רבים מעמי הארץ מתייהדים | אליהו בירנבוים

ההידלדלות המספרית של העם היהודי בתפוצות קוראת לנו לנקוט יוזמה לגידולו הדמוגרפי של העם העתיק בעולם. המהפכה הציונית היום היא צירוף קהלים חדשים אל קרבנו

את קבלת שבת התפללנו בנוסח קרליבך, בשבת בבוקר קרא הבעל־קורא את הפרשה כבקיא ויודע, כל הנשים כיסו את ראשיהן במטפחות ופאות וכולם שרו ביחד זמירות שבת בנוסח ספרדי. לרגע חשבתי שאני נמצא בשכונת נחלאות בירושלים או בבני ברק, אבל למעשה הייתי בשבת בקולומביה, בשבתון של ארגון "שבי ישראל", העוסק בקיבוץ נידחי ישראל. המשותף לכל האורחים היה שכולם נולדו כלא יהודים וחיפשו ומצאו את דרכם אל חיק היהדות.

אנו עדים כיום לתופעה חדשה ומעניינת בעולם, שצמחה והתפתחה רק בעשור האחרון. לא רק יחידים, אלא קבוצות מבקשות לעבור תהליך של גיור ולהצטרף לעם היהודי. אין מדובר בצאצאי יהודים או בזרע ישראל. המדובר הוא בגויים גמורים המבקשים להצטרף לעם היהודי ולאמונתו.

יהיו ודאי כאלה שירימו גבה לנוכח רצונם של אנשים להצטרף לעם היהודי, שהלא "שווער צו זיין א ייד" (קשה להיות יהודי), אך המציאות חזקה מהכול. תופעה זו חיה ובועטת ואף הולכת ומתרחבת, רוחנית ודמוגרפית, ולדעתי היא מסמנת מגמה אמיתית.

גויים גמורים המבקשים להצטרף לעם היהודי ולאמונתו. ילדים מקרב המתייהדים בפרו

גויים גמורים המבקשים להצטרף לעם היהודי ולאמונתו. ילדים מקרב המתייהדים בפרו

מחוץ לקהל

אותם יחידים וקבוצות המבקשים להתגייר הם בעיקר נוצרים שמגיעים ליהדות לאחר מסע ארוך של חיפוש האמת. חלקם טוענים שבעקבות כך מצאו שורשים יהודיים, באמצעות איתור שמות משפחה, מנהגים ועוד. נוצרים רבים בעולם ובעיקר באמריקה הלטינית מספרים על תהליך של "היטהרות", מעין קתרזיס דתי, שמביא אותם לפתחה של היהדות. יש למשל המסבירים את הרצון להתגייר בכך שהיהדות מהווה "מונותיאיזם אתי", המקדש את חיי המעשה, לעומת הנצרות שהיא דת רוחנית וספיריטואליסטית אבל לא מעשית. בנוסף, יש לדבריהם ביהדות גם ממד לאומי, המלווה בתמיכה במדינת ישראל ולעתים גם ברצון לעלייה, המושך אותם.

ברחבי העולם קיימות כיום קהילות שונות של "מתייהדים", ובהן קהילות החיות מתוך מודעות יהודית זה שנים רבות ומקיימות תפילות בבית כנסת, סידורי כשרות ומקווה טהרה. חברי קהילות אלו הם אנשים עובדים בעלי רמה תרבותית נאותה, ובחלקם הגדול עוסקים במקצועות חופשיים כגון רופאים, מהנדסים, אנשי מחשבים ועוד.

קבוצות וקהילות של "מתייהדים" קיימות, בין היתר, בניו־מקסיקו ובמיאמי שבארצות הברית; בקולומביה ישנן כיום עשרים קהילות כאלה; בסן־סלבדור חיים מאות אנשים כיהודים, ובגוואטמלה מספרם גדול יותר ממספר היהודים במדינה. קבוצות פעילות של "מתייהדים" קיימות גם במקסיקו, בוונצואלה, בספרד ובפורטוגל, בהונדורס, בפנמה, בקוסטה־ריקה, בברזיל, בצ'ילה, במקומות שונים באפריקה ועוד היד נטויה.

בין הקהילות השונות של המתייהדים ישנן כאלה שעברו גיור, קהילות הנמצאות בתהליכי גיור, וגם קבוצות שלא עברו גיור מכל סוג שהוא. חלקן אימצו אורח חיים יהודי באופן חלקי וחלקן סיגלו לעצמן אורח חיים יהודי־הלכתי מלא, לעתים הכולל סגנון לבוש חרדי. הצד השווה של קבוצות מבקשי היהדות והמתייהדים לגוניהם הוא שגם לאחר הגיור, ואפילו במקרים של גיור אורתודוקסי והלכתי, המתגיירים אינם מתקבלים אל הקהילה היהודית המקומית או לחיק עם ישראל והם נשארים בדרך כלל "מחוץ למחנה ישראל". ההתעלמות של הקהילות היהודיות הקלאסיות מקבוצות אלו נובעת לעיתים מסיבות חברתיות וכלכליות.

כך נוצר מצב מעניין – קבוצות אלו מצטרפות ליהדות אך לא לעם היהודי. מסיבה זו אני מגדיר אנשים אלו "מתייהדים" ולא "גרים". שכן הגר הופך ליהודי כלפי שמיא ולחלק מהעם היהודי באופן מלא, בעוד אנשים אלו הם אמנם יהודים בעיני עצמם ובעיני הקב"ה לאחר הגיור, אבל עם ישראל – ובכלל זה הקהילות היהודיות וכן הממסד הרבני במדינת ישראל – איננו מזדרז לקבל אותם אל חיקו.

לא מיעוט נרדף

במהלך השנים האחרונות ביקרתי בקהילות רבות מסוג זה, המגדירות עצמן כקהילות יהודיות חדשות, ואני יכול להעיד שמדובר בתופעה בעלת היקף משמעותי ובגל נרחב ההולך וגובר, הכולל מאות קבוצות ועשרות אלפי איש ברחבי העולם, ואף יותר מכך. הקהילות מתרכזות סביב בית כנסת עצמאי משלהן ומקיימות אורח חיים יהודי. לדעתי, אם לא נפעל לשילובם של ה"מתייהדים" קיימת סכנה של יצירת מעין "עם יהודי אלטרנטיבי". מציאות שבה קבוצות ויחידים רואים עצמם כיהודים ללא שניתנת להם האפשרות להשתלב בעם היהודי הינה מסוכנת ויש בה איום על אחידותה של הזהות היהודית.

לא ניתן להתעלם מהפוטנציאל הגלום בקהילות אלו. לאור הנתונים על התבוללות היהודים בתפוצות ואובדן הזהות היהודית, דווקא אותן קהילות של המצטרפים החדשים ליהדות מסוגלות להניע מהלך של התחדשות דמוגרפית וזהותית בקהילות היהודיות ברחבי העולם, להפוך את מגמת ההצטמצמות ולהוביל, לראשונה מזה עשורים רבים, לגידול בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. לא זו בלבד, אלא שהמצטרפים החדשים הם ציונים נלהבים התומכים בישראל, והם יוכלו לחזק את עוצמתה של מדינת ישראל בעולם. דוגמה לכך ניתן היה לראות בזמן המבצעים ברצועת עזה, אז ספגה ישראל ביקורת נוקבת בעולם ודווקא קהילות של מתייהדים הפגינו למענה והביעו תמיכה במדיניותה.

במהלך אלפי שנות גלות שבהן התקיים עם ישראל כמיעוט לאומי ודתי אימצה היהדות תודעה מסתגרת ומתבדלת, וראתה לנגד עיניה את ההישרדות ואת שימור הקיים כמשימתה העיקרית ואף היחידה. מושגים כמו השפעה על אחרים ופתיחת השערים למצטרפים מבחוץ לא היו קיימים כלל בלקסיקון היהודי. האמת היא שגם קשה לראות כיצד היהדות הנרדפת והמושפלת יכולה הייתה להוות פיתוי משמעותי מֵעֵבֶר ליחידים אמיצים, מה גם שבמרבית הזמנים והמקומות היווה הגיור סיכון משמעותי למגיירים ולמתגיירים.

הקמתה של מדינת ישראל והתגשמותה של שיבת ציון יצרו שינוי דרמטי במצבו של העם היהודי ובדימויה של היהדות, לצד תמורות עולמיות ביחס אל האחר ובסובלנות כלפיו. הלכך, נדמה שיש להעתיק שינוי זה גם אל הזירה התודעתית של יחסנו אל מושג הגיור ואל קבלתם של מצטרפים מבחוץ לעם ישראל. לדעתי יש לצאת מהמנטליות של המיעוט הנרדף ולשאת בביטחון ובגאון את בשורתנו הדתית והלאומית, מתוך תחושה שהיא עשויה לכבוש מסילות ללבם של רבים, מבקשי אמת ואמונה.

התהליכים של שיבה והצטרפות ליהדות הם חלק ממגמות עולמיות הולכות וגוברות, של עליית הדת ושל חיפוש זהות והשתייכות, אישית וקהילתית. מהפכת האינטרנט מאפשרת לגשר על פערי ידע ועל מרחקים פיזיים, ורבים מנידחי ישראל וממבקשי היהדות מתוודעים למורשת ישראל ולעולם היהודי בזכות הקִדמה הטכנולוגית ותפוצת המידע, המתורגמת במקרה הזה להתחזקות דתית. בהקשר זה יש לציין בייחוד את הרשתות החברתיות, המאפשרות יצירת קשרים וחיבורים וכך הזיקה הייחודית והמבודדת הופכת לחוויה המונית המקיפה עשרות אלפים. תמורות אלה הן הזדמנות לחשוף לרבים את המסורת ואת דרך החיים היהודית, ובניגוד לעבר – לא להירתע מלהציע למתעניינים להצטרף לשורותינו.

עוצמה מספרית

כאשר אנו מתבוננים במצבו המספרי והדמוגרפי של העם היהודי ומבקשים לטכס עצה כיצד לחזק את חוסנו של עמנו, אנו מזהים תהליכים שונים ומנוגדים. מחד ישנה מגמה של היחלשות רוחנית ודמוגרפית. שואת יהודי אירופה הכריתה חלקים גדולים מהאומה, ותהליכי ההתבוללות ואובדן הזהות היהודית בתפוצות גורמים להידלדלות רצופה ומתמשכת במספר היהודים בעולם. מאידך, קיים תהליך הפוך של התעוררות רוחנית המתבטאת בחיפוש שורשים ובחיפוש דרך רוחנית, ברצון להתקרב למסורת ישראל וגם בתהליכי ההתעוררות והתחייה של נידחי ישראל.

למרבה הצער, ההתחזקות הרוחנית והשיבה ליהדות אינן מדביקות את המגמה השלטת והדומיננטית של ההתבוללות והטמיעה ואת הפערים המספריים ההולכים וגדלים, הפוגעים בהיקפו הכמותי של העם היהודי. מתקיימת כיום התבוללות מואצת בהיקף עצום, שאולי לא הייתה כמותה בתולדות ישראל.

המקרא ונביאי ישראל מדברים בחיוב על התעצמות מספרית ועל חוסן כמותי של עם ישראל, המצטרף לעוצמתו הרוחנית והדתית, כפי שנאמר בהבטחה האלוהית החוזרת ונשנית לאבות האומה, שזרעם יהיה כעפר הארץ, כחול הים וככוכבי השמים, "אשר לא יספר מרוב". העם היהודי האידיאלי איננו עם קטן מספרית, וגם אם הוא בעל עוצמה רוחנית – לא די בכך. גודלו הדמוגרפי של עם ישראל הוא בעל זיקה ישירה לעוצמתו ולחוסנו הרוחני והלאומי. לדאבון הלב, התהליכים העוברים היום על העם היהודי אינם מגשימים חזון זה.

מציאות זו קוראת לנו לנקוט יוזמה אקטיבית לגידולו של עם ישראל, ולהבאת היהדות למרחבים חדשים. בדומה למהפכה הציונית, שסירבה להסתפק בהמתנה פסיבית לגאולה משמים אלא הטילה על שכמנו את האחריות למימושה, כך אולי אנו קרואים היום ל"מהפכה יהודית", שתצרף קבוצות וציבורים חדשים למעגל העם היהודי, ותממש באופן אקטיבי את חזון הנביאים על ריבוי ועוצמה מספרית של עמנו. ייתכן שהפירוש המעשי של ההבטחה הא־לוהית "והיה זרעך כעפר הארץ" יתקיים לא רק בידי שמים, אלא גם בשותפות שלנו עם הקב"ה להרחבת השורות של העם היהודי ולקבלת מצטרפים חדשים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"א חשוון תשע"ה, 14.11.2014

פורסמה ב-14 בנובמבר 2014, ב-גיליון חיי שרה תשע"ה - 901, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. ב"ה
    שמעתי משהו ספק משעשע ספק עצוב בעקבות הדיונים האחרונים הקשורים לעליה להר הבית כן/לא. אחד המתנגדים המתונים לעניין אמר שהוא שם לב שחלק גדול מהעולים אלו אנשים שלא תראה אותם בבית כנסת במהלך השנה או אפילו בחגים אולי ביום כיפור, הם אינם מקפידים על מצוות בטח לא בהידור ובאופן מלא, אך בשביל לעלות להר הבית הם מוכנים למסור את הנפש.
    כנ"ל נשות הכותל והמצטרפות להן- כל מיני חברות כנסת או נשות ציבור שהזיקה ביניהן לענינים כמו תפילה ושמירת מצוות (אפילו מצוות "רפורמיות") היא אפסית, אבל לתפילה כותל? מה פירוש יהרג ואל יעבור עד טיפת הדיו האחרונה (בעיתונות המסקרת את הכתבה).

    בדקות יותר יש לומר לעניות דעתי כמובן, שבתקופה האחרונה צצים כמו פטריות אחרי הגשם ארגונים שונים ומשונים שנהיה להם "זהיר טפי" בגיור והגדלת העם היהודי. איפה מצינו מקור לכך בתורה או בהלכה? אין שום מצווה כזאת, ובטח שאין עניין להקל על מתגיירים אדרבה ההלכה הראשונה בשו"ע בדיני גירות היא שיש להקשות על הגר כדי לבדוק את נאמנותו ורצונו האמיתי וזוהי טובתו האמיתית של הגר עצמו.

    אז כמו שהייתם אומרים לאותם אלו שהחליטו לעלות להר הבית שקודם יקיימו את המצוות בהן הם מחויבים ולאחר מכן יעלו בהר ה' (כפשוטו) כך יש לומר בעניינינו. ישנם עשרות אלפי יהודים מתבוללים ל"ע כולל כאלו שגדלו כאן במדינת ישראל ואין להם מושג על עניינים בסיסיים ביותר ביהדות. אין ספק שעדיף להשקיע את המאמץ בהם , ובמילא זה גם יגדיל את העם היהודי שהרי כל משפחה שמצילים מהתבוללות היא גרעין שמצמיח פירי פירות ודורות של יהודים, במקום למצוא כל מיני פנטזיות משונות שלא לומר הזויות על גיור המוני של כתות כאלו ואחרות.

    אני ממליץ לכולם לקרוא את הקישור הבא. הדברים אמיתיים וברורים, פשוט לקבל קצת מושג לקראת מה אנחנו הולכים
    http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%90_%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%94%D7%A6%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%94_86180.html

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: