חוזה על ההר | חיליק אברג'ל

היכן התרחש מעמד הברית ומה משמעותה של הבהמה המבותרת? על ברית בין הבתרים ממבט ריאלי וסמלי

מעמד ברית בין הבתרים מתפרש אצל פרשנינו במגוון רבדים, מהם פרשניים, סימבוליים ואידיאולוגיים־אמוניים. ברובד הפרשני קדמונינו הוטרדו מדו־השיח שבין הקב"ה לאברם באותו לילה גורלי במחזה (בראשית טו, ב־ח):

וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי… וַיֹּאמַר אֲ־דֹנָי ה‘ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.

האם אברם מפקפק כאן בהבטחה האלוהית?

המגמה הרווחת מבקשת להגן על אברם. כך במדרש (בראשית רבה מד): “במה אדע? רבי חייא ברבי חנינה אמר: לא כקורא תגר, אלא אמר לו ‘באיזו זכות‘. אמר לו: בכפרות שאני נותן לבניך“. מעמד הברית הוא רמז לכפרה שבהקרבת הקרבנות לבניו של אבי האומה, אברהם.

לעומת זאת, שמואל הרופא, האסטרונום והריאליסט רואה את הדברים כהווייתם. התלמוד (בבלי נדרים לב, ב) מציין: “מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים? שמואל אמר מפני שהפריז על מידותיו של הקב“ה, שנאמר במה אדע כי אירשנה“. זווית מעניינת נוספת של מגמה זו מופיעה מצד צאצאיו של אברהם במדרש (שיר השירים רבה, א ח): “בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל התורה, אמר להם הקב“ה: הביאו לי ערֵבים טובים שתשמרוה… אמרו: אבותינו ערבים אותנו. אמר להם הקב“ה: אבותיכם יש לי עליהם, אברהם יש לי עליו, שאמר במה אדע“.

הר בין הבתרים בהר דב

הר בין הבתרים בהר דב

פרוצדורה משפטית

ומכאן לפירוש הסימבולי. אופן כריתת הברית מופיע שוב אצל ירמיהו, נביא החורבן, אשר יוצא כנגד אנשי ירושלים שהחזירו את עבדיהם לאחר שחרורם (ירמיהו לד, יח־כ): "וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים… אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו… וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ". עולה מכאן שברית בין הבתרים היא פרוצדורה משפטית המדמה את המפר אותה לבהמה המבותרת, כאשר המילים "לכרות ברית" מרמזות על כך.

אגב, מסתבר שנוהג זה מצוי לא רק בתנ"ך. תעודה אשורית מן המאה השמינית מתארת את מתיאל מלך ארפד שנשבע אמונים לאשור ניררי השישי מלך אשור. השבועה קשורה לאיל שבותר ומתיאל המלך עובר בין בתריו. אם כן, אברהם מבקש התחייבות ברורה, בחוזה, שירושת הארץ תהיה לזרעו שלו.

המסורת ביקשה לאחוז גם במקום, תוך התמקדות בפן הריאלי של הפרשה. טרם המחזה, רודף אברהם עם חניכיו אחר שובי אחיו לוט בצפונה של ארץ ישראל (בראשית יד, יד־טו): "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ… וַיִּרְדֹּף עַד דָּן… וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק", ובחזרתו מן המלחמה, מתרחש המעמד. מכאן שייתכן והמעמד התרחש במקום כלשהו בצפון. אך היכן?

מעמד בהר דב

על אף שאין מסורת הקושרת את הר הבתרים שבהר דב למעמד ברית בין הבתרים, יהודי צפון הארץ מימי הביניים קשרו למעמד את המקום. מדוע דווקא שם? הקרבה למלחמת אברהם? התצפית למרחבי הארץ ושבועת הקב"ה לאברהם? המסורת המוסלמית הקוראת למקום "מקאם איברהים אל חלילי" או "משהד א־טיר אל־אברהימי" (על פי סורת אל בקרה בקוראן)?

בַּמקום קברים עתיקים, מבנים קדומים מהתקופה ההלניסטית והביזנטית ועצים קשישים ומיוחדים. עדויות מעטות מספרות על יהודי הגליל העולים לרגל למקום מעמד הברית בהר דב. החוקר יוסף ברסלבי מצא ב“אגרת יחוס אבות“ משנת 1537 תיאור “מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים ‘משהד א־טייר‘“. האיגרת עוסקת בקברים קדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם והמקום מוזכר אחרי הקברים בבניאס.

ר‘ גרשון בן אליעזר סגל, מחבר הספר “גלילות ארץ ישראל“, מבקר במקום ב־1624 וכותב: “וראיתי מקום מעמד בין הבתרים – בית נאה ומשובח ועליו ג‘ כוכים והוא המקום אשר כרת ה‘ את אברהם ברית“. וכן מספר השליח משה ירושלמי בשנת 1769: “מעמד בין הבתרים – שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב“ה ברית עם אברהם אבינו ע“ה“.

אולי לממד הריאלי הזה התכוון המדרש במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מהדורת אפשטיין – מלמד ע“ב):

וכי מפני מה נגלה הקב“ה משמי מרום והיה מדבר עם משה בסנה, והלוא יכול היה שידבר מגבהי עולם מארזי הלבנון? אלא השפיל הקב“ה את שכינתו ועשה דברו כדרך ארץ, שלא יהיו אומות העולם אומרות מפני שהוא אלוה ובעל עולמו עשה דברו שלא כדין.

חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' חשוון תשע"ה, 31.10.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 באוקטובר 2014, ב-גיליון לך לך תשע"ה - 899, פרשת דרכים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: