אפילו רפורמי עדיף | צביקה קליין, טביליסי

רבני אירופה התכנסו לדון באנטישמיות הגואה ובצורך ביצירת דיאלוג עם ההנהגה המוסלמית המקצינה, אך בעיקר ניסו למצוא דרכים למלחמה באדישות בני קהילתם ליהדות

יהדות אירופה נמצאת בכותרות בשנה האחרונה: נרשמה עלייה חדה במספר אירועי האנטישמיות, ביניהם גם פיגוע הירי במוזיאון היהודי בבריסל שבו נהרגו מספר אנשים ואירועים "קטנים יותר" שבהם היו רק פצועים, או אירועים שסוכלו בדקה ה־90. במקביל, הנתונים מספרים על עלייה של 150 אחוזים במספר העולים מצרפת, למשל. ככלל, שנת תשע"ד הייתה שנת שיא בהיקף עליית היהודים מאירופה לישראל בשנים האחרונות. מגזין החדשות האמריקני "ניוזוויק" הקדיש גיליון שלם למה שכינה ה"אקסודוס" של יהודי אירופה, ועיתונים גדולים בגרמניה ובצרפת הקדישו לכך את הכותרות הראשיות שלהם.

בעקבות ההתפתחויות, החלטנו להיפגש עם ההנהגה הדתית של הקהילות היהודיות באירופה, שעל פי פרסומים שונים מגיעה למעט יותר ממיליון בני אדם. לפני כשבוע התקיימו בטביליסי, בירת גיאורגיה, דיוני הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, ארגון הגג של הרבנים האורתודוקסים ביבשת (למעט רבנים המשתייכים ל"מרכז רבני אירופה", ארגון שמורכב ברובו משליחי חב"ד). לכנס הגיעו כ־30 רבנים ממדינות אירופיות שונות, הן מן המערב והן מן המזרח ומחבר המדינות לשעבר.

הדיונים היו מרתקים. רבני אירופה פתחו את לִבם ושיתפו את עמיתיהם באתגרים הגדולים של עבודתם הדתית, בהתמודדויות ובמאפיינים של קהילותיהם. במקביל, התגלה גם חוש הומור בריא במיוחד, והיה נראה שהרבנים, שרובם מנהיגים קהילות שחבריהן אינם דתיים, מרגישים צורך באוורור ובהתבדחות עם רבנים כמותם.

בקהילות היהודיות באירופה חברים למעלה ממיליון בני אדם. בביקור בגן הילדים היהודי  צילומים: אלי איטקין

בקהילות היהודיות באירופה חברים למעלה ממיליון בני אדם. בביקור בגן הילדים היהודי
צילומים: אלי איטקין

הסמכה ממוסד אירופי

אחד הנושאים המרכזיים שנידון הוא נושא האנטישמיות ביבשת, אשר גורם לחששות רבות בקרב חברי הקהילות היהודיות. "העיתונות העולמית סיקרה בהרחבה מאז פגישתנו האחרונה את הבעיה של האנטישמיות באירופה", פתח את הדיון נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט, שמשמש גם רבה של מוסקבה. "השאלה היא מה צריכה להיות התגובה שלנו", המשיך. "מה אנו צריכים לעשות כרבני קהילות וכוועידה. ראשית, האם הבעיה באמת כל כך גדולה כמו שמפורסם? האם כצעקתה?".

הוא הסביר כי לדעתו בעיית האנטישמיות של אירופה כיום נובעת מההנהגה הדתית־מוסלמית ברחבי היבשת: "הם למדו במזרח התיכון לשנוא יהודים, ומביאים את התורה האנטי ישראלית הזאת לאירופה".

הרב גולדשמידט העלה הצעה שנראית כמעט דמיונית, אך מעניינת: "אולי כדאי לנו לדרוש מהאיחוד האירופי ומהפרלמנט האירופי שכל איש דת באירופה, מכל דת, יהיה חייב לקבל את הסמכתו כאיש דת ממוסד אירופי שמוכר על ידי מדינות האיחוד". לטענתו, "מוסד זה יהיה חייב להיות כזה שלא מעודד גזענות או שנאת האחר". הוא הוסיף כי "אם המנהיגים המוסלמים יהיו יותר מתונים, יהיה אפשר לדבר איתם ואולי יהיה יחס שונה".

הוא הביא לדוגמה את צרפת, שבה רב אינו יכול לשמש בתפקידו בלי אישור מהקונסיסטואר, ארגון הגג של הקהילה היהודית בצרפת.

רבה הראשי של בלגיה, אברהם גיגי, אשר משמש גם נציג הוועידה במוסדות האיחוד האירופי, לא הסכים עם הרב גולדשמידט. "אני חושב שיהיה קשה מאוד ליישם יוזמה כזו בשטח, וגם אני לא חושב שהאיחוד האירופי ירצה להתערב בדת. בעיניי יש להמשיך עם מה שיזמנו לפני כחצי שנה, לדרוש מהמדינות לערוך משפט נגד אדם שאמר אמירה אנטישמית, שהדבר יהיה מעוגן בחוק. יש לבקש מהפרלמנט האירופי שהחוק ייחקק לא רק בארצות כגון בלגיה או צרפת, אלא שיהיה חוק אירופי. זה ירתיע אותם".

הרב גולדשמידט לא התלהב מרעיון החקיקה: "בשוויץ יש חוק נגד גזענות, שהוא רשמי, אבל בסופו של דבר הרשויות לא מיישמות אותו". גם רבה של פולין, הרב מיכאל שודריך, סיפר על החקיקה במדינתו: "אצלנו יש לנו חוקים מעולים נגד אנטישמיות, הבעיה היא שאין שופט שמיישם אותם".

עם האחים המוסלמים

רב נוסף הציע לקרוא ליום תפילה בכל רחבי אירופה נגד האנטישמיות בתענית אסתר. רוב הרבנים דחו את הרעיון על הסף. "אני חושב שעצם החשיבה נכונה", הגיב לדברים הרב אביחי אפל מדורטמונד שבגרמניה. "המוסלמים לא מאורגנים בינם לבין עצמם, וזו בעיה. בעיניי יש צורך שהוועידה שלנו תיצור קשר עם הזרמים המרכזיים של מנהיגי האסלאם, כך שבכל כנס שיהיה לנו ניפגש לא רק עם ראש הממשלה כמו כאן בגיאורגיה, אלא גם עם מנהיגי האסלאם המקומיים. חשוב שנעשה מיפוי של ראשי הדתות כדי שנדע מי המוסלמי שאפשר לדבר איתו".

הרב אפל, אשר מייצג בוועידה את ארגון הרבנים הציוניים באירופה, לקח על עצמו להיות אחראי לקשר עם אימאמים מוסלמים ברחבי אירופה. "הדיאלוג איתם מאוד חשוב", הוסיף הרב גולדשמידט, "אירופה תהיה בעוד כמה שנים בחלקה הגדול מוסלמית, ואני חושב שאנחנו חייבים להתייחס לכך". נושא נוסף שאותו מקווים בוועידה לקדם יחד עם המוסלמים הוא המאבק להכרה בשחיטה ובברית המילה, דבר המשותף לשתי הדתות.

אך לא כולם אופטימיים. הרב משה לוין, המשמש ראש לשכתו של הרב הראשי של צרפת, סבור שאי אפשר לסמוך על ראשי דת האסלאם בכל דבר שיאמרו. "קשה לדעת מתי אפשר לסמוך עליהם שהם מדברים אמת", הוא אומר. "הם יכולים להגיד דברי פיוס כדי לקבל תמונה יפה בעיתון, אבל אז הם חוזרים למסגד ואומרים למתפללים לזרוק אבנים". הרב לוין הציע להביא מרצה מומחה לענייני האסלאם, אשר יוכל לתדרך ולהעביר סדנאות על עיקרי תורתם.

הרב גיגי: "אנחנו לא צריכים לדבר עם המתונים, הרי הם כבר לצידנו. צריך למצוא קשר ושיח עם אלה שלא מתונים, אפילו עם האחים המוסלמים. הם באמת הבעיה".

הרב גולדשמידט ביקש לחתום את הדיון, ופנה לרב גיגי בבקשה לקדם הצעת חוק אירופית שתגדיר את האנטישמיות "בכל צורתה, גם כזו שהיא לכאורה 'אנטי ציונות'", כעברה על החוק. במקביל ביקש להקים גוף ניטור אשר יברר אם אכן המדינות מיישמות את החוק.

לאחר הדיון על האנטישמיות, בשעת לילה מאוחרת, ביקשנו מהרבנים לספר במעט על הבעיות שעמן הם נתקלים בחיי היום יום שלהם, התמודדויות שהן לרוב שונות מאלה של רב בישראל. אחת ההתמודדויות הקשות ביותר של רב בצפון אמריקה, למשל, היא הקהילות הליברליות שקורצות לרוב ליהודים הצעירים, ואילו באירופה לא נראה שהתנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות תופסות תאוצה. אך דווקא רבה הראשי של ז‘נבה, יצחק דיין, מספר כי הוא נאבק מדי יום בתופעה. “ההתמודדות הקשה ביותר שלנו היא היהדות הליברלית, ספציפית הרפורמית“, הוא משתף.

ומה התשובה שלכם?

הרב דיין: "אנחנו מנסים עד כמה שיותר להראות שאפשר לחיות כיום חיים יהודיים המתאימים להלכה. רוב יהודי ז'נבה הם לא רפורמים, ואלה שמצטרפים לקהילות שלהם לרוב לא עושים זאת מתוך אידיאולוגיה רפורמית, אלא כי נוח להם יותר להיות שם. הם יגידו על עצמם: 'אני עדיין יהודי, אבל עכשיו אני רפורמי'".

לפני בית הכנסת בית רחל.

לפני בית הכנסת בית רחל.

לא מדבר אליהם

הרב גיגי מבלגיה מתמקד בבעיה אחרת. "אצלנו הבעיה הגדולה ביותר היא האדישות", הוא אומר בארשת מיואשת למחצה. "פעם אנשים היו באים אל הרב ומערימים עליו קושיות הלכתיות ועניינים אמוניים. היה דו שיח בין הרב לבין הקהילה. כיום, לצעירים ואפילו למבוגרים פשוט לא אכפת מהנושא. היהדות לא מעניינת אותם, זה לא מדבר אליהם".

כשנשאל מה הוא עושה כדי לשפר את המצב, הוא עונה: "אני עושה כל מיני 'דברים חיצוניים' כדי לגרום לאנשים להתקרב". למשל, ריאיון בטלוויזיה על נושא יהודי מקרב את הרב לציבור. "אם הם רואים שאפילו הגויים מתעניינים ביהדות, אז לעתים זה יגרום להם להבין שהיהדות זה לא 'משהו עתיק מפעם', אלא דת עדכנית, חיה ובועטת. באמצעות המדיה אתה מושך את האנשים האלה שאף פעם לא היו באים לבית הכנסת".

אך מי שמדבר בצורה התקיפה והחדה ביותר הוא נשיא הוועידה הרב גולדשמידט. דקות אחדות לפני שיחתנו הוא התווכח עם עיתונאי חרדי שתהה למה ועידת רבני אירופה לא מקימה בתי ספר. הוועידה, שנוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי הלורד יעקבוביץ, רבה של הממלכה המאוחדת דאז, מאחדת תחתיה מאות רבנים, אשר עם השנים הקימו מוסדות חינוך, ישיבות וקהילות יהודיות חזקות. שאלת העיתונאי העליבה אותו, או יותר נכון את הארגון שבראשו הוא עומד. "הבעיה היא שבישראל פשוט לא יודעים מה קורה פה באירופה, תעשו שיעורי בית, תתעניינו במה שקורה לעם היהודי", אמר.

"הבעיה של רוב היהדות הדתית והחרדית בארץ היא שיש שישה מיליון יהודים בארץ, מתוכם שני מיליון הם שומרי תורה ומצוות, והם לא מודעים מה קורה לאחיהם מעבר לים. יש כמיליון שומרי תורה ומצוות בארה"ב ובאירופה, אך יש עוד עשרה מיליון אחרים. חלקם הגדול של היהודים הדתיים לא חושבים שיש להם אחריות על עשרה מיליון היהודים האחרים. הישראלים המסורתיים או הלא דתיים לא יתבוללו, הרי הם מוקפים אויבים. החרדי הממוצע לא יודע מה קורה שלושה קילומטרים מאיפה שהוא גר, אז שידעו מה קורה בטביליסי או במוסקבה? זאת הבעיה.

"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להעביר מידע על מה שקורה בקהילות היהודיות בתפוצות, ובמקביל על היהודים הדתיים להעביר הלאה את יסודות היהדות. אנחנו צריכים לקחת שלושה מיליון יהודים שומרי תורה ומצוות ולצעוק בקול גדול: 'יש לכם אחריות ואפשרות להשפיע'". הרב גולדשמידט מדבר בלהט ובהתרגשות, וניכר שהנושא בנפשו: "אני מנצל במה מכובדת זו לקריאה רשמית – בואו לעזור לנו להציל את העולם היהודי". אגב, כותרות במילים אלו ממש עיטרו את העיתונים החרדיים ביום למחרת. המסר עבר.

אהבה עם גויה

הרב ד"ר שמואל דיסייני, רבה הראשי של רומא, אדם גבה קומה ונעים הליכות, מתמודד עם בעיות אחרות משל חבריו. הקִרבה לוותיקן משפיעה על חברי הקהילה היהודית המקומית, והשיח המתחולל לאחרונה במקום הקדוש לנוצרים משפיע גם על הדיונים הפנימיים בקהילתו.

"הופיע בעיתון הדיגיטלי של הקהילה מאמר של יהודי צעיר שכותב על מחשבות שלו בעקבות כינוס בישופים גדול של הכנסייה הקתולית בנושא המשפחה. הרי יש להם (לקתולים) הרבה בעיות: אנשים לא מתחתנים ויש עלייה במספר המתגרשים, יש עניין ההומוסקסואלים. ישבו ראשי הכנסייה ודנו על זה – היו שם מחלוקות ופולמוסים רבים". אותו צעיר יהודי מרומא ניסה להקביל את הדיון לזה שבקהילה היהודית, "רצוי שגם בעולם היהודי יתפתחו שיחות על נושאים כל כך אקטואליים", הקריא הרב דיסייני ממכשיר הסלולר שלו.

"הבחור המדובר מגיע ממשפחה יהודית מיוחסת", המשיך, "יש לו זהות יהודית חזקה, אבל מתברר שיש לו אהבה עם גויה. אז מה הוא רוצה מההלכה, שתתיר לו? במקום להיות יהודים הכפופים להלכה, הם רוצים שההלכה תהיה כפופה להם. זו לצערי המנטליות אצלנו. מצד שני, מדובר בצעד קדימה לעומת העבר – לפני 20 שנה לא ידעו בכלל שיש הלכה", הוא מחייך.

"אצלנו הליברלים עושים עבודה יפה", מגיב הרב דיין לדברים, "הם מכפיפים את ההלכה עבור חברי הקהילה. משקיטים את המצפון של כל אחד ואחד".

דיסייני: "נכון. הם נותנים שוויון לגברים ולנשים, נותנים להם לשבת ביחד בבית הכנסת. שנית, הם דנים בעניינים כגון הומוסקסואליות שזה מאוד באופנה. היהדות האורתודוקסית לא נכנסת לזה. אך בסופו של דבר התנועה הרפורמית היא דתית, יש להם בתי כנסת משלהם. התשובה היא שצריך להשקיע בחינוך". רבה של רומא לא מסכים עם הרב גולדשמידט בעניין עידוד חרדים ליציאה לשליחות באירופה: "הציבור שלנו הוא ציבור ציוני. ממש ציוני. אם אתה מביא חרדי שמתקיף את מדינת ישראל זה לא יתקבל. הזהות העיקרית של חברי הקהילה שלנו היא מדינת ישראל".

אך מי שמפתיע שוב הוא הרב גולדשמידט, שלא שולל לחלוטין את ההצטרפות לקהילה רפורמית: "אני חולק על עמיתיי הרבנים. אם הרפורמים קיימים כדי לתת גב יהודי לאלה שלא יהודים לפי ההלכה, מה טוב ומה נעים. מבחינתי, עדיף שילכו לבית כנסת רפורמי מאשר לכנסייה. צריך לדאוג ליהודים, שלפחות לא יהיו אנטישמים. אני מדבר על המון העם. אנחנו מוכרים מוצר אחר מאשר הרפורמים. המוצר שאנחנו מוכרים הוא היהדות. הם מוכרים מוצר אחר. אני לא חושב שצריך להתחרות בהם – אצלנו יש אותנטיות שלהם חסרה".

הוא מסביר כי התנועה הרפורמית לא הצליחה במדינות ברית המועצות לשעבר, וכי ישנן שתי סיבות לכך שאירופה נשארה אורתודוקסית. "הסיבה הראשונה היא הימצאות 'ועידת רבני אירופה' בשטח, והשנייה היא שיש באירופה קשר חזק יותר לישראל. הרי אירופה יותר קשורה לישראל מבחינה גיאוגרפית ובעקבות כך גם רעיונית. בישראל יש מדינה יהודית של שישה מיליון איש, ואנחנו כביכול מסונפים למה שקורה שם. כל זמן שהיהדות בארץ תהיה אורתודוקסית, הרפורמים לא יוכלו להשפיע לרעה".

רוצים משהו אותנטי

ראש ישיבת תורת חיים במוסקבה, הרב משה לבל, מצטרף לדבריו של הרב גולדשמידט וטוען כי חשוב מאוד שמשפחות דתיות יצאו לשליחות: "למדתי בישיבת פוניבז', והרב שך תמיד היה אומר שאם אברך כבר יוצא לפרנסה, עדיף שיעסוק בחינוך. בעיניי אותם אברכים צריכים לצאת לשליחות, כמו של חב"ד, אבל שתהיה שליחות אמיתית. היו פעם במוסקבה שליחי 'בני עקיבא' ולצערי הם כבר לא שם – מבחינתי שיגיעו אפילו חבר'ה דתיים לאומיים, מבני עקיבא או מישיבת 'מרכז הרב'".

הרב גיגי מציין כי ישנה בעיה ייחודית לבלגיה, אשר בבירתה, בריסל, יש מה שהוא מגדיר "תנועת נוער יהודית חילונית". הוא מסביר כי "הם יהודים, ומזדהים כיהודים, אבל הם חילונים. כדי לגייס עוד משפחות אליהם הם עורכים בר מצווה חילונית. זה טקס שעושים באולם שלהם בליל שבת. מדליקים נרות, והילד או הילדה מדברים על ההורים שלהם, על הסבא והסבתא. הם קוראים לזה 'ספר היוחסין'. וזה מושך עוד ועוד אנשים, זה עובד. הם לא מניחים תפילין או מתעטפים בטלית, וכמובן שלא קוראים בספר תורה. הם אפילו פחות מהרפורמים. לפחות הליברלים באים לבית הכנסת ועושים בר מצווה כמו שצריך. המטרה שלהם היא להילחם ולהרוס כל מה שקשור לדת. כעת ישנו אסון חדש, והם חושבים לערוך חופות חילוניות".

פופקורן ברחוב

יום לאחר מכן התכנסו שוב הרבנים לאחר תפילת השחרית לדיונים. על סדר היום היה נושא ברית המילה באירופה. הרב משה לוין מצרפת, שגם משמש מנכ"ל ועידת הרבנים, סיפר לעמיתיו על "איגוד המוהלים של אירופה" שבארגון מקווים להקים. הוא סיפר על כך שבצרפת "כל מוהל עשה במשך שנים מה שרצה ללא פיקוח". לטענתו, "לחצי מהמוהלים לא הייתה תעודת מוהל. הבנו שאם אנחנו לא רוצים שיגישו תלונות על רשלנות כמו שקרה בגרמניה (נושא ברית המילה הגיע לבתי המשפט בעקבות מספר טקסי ברית לא מוצלחים. צ"ק), אנחנו צריכים להקים איגוד מוהלים עם תקנות, והוא נמצא תחת הפיקוח של בית הדין בלונדון.

"לקח לנו יותר משנתיים להקים את הגוף הזה, ועשינו הרבה עבודה עם רופאים מומחים, והאיגוד נמצא כיום תחת הקונסיסטואר. לא ייתכן שכל אחד שרוצה לערוך ברית מילה יוכל לעשות זאת, וכעת אנחנו נלחמים בתופעה". הרעיון של הרבנים בפריז הוא שתהיה רשימה מסודרת של המוהלים שלהם תעודות. "אנחנו לא יכולים למנוע מאדם לערוך ברית מילה, אבל כן נוכל להזהיר את הציבור ולומר שמי שאין לו תעודה לא נמצא תחת אחריותנו. הציבור ילמד אט אט לבדוק מראש אם יש למוהל תעודה".

הרב לוין אמר עוד כי ישנו דו"ח חדש של מועצת אירופה שצפוי להתפרסם בקרוב בעניין המילה. "הם מספרים כי חקרו את נושא ברית המילה בכמה מדינות ויש להקפיד יותר על היגיינה. צריך שבכל מדינות אירופה יהיה ארגון מסודר שיהיה תחת איגוד מוהלי אירופה כדי למנוע בעיות כאלה".

בנוסף, היו גם דיונים מעט אישיים יותר. כך למשל, מה עושים עם רב שמשגיח על מוצר אך כלל לא ביקר במקום הייצור. במקביל, העלה רב נוסף שאלה: "מה עושים אם ישנה שמועה או טענה כלפי רב שהוא חבר הוועידה שהתנהג בצורה לא ראויה?". הרב לבל הוסיף כי "אשתו של רב מסוים כתבה לי שבעלה מתעלל בה". הרבנים החליטו לחדש את פעילות ועדת האתיקה של הוועידה, ובכך לפתור בעיות מעין אלו בחדרי חדרים.

היו גם דיונים מעט משעשעים יותר. דמיינו לעצמכם קבוצה של רבנים העומדת במרכז העיר טביליסי סביב דוכן המוכר פופקורן שמיוצר במקום. התנהל דיון אינטנסיבי מאוד בשאלה האם מותר לאכול את הפופקורן. הרבנים בדקו את השמן, את המכונה ואף ביררו אם האישה שהפעילה אותה יהודייה. המסקנה? מחלוקת אחרונים.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ז' חשוון תשע"ה, 31.10.2014

מודעות פרסומת

פורסמה ב-31 באוקטובר 2014, ב-גיליון לך לך תשע"ה - 899 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: