שירים – גליון 901

מיכאלה למדן
*
אַיָּלָה, אַל תִּהְיִי
שְׁלוּחָה שֶׁל הָרוּחַ
קִרְבִי אֶל הַמַּיִם
הַבִּיטִי.
כְּמֵי הַפָּנִים לַפָּנִים
לֵב אִשָּׁה.

וּכְשֶׁאַתְּ פּוֹתַחַת,
פִּתְחִי בַּדַּף
הַיּוֹמִי לָאַהֲבָה.

מַחֲקִי אֶת שְׂפַת הַסִּימָנִים.
אֲנִי רוֹצָה לָנוּחַ בֵּין הַצֵּרוּפִים
וְלִקְרֹא אוֹתָךְ בְּמִלָּה
אַחַת

*
בְּפָּרַבּוּלַת הָאֵשׁ
רְגָעִים נֶעֱתָקִים מִן הַמּוֹקֵד
וְתִקְוָה חוֹזֶרֶת עוֹלָה
קָרְבָּן לַהֲוָיָה.
הִנֵּה כִּי כֵן נָעִים, נָעִים
בִּתְנוּעַת הַסִּיבוּב
לֵדַת הַגּוּף.
בִּהְיוֹתְךָ, גַּם לְכֹבֶד אֵין מִשְׁקָל
וְיֵשׁ בְּרָכָה בַּעֲצִירָה.

———————-
יוסף עוזר
מטרייה בירושלים

בְּפִסּוּק אֲבָרִים,
רְטוּבָה וַחֲשׂוּפָה.
עַצְמוֹתֶיהָ, גִּידֶיהָ וְהַקְּפִיץ –

גְּלוּיִים לַכֹּל.
פַּעַם הָיְתָה נִמְתַּחַת.

הָיְתָה מְקַפֶּלֶת רֶגֶל אַחַת
לִשְׁמֹר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת.

——————————-
עודד בן־דורי
דימוי עצמי

מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים
וְלֹא תֵּאַרְתָּ לְעַצְמְךָ
שֶׁהָעֶלְבּוֹן
יְלַוֶּה אוֹתָנוּ
אֶל תּוֹךְ הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי

שָׁלַחְנוּ מְטוֹסִים
לְהַפְצִיץ
הַשִּׁרְיוֹן דָּהַר בַּמִּדְבָּרִיּוֹת הָאֲרֻכִּים
רָדַפְנוּ אוֹיֵב
עַד חָרְמָה
אֶת מֵיטַב הַמֹּחוֹת
הוֹשַׁבְנוּ מֵאֲחוֹרֵי מָסָךְ
לְקוֹדֵד
מְצִיאוּת מְדֻמָּה
יָדֵינוּ הָאוֹחֲזוֹת בָּעֵט
רָשְׁפוּ אֵשׁ
וְגִצֵּי מִלִּים

כָּל זֶה כִּי קָרָאתָ לָנוּ
חַלָּשִׁים

פַּעַם אַחֲרוֹנָה
שׁוֹמֵעַ

עודד בן־ דורי הוא מהנדס בחברת הייטק

————–
איתמר ברנר
רק לא עוד

רַק לֹא עוֹד
שָׁמַיִם תְּכֻלִּים מֵאֹפֶק עַד קֵץ
וְרוּחַ סְדוֹמִית וּמְיַבֶּשֶׁת
אֶת כָּל שֶׁיָּבַשׁ כְּבָר וְיָבַשׁ
וְנִבְקַע
רַק לֹא עוֹד
שֶׁקֶט קַר וּמְשַׁקֵּר
בְּאֵין תְּפִיפַת טִפּוֹת
גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ
עַכְשָׁו שְׁרִיקַת מַזְגָנִים
חֲרִישִׁית
עַכְשָׁו צַמְרִירֵי אָבָק בַּפִּנּוֹת
אַיֶּכָּה?

————————
הלל תירוש
האיש מקדש

הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ
אֶת הַחַיִּים
מַזְלִיף טִפּוֹת שֶׁל אוֹר בְּוָאדִיּוֹת צְמֵאִים
וְלִפְעָמִים שׁוֹכֵחַ
וְלֹא רוֹצֶה
לַעֲמֹד מִתַּחַת לַחֻפָּה הַזֹּאת
הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ
וְלִפְעָמִים שׁוֹכֵחַ
לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה

הלל תירוש לומד בישיבת ההסדר 
ברמת גן ומשרת כעת כחייל קרבי

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"א חשוון תשע"ה, 14.11.2014

מודעות פרסומת

פורסם ב-14 בנובמבר 2014,ב-גיליון חיי שרה תשע"ה - 901, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: