת שורות אלה בנושא “נשים ואמירת קדיש בשו“ת אינטרנט“, מאמר הכולל כמות לא מעטה של חומר בנושא אמירת קדיש בידי נשים ככלל. והנה, לדבריו של הרב יהודה הרצל הנקין, בשלב הראשון הועלה הנושא על ידי ה“חוות יאיר“ ושאר אחרונים שפסקו לאסור. השלב השני שהוא מונה הוא היתרו של סבו לאישה לומר קדיש מעזרת הנשים בשעה שמצויים גברים האומרים קדיש. בהקשר לכך הוא מציין כי “ישנם הרבה סיפורים על נשים במקומות שונים שאמרו קדיש, אבל ככל שידוע הגרי“א הענקין היה הראשון שהתיר בכתב“.

מכל מקום, אין ההשקפה שלפיה הגרי"א הענקין הוא הראשון שהתיר אמירת קדיש בידי נשים בכתב מדויקת, ותגובתי על נושא זה אוזכרה במסגרת מאמר נוסף ב"הצופה". מבלי לגרוע כהוא זה מתרומתם הנכבדה של הגרי"א הענקין וייבל"א של הרב יהודה הרצל הנקין עצמם לסוגיה ההלכתית של אמירת קדיש בידי נשים, חובה גם לתקן את הרושם הזה.

יעל לוין

—————————

בתגובה ל"מתפלל כנגד הזרם" מאת דוד מ' פויכטונגר, גיליון פרשת נח

דרוש תיקון חברתי

שאלת האדם "היחיד החותר תחת המוסכמה הציבורית וסולל לעצמו דרך אחרת ייחודית, חיצונית לחברה", המועלית במאמרו של פויכטונגר, מתקשרת בדבריו להתנהלותו של חוני המעגל המובאת במשנת תענית (ג, ח) "הנתפס כמפר סדר וכפורץ גבולות", כדברי הכותב. אך נראה שישנה כאן הבנה לא נכונה של גערתו של שמעון בן שטח (הממסד הדתי) בחוני המעגל.

לא אי הציות שמפגין חוני לדפוסי התפילה בעת משבר הוא שמביא את שמעון בן שטח לגערתו, לא החשש שמא "יזלזל הציבור בכללי התפילה ובטקסים שהתקבלו במסורת ויסגל דרכי פעולה חלופיות" מרתיע את שמעון בן שטח. תגובתו של שמעון בן שטח נובעת מכך שאי ירידת הגשמים מעידה על מצב רוחני ירוד של החברה, כפי שבא לידי ביטוי בדברי חוני עצמו לאחר ריבוי הגשמים: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים", דבר המרמז על דרך מוטעית.

אין לנתק בין אי ירידת גשמים ובין "והיה אם שמע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם בעתו". הבצורת מצביעה על מצב רוחני ירוד, הדורש חריש רוחני עמוק בעם וחזרה בתשובה. קיצורי דרך על ידי "בבות", גדולים ככל שיהיו, אינם מועילים כאן. לא זו הדרך להוביל עם לתיקון רוחני. אי לכך שמעון בן שטח אינו חושש מכך שייראה כאילו צדיק "מכריח את הבורא להישמע לתכתיביו", אלא מהסקת נורמות מוטעות בציבור, כאילו קיצורי דרך הם תחליף לתיקון שיביא את הישועה (הגשם).

ממילא אין לראות בחוני דוגמה "ליחיד המתריס בהתנהגותו נגד הממסד" וגם לא כמי שקורא תיגר עליו. חוני מייצג את האדם הצדיק המתבודד החי לו במעגלו הפרטי, שקרוב אל בוראו אך אינו מצוי בהתנהלות החברה שבה הוא חי. בהיותו איש חנון (חוני) וחסד היא מידתו, הוא אינו יכול לעמוד בצער הציבור ונעתר לו. שמעון בן שטח הוא אמנם מנהיג רוחנית, אך אין הוא רואה בתפילתו זו עזות פנים וחוצפה אלא החמצה חינוכית המפורשת בתורה בפרשת "והיה אם שמוע" – הוראות שנקבעו על ידי נותן התורה ו"לא על ידי הממסד".

יש המנסים לתת לגיטימציה לפריצת מסגרות הלכתיות במציאות חיינו תוך שהם נתלים בתפילתו של חוני המעגל. אך לאור דברינו, מסתבר שאין לכך מקום. חז"ל נותנים לגיטימציה לתפילת היחיד העצמאית, אך מדגישים שלא זה מה שיוביל לתיקון הציבור. שמעון בן שטח, המנהיג הרוחני, בן השטח, רוצה להוביל את הציבור לישועה רוחנית ולא להסתפק בישועה גשמית.

עדינה פרידגוט

עדינה פרידגוט היא מחברת הספר "נחל עדניך – מפגש עם מועדי ישראל"

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"א חשוון תשע"ה, 14.11.2014

מודעות פרסומת

פורסם ב-14 בנובמבר 2014,ב-גיליון חיי שרה תשע"ה - 901, תגובות. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: