בשפה אחרת – ספטמבר 2014 | זאב שביידל

סקירת כתבי עת מן העולם

משאל גורלי

להתעוררות הלאומית הסקוטית השלכות לא רק על בריטניה אלא על אירופה כולה. צעד ראשון למהפכה הבאסקית?

כששורות אלו נכתבות, תוצאות ראשונות מראות שסקוטלנד בחרה לוותר על העצמאות. עם זאת, עצם האפשרות של פיצול באחת המדינות היציבות של אירופה עורר דיון משמעותי על עתידה של הממלכה המאוחדת. London Review of Books ביקש מכמה מפורסמים בריטים מכל קצות הקשת הפוליטית להתייחס להיבטים שונים של ההתעוררות הלאומית הסקוטית. מגוון הדעות שהתקבל הוא מעניין ולעתים פרדוקסלי.

ובכן, יש מי שמתייחס בחשדנות כלפי כל הנפה של דגלי לאום ומקשר אותה מיידית ללאומנות אלימה ודורסנית נוסח דאעש. אחת מהן היא יוצרת “הארי פוטר“ הסופרת ג‘יי קיי רולינג, תושבת סקוטלנד, התומכת באופן נלהב בהישארות בתוך בריטניה. מנגד, יש מי שמזכיר את המכתב של אנשי הרוח הסקנדינבים שפורסם לאחרונה בעיתונות הבריטית, ומזכיר את פרישתה של שוודיה מנורווגיה ב־1905, פרישה שרק עשתה טוב לשתי המדינות. בכל מקרה נראה שהמשאל הסקוטי מראה בבירור שאנו רחוקים מאוד מהעידן הפוסט לאומי ושתקומה לאומית היא משהו שמעניין רבים לא רק בכורדיסטן, בסודן או ביוגוסלביה, אלא גם בלב אירופה.

השאלה הבאה שנשאלה היא האם עצמאותה האפשרית של סקוטלנד היא “טובה או רעה“ לסדר העולמי. התשובה היא, כצפוי, שתלוי את מי שואלים. מדינות אירופיות שונות שתומכות מאוד בהגדרתם העצמית של הפלשתינים או של האוקראינים, למשל, חוששות שעצמאות סקוטית תוביל להתקוממות של באסקים ומיעוטים אחרים ברחבי אירופה. במקביל, נשאלת השאלה באיזו מידה עצמאות אמיתית היא בכלל אפשרית בעידן הגלובלי. למשל, האירים הם עם עצמאי, אך הדבר לא עוזר להם להשתחרר מחוב לאומי בסך 900 מיליארד דולר. אם כן מהי משמעותה של העצמאות בהקשר הזה? שאלה אחרת היא האם סקוטלנד העצמאית תהיה מסוגלת לשאת את עצמה מבחינה כלכלית, או שהיא פשוט תהפוך להיות תלויה כלכלית בארה“ב, ואז שוב – מהי משמעותה של העצמאות?

האם עצמאות אמיתית אפשרית בעידן הגלובלי? יום הבחירות בסקוטלנד צילום: אי.פי.אי

האם עצמאות אמיתית אפשרית בעידן הגלובלי? יום הבחירות בסקוטלנד
צילום: אי.פי.אי

רבים מהכותבים מייחסים את השאיפה הסקוטית לא ללאומנות מתעוררת, אלא לתחושת “מושחתים נמאסתם“ המופנית כלפי הממסד הבריטי הקיים. אבל אז חוזרת השאלה מה יוכל הממסד הסקוטי החדש להציע. למפלגות סקוטיות קיימות לא קיים, נכון להיום, מצע מדיני מקיף שמשיב לשאלות אלו תשובה שמניחה את הדעת. ייתכן שאירופים רבים היו שמחים להתרעננות בתוך הממסד של האיחוד האירופי ההולך ומאבד את הרלוונטיות שלו, ואם הייתה קמה מדינה צעירה עם חוקה חדשה ומתקדמת ייתכן שהדבר היה מכניס רוח חדשה במדינות אירופה אחרות, אך כעת לא נראה שזה עומד לקרות.

אגב, גם בעניין הזה הדעות חלוקות – יש מי שאומר שכל פרויקט העצמאות הסקוטית הוא אוטופיה ליברלית חסרת תשתית מציאותית. מאידך, יש הטוענים שצריך רק לעשות צעד ראשון החוצה מתוך הממלכה הבריטית המסואבת, והשאר כבר יבוא “תוך כדי תנועה“. מעניין גם הפער בין התמיכה בעצמאות סקוטית לבין שיעורי התמיכה בפועל – התוצאות הראו יתרון למתנגדי ההיפרדות, אך לעומתם מי שמסתובב בסקוטלנד רואה בעיקר מדבקות של מצדדי ההיפרדות. כניעה ללחץ חברתי? חשש מחלון מנופץ?

בכל מקרה, גם לאחר ההחלטה להישאר חלק מבריטניה, הסקוטים עתידים לקבל זכויות גדולות יותר של ניהול עצמי במספר תחומים. וכאן לא נגמר כאב הראש של הממלכה. המערכת הפוליטית הבריטית צפויה לחוות בזמן הקרוב עוד מספר טלטלות – בחירות בעוד תשעה חודשים שאחריהן ייתכן גם משאל לגבי חברות באיחוד האירופי. כך או כך, נראה שהחלטותיהם של 5.3 מיליון סקוטים רלוונטיות לכולנו במספר תחומים – עתידם של מדינות הלאום ושל האיחוד האירופי, מדיניות רווחה או ליברליזם, בדלנות מול השתלבות ועוד. תוצאות המשאל של 18 לספטמבר אינן המילה האחרונה בדיון הזה. אולי הן רק הראשונה.

 ———————

המילה האחרונה 

הפולמוס סביב ברית המילה חורג מהעולם היהודי והמוסלמי ועובר אל הנוצרים. טראומה או נורמה חברתית?

רשימתו של ריס סוטן בפרויקט המקוון Aeon מוקדשת לפולמוס סביב ברית המילה. כן, מתברר שנושא זה מעסיק לא רק יהודים שומרי מצוות ומוסלמים. סוטן עצמו, נוצרי פרוטסטנטי מעיירה במערב התיכון של ארה“ב, התוודע לנושא באופן אקראי למדי. כשהיה תלמיד תיכון, פעילה נגד ברית מילה הגיעה אליהם לכיתה וביקשה מהבנים הלא נימולים בכיתה להצביע. רק הוא ועוד חבר הצביעו והיא אמרה להם שהם בני מזל. אחרי זה סוטן החליט לגלות קצת עניין וערך חיפוש באינטרנט, ובסופו התברר לו, בגיל 19, שהוא בעצם נימול מבלי לדעת זאת.

מובן שסוטן לא היחיד. בארה“ב כיום כ־58% מהגברים נימולים. ברור שהנימוקים לכך אינם דתיים בלבד, אך מתברר שגם נימוקים רפואיים אינם יכולים להכריע בנידון. למשל, ידוע שמילה רפואית מסייעת בצמצום הסיכוי לזיהומים ולמחלות מסוימות, אבל ניתן להגיע לאותה רמה של השפעה על ידי טיפול היגייני די פשוט. וחוץ מזה, מעירים בצדק מתנגדי ברית המילה, האם שמענו שמישהו מציע לכרות שדיים לנשים כדי למנוע את סרטן השד?

נראה שהיחס לברית המילה קשור ליחס הכללי שלנו לשלמות הגוף האנושי. אם אנו מראש לא מייחסים ערך לעורלה, נשמח לכל נימוק נוסף כדי להיפטר ממנה. מאידך, אם שלמות הגוף היא ערך עליון, הרי שלא נשתכנע מנימוקים רפואיים זניחים יחסית. ועדיין, פנייה למסורת תרבותית ודתית יכולה להיות מאוד משמעותית. גם אתיאיסט יהודי שסוטן מראיין אותו אומר שהתלבט מאוד כשבנו הבכור נולד. מצד אחד הוא לא הרגיש בנוח לערוך לרך הנולד ניתוח ללא הסכמתו. מאידך, הוא הרגיש אלפי שנות מסורת יהודית מאחוריו ולא יכול היה להקל בכך ראש.

מאבק בעל אופי אנטישמי? טקס ברית מילה צילום: שאטרסטוק

מאבק בעל אופי אנטישמי? טקס ברית מילה
צילום: שאטרסטוק

בין כה ובין כה, המאבק נגד ברית המילה לובש לאחרונה צורות מעניינות. צייר הקומיקס היהודי מתיו הס, ממתנגדי ברית המילה, יצר סדרת קומיקס שבה גיבור העל הבלונדיני והשרירי “איש העורלה“ (Forskin man) מציל תינוקות רכים מ“מוהל מפלצת“ (Monster Mohel) לובש שחורים, בעל אף מעוקם וציפורניים חדות, שנראה כמי שירד לפני רגע מקריקטורה אנטישמית.

האם המאבק נגד ברית המילה הוא בעל אופי אנטישמי? מנהלי המאבק מתנגדים לכך בתוקף ומצביעים על העובדה שיש ביניהם גם קבוצה יהודית. מוקד ההתנגדות שלהם הוא הטראומה שלדעתם נגרמת לאדם שמגלה כי נעשה בו ניתוח שאינו נצרך מבחינה רפואית במצב שהוא היה חסר אונים ולא שאלו לדעתו. בנוסף הם שואלים איזו סיבה הגיונית יש לאלו שמצדדים בברית מילה לגברים להתנגד למילת נשים מוסלמיות – פרקטיקה שאסורה על פי החוק ברוב מדינות המערב. מאידך, אומרים מצדדי המילה, ייתכן גם שמישהו יחווה טראומה כתוצאה מכך שהוא לא נימול בעוד כל בני גילו בסביבתו הם נימולים. זו למשל הייתה תחושתם של יהודים רבים יוצאי ברית המועצות, שמלו את עצמם בגיל מבוגר אחרי הגעתם לישראל או למערב.

אם כן, שאלת ברית המילה משאירה את שני הצדדים עם נימוקים מאתגרים – ברור שיש אנשים שנפגעים מברית המילה ובאותה מידה ברור שישנם רבים אחרים שנהנים ממנה. חשוב שהמדינה לא תקבע לאנשים באילו חלקי גוף מותר להם לחבל בעצמם ולאיזו מטרה וגם לא תחליט עד כמה עליהם להעדיף את האוטונומיה האישית על פני ההשתייכות הדתית והתרבותית. מה שכן, ברית המילה היום, בשונה משנות השבעים בטקסס, היא משהו שראוי להקדיש לו מחשבה. המחבר מסיים בהמלצה להורים שמתכוונים למול את ילדיהם לתת להם משהו משמעותי בתמורה לעורלה שתינטל מהם.

 ——————

פניו של הייאוש

מחקרים מלמדים ששיעור התמותה ברוסיה גדל והולך, מה שמצטייר כהערת אזהרה לפוטין

רשימתה של משה גסן בבלוג שלה שמתארח באתר שלNew York Review of Books מוקדשת לשיעורי התמותה הנרחבים בקרב רוסים, נושא שלא נוטים להקדיש לו תשומת לב רבה. גסן, עיתונאית רוסייה־אמריקנית ממוצא יהודי, ידועה בתור אחת המבקרות היותר קולניות כלפי משטרו של פוטין, ועקב כך היא נאלצה לאחרונה לעזוב את רוסיה (ספרה “פוטין – איש ללא פנים“ יצא גם בעברית).

ברשימתה היא מדברת הן על התרשמויותיה האישיות והן על מחקרים סוציולוגיים שנעשו על ידי שני חוקרים אמריקניים – מישל פרסונס וניקולס אברט – כדי להבין את תופעת התמותה ברוסיה. ובכן, הנתונים מגלים תמונה עגומה למדי. בין השנים 1992־2009 אוכלוסיית רוסיה קטנה בשבעה מיליון אנשים – כחמישה אחוז – תופעה חסרת תקדים באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. ממוצע הלידות ברוסיה למשפחה עומד על 1.6 ילדים, מה שהופך אותה לאחת המדינות עם הילודה הנמוכה יותר בעולם (בתחתית טבלת הילודה, אגב, נמצאת בלרוס, שכנתה של רוסיה לבלוק הסובייטי בעברה). לעומת זאת, שיעורי התמותה ברוסיה של היום גבוהים יותר מאשר בכמה מדינות פחות מפותחות, כמו בנגלדש וקמבודיה, ומשתווים לאלו של אתיופיה וסומליה.

מהו הגורם לאסון התברואה המסיבי הזה? לא נראה כי שיעור המחלות המידבקות ברוסיה גבוה יותר. ברוסיה אין מגפות ובעשור וחצי האחרונים גם לא מלחמות ולא טרור של משטרה חשאית נגד האוכלוסייה. מה, אם כן, גורם לאסון ההומניטרי שמתרחש שם? מהמחקר עולה שרוסים מתים הרבה מהתקפי לב, מתאונות ומהרעלות – אך מהי הסיבה לכך? אמנם תזונה בריאה אינה אופנה נפוצה ברוסיה באופן עקרוני אך בזה היא לא שונה מרוב מדינות מזרח אירופה. הרוסים משקיעים במערכת הבריאות כמו מדינות אירופה הפחות עשירות, אך האוכלוסייה הרוסית הרבה פחות בריאה. הרוסים גם מעשנים הרבה, אך לא יותר מהיוונים והספרדים.

שיעורי תמותה המשתווים לאלו של אתיופיה וסומליה. 
מקלט לחסרי בית, סנט פטרסבורג, רוסיה, 2014  צילום: אי.פ.אי

שיעורי תמותה המשתווים לאלו של אתיופיה וסומליה. 
מקלט לחסרי בית, סנט פטרסבורג, רוסיה, 2014
צילום: אי.פ.אי

אמנם הרוסים עברו כמה משברים כלכליים קשים אך אין נתונים על כך שמשברים כלכליים גורמים לתמותה מוגברת, ואכן דבר זה לא קרה בארה“ב בתקופת השפל הגדול וגם לא ביוון לאחרונה. גם החשודה העיקרית בבעיות הבריאות של הרוסים – הלא היא הוודקה – לא בהכרח קשורה לעניין. ראשית, מפני שהרוסים צורכים אמנם הרבה אלכוהול, אך לא יותר מהצ‘כים וההונגרים. שנית, המחקרים מראים שהוודקה אינה מקצרת בהכרח את תוחלת חייהם של הרוסים. לא זו בלבד, אלא שמספר מחקרים הראו שדווקא אלכוהוליסטים רוסים נוטים להאריך ימים ביחס לאחרים.

ממצא חריג זה מעורר עניין בקרב חוקרים, שסוברים שההסבר הוא שהמצב המדיני והכלכלי של רוסיה נראה חסר תקווה. ממצא זה מסתדר היטב עם העובדה ששתי התקופות הקצרות שבהן הילודה ברוסיה עלתה והתמותה צנחה היו בשנות הרפורמות של חרושצ‘וב וגורבצ‘וב, תקופות שנסכו ברוסים תקווה לעתיד טוב יותר. המשמעות של הממצא הזה, אם כן, היא שהרוסים ממשיכים לחוש חסרי תקווה תחת משטרו של פוטין, למרות ההתייצבות הכלכלית בתקופת כהונתו. ואולי גם “היציבות הפוליטית“ שפוטין משיג על ידי הצרחות פוליטיות חוזרות, שמשאירות אותו בתור שליט רוסיה לתקופה בלתי מוגבלת, מוסיפה לחוסר התקווה ולשיברון הלב של הרוסים, המובילים למותם?

גסן מסיימת בהערה אירונית – בעוד מצדדי פוטין שונים בתקשורת המערבית מנסים להכחיש את מציאותו של משבר דמוגרפי ברוסיה, פוטין עצמו דווקא משקיע מאמצים רבים על מנת לפתור אותו. למשל, על ידי הכללת תושבי חבל קרים המסופח בסטטיסטיקות דמוגרפיות.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י"ד תשרי תשע"ה, 8.10.2014

מודעות פרסומת

פורסם ב-8 באוקטובר 2014,ב-בשפה אחרת / זאב שביידל, גיליון סוכות תשע"ה - 896. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: