רבנות מתקרבת | קובי דמבינסקי

הרב גורן אהב את ילדי ישראל וקיבל כל יהודי בזרועות פתוחות. זיכרונות ילדות מבית הכנסת שלו מלמדים על תפיסתו ביחס לתפקיד הרבנות

בילדותי, עת יושב הייתי בכיסא הבד הכחול בכותל המזרח של בית הכנסת "קוממיות אברהם", לצידו של הרב גורן, נחרתה בזיכרוני דמותו רבת ההוד. כילד אשר גדל על ברכיו של הרב לא הייתה בי הדעת להבין את גדלותו וגאונותו בתורה שבאו לידי ביטוי בשאלות הלכתיות מורכבות וסבוכות. כל שהכרתי היו פעולותיו ומעשיו של הרב באותם ימים.

פסיפס הדמויות שהרכיבו את קהילת "קוממיות אברהם" היה מיוחד במינו. דמויות רבות ומגוונות פקדו את בית הכנסת, אך המיוחדת מכולן הייתה דמותם של ה"יהודים של שבת". איני יודע אם שמרו על קלה כחמורה, אך יודע אני כי הרגישו בני בית בתוך בית הכנסת. אותם יהודים ראו ברב גורן דמות מופת, חמה, לבבית ואבהית, המתעניינת בהם ובעולמם. שותפותו של הרב גורן בחייהם באה לידי ביטוי בעתות שמחה וחלילה בעתות עצב.

הרב אהב את ילדי בית הכנסת אהבת נפש. בכל שבת דאג הרב לחלק לכל ילד שלוש קוביות שוקולד, להמתיק עליו את שהותו בבית ה'. מדי שבת כינס הרב את ילדי בית הכנסת בסיומה של כל תפילה לשירת "עלינו לשבח" ו"אדון עולם". בשמחתה של תורה, בהיותו לבוש "קיטל" לבן, עומד על הבימה כמלאך הניצב על ראש דרך, פיזז קפץ ורקד עם צאן הקודשים של הקהילה.

כילד וכנער צעיר נכחתי בשיעוריו של הרב גורן בבית הכנסת. להבין את שאמר לא הייתה בי דעת, אך בשיעוריו למדתי מהי אהבת התורה ולימודה, מהי שמחה אמיתית אשר באה לידי ביטוי בכל פעם שהיה מגלה לשומעי לקחו רז מרזי התורה. לא הייתה בי היכולת להבין ולהעריך את גודל התמדתו בתורה, אבל מדי שנה הייתי משתומם מהיכולת שלו ללמד את כל השיעורים בליל שבועות ללא הפסקה.

בשביעי של פסח, בסיומה של "סעודת משיח" אשר התקיימה בבית הרב ובה היו שותפים כל בני הקהילה, עת היה הרב פוצח בשירת "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי", היה ניתן לראות את אהבתו הגדולה למורו ורבו שאליו היה קשור בנימי נפשו, התנא רבי שמעון בר יוחאי.

רק משנתגלגלה לידי הזכות להוציא לאור מקצת מכתביו של הרב גורן נוכחתי בגדלותו. נוכחתי כי תחושותיי וזיכרונות ילדותי הינם משנה סדורה, הבאה לידי ביטוי בפסיקותיו ובכתביו. יחסו לדור הצעיר ולעולם החילוני, תחושת השליחות והאחריות בפסיקת ההלכה הינם יסודות מהותיים במשנתו.

חתונה צבאית בסיני, 1974 צילום: אבי שמחוני, 
ארכיון משרד הביטחון

חתונה צבאית בסיני, 1974
צילום: אבי שמחוני, 
ארכיון משרד הביטחון

משימת הדור

אחד המכתבים המרתקים שבו פורש הרב את משנתו הרוחנית נשלח לרב אלימלך בר שאול. במהלך שנת תש"ך שלח הרב אלימלך בר שאול מכתב אישי אל הרב גורן ובו מפציר בו הרב בר שאול להסכים "להיות מועמד לראש הרבנים לישראל". בתשובה למכתב פורש הרב גורן את משנתו הרוחנית ביחס למהותו ותפקידו של הרב בעת הזאת:

כבוד ידיד נעורי וחביבי עד לאחת

הרב הגאון ותפארת לו מן האדם

כש"ת מוה"ר אלימלך בר־שאול שליט"א

הרב הראשי ברחובות ובנותיה,

שלום כ"ת ישגה לעולם.

ברגשי תודה וברכה קבלתי את יקרת מכתבו מכ"ד ניסן תש"ך, בו מפציר בי כ"ת "להסכים להיות מועמד לראש הרבנים לישראל". ברם יחד עם הבעת הוקרה עמוקה לכ"ת על גלוי הידידות הישנה שלא דעכה, ודברי ההערכה המרובים כלפי, אע"פ שאיני כדאי והגון לכך, איני יכול שלא להביע בזה את אשר עם לבבי ביחס לתפקיד הרם והנישא המוצע לפני ע"י כהדר"ג ורבני ישראל דגולים אחרים, לשום את משא כל העם הזה עלי.

מבין השיטין של מכתבו היקר, נראה באיזו מידה חש כ"ת בחשיבות העצומה הנודעת לסמכות הרוחנית העליונה במדינה בשעת הרת עם ועולם זו. משברים דתיים רוחניים מהווים את נקודת המוקד בכל חברה אנושית מתורבתת, ואנו שנבחרנו ע"י ההשגחה העליונה לחיות בתקופה בה החלו להתגשם לנגד עינינו יעודי החזון של נביאי ישראל, ונפתחה הדרך לפעילות תורנית־רוחנית מוגברת בכל שטחי החיים על בסיס ממלכתי ביותר, חייבים אנו לעת מצוא כזאת להתעלות לדרגה העליונה ביותר, על מנת להשתבץ במערכת ההיסטורית של ראשית חזון הגאולה, לדעת לכוון את הרוחות לכל מידה נכונה, ולהגביר חיליים לתורה, לעם ולמדינה.

ארבע משימות־יסוד מוטלות כעת לפענ"ד על שכמם של רועיו הרוחניים של העם.

א. הגברת האחווה, השלום והאחדות בעם ע"י השרשת מצות אהבת־ישראל עמוקה בין כל שכבות העם, והסרת המחיצות המבדילות בין איש לרעו ובין מפלגה לרעותה. זה יקדם את המיזוג המושלם של הגלויות השונות, ויגבש את העם והמדינה לקראת מילוי המשימות המקודשות בחזון אחרית הימים.

ב. מציאת הדרך להתקרב לנוער ולקרבו אלינו, בכל האמצעים והדרכים האפשריים והבלתי אפשריים, כביכול. חייב להיעשות מאמץ עליון לא רק כלפי הנוער הדתי, הנמצא במסגרת שלנו, ונתון במידת מה תחת השפעתנו, אלא בעיקר כלפי הנוער הלא־דתי, אשר ביחס אליו מאמין אנכי באמונה שלמה שאם נמצא את הגישה הנכונה ונדע איך להתנהג בעצמנו על מנת לתת דוגמה אישית למסירות נפש בעד הערכים המקודשים לנו, ולהביע את ערכינו בצורה הולמת ומתקבלת ע"י דור צעיר ותמים שטרם גיבש את דרכו, נצליח בע"ה לקרבו לתורה ולאמונה במידה שלא תשוער.

ג. חייבים אנו למצוא את הגישה הממלכתית לכל בעיה דתית שהיא. אסור להסתפק בפתרונות מתחמקים שכחם יפה רק לשעה קלה, אלא עלינו לשאוף לפתרונות כוללים על בסיס ממלכתי לכל בעיות הדת וההלכה המתעוררות בימינו. גישה זו מחייבת ריאורגניזציה במבנה של הרבנות הראשית לישראל ומוסדותיה השונים, ע"מ להרים את קרנה ולבסס את מעמדם והשפעתם החינוכית והרוחנית של רבני ישראל, גדוליו וחכמיו.

ד. כינון הרבנות הראשית בתור סמכות עליונה לקביעת ההלכה בעם, על פיה יצאו ועל פיה יבואו בכל עניני דת ודין. עליה יהא לנקוט עמדה ולחוות דעת תורה בכל הבעיות החדשות הצפות ועולות עקב התפתחויות הטכנולוגיה המדע והמדינה.

כל המשימות והתפקידים כבדי־האחריות ורבי־המשקל לעתידנו כעם התורה, דים בכדי להרתיע כל בר דעת המכיר את ערכו וכוחותיו, במידה שהכבוד המדומה לא יכהה את עיניו ולא ישלה את עצמו שכחי ועוצם ידי יעשה לי את החיל הזה.

ברם גם דרך ההתחמקות מכניסה לזירה אינה הולמת את דרכה של תורה, כדברי חז"ל במדרש (שמות רבה כז, ט): "אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי". את התרופה לכך נוכל אולי למצוא בשיתוף כל הכוחות הרבניים והתורניים שבעם, ובגלוי מסירות נפש למען הצלחת משימת הדור, ואז אולי נזכה לגול את האבן מעל פי הבאר, "וכי היכי דלימטיין שיבא מכשורא" (סנהדרין ז, ב).

ברצות ה' את מעשינו, בזכות אבותינו הגדולים נוחי הנפש, ובזכות הרבים, יזכנו ה' לקדם ולהתקדם לקראת המטרה הקדושה להרבות כבוד שמים בעם, ולהגביר חיילים לתורה ולמצוות, עד אשר נזכה להשיב את שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, בשוב ה' את שבות עמו ושכינת עוזת קדשו על ציון ומקראיה.

החותם ברגשי ברכה והוקרה,

ש. גורן אל"מ

הרב הראשי לצה"ל

אמנם הדברים נכתבו בשעתם, לאור מאורעות הזמן והתקופה, אך בקריאת מכתב זה צצו ועלו מול עיניי זיכרונות ילדות מבית הכנסת אשר היה מודל קטן למשימות הגדולות שתיאר הרב גורן במכתב זה.

שבילים חדשים

אומץ לבו והאחריות שחש הרב גורן גרמו לו לפעול בכל תחומי הרבנות. משא הנהגת הציבור לעתים גבה מחיר אישי לא קטן, אך יחד עם זאת עצמאותו וגדלותו בתורה היוו הקרקע לסלילת שבילים חדשים על מנת שתורת ישראל תיתן מענה אף למציאות החדשה של הקמת מדינת ישראל. הרב גורן ראה את עצמו מחויב להגשמת חזונו של הרואה הגדול מרן הרב קוק, וזאת על אף הביקורת הרבה שספג בהלכו בדרך זו.

אנו מקבלים עלינו להיות נאמנים למורשת הגדולה והקדושה שהנחיל לנו רבנו הגדול רבם של ישראל מרן הראי"ה קוק. נחתור להגשים את חזון חייו ותקוות הדורות במסירות נפש ממש, לא נירתע ולא נפחד ממהלכי אימים ומבעלי הלשון מכל צד שהוא.

נשחרר בעזרת השם את רבני ישראל, פוסקיו ומאוריו מפחד ומטרור, נאפשר להם לפסוק כפי מצפונם ודעתם דעת תורה כמקובל בידינו מדור דור.

(נאום הרב בוועידה העולמית הכ"ב של תנועת המזרחי, ו' בשבט תשל"ג).

הרב קובי דמבינסקי הוא מנהל ארכיון הרב גורן

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"א חשוון תשע"ה, 14.11.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-14 בנובמבר 2014, ב-20 שנה לפטירת הרב גורן, גיליון חיי שרה תשע"ה - 901 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: